תיכף באה

עכשיו זו 'ביירון': אז מי קובע את שם הסופות, ולפי מה? עושים סדר

אחרי שנת בצורת קשה ואינסוף תפילות, צפויה להגיע לאזורינו מערכת גשם שזכתה לשם היווני "ביירון" | בשירות המטאורולוגי הכריזו על מתן שם לאירוע המעיד על חומרתו הצפויה והפוטנציאל הגבוה לנזקים, ובכך מסייעת לרשויות ולציבור להיערך מראש כדי להקטין את פוטנציאל הנזק | ההסבר המלא (בארץ)

למה קוראים לסופה בשם? (צילום: שאטרסטוק)

אחרי שנה שחונה, בישראל כולם מחכים להגעתה של מערכת הגשם "ביירון", שצפויה להמטיר יותר מ-150 מ"מ גשם בחלק מהאזורים וייתכן שתביא להצפות ושיטפונות.

בשירות המטאורולוגי ציינו כי הכרזה על מתן שם לאירוע - כמו שנעשה בשבוע שעבר במקרה של "ביירון" - מעידה למעשה על חומרתו הצפויה והפוטנציאל הגבוה לנזקים, ומסייעת לרשויות ולציבור להיערך מראש כדי להקטין את פוטנציאל הנזק.

למעשה, זו השנה החמישית שישראל שותפה לפרויקט אירופי של מתן שמות לאירועי מזג אוויר משמעותיים, בדומה לאלו שניתנות לסופות ההוריקן.

שמות אירועי מזג האוויר לעונה זו (צילום: השירות המטאורולוגי הישראלי)

ישראל נמצאת בקבוצה של דרום מזרח הים התיכון ביחד עם קפריסין ויוון, ובכל תחילת עונה בשנים האחרונות מתפרסמת רשימה של 26 שמות של "אירועי מזג אוויר" אפשריים.

הרשימה הזו מורכבת משילוב בין שמות יווניים, קפריסאיים וישראליים כאשר הם מחולקים לפי סדר ה-ABC - פעם שם נשי ופעם שם גברי. על פי החלוקה, אם אירוע מזג האוויר מגיע מאחד האזורים הסמוכים, הוא ימשיך עם השם שניתן לו שם. "ביירון" החלה כבר לפני כמעט שבוע באזור יוון, וממשיכה עם אותו השם לישראל - כששיא מערכת הגשם צפוי מחרתיים.

כך למשל, השנה הרשימה מבוססת בין היתר על שמות שהועברו מהציבור לשירות המטאורולוגי. השמות הישראליים ברשימה השנה הם אדל, דויד, גאיה, יונתן, מאיה, פז, סיוון, ורדי ויובל.

בשנתיים הקודמות כמעט ולא פקדו את ישראל אירועים שהצדיקו מתן שם. לפני שנתיים נעשה שימוש רק בשם הראשון ברשימה, Avgi, והוא כלל לא השפיעה על ישראל - ובשנה שעברה רק בשלושה שמות, כשאחד מהם השפיע על ישראל, הסופה "קורל".

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (93%)

לא (7%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בבארץ: