למרות האיסור: גוברת תופעת חרדים העולים להר הבית

תופעת החרדים העולים להר הבית - למרות האיסור שבדבר, גוברת. בשבוע שעבר עלו עשרות חרדים להר. רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ מנסה להילחם בתופעה (אקטואליה)

 (צילום: חדשות הר הבית)
(צילום: חדשות הר הבית)

צפו בתמונות נוספות:

תגובות
שימ/י לב! תגובתך תאושר אוטומטית ולא תעבור סינון של העורך. אנא קרא/י את התגובה שוב לפני השליחה! במידה ותגובה זו תימחק בגלל ביטויים לא הולמים והכפשות, תחסמ/י אוטומטית ע"י המערכת ולא תוכל/י יותר להגיב במנגנון זה.
vasian | 11/12/201339
לעלות לביקור - החרדים יעלו בהמוניהם. הם כבר לא נשמעים לרבניהם. הכל פוליטי- גם האיסור. אין היום טומאת מקום, חלף עידן קדושת מקום, לכן הביקור אפשרי- ואף אחד לא יכתיב איסורים שעבר זמנם

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
ננח | 09/12/201338
מי שטיפה רוצה לעשות את רצון ה' יתברך

מבין שה' רוצה שנבנה את בית המקדש

וכל מי שעולה וכל מי שמתפלל על בניין בית המקדש

הוא הוא הגורם לבינינו

עוד משהו

מי שהוא כתב שמספיק ללכת לכותל המערבי

אז שתדע שכותל המערבי שלא זזה ממנו השכינה

זהו כותל מערבי של בית המקדש

ולא של הר הבית

הכותל שכולם נוהרים אליו בימינו הוא כותל מערבי

של חומת הר הבית
▾ דווח על תגובה זו  0 
בס"ד.

אע"פ שרובם מתנגדים לזה הם פורשים מהציבור ועושים את העולה על רוחם. ובנוסף סתם מרגיזים את אומה"ע (לא שאני חלילה בעד מה שיש שם, אך מאי נפקא מינה? סתם מחרחרים ריב ותו לא).
▾ דווח על תגובה זו  0 
חרדי ממש | 09/12/201336
יש גם חרדים שמצביעים או פועלים למען הליכוד, יש חרדים שיש להם אייפון, ועוד ועוד. לא מעט חרדים הכרתי שנגועים בטירוף הלאומי. אבל לא תמצא שום ת"ח רציני בציבור החרדי, שיתמוך או יעלה בעצמו להר הבית.

רק חבל מאד שלא מדגישים את האיסור האמיתי: סיכון ממשי ליהודים בכל העולם! עליה להר הבית גובלת בגרם רציחה ממש. רק שוטים המסונוורים מ"כוחי ועוצם ידי" של צה"ל והמדינה אינם רואים מול עיניהם את הסכנה העצומה לעם ישראל הניצב מול מיליארד מוסלמים!

לעצם הדבר: הסילוף של אנשי הר הבית בנושאי הגאולה מזעזע, ואופייני לכל השיטה המסולפת של הדת"ל. מי שבאמת דואג לגאולה, שיגביר חילים להגדיל תורה ולהאדירה, לחנך לשמירת הלשון ולמידות טובות, לדקדוק בהלכה, ולקירוב רחוקים אמיתי כפי שנעשה ע"י ארגונים חרדיים [בניגוד לסיסמאות הריקות של הדת"ל או ליחצנו"ת של חוגים מסויימים וד"ל]!
▾ דווח על תגובה זו  0 
מיזרוחניק | 09/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
לימור | 09/12/201335
שאלות ותשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 112594

לכבוד הרב שליט"א

איזה הלכות מונעות היום להתפלל בהר הבית ?איזה חומרה קשה יש בה ?

תשובה

הר הבית הכניסה אליו אסורה כי הוא קדוש, יש מקומות בו שהנכנס אליהם חייב כרת כמי שאכל ביום הכיפורים או אכל חמץ בפסח, אין לנו כיום מדידות מדוייקות, מה והיכן הבית, האולם, ההיכל, העזרה, בית קדש הקדשים.

ולכן אנחנו היום כולנו נקראים טמאי מתים לא עלינו ואסור לנו להכנס בו, יש לנו את הכותל המערבי מקום שלא זזה ממנו לעולם שם ישמע השם יתברך את תפילותינו.
▾ דווח על תגובה זו  0 
לימור | 09/12/201334
שאלות ותשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 78574

לכבוד הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

תודה רבה

האם מותר לעלות למתחם הר הבית עם קבוצה.

תשובה

א,גם ביחיד עון נורא הוא. כי נכנס למקומות שיש בהם עונש כרת. ב,עובר על עון חילול השם . ג, עובר בפומבי על ציוויים של גדולי ישראל פוסקי הדור בדור זה ובדור שעבר שאסרו כל עליה להר הבית בכל תחום שהוא.
▾ דווח על תגובה זו  0 
קומו ונעלה | 08/12/201333
קיצור הלכות כניסה לאיזור הר הבית – מאת הרב יהודה קרויזר [מתוך הספר "קומו ונעלה" עמוד 291]

מטרת הכניסה

א. כניסה להר הבית מותרת רק לצורך מצוה, כגון תפילה.

ב. אין להכנס להר הבית לצורך קיצור דרך.

הנכנס להתפלל – רשאי לצאת דרך אחר, ויש אומרים שחייב לצאת דרך שער אחר.

כיצד נכנסים

ג. לא נועלים נעלי עור. נעליים מחומר אחר מותר לנעול.

ד. מי שנכנס יחף, רגליו צריכות להיות נקיות ללא אבק.

ה. אין להכנס עם מקל ביד. אדם שלא יכול ללכת ללא עזרת מקל – יכול להכנס להר הבית במקלו.

ו. לא ייכנס להר הבית כשהוא לבוש בבגד הצמוד לגוף בלבד.

ז. לא נכנסים עם ארנק גלוי. ארנק הנמצא בכיס הבגד מותר להכניסו.

ח. אסור לירוק. ואם נזדמן לו רוק – מבליעו בבגד.

ט. כשנכנסים להר הבית פונים תחילה לצד ימין, מחוץ מהאבל הפונה לשמאל.

דרכי טהרתם של הטמאים המתירה את כניסתם להר הבית

י. זב – שבעה ימים נקיים וטבילה במעיין. אדם רגיל לא צריך לחשוש לטומאת זיבה.

יא. בעל קרי (כולל בעל ואשה לאחר קיום אישות. - אשה לאחר קיום אישות, צריכה להמתין שבעים ושתים שעות ואח"כ תטבול) – טהרתו על ידי טבילה במקוה. גם טבילה ביום הכניסה להר הבית מותרת. רצוי להסמיך את הטבילה לעליה.

יב. זבה ונדה – היום נותנים לכל ראיית נדה את דיני הזבה, וטהרתן שבעה ימים נקיים וטבילה במקוה.

יג. יולדת זכר תמתין שבעת ימים, ויולדת נקבה תמתין י"ד יום, ואח"כ תטבול כנידה.

יד. נשים פנויות אינן טובלות לטהרה מטומאת נידה, ואין להן היתר להיכנס להר הבית.

הטבילה

טו. הטבילה המתירה להיכנס להר הבית היא רק במקוה כשר.

טז. צריך לטבול את כל הגוף בפעם אחת.

יז. אסור לטבול כשיש על הגוף דבר חוצץ.

יח. בזמן הטבילה אין לעצום את העינים בחוזקה ולא לפותחם יותר מדי, אלא לסוגרם ברפיון, וכן את הפה יש לסגור בצורה רפויה.

יט. אסור להתרחץ מיד אחרי הטבילה, ומותר להתרחץ אח"כ בבית.

מקורות

[א]. רמב"ם בית הבחירה ז, ב; פיהמ"ש לרמב"ם ברכות ט,ה.

[ב]. רמב"ם שם; שו"ע קנ"א, ה, ומ"ב סקכ"א; ערוך השולחן העתיד קדשים יד, ד.

[ג]. רמב"ם שם; שו"ע או"ח תרי"ד, ב; עיר הקדש והמקדש (להרי"מ טיקוצינסקי) חלק ד' פרק ג'.

[ד]. רמב"ם שם.

[ה]. רמב"ם שם; גמ' שבת סה ע"ב, תוס' ד"ה הקטע; שו"ע או"ח ש"א, י"ז.

[ו]. רמב"ם שם. פירוש אפונדתו – פהמ"ש לרמב"ם ברכות ט, ה.

[ז]. רמב"ם שם – מעות הצרורין בסדינו; תוס' מסכת ב"מ דף כ"ו. ד"ה בהר הבית; רש"י ברכות סב: ד"ה אפונדתו.

[ח]. רמב"ם בית הבחירה ז, ב.

[ט]. רמב"ם שם ז, ג; מסכת מידות פ"ב מ"ב, ופהמ"ש להרמב"ם שם.

[י]. רמב"ם ביאת המקדש ג, ג. החושש לזיבה יעשה שאלת חכם. רמב"ם מחוסרי כפרה פ"ב ה"א; פיהמ"ש לרמב"ם זבים ב,ב.

[יא]. טבול יום אסור מדרבנן רק בעזרת נשים – רמב"ם בית הבחירה ז, יז; ביאת מקדש ג, ו; מגן אברהם או"ח תנ"ז, ח; שו"ע יו"ד קצו,יא; משל"מ ביאת מקדש ב,ג. ובהלכות בית הבחירה ו,טז.

[יב]. רמב"ם ביאת מקדש ב,ג; איסורי ביאה יא,א-ד.

[יג]. ויקרא יב, א-ה; רמב"ם ביאת מקדש ג,ג; ובהלכה ו-ז. הכפרה לא מעכבת, מחוסר כיפורים אסור רק בעזרת ישראל.

[יד.] ריב"ש סימן תכ"ה.

[טו - יט]. שו"ע יו"ד קצ"ח, רמב"ם מקואות פ"ב.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
יהודי | 09/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
הגרמ"ד טנדלר | 08/12/201332
הרב משה דוד טנדלר שליט"א – חתנו של רבי משה פיינשטיין זצ"ל. ורבה של קהילת מונסי שבארה"ב.

"בין הרבנים שעלו היום להר הבית היה הגאון ר' משה דוד טנדלר שליט"א מאמריקה, חתנו של רשכבה"ג הגר"מ פינשטיין זצוק"ל, אשר עלה להר הבית בקדושה ובטהרה ואף נשא שיעור כללי בפני עשרות מתלמידיו בענייני תשעת הימים, מקום המקדש, סדר העבודה, ובניין בית המקדש. תלמידיו ושומעי לקחו סיפרו כי הגרמ"ד שליט"א נורא התרגש בעמדו סמוך ונראה לקודש הקדשים, הגרמ"ד שליט"א קרע את בגדיו ופרץ בבכי". [מאתר "הר הבית שלנו"].
▾ דווח על תגובה זו  +1 
ברוך | 09/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
הגר"י ברנד | 08/12/201331
הרב יצחק ברנד שליט"א, מרבני עמנואל.

מכתב א'.

בס"ד

בענין עליה להר הבית

יש כהיום ויכוח גדול אם מותר או מצוה או אסור לעלות על הר הבית

הנה יסודי הדברים על הבעיות ועל החיוב והתועלת מזה נכתבו כמה ספרים, והספרים הכי מדוייקים הם ספר 'אל הר המור' ו'אל גבעת הלבונה' שנכתבו ע"י הרב יצחק שפירא והרב יוסי פלאי מיצהר.

ספר 'אל הר המור' - הוא בפרטי דיני הלכה איך להיטהר במקוה ועד היכן מותר לעלות (דהיינו שצריך להתרחק מעזרת נשים ומן החיל ע"פ המשנה כלים פ"א מ"ח ורמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הל' ט"ו-ט"ז), וכן יש שם מקורות נאמנים על מקום בית המקדש, והקדשי קדשים שהוא תחת כיפת הסלע. ואסור לעלות בנעליים, וכן לנשים אין אפשרות לעלות אל ההר במקום שיש בהם קדושת הר הבית, למעט לכלה ביום חופתה לאחר טבילה ולפני שנוגעת בבעלה.

(וצריכה אחר הטבילה לחכות עוד יום שיעבור שקיעה וצאת הכוכבים כדי שלא תהא חשש מחוסר כיפורים בצירוף טבולת יום, ע"ש בספר, ח"א פ"ה וח"ב פ"ד ע"פ הגמ' נזיר מה. ותוס' יבמות ז: ר"ה רבי וזבחים לב: ד"ה רבי, וכתבו שם שבגלל הסיבוכים לטהרת נשים אין כלל לאשה ליכנס להר הבית)

ספר 'אל גבעת הלבונה' - מדבר על המצוה לעלות להר והתועלת שיש בזה.

ונציין מקור אחד ברש"י ריש פרשת ויצא פסוק י"ז וז"ל ואם תאמר, וכשעבר יעקב אבינו על בית המקדש מדוע לא עיכבו שם, איהו לא יהיב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ומן השמים יעכבוהו, איהו עד חרן אזל וכו' כי מטא לחרן אמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו, יהב דעתיה למהדר, וחזר עד בית א-ל וקפצה לו הארץ.

וכאן אני רוצה להתיחס בעיקר על בעיה שהרבה מגדולי ישראל חוששין מזה ואוסרין לעלות אף במקומות המותרים ע"פ דין, משום גזירה שיבואו אנשים אחרים ויעלו במקום שאסור לעלות ויבואו לידי כרת, וכן שיכנסו בלי לטבול כלל ובלי מורא מקדש.

וכאן נביא מקור שאין לחשוש לזה, ואדרבה מאותו מקור נלמד גם על החשיבות לעלות בתקופה שלנו (הסברה הובא ב'אל גבעת הלבונה' עמוד 18 בשמי בקיצור וכאן נרחיב הדבר)

ע' גמרא שבועות טז. אבא שאול אומר שני בצעין (שדות מרעה) היו בהר המשחה (הר הזיתים) תחתונה ועליונה. תחתונה נתקדשה בכל אלו, עליונה לא נתקדשה בכל אלו, אלא בעולי גולה שלא במלך ושלא באורים ותומים.

תחתונה שהיתה קדושתה גמורה, עמי הארץ נכנסים לשם ואוכלים שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני. עליונה שלא היתה קדושתה גמורה, עמי הארץ היו נכנסים שם ואוכלים שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אין אוכלים שם לא קדשים קלים ולא מעשר שני.

ומפני מה לא קידשוהו, שאין מוסיפים על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של ע"א ובשתי תודות ושיר וכו', ולמה הכניסוהו, מפני שתורפה של ירושלים היתה ונוחה היא ליכבש משם עכ"ל הגמרא

וביאור הענין, שקדשים קלים הותר לאכול רק בירושלים, ומי שאוכל חוץ לירושלים חייב מלקות (רמב"ם פי"א מהל' מעשה הקרבנות הל' ה') וכדי שיהא נחשב המקום לקדושת ירושלים צריך לקדש במלך ונביא ואורים ותומים וכו'.

הנה, בבית ראשון היו כל אלו וקדשו בקדושת ירושלים גם חלק של הר הזיתים, אולם בבית שני היו חסרים כמה דברים ולא היה להם אפשרות להוסיף לקדש את ירושלים, וממילא קדושת ירושלים היה רק עד מקום שנתקדש בבית ראשון, ושם עשו חומה הראשונה.

אולם בכל זאת הוסיפו חומה נוספת בהר הזיתים להרחיב את ירושלים, וקראו התוספת ג"כ ירושלים, ועשו זה מפני פחד האויב שיבוא לשם, כי אילו היה האויב מתאחז שם, היה יכול לכבוש משם בקלות את כל ירושלים, וע"י שהרחיבו שם התאחזו היהודים שם.

אולם לכאורה לא היה צורך לקרות למקום ההוא ירושלים אלא סתם לבנות חומה, אבל מה שעשו כך, שאילו לא היו קוראים למקום 'ירושלים' לא היה לציבור מספיק מסירות נפש להאחז במקום הזה כי לא החשיבו את המקום לקדוש, על כן קראו למקום ג"כ ירושלים, אף שלא היה בו קדושת ירושלים ואסור לאכול שם קדשים קלים.

הנה מתוך הנהגה זו קרה מכשול, שעמי הארץ החשיבו למקום הזה לירושלים באמת ואכלו שם קדשים קלים ועברו על לאו דאורייתא.

וכתבו שם תוספות ד"ה אלא בבני גולה וז"ל אע"פ שהיה הדבר בא לידי תקלה, הכניסוהו כדי שימסרו עצמם עליהם יותר כשיש שם קדושה עכ"ל.

ולמדים מזה, שבמקום שיש אויבים שרצונם לכבוש את ירושלים, צריך לעשות כל הדרוש לתת הרגש חזק לעמי הארץ שמקום זה חשוב מאוד וצריך למסור נפש עליו להתאחז שם, כדי שלא יבואו האויבים ויתאחזו בה ויכבשו את כל ירושלים.

וכל הדרוש לזה כלול ג"כ שלא להתחשב עם זה שיצא מכשול מזה שעמי הארץ יעברו מכח זה על לאו דאורייתא, והטעם בזה, ששמירת העיר שלא יבואו גוים ויתאחזו שם ויחריבו את ירושלים חשוב יותר ונחשב בגדר פיקוח נפש והצלת ירושלים וכיבוש א"י, ומוותרים למען זה על הקילקול שיצא מזה שאוכלים קדשים קלים חוץ לירושלים.

ואף שבודאי כל מה שאפשר להזהיר את העם שלא לאכול שם קדשים קלים צריך לעשות, מ"מ אם אין הדברים נשמעים, מניחים הדבר כמו שהוא ואין חוששין יותר לזה, וגם עושים פעולה לקרות למקום הזה ירושלים.

הנה אם הדבר הזה נכון להר הזיתים, בודאי נכון לענין הר הבית, דהיינו כשיש גוים שרוצים לכבוש את ירושלים ואת הר הבית, ודעתם שמשם יכבשו את כל ירושלים ואת כל א"י, ויש רפיון גם מצד ציבור היהודים לוותר על הר הבית לאויבים ח"ו, צריך לעשות כל הדרוש לתת הרגש בלב היהודים שמקום זה שייך ליהודים ולא לאויבים כדי שימסרו נפש על זה, והדרוש לזה הוא עליה ליהודים להר הבית, ואף שיכול להביא לידי תקלה שיש שיעלו למקום שאסור לעלות, בחיוב לאו וכרת.

(בענין זה אין נפקא מינה בין לאו לכרת ע' יבמות קי"ט. מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי כרת מה לי לאו, (וע' בזה במשנה למלך פ"א בהל' יו"ט הל' י"ז), וכ"ש כאן שהסיבה שאין לחשוש שיבואו לידי תקלה הוא משום שזה סכנה על כל ירושלים, דהיינו מצד פיקוח נפש וסכנת חורבן ירושלים וחיוב כיבוש א"י שדוחין שבת, אז בודאי שאין לחלק בין אם החשש תקלה הוא לאו או כרת)

וא"כ בזמה"ז שיש לצערינו משא ומתן על הר הבית למסור לגמרי לגוים, דהיינו למסור כל יש"ע כולל ירושלים עד הר הבית ועד בכלל (וגם הר הבית כבר מסרו למעשה באופן חלקי) – צריך לעשות כל הדרוש להכריז שהר הבית שייך ליהודים וזה ישפיע על דעת הקהל, ואז ימסרו נפש על זה.

ואף שאנו צריכים להזהיר שהעליה להר יהא הכל כפי דקדוק ההלכה וללכת רק בטהרה ובלי נעליים ובמקומות המותרים, מ"מ אין לחוש אם יצא תקלה מזה לעמי הארץ שלא יהיו נזהרים בכל אלו.

וממילא כשהמצב לא היה שהעליה יהא סיבה להצלת ירושלים, היו מבינים את אלו הרבנים שחששו מפני תקלה, מ"מ עכשיו בודאי גובר הסכנה על מסירת הר הבית לגוים, וממילא אין לחוש לתקלת איסור כרת לעמי הארץ כנ"ל.

וכבר היה מעשה בשנת תש"ס שראש ממשלה רצה לתת כל יש"ע עם חצי ירושלים לאויב, חוץ מהר הבית, ובגלל זה לא הסכים האויב, ונתבטל כל העסק, ויש שאלה ממה נתעורר ראש הממשלה שהר הבית שייך ליהודים יותר מכל מקום, והתירוץ הוא, מכח אלו שצועקים שצריך לעלות על הר הבית, ולא בא מכח אלו שאומרים שהר הבית ששייך ליהודים, זה רק בעתיד הנעלם כשיבוא משיח מופתי ויפול בית המקדש מן השמים ואין לנו שייכות עכשיו בענין זה.

אולם כמובן שדבר זה יפסקו רק רבנים שבאופן עקרוני מוכנים לבדוק כל הלכה לפי המצב של עכשיו, אולם מי שבשיטה מתבונן רק מה שפסקו בדור שעבר, ואינו מתחשב עם המציאות העכשוי, ואומר אנן יתמא דיתמא, אין לנו כח לחדש חידושים וכל הכח לפסוק הוא בגדר צאי לך בעקבי הצאן, בודאי שיפסוק שאסור לעלות על ההר, ועל זה נאמר (ר"ה כה:) אין לך אלא שופט שבימיך דהיינו שופט שרואה המציאות שבימיך וע"פ זה הוא שופט ולא לפי המציאות של פעם.

וכל שכן מי שבכלל לא מענין אותו בעיה של למסור שטחי א"י לגוים או שלא היה מוחה נגד זה כשהחריבו את גוש קטיף וצפון השומרון או שהיה מסייע באיזה דרך שהיא לחורבן, והוא טוען שכל ענין שמירה על א"י שייך להקב"ה, והוא כבר יסדר את הענין בדרך של משיח מופתי, ואין זה תפקיד שלנו לדאוג בשביל זה, אז בודאי אינו עומד לפניו בשאלת עליה להר הבית שני צדדים, דהיינו מצד אחד תקלת כרת ומצד שני סכנת חורבן ירושלים, אלא עומד לפניו רק צד אחד של תקלת כרת, ממילא ימשיך לפסוק שאסור לעלות על הר הבית.

אולם הפסק הזה הוא לא לפי מציאות העכשוי, וכבר ביררנו בכמה מאמרים שיש חיוב עכשיו לשמור על כל א"י.

היסוד של יפתח בדורו כשמואל בדורו (ר"ה כ"ה.) למדים מן הפסוק (ש"א יב יא) וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל, ויצל אתכם מיד אויביכם מסביב ותשבו בטח, והצד השוה בכולם שהצילו את ישראל מן הגוים, ויפתח התנגד להצעת מלך עמון של שלום תמורת שטחים (שופטים יא יג) ולחם נגדם, וגם החזירו בתשובה את עם ישראל, וממילא בזמן שנקודת הצלת כלל ישראל עומד על הפרק, מי שאינו הולך עם כיוון של יפתח, אינו בגדר יפתח בדורו. ואנו מתפללים שהקב"ה יביא לנו את המנהיג האמיתי, ואם לא נזכה לשמואל בדורו, יתן לנו עכ"פ יפתח בדורו.

וע' בספר אל גבעת הלבונה שנתן עוד הרבה טעמים למה בזמננו נחוץ לעלות להר הבית ולמה אין בזה משום חשש שעי"ז יעלו אחרים במקום האסור.

נכתב בעה"י ע"י יצחק ברנד, בית המדרש תעה בשדה, ועה"ק עמנואל, כ"ד אלול תשס"ז

*

מכתב ב'.

בס"ד.

...בעצם הנושא לבחור למי שמצהיר שהר הבית שייך לערבים איני רוצה להכנס, כי צריך לדון מה הצד שני, לבחור בשביל חילוני,

ואולם בכל זאת אני רוצה להתיחס מה החורבן הנורא בהצהרה שהר הבית שייך לערבים

ואני אומר על מאיר פרוש , גם איש שלומי אשר בטחתי בו הגדיל עלי עקב, כי מקודם חשבתי שהוא זה שמוסר נפש למען א"י, והרי בהתנתקות עשה הכל כדי למנוע והא תלמיד של האדמו"ר מסדיגורא, והא תומך מאוד בא"י והלך לגדולי שיראל לדבר לזעוק שלא יתנו יד להתנתקות, ועל כן חשבתי שמצוה גדולה לבחור בשביל הרב מאיר פרוש, אולם אחרי הצהרה שלו שהר הבית הוא בבעלות של ערבים, והסיבה שלא לעלות על הר הבית הוא משום שפוגעים בבעלות של הערבים, דבר זה זיעזע אותי ואיני יודע מה לעשות.

הנה הצהרה זו הוא דבר שמזעזע את כל העולם כולו וכל התורה כולו, ויסוד של כל כלל ישראל, וכן מכניס בסכנה את כלל ישראל.

ואבאר מקודם ענין של הזיעזוע של כל התורה כולו.

דע' ברש"י ריש בראשית שכל ספר בראשית נכתב בשביל לדעת שכח מעשיו הגיד לעמו , לתת להם נחלת גוים, והקב"ה נתן א"י לעם ישראל , אף אם לוקחים זה דבר כיבוש, ועל אחת כמה וכמה בשלשה מקומות שאין אומות העולם יכולים לומר גזולים הם בידי, וזה מקום המקדש ומערת המכפלה וקבורתו של יוסף , שנקנו בכסף,

וא"כ איך יהודי שייך לומר שזה שייך לערבים,

הנה צריך לדעת שיסוד שעם ישראל הוא עם הנבחר מתבטא בזה שעם ישראל הוא בעלות על א"י, וכמו שאמרה שרה אמנו גרש בן האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק, והקב"ה הסכים איתה באומר כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע, והכוונה שע"י שלא ירש בן האמה הזאת, זה מוכיח שיצחק הוא הזרע המיוחס לך ולא ישמעאל.

הנה הערבים, רוצים להכחיש שעם ישראל הוא עם הנבחר אלא הם טוענים שהם עם הנבחר ודת שלהם הוא הדת האמיתי, והם מבינים זה שזה מתבטה במה שהם בעלים על א"י, ויסוד העיקר שבעיקרים הוא מקום המקדש, כי זה תכלית הכל, ועל זה לוחמים, כי ע"י זה הם רוצים לגלות שהדת שלהם הוא העיקר.

ומשום זה כל האינטיפאדה שעושים הוא בעיקרו בגלל מקום המקדש, וכן לא נותנים ליהודים להתפלל על מקום הזה כי זה מכחיש את האיסלם, וממשלת ישראל רוצים להכחיש שאנו עם הנבחר ומשום זה רוצים לתת בפועל גם מקום המקדש לערבים

ועיקר האינטפרדה הוא לא בגלל איזה שטח פרטי וסכסוך קרקעות, שהרי איראן אין לו צורך בקרקעות ורוצים להחריב אותנו, אלא יש כאן מלחמת הדת, שהם לא מסכימים שעם ישראל הוא בבעלות על א"י כי זה מכריז שדת האמיתי הוא דת ישראל, והם טוענים שהאיסלם הוא האמיתי ח"ו.

הנה הצהרה זו שהר הבית הוא בבעלות של ערבים, זה כאילו הסכמה שדת האיסלם הוא הדת האמיתי ח"ו, ואף שמי שאומר זה לא חושב כך, מ"מ בשוגג הוא מסכים לזה כי בזה הערבים מבינים שמתגלה שהדת שלהם הוא דת העיקרי.

וזה דומה כמי שכופין אותו להשתחות לע"ז, שהדין הוא שזה בכלל יהרג ואל יעבור, ואף שמי שמשתחווה אינו מאמין כלל שיש ממשות בע"ז שהרי הוא עושה זה בכפיה , מ"מ כיון שלפי מראית העין יש כאן הודעה לע"ז , הוא בכלל חטא ע"ז והדין הוא שיהרג ואל יעבור.

וכן כאן כיון שהגילוי לעיני הערבים שהדת שלם הוא העיקר מתבטא בזה שהם הבעלים על הר הבית ולא היהודים, נחשב שמי שמודה שהערבים הם הבעלים על הר הבית כאלו אומר שהדת האיסלם הוא דת העיקרי אף שלא מאמין בזה כלל, וזה כפירה בשוגג בכל התורה כולה. שיסוד התורה הוא שעם ישראל הוא עם הנבחר.

וכאן אני רוצה להתיחס לסכנה של הדבר על כל ירושלים וכל א"י בהצהרה זו

ע' גמרא שבועות טז. אבא שאול אומר שני בצעין (שדות מרעה) היו בהר המשחה (הר הזיתים) תחתונה ועליונה. תחתונה נתקדשה בכל אלו, עליונה לא נתקדשה בכל אלו, אלא בעולי גולה שלא במלך ושלא באורים ותומים.

תחתונה שהיתה קדושתה גמורה, עמי הארץ נכנסים לשם ואוכלים שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני. עליונה שלא היתה קדושתה גמורה, עמי הארץ היו נכנסים שם ואוכלים שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אין אוכלים שם לא קדשים קלים ולא מעשר שני.

ומפני מה לא קידשוהו, שאין מוסיפים על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של ע"א ובשתי תודות ושיר וכו', ולמה הכניסוהו, מפני שתורפה של ירושלים היתה ונוחה היא ליכבש משם עכ"ל הגמרא

וביאור הענין, שקדשים קלים הותר לאכול רק בירושלים, ומי שאוכל חוץ לירושלים חייב מלקות (רמב"ם פי"א מהל' מעשה הקרבנות הל' ה') וכדי שיהא נחשב המקום לקדושת ירושלים צריך לקדש במלך ונביא ואורים ותומים וכו'.

הנה, בבית ראשון היו כל אלו וקדשו בקדושת ירושלים גם חלק של הר הזיתים, אולם בבית שני היו חסרים כמה דברים ולא היה להם אפשרות להוסיף לקדש את ירושלים, וממילא קדושת ירושלים היה רק עד מקום שנתקדש בבית ראשון, ושם עשו חומה הראשונה.

אולם בכל זאת הוסיפו חומה נוספת בהר הזיתים להרחיב את ירושלים, וקראו התוספת ג"כ ירושלים, ועשו זה מפני פחד האויב שיבוא לשם, כי אילו היה האויב מתאחז שם, היה יכול לכבוש משם בקלות את כל ירושלים, וע"י שהרחיבו שם התאחזו היהודים שם.

אולם לכאורה לא היה צורך לקרות למקום ההוא ירושלים אלא סתם לבנות חומה, אבל מה שעשו כך, שאילו לא היו קוראים למקום 'ירושלים' לא היה לציבור מספיק מסירות נפש להאחז במקום הזה כי לא החשיבו את המקום לקדוש, על כן קראו למקום ג"כ ירושלים, אף שלא היה בו קדושת ירושלים ואסור לאכול שם קדשים קלים.

הנה מתוך הנהגה זו קרה מכשול, שעמי הארץ החשיבו למקום הזה לירושלים באמת ואכלו שם קדשים קלים ועברו על לאו דאורייתא.

וכתבו שם תוספות ד"ה אלא בבני גולה וז"ל אע"פ שהיה הדבר בא לידי תקלה, הכניסוהו כדי שימסרו עצמם עליהם יותר כשיש שם קדושה עכ"ל

ולמדים מזה, שבמקום שיש אויבים שרצונם לכבוש את ירושלים, צריך לעשות כל הדרוש לתת הרגש חזק לעמי הארץ שמקום זה חשוב מאוד וצריך למסור נפש עליו להתאחז שם, כדי שלא יבואו האויבים ויתאחזו בה ויכבשו את כל ירושלים.

וכל הדרוש לזה כלול ג"כ שלא להתחשב עם זה שיצא מכשול מזה שעמי הארץ יעברו מכח זה על לאו דאורייתא, והטעם בזה, ששמירת העיר שלא יבואו גוים ויתאחזו שם ויחריבו את ירושלים חשוב יותר ונחשב בגדר פיקוח נפש והצלת ירושלים וכיבוש א"י, ומוותרים למען זה על הקילקול שיצא מזה שאוכלים קדשים קלים חוץ לירושלים.

ואף שבודאי כל מה שאפשר להזהיר את העם שלא לאכול שם קדשים קלים צריך לעשות, מ"מ אם אין הדברים נשמעים, מניחים הדבר כמו שהוא ואין חוששין יותר לזה, וגם עושים פעולה לקרות למקום הזה ירושלים.

הנה אם הדבר הזה נכון להר הזיתים, בודאי נכון לענין הר הבית, דהיינו כשיש גוים שרוצים לכבוש את ירושלים ואת הר הבית, ודעתם שמשם יכבשו את כל ירושלים ואת כל א"י, ויש רפיון גם מצד ציבור היהודים לוותר על הר הבית לאויבים ח"ו, צריך לעשות כל הדרוש לתת הרגש בלב היהודים שמקום זה שייך ליהודים ולא לאויבים כדי שימסרו נפש על זה, והדרוש לזה הוא עליה ליהודים להר הבית, ואף שיכול להביא לידי תקלה שיש שיעלו למקום שאסור לעלות, בחיוב לאו וכרת.

(בענין זה אין נפקא מינה בין לאו לכרת ע' יבמות קי"ט. מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי כרת מה לי לאו, (וע' בזה במשנה למלך פ"א בהל' יו"ט הל' י"ז), וכ"ש כאן שהסיבה שאין לחשוש שיבואו לידי תקלה הוא משום שזה סכנה על כל ירושלים, דהיינו מצד פיקוח נפש וסכנת חורבן ירושלים וחיוב כיבוש א"י שדוחין שבת, אז בודאי שאין לחלק בין אם החשש תקלה הוא לאו או כרת)

ואף מי שאין דעתו לכך וסובר שאין לעלות על הר הבית משום חשש שמא יעלו למקום שאסור לעלות, מ"מ איסור חמור להצהיר שהר הבית שייך לערבים , שמה שדעתם של אותן גדולי ישראל שלא לעלות הוא משום קדושתה שלא יבואו לעלות שלא כדין, אבל לא ח"ו משום שזה בבעלות של הערבים שאז באמת מצדיקים שהם הבעלים ועם ישראל לא ימסור נפש על זה ויתנו להם שליטה מלאה על הר הבית שמשם יכבשו את כל ירושלים וכל א"י

הנה מי שמצהיר שהר הבית הוא בבעלות של ערבים, הוא מדרבן בזה שממשלת ישראל יתן שליטה לערבים על הר הבית והא מסכן כל א"י עי"ז כי משם נוחה לכבש, ואם חז"ל קראו לחלק של חוץ לירושלים ירושלים, אף שזה מביא לידי מכשול של אכילת קדשין חוץ לחומה, והתירו זה כדי שימסרו נפש על זה ולא יתנו לגוים להשטלט על המקום הזה , כל שכן שדבר שהוא באמת הר הבית , אם מצהירין שזה בבעלות של הערבים, לא ימסרו נפש על זה וח"ו יביא לידי חורבן א"י

נכתב בעהי"ת איסרו חג של סוכות תשס"ט כאן עה"ק עמנואל

יצחק ברנד

*

הרוצים לראות בוידאו, איך הגאון הרב יצחק ברנד בתוך הר הבית - נושא דברים על כך שבעליה להר הבית מקיימים ג"כ מצוה לכבוש את הר הבית, כמו כל כיבוש ארץ ישראל, ומסביר בשפה ברורה ובנעימה את הלכות עליה להר הבית. - חפש באתר "הר הבית שלנו" – את הוידאו - "הרב יצחק ברנד בהר הבית".
▾ דווח על תגובה זו  +1 
נו,נו ! | 09/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
הגר"צ עידאן | 08/12/201330
הרב צבי עידאן שליט"א

הרב צבי עידאן מח"ס עשות משפט, וצבי עדיו, ועוד

עיה"ק ירושלים תובב"א

בעזהי"ת אייר תשע"א, שם נעלה ונראה

בפרוס כ"ח אייר, יום שגאל השי"ת נחלתו מיד האומות, זה 44 שנה ששלטונות ישראל לא שבו מדרכם הרעה ועדיין אינם מאפשרים את הקרבת קרבנות חובותינו, תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן. ובפרט קרבן הפסח אשר ביטולו בחיוב כרת רח"ל. וכמבואר היטב בתשו' חת"ס סי' רל"ו. וכאשר בקשו רבותינו שרי התורה, בעלי התוספות שעלו לארץ ישראל כמבואר בכפתור ופרח. ולמעלה בקודש, בימי רבי יהושע בן חנניא. כמבואר במד"ר (בראשית ס"ד).

גזירות רשעי הגויים אשר שלטו במקום מקדשנו רבות בשנים, ולא נתנו למי שאינו מבני אמונתם ליקרב אל הקודש, כמבואר בחת"ס שם. ובדרך הקודש למהר"א. ובתשובת הגרי"ח זוננפלד לבעל התעוררות-תשובה (סי' כט) גרמו לחסרון ידיעת גבולות העזרות והחיל. וחרדת החשש ליכשל באיסור כרת החמור, עצרו בעדנו מעלות אל הקודש מיד בשחרורו.

ת"ל, מאז שבנו למקום מקדשנו, נחקרו נתלבנו ונתבררו רוב חלקי הר הבית האסורים והמותרים לטמאי מת, ע"פ פסקי הרדב"ז (שו"ת סי' תרצ"א) ועוד. וכאשר נתבאר בספרי על הכתוב לשכנו תדרשו, "יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה. דרוש ומצא, ואח"כ יאמר לך נביא". וכן עורר בזה הרמב"ן במצוות "לשכנו תדרשו", וז"ל: "שתלכו לו מארץ מרחקים, ותשאלו, אנא דרך בית ה'. ותאמרו איש אל רעהו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית א-להי יעקב. כלשון, ציון ישאלו דרך, הנה פניהם. "

הנה זכינו באחרונה לראות בהתעוררות אשר מקיפה את יראי ה' וחושבי שמו מכל העדות והחוגים לעלות בהר ה' בקדושה ובטהרה ע"פ כל דקדוקי ההלכה. וכאשר הכריע בזה הרמב"ם שעלה בעצמו להר הבית. וגואלים בהילוכם שם ויורשים בישיבה את מקום מקדשנו ותפארתנו מידיהם הטמאות והערלות של אויבי ישראל. ואף הצליחו בזה לשנות במעט את צביון המקום. ועל ידי שפותחים פתחים קטנים מלמטה, מקרבים את חידוש עבודת הקרבנות, עד שיפתחו לנו פתחי האולם. לקיים בזה את הבטחתנו בתפילותינו שכאשר יעלנו לארצנו ויטענו בגבולנו, נעשה לפניו את קרבנות חובתנו.

לכן אף ידי תיכון עימם. חבר אני לעושי מצווה. ועליתי עמם להתפלל בהר הבית, מקום אשר נאמר עליו כי ביתי בית תפילה יקרא. ובא אני אליכם אישי ישראל בקריאה, הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שולחן אביכם, ומה יערב לכם החיים בעולם הזה, זולת היותכם סמוכים על שולחן אביכם. כמאמר האור החיים הק' (במדבר פר' בהר). פונה אני אליכם בקריאה של חיבה, קריאת קודש, התקדשו והיטהרו כהלכה, קומו, עלו בהר, ובנו הבית. כמאמר ה' לנביאו (חגי א' ד').

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנזכה במהרה גם אנו, לפחות כעולי הגולה לפני בית שני, שהקריבו הקרבנות קודם בניין הבית. וכאז כן עתה נזכה למצוא יסודות הבית שמינכרו צורתם (זבחים סב.) ויקובלו תפילותינו ומעשינו לרצון לפני אדון כל.

הכותב וחותם למען כבוד בית מקדשינו - צבי עידאן

*

הרוצים לראות בוידאו, איך הגאון הרב צבי עידאן בתוך הר הבית - נושא דברים על הגבולות המותרים והאסורים: חפשו באתר "הר הבית שלנו" את הכתבה "וידאו: שיעור תורה ואמירת קדיש בהר הבית באישור המשטרה".
▾ דווח על תגובה זו  +1 
שרה | 09/12/2013 
קודם כל אסור לשנוא יהודי ודת ישראל ! ואחרי זה כבר נסתדר בלעדיך !
▾ דווח על תגובה זו  0 
הגרב"צ מוצפי | 08/12/201329
הרב בן ציון מוצפי שליט"א

מצוה רבה להשתדל ולהציל כל שניתן משטח הר הבית המקודש, ולהתפלל שם על הפדות והגאולה לשכינה ולישראל, רק במקומות המותרים להתפלל כפי שנהגו רבותינו הקדמונים, ועל פי הוראת חכמינו בדור הזה.

עיין זוהר חדש פרשת ויצא – מדרש הנעלם – ענין ר' אלעזר בן עזריה על אבן השתיה.

בן ציון בכמוהר"ר סלמאן מוצפי. [תצלום המכתב באתר "הר הבית שלנו"].
▾ דווח על תגובה זו  +1 
אל תעבוד קשה ! | 09/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
אדמור מחב"ד | 08/12/201328
הרבי מליובאוויטש זיע"א

משיחתו בליל ב' דחג הסוכות התנש"א: "ועורכים עכשיו שמחת בית השואבה במקום המקדש במקומות המותרים להכנס שם, ואדרבה צריך להכנס שם ולערוך שמחת בית השואבה בשלימות כפי שיהי' לעתיד לבוא".

והנה ציטוט מדברי הג"ר יצחק גינזבורג שליט"א מחשובי רבני חב"ד (מתוך הספר "קומו ונעלה" עמוד 301): "ברור הדבר, וכך אמר הרבי מליובאוויטש כמה וכמה פעמים, שגם היום ישנם מקומות בהר הבית אליהם מותר לעלות בטהרה. הרבי רצה מאד שיוכרע ע"י רבנים ידועי שם, גדולי הפוסקים שבדור, מהם התחומים המדויקים על הר הבית אליהם מותר לעלות, ושהעליה תתקיים בפועל בשמחה רבה (וכמו שאמר פעם בנוגע לשמחת בית השואבה על הר הבית), על פי תנאי ההלכה ביחס לטהרה שיפסקו ע"י הרבנים".
▾ דווח על תגובה זו  +1 
ואתה במיוחד... | 09/12/2013 
ואתה במיוחד אדם טהור מאוד וירא ה' כמובן ! ולכן מה לך ולכל העניין, תפנה לעיתון חופשי ושם תוכל בחופשיות רבה לספר להם את הַבָּאבֶּע-מעשיות שלך וגם יכתירו אותך שם לרב גדול !

קודם כל תטהר את פיך המפיק ריחות קשים למדי !!!
▾ דווח על תגובה זו  0 
הגרי"מ... | 08/12/201327
הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי זצ"ל כתב בספרו "עיר הקודש והמקדש" לבנות בית כנסת ליהודים בהר הבית,

וזה לשונו: גם בזמן שביהמ"ק היה קיים היו בתי תפילה לקהל הציבור הישראלי בהר הבית, כמוכח בסוכה (מא: - מג. נג.)

.. ולכשיהיה לנו הרשות והיכולת לבנות בית תפילה אשר כזה בהר הבית בטרם הופעת בן דוד – יש לנו מקום נרחב לבנייני תפילה: בדרום שיעור 250 אמה .. באורך מזרח–מערב 500 אמה.. בצפון 115 אמה..

במזרח (עד החיל) 86 אמה על 500 דרום-צפון.

במערב 100 אמה על 500 צפון-דרום. [וע"ע בספר "קומו ונעלה", עמוד 168].
▾ דווח על תגובה זו  +1 
ואתה במיוחד... | 09/12/2013 
ואתה במיוחד אדם טהור מאוד וירא ה' כמובן !

ולכן מה לך ולכל העניין, תפנה לעיתון חופשי ושם תוכל בחופשיות רבה לספר להם את הַבָּאבֶּע-מעשיות שלך וגם יכתירו אותך שם לרב גדול !

קודם כל תטהר את פיך המפיק ריחות קשים למדי !!!
▾ דווח על תגובה זו  0 
הגר"י פישר | 08/12/201326
הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל.

שו"ת אבן ישראל [להגרי"י פישר] חלק ט' סימן קס"ג.

מה ששאל מע"כ דנראה לו דלענין כניסה להר הבית אחרי טבילה במקוה, דלא יהני בזמן הזה כיון שגזרו חז"ל על ע"ה שיהיו כזבים לכל דבריהם, וא"כ צריך לספור ז' נקיים וטבילה במים חיים דווקא.

לדעתי אין לחוש לזה .. דלא גזרו דין זב לגבי שילוח מחנות.. עיי"ש.

וכן מעיד הרה"ג ר' דוד בלוך שליט"א (מתלמידי הג"ר גדליה נדל זצ"ל), שהוא שמע מהגרי"י פישר שמותר לעלות להר הבית במקומות המותרים.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
ואתה במיוחד... | 09/12/2013 
ואתה במיוחד אדם טהור מאוד וירא ה' כמובן ! ולכן מה לך ולכל העניין, תפנה לעיתון חופשי ושם תוכל בחופשיות רבה לספר להם את הַבָּאבֶּע-מעשיות שלך וגם יכתירו אותך שם לרב גדול !

קודם כל תטהר את פיך המפיק ריחות קשים למדי !!!
▾ דווח על תגובה זו  0 
הרב שמואל... | 08/12/201325
הרב שמואל אליהו שליט"א:

תשובה שהתקבלה מהרב שמואל אליהו' בתאריך ח´ אב ה´תשס"ג, מתוך האתר כיפה

השאלה: שלום כבוד הרב. מדוע אסור ליהודים להכנס להר הבית(לפי ההלכה)? בברכה, בתודה מראש!

התשובה: אין איסור לעלות על כל הר הבית. יש איסור למי שהוא טמא להכנס לעזרה. ויש איסור למי שאינו כהן להכנס למקום הקודש - או לקודש הקודשים. בודאי מי שאינו טהור וגם אינו כהן שלא יכנס למקום הקודש. יש מקומות שבודאי מותר להכנס אליהם כיון שאינם קודש או קודש הקודשים ולא כל אחד יודע איפה הם.

לכן מי שרוצה לעלות להר הבית צריך שילך איתו מישהו שמכיר את המקומות ויודע להיכן מותר ולהיכן אסור.

לצערינו המצב הוא כל כך נורא בהר שהמוסלמים הורסים כיון שהם חושבים שזה שלהם וחולשת הממשלה מלמדת אותם שכדאי להם להיות אלימים. כמה שיותר - יותר יכנעו להם. גם בית המשפט העליון נכנע להם וגם המשטרה. הגרוע מכל שהם מציגים את חולשתם וכניעתם כחוכמה יהודית שאין למעלה ממנה. לכן חובת העליה היא יותר ויותר גדולה ויש בה בחינה מסוימת של "כיבוש".

למעשה הרבנות הראשית לישראל לא פסקה לעלות להר ולכן אני לא עולה אליו, כי אני לא אדם פרטי ואני רוצה להיות חלק מכלל ישראל.

אם אתה רוצה לעלות להר כאדם יחידי. עשה זאת על פי כללי ההלכה.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
ואתה במיוחד... | 09/12/2013 
ואתה במיוחד אדם טהור מאוד וירא ה' כמובן ! ולכן מה לך ולכל העניין, תפנה לעיתון חופשי ושם תוכל בחופשיות רבה לספר להם את הַבָּאבֶּע-מעשיות שלך וגם יכתירו אותך שם לרב גדול !

קודם כל תטהר את פיך המפיק ריחות קשים למדי !!!
▾ דווח על תגובה זו  0 
שלום שוורץ | 08/12/201324
גיבורי כח עושי רצונו
▾ דווח על תגובה זו  +1 
>שוורץ-וויס ?! | 09/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
והשתחוו לה' | 08/12/201323
שבט ה'תש"ם

קריאה לבני ישראל

רבנים נכבדים

הר הבית ששוחרר בישועת ה' במלחמת ששת הימים עומד עדיין בשממונו כאילו שדבר לא קרה, ידועים דברי הרמב"ן בפירושו לתורה, שהקצף שהיה על ישראל בימי דוד המלך, משום שהעם לא התעורר לבנין בית המקדש. מי יודע אם הצרות המתרגשות ובאות על עם ישראל בדורנו לא נובעות מזה שאנו אדישים לנושא הר הבית.

לכן מן הראוי שרבני ישראל יתאגדו אגודה אחת לעורר הציבור לפעילות בנושא הר הבית והכנת הלבבות לבנין בית המקדש שכולנו מתפללים ונושאים עינינו שיבנה עוד בזמננו אנו.

ובזכות התעוררות זו תבוא סיעתא דשמיא להחשת גאולתינו ופדות נפשינו בקרוב בימינו. אמן.

מרדכי אליהו. [עם רבנים נוספים].

המכתבים האלו פורסמו בשנת תשנ"ב בספר תורת הבית חלק ג, ויש שם עוד מכתבים מגדולי ישראל בענין נשגב זה.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
נחמה | 09/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
והשתחוו לה' | 08/12/201322
לכבוד ידידי הרב המובהק וכו' הרה"ג ר' זלמן מ. קורן שליט"א ר"מ בקרית ארבע היא חברון ומחבר ספר חצרות בית ה'.

קבלתי בתודה את מכתב כת"ר מיום ה' לסדר "לשכנו תדרשו ובאת שמה" תשו"ח ועמו הסליחה על איחור התשובה שנעשה מזמן גרמא.

עיינתי בדברי כת"ר אשר הסביר בצורה מפורטת ורחבה כדרכו בקודש, העיר והאיר עיני חכמים בסוגיא סבוכה זו, תחם תחומין וגדר גדרות במקום המקדש, ותרגמם הלכה למעשה, ויפה כתב ויפה ערך וטוב הנהיר.

אולם אני על משמרתי אעמודה, היינו אנו רואים בעין כיצד שועלים הלכו בו, כיצד מקום שנאמר בו והזר הקרב יומת הולכים בו זרים ומחללים אותו, וכבר חז"ל גזרו על כל העכו"ם כזבים ואסורה להם הכניסה למקום הקודש והמקדש ועוד מקומות שמותר לישראל טהור להכנס ואפי' בזמן הזה, וע"כ חובה קדושה מוטלת על מי שבידו למנוע מצב עגום זה ואפי' ע"י פרסום הענין שהם עוברים על איסור ואין לחשוש ממה שיאמרו.

אודות כניסת ישראל עם הגבלות מסוימות כמו שכת"ר מציע זה טוב ויפה אם תהא לנו שליטה מוחלטת על המקום ועל הבאים ובכלל בני ברית, אולם לפי המצב הנוכחי חוזר אני כל הכתוב לענ"ד על הצעתי והיא לבנות בית כנסת ומקום לתורה ולתפילה בשטח שמותר להכנס אליו והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר ממקום המותר, ובזה אנו לא גורמים לאחרים לדרוך על מקום אדמת קודש.

.. בברכה והוקרה מרדכי אליהו
▾ דווח על תגובה זו  +1 
והשתחוו לה' | 08/12/201321
יום ג' לסדר "למען אשר לא יקרב איש זר" תשמ"א

לכבוד ה"ה ר' אלבוים דוד הי"ו

ב"ה

קבלתי את חוברות ההפצה וההסברה של "אגודת חלוץ הר הבית", שמח אני מצד אחד שיש דרישה לציון, וישנה עוד מחשבה על מקום מקודש זה שנהפך למלון פריצים למרמס לכל מי שאסור לו לדרוך ולהציג כף רגלו אפילו היחפה במקום.

אולם מצד אחד אנו חייבים לטהר את המקום ששום זר לא יקרב ולא ינהל את המקום ומצד שני אנו צריכים לשמור שגם בני ישראל יכנסו למקום שמותר להכנס בקדושה ובטהרה לפי ההלכה, וע"כ יש לתחם תחומין ולהגביל את העם וקדשתו. וזאת תהא תפקידה של האגודה לבנות מקום מקדש מעט במקום שהכניסה אליו תהא מחוץ לחומת הר הבית ויהא המקום אטום וסתום ולא תהא יציאה ממנו למקומות האסורים. תחזקנה ידיכם ויהי ה' עמכם אכי"ר

בברכה מרדכי אליהו
▾ דווח על תגובה זו  +1 
והשתחוו לה' | 08/12/201320
רבי מרדכי אליהו זצ"ל מכתב א':

קריאה לרבנות הראשית בארץ ישראל

בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש, וכל מחמדינו היה לחרבה. ומקום המקדש המקודש אשר קדושתו לא פקעה ממנו, נהיה למקום פריצים משוקץ ומתועב, נהפך למרמס ברגל תועבה ע"י חילול המקום בכניסת זרים לתוכו וכניסת יהודים שלא כדין.

וע"כ כדי לגדור גדר צריך שתצא קריאה ממעלת כת"ר ולעומד בראשה שהמקום הוא קודש לישראל והכניסה אליו אסורה ללא שום הבדל וגזע – אלא בהסכמת ובהרשאת ובהגבלת הרבנות הראשית לישראל. וכן להגביל את העם ולקדשו שידע ערך המקום וכיצד ועד היכן מותר.

"רצוי לחשוב על בנין בית כנסת במקום המותר לכל הדיעות כדי שיתאספו בו ראשי עם ועדה בתפילה ותחינה כמו שהיה בזמן הרמב"ם".

ויבורכו העושים והמעשים, ויהי רצון שנראה בית מקדש על מקומו בנוי ומשוכלל, אכי"ר.

בהוקרה: מרדכי אליהו.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
חיליק | 08/12/201319
ונזכה לראות את כל עם ישראל עולה להר הבית ובונה את בית המקדש השלישי בקרוב ממש אמן סלה.

אין טעם לחכות להזיות שיפלו משמים, שכן כבר 2000 שנה לא נפל פה כלום. וגם שאת בית המקדש הראשון והשני בנו בעזר אצבעות ולא המתינו לשמים למרות שכבר אז היה את המדרש 'מקדש ה' כננו ידיך'.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
שרה | 08/12/201318
בזה שאתם אוסרים עליה להר אתם רק מגבירים את החילול ה במקום אשר נוכחות יהודית מוחה!

בכלל טומאה הותרה בציבור ותאמינו לי בתקופת החשמונאים לא היתתה פרה אדומה לטהר וכולם היו טמאים ובכול זאת הדליקו שם נרות!

אין אני שונאת אתכם!!
▾ דווח על תגובה זו  -2 
ה | 09/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
יווסף | 08/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  +1 
זהירות ! | 09/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
yosi | 08/12/2013 
תקיימי את ההלכות, תכבדי את הרבנים.

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, אפילו על ימין שהוא שמאל.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
יהודי | 08/12/201317
לפי ההלכה מותר לטמאי מתים כמונו להכנס להר הבית לאחר טבילה במקווה כשרה כדין לפי הוראת רבנים

לדברי הרב רבינוביץ יש אותם תוקף כמו דבריהם של הרב של אירן וממשלות דקטטוריות שחייבים לומר מה שממשלתם רוצה שיאמרו
▾ דווח על תגובה זו  +1 
זהירות ! | 09/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
יעקב בן פנחס | 08/12/201316
אסור? למה אסור?
▾ דווח על תגובה זו  +1 
לה' בהר הקודש  | 08/12/201315
קיצור הלכות כניסה לאיזור הר הבית – מאת הרב יהודה קרויזר [מתוך הספר "קומו ונעלה" עמוד 291]

מטרת הכניסה

א. כניסה להר הבית מותרת רק לצורך מצוה, כגון תפילה.

ב. אין להכנס להר הבית לצורך קיצור דרך.

הנכנס להתפלל – רשאי לצאת דרך אחר, ויש אומרים שחייב לצאת דרך שער אחר.

כיצד נכנסים

ג. לא נועלים נעלי עור. נעליים מחומר אחר מותר לנעול.

ד. מי שנכנס יחף, רגליו צריכות להיות נקיות ללא אבק.

ה. אין להכנס עם מקל ביד. אדם שלא יכול ללכת ללא עזרת מקל – יכול להכנס להר הבית במקלו.

ו. לא ייכנס להר הבית כשהוא לבוש בבגד הצמוד לגוף בלבד.

ז. לא נכנסים עם ארנק גלוי. ארנק הנמצא בכיס הבגד מותר להכניסו.

ח. אסור לירוק. ואם נזדמן לו רוק – מבליעו בבגד.

ט. כשנכנסים להר הבית פונים תחילה לצד ימין, מחוץ מהאבל הפונה לשמאל.

דרכי טהרתם של הטמאים המתירה את כניסתם להר הבית

י. זב – שבעה ימים נקיים וטבילה במעיין. אדם רגיל לא צריך לחשוש לטומאת זיבה.

יא. בעל קרי (כולל בעל ואשה לאחר קיום אישות. - אשה לאחר קיום אישות, צריכה להמתין שבעים ושתים שעות ואח"כ תטבול) – טהרתו על ידי טבילה במקוה. גם טבילה ביום הכניסה להר הבית מותרת. רצוי להסמיך את הטבילה לעליה.

יב. זבה ונדה – היום נותנים לכל ראיית נדה את דיני הזבה, וטהרתן שבעה ימים נקיים וטבילה במקוה.

יג. יולדת זכר תמתין שבעת ימים, ויולדת נקבה תמתין י"ד יום, ואח"כ תטבול כנידה.

יד. נשים פנויות אינן טובלות לטהרה מטומאת נידה, ואין להן היתר להיכנס להר הבית.

הטבילה

טו. הטבילה המתירה להיכנס להר הבית היא רק במקוה כשר.

טז. צריך לטבול את כל הגוף בפעם אחת.

יז. אסור לטבול כשיש על הגוף דבר חוצץ.

יח. בזמן הטבילה אין לעצום את העינים בחוזקה ולא לפותחם יותר מדי, אלא לסוגרם ברפיון, וכן את הפה יש לסגור בצורה רפויה.

יט. אסור להתרחץ מיד אחרי הטבילה, ומותר להתרחץ אח"כ בבית.

מקורות

[א]. רמב"ם בית הבחירה ז, ב; פיהמ"ש לרמב"ם ברכות ט,ה.

[ב]. רמב"ם שם; שו"ע קנ"א, ה, ומ"ב סקכ"א; ערוך השולחן העתיד קדשים יד, ד.

[ג]. רמב"ם שם; שו"ע או"ח תרי"ד, ב; עיר הקדש והמקדש (להרי"מ טיקוצינסקי) חלק ד' פרק ג'.

[ד]. רמב"ם שם.

[ה]. רמב"ם שם; גמ' שבת סה ע"ב, תוס' ד"ה הקטע; שו"ע או"ח ש"א, י"ז.

[ו]. רמב"ם שם. פירוש אפונדתו – פהמ"ש לרמב"ם ברכות ט, ה.

[ז]. רמב"ם שם – מעות הצרורין בסדינו; תוס' מסכת ב"מ דף כ"ו. ד"ה בהר הבית; רש"י ברכות סב: ד"ה אפונדתו.

[ח]. רמב"ם בית הבחירה ז, ב.

[ט]. רמב"ם שם ז, ג; מסכת מידות פ"ב מ"ב, ופהמ"ש להרמב"ם שם.

[י]. רמב"ם ביאת המקדש ג, ג. החושש לזיבה יעשה שאלת חכם. רמב"ם מחוסרי כפרה פ"ב ה"א; פיהמ"ש לרמב"ם זבים ב,ב.

[יא]. טבול יום אסור מדרבנן רק בעזרת נשים – רמב"ם בית הבחירה ז, יז; ביאת מקדש ג, ו; מגן אברהם או"ח תנ"ז, ח; שו"ע יו"ד קצו,יא; משל"מ ביאת מקדש ב,ג. ובהלכות בית הבחירה ו,טז.

[יב]. רמב"ם ביאת מקדש ב,ג; איסורי ביאה יא,א-ד.

[יג]. ויקרא יב, א-ה; רמב"ם ביאת מקדש ג,ג; ובהלכה ו-ז. הכפרה לא מעכבת, מחוסר כיפורים אסור רק בעזרת ישראל.

[יד.] ריב"ש סימן תכ"ה.

[טו - יט]. שו"ע יו"ד קצ"ח, רמב"ם מקואות פ"ב.
▾ דווח על תגובה זו  0 
לה' בהר הקודש  | 08/12/201314
הרב משה דוד טנדלר שליט"א – חתנו של רבי משה פיינשטיין זצ"ל. ורבה של קהילת מונסי שבארה"ב.

"בין הרבנים שעלו היום להר הבית היה הגאון ר' משה דוד טנדלר שליט"א מאמריקה, חתנו של רשכבה"ג הגר"מ פינשטיין זצוק"ל, אשר עלה להר הבית בקדושה ובטהרה ואף נשא שיעור כללי בפני עשרות מתלמידיו בענייני תשעת הימים, מקום המקדש, סדר העבודה, ובניין בית המקדש. תלמידיו ושומעי לקחו סיפרו כי הגרמ"ד שליט"א נורא התרגש בעמדו סמוך ונראה לקודש הקדשים, הגרמ"ד שליט"א קרע את בגדיו ופרץ בבכי". [מאתר "הר הבית שלנו"].
▾ דווח על תגובה זו  +1 
לה' בהר הקודש  | 08/12/201313
הרב יצחק ברנד שליט"א, מרבני עמנואל.

מכתב א'.

בס"ד

בענין עליה להר הבית

יש כהיום ויכוח גדול אם מותר או מצוה או אסור לעלות על הר הבית

הנה יסודי הדברים על הבעיות ועל החיוב והתועלת מזה נכתבו כמה ספרים, והספרים הכי מדוייקים הם ספר 'אל הר המור' ו'אל גבעת הלבונה' שנכתבו ע"י הרב יצחק שפירא והרב יוסי פלאי מיצהר.

ספר 'אל הר המור' - הוא בפרטי דיני הלכה איך להיטהר במקוה ועד היכן מותר לעלות (דהיינו שצריך להתרחק מעזרת נשים ומן החיל ע"פ המשנה כלים פ"א מ"ח ורמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הל' ט"ו-ט"ז), וכן יש שם מקורות נאמנים על מקום בית המקדש, והקדשי קדשים שהוא תחת כיפת הסלע. ואסור לעלות בנעליים, וכן לנשים אין אפשרות לעלות אל ההר במקום שיש בהם קדושת הר הבית, למעט לכלה ביום חופתה לאחר טבילה ולפני שנוגעת בבעלה.

(וצריכה אחר הטבילה לחכות עוד יום שיעבור שקיעה וצאת הכוכבים כדי שלא תהא חשש מחוסר כיפורים בצירוף טבולת יום, ע"ש בספר, ח"א פ"ה וח"ב פ"ד ע"פ הגמ' נזיר מה. ותוס' יבמות ז: ר"ה רבי וזבחים לב: ד"ה רבי, וכתבו שם שבגלל הסיבוכים לטהרת נשים אין כלל לאשה ליכנס להר הבית)

ספר 'אל גבעת הלבונה' - מדבר על המצוה לעלות להר והתועלת שיש בזה.

ונציין מקור אחד ברש"י ריש פרשת ויצא פסוק י"ז וז"ל ואם תאמר, וכשעבר יעקב אבינו על בית המקדש מדוע לא עיכבו שם, איהו לא יהיב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ומן השמים יעכבוהו, איהו עד חרן אזל וכו' כי מטא לחרן אמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו, יהב דעתיה למהדר, וחזר עד בית א-ל וקפצה לו הארץ.

וכאן אני רוצה להתיחס בעיקר על בעיה שהרבה מגדולי ישראל חוששין מזה ואוסרין לעלות אף במקומות המותרים ע"פ דין, משום גזירה שיבואו אנשים אחרים ויעלו במקום שאסור לעלות ויבואו לידי כרת, וכן שיכנסו בלי לטבול כלל ובלי מורא מקדש.

וכאן נביא מקור שאין לחשוש לזה, ואדרבה מאותו מקור נלמד גם על החשיבות לעלות בתקופה שלנו (הסברה הובא ב'אל גבעת הלבונה' עמוד 18 בשמי בקיצור וכאן נרחיב הדבר)

ע' גמרא שבועות טז. אבא שאול אומר שני בצעין (שדות מרעה) היו בהר המשחה (הר הזיתים) תחתונה ועליונה. תחתונה נתקדשה בכל אלו, עליונה לא נתקדשה בכל אלו, אלא בעולי גולה שלא במלך ושלא באורים ותומים.

תחתונה שהיתה קדושתה גמורה, עמי הארץ נכנסים לשם ואוכלים שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני. עליונה שלא היתה קדושתה גמורה, עמי הארץ היו נכנסים שם ואוכלים שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אין אוכלים שם לא קדשים קלים ולא מעשר שני.

ומפני מה לא קידשוהו, שאין מוסיפים על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של ע"א ובשתי תודות ושיר וכו', ולמה הכניסוהו, מפני שתורפה של ירושלים היתה ונוחה היא ליכבש משם עכ"ל הגמרא

וביאור הענין, שקדשים קלים הותר לאכול רק בירושלים, ומי שאוכל חוץ לירושלים חייב מלקות (רמב"ם פי"א מהל' מעשה הקרבנות הל' ה') וכדי שיהא נחשב המקום לקדושת ירושלים צריך לקדש במלך ונביא ואורים ותומים וכו'.

הנה, בבית ראשון היו כל אלו וקדשו בקדושת ירושלים גם חלק של הר הזיתים, אולם בבית שני היו חסרים כמה דברים ולא היה להם אפשרות להוסיף לקדש את ירושלים, וממילא קדושת ירושלים היה רק עד מקום שנתקדש בבית ראשון, ושם עשו חומה הראשונה.

אולם בכל זאת הוסיפו חומה נוספת בהר הזיתים להרחיב את ירושלים, וקראו התוספת ג"כ ירושלים, ועשו זה מפני פחד האויב שיבוא לשם, כי אילו היה האויב מתאחז שם, היה יכול לכבוש משם בקלות את כל ירושלים, וע"י שהרחיבו שם התאחזו היהודים שם.

אולם לכאורה לא היה צורך לקרות למקום ההוא ירושלים אלא סתם לבנות חומה, אבל מה שעשו כך, שאילו לא היו קוראים למקום 'ירושלים' לא היה לציבור מספיק מסירות נפש להאחז במקום הזה כי לא החשיבו את המקום לקדוש, על כן קראו למקום ג"כ ירושלים, אף שלא היה בו קדושת ירושלים ואסור לאכול שם קדשים קלים.

הנה מתוך הנהגה זו קרה מכשול, שעמי הארץ החשיבו למקום הזה לירושלים באמת ואכלו שם קדשים קלים ועברו על לאו דאורייתא.

וכתבו שם תוספות ד"ה אלא בבני גולה וז"ל אע"פ שהיה הדבר בא לידי תקלה, הכניסוהו כדי שימסרו עצמם עליהם יותר כשיש שם קדושה עכ"ל.

ולמדים מזה, שבמקום שיש אויבים שרצונם לכבוש את ירושלים, צריך לעשות כל הדרוש לתת הרגש חזק לעמי הארץ שמקום זה חשוב מאוד וצריך למסור נפש עליו להתאחז שם, כדי שלא יבואו האויבים ויתאחזו בה ויכבשו את כל ירושלים.

וכל הדרוש לזה כלול ג"כ שלא להתחשב עם זה שיצא מכשול מזה שעמי הארץ יעברו מכח זה על לאו דאורייתא, והטעם בזה, ששמירת העיר שלא יבואו גוים ויתאחזו שם ויחריבו את ירושלים חשוב יותר ונחשב בגדר פיקוח נפש והצלת ירושלים וכיבוש א"י, ומוותרים למען זה על הקילקול שיצא מזה שאוכלים קדשים קלים חוץ לירושלים.

ואף שבודאי כל מה שאפשר להזהיר את העם שלא לאכול שם קדשים קלים צריך לעשות, מ"מ אם אין הדברים נשמעים, מניחים הדבר כמו שהוא ואין חוששין יותר לזה, וגם עושים פעולה לקרות למקום הזה ירושלים.

הנה אם הדבר הזה נכון להר הזיתים, בודאי נכון לענין הר הבית, דהיינו כשיש גוים שרוצים לכבוש את ירושלים ואת הר הבית, ודעתם שמשם יכבשו את כל ירושלים ואת כל א"י, ויש רפיון גם מצד ציבור היהודים לוותר על הר הבית לאויבים ח"ו, צריך לעשות כל הדרוש לתת הרגש בלב היהודים שמקום זה שייך ליהודים ולא לאויבים כדי שימסרו נפש על זה, והדרוש לזה הוא עליה ליהודים להר הבית, ואף שיכול להביא לידי תקלה שיש שיעלו למקום שאסור לעלות, בחיוב לאו וכרת.

(בענין זה אין נפקא מינה בין לאו לכרת ע' יבמות קי"ט. מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי כרת מה לי לאו, (וע' בזה במשנה למלך פ"א בהל' יו"ט הל' י"ז), וכ"ש כאן שהסיבה שאין לחשוש שיבואו לידי תקלה הוא משום שזה סכנה על כל ירושלים, דהיינו מצד פיקוח נפש וסכנת חורבן ירושלים וחיוב כיבוש א"י שדוחין שבת, אז בודאי שאין לחלק בין אם החשש תקלה הוא לאו או כרת)

וא"כ בזמה"ז שיש לצערינו משא ומתן על הר הבית למסור לגמרי לגוים, דהיינו למסור כל יש"ע כולל ירושלים עד הר הבית ועד בכלל (וגם הר הבית כבר מסרו למעשה באופן חלקי) – צריך לעשות כל הדרוש להכריז שהר הבית שייך ליהודים וזה ישפיע על דעת הקהל, ואז ימסרו נפש על זה.

ואף שאנו צריכים להזהיר שהעליה להר יהא הכל כפי דקדוק ההלכה וללכת רק בטהרה ובלי נעליים ובמקומות המותרים, מ"מ אין לחוש אם יצא תקלה מזה לעמי הארץ שלא יהיו נזהרים בכל אלו.

וממילא כשהמצב לא היה שהעליה יהא סיבה להצלת ירושלים, היו מבינים את אלו הרבנים שחששו מפני תקלה, מ"מ עכשיו בודאי גובר הסכנה על מסירת הר הבית לגוים, וממילא אין לחוש לתקלת איסור כרת לעמי הארץ כנ"ל.

וכבר היה מעשה בשנת תש"ס שראש ממשלה רצה לתת כל יש"ע עם חצי ירושלים לאויב, חוץ מהר הבית, ובגלל זה לא הסכים האויב, ונתבטל כל העסק, ויש שאלה ממה נתעורר ראש הממשלה שהר הבית שייך ליהודים יותר מכל מקום, והתירוץ הוא, מכח אלו שצועקים שצריך לעלות על הר הבית, ולא בא מכח אלו שאומרים שהר הבית ששייך ליהודים, זה רק בעתיד הנעלם כשיבוא משיח מופתי ויפול בית המקדש מן השמים ואין לנו שייכות עכשיו בענין זה.

אולם כמובן שדבר זה יפסקו רק רבנים שבאופן עקרוני מוכנים לבדוק כל הלכה לפי המצב של עכשיו, אולם מי שבשיטה מתבונן רק מה שפסקו בדור שעבר, ואינו מתחשב עם המציאות העכשוי, ואומר אנן יתמא דיתמא, אין לנו כח לחדש חידושים וכל הכח לפסוק הוא בגדר צאי לך בעקבי הצאן, בודאי שיפסוק שאסור לעלות על ההר, ועל זה נאמר (ר"ה כה:) אין לך אלא שופט שבימיך דהיינו שופט שרואה המציאות שבימיך וע"פ זה הוא שופט ולא לפי המציאות של פעם.

וכל שכן מי שבכלל לא מענין אותו בעיה של למסור שטחי א"י לגוים או שלא היה מוחה נגד זה כשהחריבו את גוש קטיף וצפון השומרון או שהיה מסייע באיזה דרך שהיא לחורבן, והוא טוען שכל ענין שמירה על א"י שייך להקב"ה, והוא כבר יסדר את הענין בדרך של משיח מופתי, ואין זה תפקיד שלנו לדאוג בשביל זה, אז בודאי אינו עומד לפניו בשאלת עליה להר הבית שני צדדים, דהיינו מצד אחד תקלת כרת ומצד שני סכנת חורבן ירושלים, אלא עומד לפניו רק צד אחד של תקלת כרת, ממילא ימשיך לפסוק שאסור לעלות על הר הבית.

אולם הפסק הזה הוא לא לפי מציאות העכשוי, וכבר ביררנו בכמה מאמרים שיש חיוב עכשיו לשמור על כל א"י.

היסוד של יפתח בדורו כשמואל בדורו (ר"ה כ"ה.) למדים מן הפסוק (ש"א יב יא) וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל, ויצל אתכם מיד אויביכם מסביב ותשבו בטח, והצד השוה בכולם שהצילו את ישראל מן הגוים, ויפתח התנגד להצעת מלך עמון של שלום תמורת שטחים (שופטים יא יג) ולחם נגדם, וגם החזירו בתשובה את עם ישראל, וממילא בזמן שנקודת הצלת כלל ישראל עומד על הפרק, מי שאינו הולך עם כיוון של יפתח, אינו בגדר יפתח בדורו. ואנו מתפללים שהקב"ה יביא לנו את המנהיג האמיתי, ואם לא נזכה לשמואל בדורו, יתן לנו עכ"פ יפתח בדורו.

וע' בספר אל גבעת הלבונה שנתן עוד הרבה טעמים למה בזמננו נחוץ לעלות להר הבית ולמה אין בזה משום חשש שעי"ז יעלו אחרים במקום האסור.

נכתב בעה"י ע"י יצחק ברנד, בית המדרש תעה בשדה, ועה"ק עמנואל, כ"ד אלול תשס"ז

*

מכתב ב'.

בס"ד.

...בעצם הנושא לבחור למי שמצהיר שהר הבית שייך לערבים איני רוצה להכנס, כי צריך לדון מה הצד שני, לבחור בשביל חילוני,

ואולם בכל זאת אני רוצה להתיחס מה החורבן הנורא בהצהרה שהר הבית שייך לערבים

ואני אומר על מאיר פרוש , גם איש שלומי אשר בטחתי בו הגדיל עלי עקב, כי מקודם חשבתי שהוא זה שמוסר נפש למען א"י, והרי בהתנתקות עשה הכל כדי למנוע והא תלמיד של האדמו"ר מסדיגורא, והא תומך מאוד בא"י והלך לגדולי שיראל לדבר לזעוק שלא יתנו יד להתנתקות, ועל כן חשבתי שמצוה גדולה לבחור בשביל הרב מאיר פרוש, אולם אחרי הצהרה שלו שהר הבית הוא בבעלות של ערבים, והסיבה שלא לעלות על הר הבית הוא משום שפוגעים בבעלות של הערבים, דבר זה זיעזע אותי ואיני יודע מה לעשות.

הנה הצהרה זו הוא דבר שמזעזע את כל העולם כולו וכל התורה כולו, ויסוד של כל כלל ישראל, וכן מכניס בסכנה את כלל ישראל.

ואבאר מקודם ענין של הזיעזוע של כל התורה כולו.

דע' ברש"י ריש בראשית שכל ספר בראשית נכתב בשביל לדעת שכח מעשיו הגיד לעמו , לתת להם נחלת גוים, והקב"ה נתן א"י לעם ישראל , אף אם לוקחים זה דבר כיבוש, ועל אחת כמה וכמה בשלשה מקומות שאין אומות העולם יכולים לומר גזולים הם בידי, וזה מקום המקדש ומערת המכפלה וקבורתו של יוסף , שנקנו בכסף,

וא"כ איך יהודי שייך לומר שזה שייך לערבים,

הנה צריך לדעת שיסוד שעם ישראל הוא עם הנבחר מתבטא בזה שעם ישראל הוא בעלות על א"י, וכמו שאמרה שרה אמנו גרש בן האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק, והקב"ה הסכים איתה באומר כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע, והכוונה שע"י שלא ירש בן האמה הזאת, זה מוכיח שיצחק הוא הזרע המיוחס לך ולא ישמעאל.

הנה הערבים, רוצים להכחיש שעם ישראל הוא עם הנבחר אלא הם טוענים שהם עם הנבחר ודת שלהם הוא הדת האמיתי, והם מבינים זה שזה מתבטה במה שהם בעלים על א"י, ויסוד העיקר שבעיקרים הוא מקום המקדש, כי זה תכלית הכל, ועל זה לוחמים, כי ע"י זה הם רוצים לגלות שהדת שלהם הוא העיקר.

ומשום זה כל האינטיפאדה שעושים הוא בעיקרו בגלל מקום המקדש, וכן לא נותנים ליהודים להתפלל על מקום הזה כי זה מכחיש את האיסלם, וממשלת ישראל רוצים להכחיש שאנו עם הנבחר ומשום זה רוצים לתת בפועל גם מקום המקדש לערבים

ועיקר האינטפרדה הוא לא בגלל איזה שטח פרטי וסכסוך קרקעות, שהרי איראן אין לו צורך בקרקעות ורוצים להחריב אותנו, אלא יש כאן מלחמת הדת, שהם לא מסכימים שעם ישראל הוא בבעלות על א"י כי זה מכריז שדת האמיתי הוא דת ישראל, והם טוענים שהאיסלם הוא האמיתי ח"ו.

הנה הצהרה זו שהר הבית הוא בבעלות של ערבים, זה כאילו הסכמה שדת האיסלם הוא הדת האמיתי ח"ו, ואף שמי שאומר זה לא חושב כך, מ"מ בשוגג הוא מסכים לזה כי בזה הערבים מבינים שמתגלה שהדת שלהם הוא דת העיקרי.

וזה דומה כמי שכופין אותו להשתחות לע"ז, שהדין הוא שזה בכלל יהרג ואל יעבור, ואף שמי שמשתחווה אינו מאמין כלל שיש ממשות בע"ז שהרי הוא עושה זה בכפיה , מ"מ כיון שלפי מראית העין יש כאן הודעה לע"ז , הוא בכלל חטא ע"ז והדין הוא שיהרג ואל יעבור.

וכן כאן כיון שהגילוי לעיני הערבים שהדת שלם הוא העיקר מתבטא בזה שהם הבעלים על הר הבית ולא היהודים, נחשב שמי שמודה שהערבים הם הבעלים על הר הבית כאלו אומר שהדת האיסלם הוא דת העיקרי אף שלא מאמין בזה כלל, וזה כפירה בשוגג בכל התורה כולה. שיסוד התורה הוא שעם ישראל הוא עם הנבחר.

וכאן אני רוצה להתיחס לסכנה של הדבר על כל ירושלים וכל א"י בהצהרה זו

ע' גמרא שבועות טז. אבא שאול אומר שני בצעין (שדות מרעה) היו בהר המשחה (הר הזיתים) תחתונה ועליונה. תחתונה נתקדשה בכל אלו, עליונה לא נתקדשה בכל אלו, אלא בעולי גולה שלא במלך ושלא באורים ותומים.

תחתונה שהיתה קדושתה גמורה, עמי הארץ נכנסים לשם ואוכלים שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני. עליונה שלא היתה קדושתה גמורה, עמי הארץ היו נכנסים שם ואוכלים שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אין אוכלים שם לא קדשים קלים ולא מעשר שני.

ומפני מה לא קידשוהו, שאין מוסיפים על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של ע"א ובשתי תודות ושיר וכו', ולמה הכניסוהו, מפני שתורפה של ירושלים היתה ונוחה היא ליכבש משם עכ"ל הגמרא

וביאור הענין, שקדשים קלים הותר לאכול רק בירושלים, ומי שאוכל חוץ לירושלים חייב מלקות (רמב"ם פי"א מהל' מעשה הקרבנות הל' ה') וכדי שיהא נחשב המקום לקדושת ירושלים צריך לקדש במלך ונביא ואורים ותומים וכו'.

הנה, בבית ראשון היו כל אלו וקדשו בקדושת ירושלים גם חלק של הר הזיתים, אולם בבית שני היו חסרים כמה דברים ולא היה להם אפשרות להוסיף לקדש את ירושלים, וממילא קדושת ירושלים היה רק עד מקום שנתקדש בבית ראשון, ושם עשו חומה הראשונה.

אולם בכל זאת הוסיפו חומה נוספת בהר הזיתים להרחיב את ירושלים, וקראו התוספת ג"כ ירושלים, ועשו זה מפני פחד האויב שיבוא לשם, כי אילו היה האויב מתאחז שם, היה יכול לכבוש משם בקלות את כל ירושלים, וע"י שהרחיבו שם התאחזו היהודים שם.

אולם לכאורה לא היה צורך לקרות למקום ההוא ירושלים אלא סתם לבנות חומה, אבל מה שעשו כך, שאילו לא היו קוראים למקום 'ירושלים' לא היה לציבור מספיק מסירות נפש להאחז במקום הזה כי לא החשיבו את המקום לקדוש, על כן קראו למקום ג"כ ירושלים, אף שלא היה בו קדושת ירושלים ואסור לאכול שם קדשים קלים.

הנה מתוך הנהגה זו קרה מכשול, שעמי הארץ החשיבו למקום הזה לירושלים באמת ואכלו שם קדשים קלים ועברו על לאו דאורייתא.

וכתבו שם תוספות ד"ה אלא בבני גולה וז"ל אע"פ שהיה הדבר בא לידי תקלה, הכניסוהו כדי שימסרו עצמם עליהם יותר כשיש שם קדושה עכ"ל

ולמדים מזה, שבמקום שיש אויבים שרצונם לכבוש את ירושלים, צריך לעשות כל הדרוש לתת הרגש חזק לעמי הארץ שמקום זה חשוב מאוד וצריך למסור נפש עליו להתאחז שם, כדי שלא יבואו האויבים ויתאחזו בה ויכבשו את כל ירושלים.

וכל הדרוש לזה כלול ג"כ שלא להתחשב עם זה שיצא מכשול מזה שעמי הארץ יעברו מכח זה על לאו דאורייתא, והטעם בזה, ששמירת העיר שלא יבואו גוים ויתאחזו שם ויחריבו את ירושלים חשוב יותר ונחשב בגדר פיקוח נפש והצלת ירושלים וכיבוש א"י, ומוותרים למען זה על הקילקול שיצא מזה שאוכלים קדשים קלים חוץ לירושלים.

ואף שבודאי כל מה שאפשר להזהיר את העם שלא לאכול שם קדשים קלים צריך לעשות, מ"מ אם אין הדברים נשמעים, מניחים הדבר כמו שהוא ואין חוששין יותר לזה, וגם עושים פעולה לקרות למקום הזה ירושלים.

הנה אם הדבר הזה נכון להר הזיתים, בודאי נכון לענין הר הבית, דהיינו כשיש גוים שרוצים לכבוש את ירושלים ואת הר הבית, ודעתם שמשם יכבשו את כל ירושלים ואת כל א"י, ויש רפיון גם מצד ציבור היהודים לוותר על הר הבית לאויבים ח"ו, צריך לעשות כל הדרוש לתת הרגש בלב היהודים שמקום זה שייך ליהודים ולא לאויבים כדי שימסרו נפש על זה, והדרוש לזה הוא עליה ליהודים להר הבית, ואף שיכול להביא לידי תקלה שיש שיעלו למקום שאסור לעלות, בחיוב לאו וכרת.

(בענין זה אין נפקא מינה בין לאו לכרת ע' יבמות קי"ט. מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי כרת מה לי לאו, (וע' בזה במשנה למלך פ"א בהל' יו"ט הל' י"ז), וכ"ש כאן שהסיבה שאין לחשוש שיבואו לידי תקלה הוא משום שזה סכנה על כל ירושלים, דהיינו מצד פיקוח נפש וסכנת חורבן ירושלים וחיוב כיבוש א"י שדוחין שבת, אז בודאי שאין לחלק בין אם החשש תקלה הוא לאו או כרת)

ואף מי שאין דעתו לכך וסובר שאין לעלות על הר הבית משום חשש שמא יעלו למקום שאסור לעלות, מ"מ איסור חמור להצהיר שהר הבית שייך לערבים , שמה שדעתם של אותן גדולי ישראל שלא לעלות הוא משום קדושתה שלא יבואו לעלות שלא כדין, אבל לא ח"ו משום שזה בבעלות של הערבים שאז באמת מצדיקים שהם הבעלים ועם ישראל לא ימסור נפש על זה ויתנו להם שליטה מלאה על הר הבית שמשם יכבשו את כל ירושלים וכל א"י

הנה מי שמצהיר שהר הבית הוא בבעלות של ערבים, הוא מדרבן בזה שממשלת ישראל יתן שליטה לערבים על הר הבית והא מסכן כל א"י עי"ז כי משם נוחה לכבש, ואם חז"ל קראו לחלק של חוץ לירושלים ירושלים, אף שזה מביא לידי מכשול של אכילת קדשין חוץ לחומה, והתירו זה כדי שימסרו נפש על זה ולא יתנו לגוים להשטלט על המקום הזה , כל שכן שדבר שהוא באמת הר הבית , אם מצהירין שזה בבעלות של הערבים, לא ימסרו נפש על זה וח"ו יביא לידי חורבן א"י

נכתב בעהי"ת איסרו חג של סוכות תשס"ט כאן עה"ק עמנואל

יצחק ברנד

*

הרוצים לראות בוידאו, איך הגאון הרב יצחק ברנד בתוך הר הבית - נושא דברים על כך שבעליה להר הבית מקיימים ג"כ מצוה לכבוש את הר הבית, כמו כל כיבוש ארץ ישראל, ומסביר בשפה ברורה ובנעימה את הלכות עליה להר הבית. - חפש באתר "הר הבית שלנו" – את הוידאו - "הרב יצחק ברנד בהר הבית".
▾ דווח על תגובה זו  +1 
לה' בהר הקודש  | 08/12/201312
הרב צבי עידאן מח"ס עשות משפט, וצבי עדיו, ועוד

עיה"ק ירושלים תובב"א

בעזהי"ת אייר תשע"א, שם נעלה ונראה

בפרוס כ"ח אייר, יום שגאל השי"ת נחלתו מיד האומות, זה 44 שנה ששלטונות ישראל לא שבו מדרכם הרעה ועדיין אינם מאפשרים את הקרבת קרבנות חובותינו, תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן. ובפרט קרבן הפסח אשר ביטולו בחיוב כרת רח"ל. וכמבואר היטב בתשו' חת"ס סי' רל"ו. וכאשר בקשו רבותינו שרי התורה, בעלי התוספות שעלו לארץ ישראל כמבואר בכפתור ופרח. ולמעלה בקודש, בימי רבי יהושע בן חנניא. כמבואר במד"ר (בראשית ס"ד).

גזירות רשעי הגויים אשר שלטו במקום מקדשנו רבות בשנים, ולא נתנו למי שאינו מבני אמונתם ליקרב אל הקודש, כמבואר בחת"ס שם. ובדרך הקודש למהר"א. ובתשובת הגרי"ח זוננפלד לבעל התעוררות-תשובה (סי' כט) גרמו לחסרון ידיעת גבולות העזרות והחיל. וחרדת החשש ליכשל באיסור כרת החמור, עצרו בעדנו מעלות אל הקודש מיד בשחרורו.

ת"ל, מאז שבנו למקום מקדשנו, נחקרו נתלבנו ונתבררו רוב חלקי הר הבית האסורים והמותרים לטמאי מת, ע"פ פסקי הרדב"ז (שו"ת סי' תרצ"א) ועוד. וכאשר נתבאר בספרי על הכתוב לשכנו תדרשו, "יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה. דרוש ומצא, ואח"כ יאמר לך נביא". וכן עורר בזה הרמב"ן במצוות "לשכנו תדרשו", וז"ל: "שתלכו לו מארץ מרחקים, ותשאלו, אנא דרך בית ה'. ותאמרו איש אל רעהו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית א-להי יעקב. כלשון, ציון ישאלו דרך, הנה פניהם. "

הנה זכינו באחרונה לראות בהתעוררות אשר מקיפה את יראי ה' וחושבי שמו מכל העדות והחוגים לעלות בהר ה' בקדושה ובטהרה ע"פ כל דקדוקי ההלכה. וכאשר הכריע בזה הרמב"ם שעלה בעצמו להר הבית. וגואלים בהילוכם שם ויורשים בישיבה את מקום מקדשנו ותפארתנו מידיהם הטמאות והערלות של אויבי ישראל. ואף הצליחו בזה לשנות במעט את צביון המקום. ועל ידי שפותחים פתחים קטנים מלמטה, מקרבים את חידוש עבודת הקרבנות, עד שיפתחו לנו פתחי האולם. לקיים בזה את הבטחתנו בתפילותינו שכאשר יעלנו לארצנו ויטענו בגבולנו, נעשה לפניו את קרבנות חובתנו.

לכן אף ידי תיכון עימם. חבר אני לעושי מצווה. ועליתי עמם להתפלל בהר הבית, מקום אשר נאמר עליו כי ביתי בית תפילה יקרא. ובא אני אליכם אישי ישראל בקריאה, הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שולחן אביכם, ומה יערב לכם החיים בעולם הזה, זולת היותכם סמוכים על שולחן אביכם. כמאמר האור החיים הק' (במדבר פר' בהר). פונה אני אליכם בקריאה של חיבה, קריאת קודש, התקדשו והיטהרו כהלכה, קומו, עלו בהר, ובנו הבית. כמאמר ה' לנביאו (חגי א' ד').

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנזכה במהרה גם אנו, לפחות כעולי הגולה לפני בית שני, שהקריבו הקרבנות קודם בניין הבית. וכאז כן עתה נזכה למצוא יסודות הבית שמינכרו צורתם (זבחים סב.) ויקובלו תפילותינו ומעשינו לרצון לפני אדון כל.

הכותב וחותם למען כבוד בית מקדשינו - צבי עידאן

*

הרוצים לראות בוידאו, איך הגאון הרב צבי עידאן בתוך הר הבית - נושא דברים על הגבולות המותרים והאסורים: חפשו באתר "הר הבית שלנו" את הכתבה "וידאו: שיעור תורה ואמירת קדיש בהר הבית באישור המשטרה".
▾ דווח על תגובה זו  +1 
לה' בהר הקודש  | 08/12/201311
הרב בן ציון מוצפי שליט"א

מצוה רבה להשתדל ולהציל כל שניתן משטח הר הבית המקודש, ולהתפלל שם על הפדות והגאולה לשכינה ולישראל, רק במקומות המותרים להתפלל כפי שנהגו רבותינו הקדמונים, ועל פי הוראת חכמינו בדור הזה.

עיין זוהר חדש פרשת ויצא – מדרש הנעלם – ענין ר' אלעזר בן עזריה על אבן השתיה.

בן ציון בכמוהר"ר סלמאן מוצפי. [תצלום המכתב באתר "הר הבית שלנו"].
▾ דווח על תגובה זו  +1 
לה' בהר הקודש  | 08/12/201310
משיחתו בליל ב' דחג הסוכות התנש"א: "ועורכים עכשיו שמחת בית השואבה במקום המקדש במקומות המותרים להכנס שם, ואדרבה צריך להכנס שם ולערוך שמחת בית השואבה בשלימות כפי שיהי' לעתיד לבוא".

והנה ציטוט מדברי הג"ר יצחק גינזבורג שליט"א מחשובי רבני חב"ד (מתוך הספר "קומו ונעלה" עמוד 301): "ברור הדבר, וכך אמר הרבי מליובאוויטש כמה וכמה פעמים, שגם היום ישנם מקומות בהר הבית אליהם מותר לעלות בטהרה. הרבי רצה מאד שיוכרע ע"י רבנים ידועי שם, גדולי הפוסקים שבדור, מהם התחומים המדויקים על הר הבית אליהם מותר לעלות, ושהעליה תתקיים בפועל בשמחה רבה (וכמו שאמר פעם בנוגע לשמחת בית השואבה על הר הבית), על פי תנאי ההלכה ביחס לטהרה שיפסקו ע"י הרבנים".
▾ דווח על תגובה זו  +1 
לה' בהר הקודש  | 08/12/20139
הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי זצ"ל כתב בספרו "עיר הקודש והמקדש" לבנות בית כנסת ליהודים בהר הבית,

וזה לשונו: גם בזמן שביהמ"ק היה קיים היו בתי תפילה לקהל הציבור הישראלי בהר הבית, כמוכח בסוכה (מא: - מג. נג.)

.. ולכשיהיה לנו הרשות והיכולת לבנות בית תפילה אשר כזה בהר הבית בטרם הופעת בן דוד – יש לנו מקום נרחב לבנייני תפילה: בדרום שיעור 250 אמה .. באורך מזרח–מערב 500 אמה.. בצפון 115 אמה..

במזרח (עד החיל) 86 אמה על 500 דרום-צפון.

במערב 100 אמה על 500 צפון-דרום. [וע"ע בספר "קומו ונעלה", עמוד 168].
▾ דווח על תגובה זו  +1 
לה' בהר הקודש  | 08/12/20138
שו"ת אבן ישראל [להגרי"י פישר] חלק ט' סימן קס"ג.

מה ששאל מע"כ דנראה לו דלענין כניסה להר הבית אחרי טבילה במקוה, דלא יהני בזמן הזה כיון שגזרו חז"ל על ע"ה שיהיו כזבים לכל דבריהם, וא"כ צריך לספור ז' נקיים וטבילה במים חיים דווקא.

לדעתי אין לחוש לזה .. דלא גזרו דין זב לגבי שילוח מחנות.. עיי"ש.

וכן מעיד הרה"ג ר' דוד בלוך שליט"א (מתלמידי הג"ר גדליה נדל זצ"ל), שהוא שמע מהגרי"י פישר שמותר לעלות להר הבית במקומות המותרים.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
לה' בהר הקודש  | 08/12/20137
תשובה שהתקבלה מהרב שמואל אליהו' בתאריך ח´ אב ה´תשס"ג, מתוך האתר כיפה

השאלה: שלום כבוד הרב. מדוע אסור ליהודים להכנס להר הבית(לפי ההלכה)? בברכה, בתודה מראש!

התשובה: אין איסור לעלות על כל הר הבית. יש איסור למי שהוא טמא להכנס לעזרה. ויש איסור למי שאינו כהן להכנס למקום הקודש - או לקודש הקודשים. בודאי מי שאינו טהור וגם אינו כהן שלא יכנס למקום הקודש. יש מקומות שבודאי מותר להכנס אליהם כיון שאינם קודש או קודש הקודשים ולא כל אחד יודע איפה הם.

לכן מי שרוצה לעלות להר הבית צריך שילך איתו מישהו שמכיר את המקומות ויודע להיכן מותר ולהיכן אסור.

לצערינו המצב הוא כל כך נורא בהר שהמוסלמים הורסים כיון שהם חושבים שזה שלהם וחולשת הממשלה מלמדת אותם שכדאי להם להיות אלימים. כמה שיותר - יותר יכנעו להם. גם בית המשפט העליון נכנע להם וגם המשטרה. הגרוע מכל שהם מציגים את חולשתם וכניעתם כחוכמה יהודית שאין למעלה ממנה. לכן חובת העליה היא יותר ויותר גדולה ויש בה בחינה מסוימת של "כיבוש".

למעשה הרבנות הראשית לישראל לא פסקה לעלות להר ולכן אני לא עולה אליו, כי אני לא אדם פרטי ואני רוצה להיות חלק מכלל ישראל.

אם אתה רוצה לעלות להר כאדם יחידי. עשה זאת על פי כללי ההלכה.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
לה' בהר הקודש  | 08/12/20136
רבי מרדכי אליהו זצ"ל – ארבע מכתבים

מכתב א':

קריאה לרבנות הראשית בארץ ישראל

בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש, וכל מחמדינו היה לחרבה. ומקום המקדש המקודש אשר קדושתו לא פקעה ממנו, נהיה למקום פריצים משוקץ ומתועב, נהפך למרמס ברגל תועבה ע"י חילול המקום בכניסת זרים לתוכו וכניסת יהודים שלא כדין.

וע"כ כדי לגדור גדר צריך שתצא קריאה ממעלת כת"ר ולעומד בראשה שהמקום הוא קודש לישראל והכניסה אליו אסורה ללא שום הבדל וגזע – אלא בהסכמת ובהרשאת ובהגבלת הרבנות הראשית לישראל. וכן להגביל את העם ולקדשו שידע ערך המקום וכיצד ועד היכן מותר.

"רצוי לחשוב על בנין בית כנסת במקום המותר לכל הדיעות כדי שיתאספו בו ראשי עם ועדה בתפילה ותחינה כמו שהיה בזמן הרמב"ם".

ויבורכו העושים והמעשים, ויהי רצון שנראה בית מקדש על מקומו בנוי ומשוכלל, אכי"ר.

בהוקרה: מרדכי אליהו.

מכתב ב'

יום ג' לסדר "למען אשר לא יקרב איש זר" תשמ"א

לכבוד ה"ה ר' אלבוים דוד הי"ו

ב"ה

קבלתי את חוברות ההפצה וההסברה של "אגודת חלוץ הר הבית", שמח אני מצד אחד שיש דרישה לציון, וישנה עוד מחשבה על מקום מקודש זה שנהפך למלון פריצים למרמס לכל מי שאסור לו לדרוך ולהציג כף רגלו אפילו היחפה במקום.

אולם מצד אחד אנו חייבים לטהר את המקום ששום זר לא יקרב ולא ינהל את המקום ומצד שני אנו צריכים לשמור שגם בני ישראל יכנסו למקום שמותר להכנס בקדושה ובטהרה לפי ההלכה, וע"כ יש לתחם תחומין ולהגביל את העם וקדשתו. וזאת תהא תפקידה של האגודה לבנות מקום מקדש מעט במקום שהכניסה אליו תהא מחוץ לחומת הר הבית ויהא המקום אטום וסתום ולא תהא יציאה ממנו למקומות האסורים. תחזקנה ידיכם ויהי ה' עמכם אכי"ר

בברכה מרדכי אליהו

מכתב ג':

לכבוד ידידי הרב המובהק וכו' הרה"ג ר' זלמן מ. קורן שליט"א ר"מ בקרית ארבע היא חברון ומחבר ספר חצרות בית ה'.

קבלתי בתודה את מכתב כת"ר מיום ה' לסדר "לשכנו תדרשו ובאת שמה" תשו"ח ועמו הסליחה על איחור התשובה שנעשה מזמן גרמא.

עיינתי בדברי כת"ר אשר הסביר בצורה מפורטת ורחבה כדרכו בקודש, העיר והאיר עיני חכמים בסוגיא סבוכה זו, תחם תחומין וגדר גדרות במקום המקדש, ותרגמם הלכה למעשה, ויפה כתב ויפה ערך וטוב הנהיר.

אולם אני על משמרתי אעמודה, היינו אנו רואים בעין כיצד שועלים הלכו בו, כיצד מקום שנאמר בו והזר הקרב יומת הולכים בו זרים ומחללים אותו, וכבר חז"ל גזרו על כל העכו"ם כזבים ואסורה להם הכניסה למקום הקודש והמקדש ועוד מקומות שמותר לישראל טהור להכנס ואפי' בזמן הזה, וע"כ חובה קדושה מוטלת על מי שבידו למנוע מצב עגום זה ואפי' ע"י פרסום הענין שהם עוברים על איסור ואין לחשוש ממה שיאמרו.

אודות כניסת ישראל עם הגבלות מסוימות כמו שכת"ר מציע זה טוב ויפה אם תהא לנו שליטה מוחלטת על המקום ועל הבאים ובכלל בני ברית, אולם לפי המצב הנוכחי חוזר אני כל הכתוב לענ"ד על הצעתי והיא לבנות בית כנסת ומקום לתורה ולתפילה בשטח שמותר להכנס אליו והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר ממקום המותר, ובזה אנו לא גורמים לאחרים לדרוך על מקום אדמת קודש.

.. בברכה והוקרה מרדכי אליהו

מכתב ד'

שבט ה'תש"ם

קריאה לבני ישראל

רבנים נכבדים

הר הבית ששוחרר בישועת ה' במלחמת ששת הימים עומד עדיין בשממונו כאילו שדבר לא קרה, ידועים דברי הרמב"ן בפירושו לתורה, שהקצף שהיה על ישראל בימי דוד המלך, משום שהעם לא התעורר לבנין בית המקדש. מי יודע אם הצרות המתרגשות ובאות על עם ישראל בדורנו לא נובעות מזה שאנו אדישים לנושא הר הבית.

לכן מן הראוי שרבני ישראל יתאגדו אגודה אחת לעורר הציבור לפעילות בנושא הר הבית והכנת הלבבות לבנין בית המקדש שכולנו מתפללים ונושאים עינינו שיבנה עוד בזמננו אנו.

ובזכות התעוררות זו תבוא סיעתא דשמיא להחשת גאולתינו ופדות נפשינו בקרוב בימינו. אמן.

מרדכי אליהו. [עם רבנים נוספים].

המכתבים האלו פורסמו בשנת תשנ"ב בספר תורת הבית חלק ג, ויש שם עוד מכתבים מגדולי ישראל בענין נשגב זה.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
לה' בהר הקודש  | 08/12/20135
הרדב"ז בשו"ת סימן תרצ"א פוסק ברור שאבן השתיה שעליה הארון היה מונח בקודש הקודשים, נמצאת ועומדת תחת "מסגד עומר" (הזהב. - אפשר גם לראות אותה כיום).

וממשיך הרדב"ז ומפרט היכן הם המקומות המותרים בכניסה. והיכן אסור.
▾ דווח על תגובה זו  0 
לה' בהר הקודש  | 08/12/20134
רמב"ם הלכות ביאת מקדש פרק ג' הלכה ד': "טמא מת אפילו המת עצמו מותר להכנס להר הבית. שנאמר (שמות יג-יט) 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו' - עמו במחנה לוויה".

*

ספר חרדים, מצוות התשובה, פרק ג' (ובמהדורת הרב דוד אברהמי, שנת תדש"ם - הוא בפרק ס"ה, עמוד רנ"ד), וכן הוא בשל"ה הקדוש (מסכת יומא, פרק נר מצוה, סעיף צ'):

"וכן מצאתי מכתיבת יד הרמב"ם: וביום השלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מר חשוון, שנת ששה ועשרים ליצירה, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, **ונכנסתי לבית הגדול והקדוש, והתפללתי בו** ביום החמישי ששה ימים לירח מר חשוון. ...ושני ימים אלו שהם ששי .. למר חשוון, נדרתי שיהיה לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בה' ואכילה ושתייה... וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה במהרה, אמן".
▾ דווח על תגובה זו  0 
לה' בהר הקודש  | 08/12/20133
דעת רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא.

[מסכת מכות דף כ"ד] "וכבר היה רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך... שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם, **כיון שהגיעו להר הבית** ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור''ע מצחק, אמרו לו מפני מה אתה מצחק? אמר להם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו מקום שכתוב בו (במדבר א-נא) והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה?! אמר להן לכך אני מצחק, דכתיב (ישעיה ח-ב) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו, וכי מה ענין אוריה אצל זכריה, אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני? אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, באוריה כתיב (מיכה ג-יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו'], בזכריה כתיב (זכריה ח-ד) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם, עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת, בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו".
▾ דווח על תגובה זו  0 
yosi | 08/12/2013 
הם היו מתקופת בית שני ואם הם נכנסו לשם אז הם היו טהורים (בזמנם עוד הקפידו על טהרה). דבר שני כמו שהרמב"ם אמר שהוא היה בהר הבית ומצד שני הוא עצמו אוסר לעלות להר הבית, אז בודאי שהכוונה שלא היה ממש בהר הבית אלא קרוב מאד.

אותו דבר גם כאן, ממילא אין שום ראיה.

חוץ מזה אין למדים מן המשניות, יש לנו ספרי הלכה ומשם אנחנו צריכים לדעת מה ההלכה.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
משה | 27/07/2016 
רמבם לא אוסר הוא מתיר פעמיים ביאת המקדש פרק ג הלכה ד והלכות בית הבחירה פרק ז הלכה טו
▾ דווח על תגובה זו  0 
חופש הגדול ! | 09/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
הראיה | 08/12/2013 
הרמב"ם פ"ג מביאת מקדש ה"ד: טמא מת, אפילו מת עצמו מותר להיכנס להר הבית.
▾ דווח על תגובה זו  +1 
שמוליק... | 08/12/20132
▾ דווח על תגובה זו  +2 
שטיגלמן | 08/12/20131
ולא רב הכותל

הר הבית הוא מקום מקדשנו ולא הכותל שהוא רק הכותל להר למרות קדושתו הנוראה.
▾ דווח על תגובה זו  0 
 | 08/12/2013 
▾ דווח על תגובה זו  0 
רוצה שהתגובות שלך יעלו אוטומטית? הירשם כעת ל"כיכר השבת"