למרות מצבו הרפואי הקשה, כמו גם העובדה שהינו משותק ואינו יכול לדבר אלא לשוחח דרך תוכנה מיוחדת, האדמו"ר מקאלוב מקדיש את חייו להצלת ילדי צרפת למוסדות תורניים. צפו בתמונות (חרדים)
(באדיבות המצלם)
צפו בתמונות נוספות:
מאיר גרינוולד | 11/04/2016
15
כמו הערבים המוצצים את לשד המדינה ובה בעת תוקעים סכין בגבה, כן החרדים החיים בתוך משמני הציונות המממנת את מוסדותיהם ומדינה על חייהם ובה בעת מזילים דמעות תנין ובוכים על השמד הנורא. יידען!! מאכט יידו טאג א- ברכה בשם ומלכות: "ברוך אתה ה' אלהנו מלך העולם שלא עשאני חרדי"
(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו0
יהודי | 11/04/2016
ואל תגיד לי שאתה מדבר על הכסף שהם גוזלים מאיתנו למשכורותיהם ופנסיותיהם השמנות ומחזירות לנו פירורים.ימח שמם.
▾ דווח על תגובה זו0
דוד | 10/04/2016
14
▾ דווח על תגובה זו0
בנימין | 10/04/2016
13
אני עבדתי שנים עם עטלים מצרפת. אני בעצמי עליתי לארץ מצרפת. הסוכנות לא מנסה בשום אופן לגרום ליהודים להיות חילונים. יש עשרות תכניות לעלות יהודים בסגרות תדיות או חרדיות. הסוכנות משלמת על לימודים בישיבה או בסמינר. מאידך יש בצרפת התבוללות גדולה וסכנה ממשית להשאר שם. לכן צריך לעודד אותם לעלות. דרך אגב רב היהודים הצרפתים הם ציונים. גם כאשר הם שומרי תורה ומצוות ואף חרדים הם ציונים לכן תנו להורים שלהם לבחור. אין קשר בין סאטמר לבין יהודי צרפת. לא בדרך ולא ברוח. הרב הראשי של צרפת הרב סיטרוק שלח את כל ילדיו לארץ. פתח כוללים. מחזיר בתשובה הרבה אנשים ואחכ שולח אותם לארץ. אלו הם חרדים שרצים לימודי חחול. ההורים רופאים, מהנדסים, אנשי כלכלה והם רוצים שהילדים שלהם ימשיכו בדרך זו ובארץ אין מסגרות חרדיות מתאימות. בקיצור עלייה לארץ זה צו השעה. לא משנה אם זה לבני ברק או ירושלים או לרעננה או אשדוד....
(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו0
רפאל | 10/04/2016
▾ דווח על תגובה זו0
פריזאי | 10/04/2016
12
למה כ״כ דחוף וחשוב לכם שיעזרו לנו לצאת מצרפת ????????
מי אמר לכם שאנחנו מעדיפים לחיות בישראל ?????
(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו0
יעקב ב | 10/04/2016
11
ולא מניעת עליה, הסוכנות והמדינה מפנים את כל החרדים והדתיים הצרפתים לחילוני, או ממ"ד [גרוע מחילוני] החינוך התורני החרדי או הדתי לא על המפה הם לא מוצעים לעולים, כאילו הם לא קיימים, אין זכות בחירה, ועל זה קמה הצעקה
מרבית צאצאי האדמו"ר הרביעי של קאליב נספו בשואה. כמו רבים מרועי הדור של השואה, הם לא הבחינו בסכנה ולא דחקו בחסידיהם להימלט כשעוד היה אפשר. ומשהבחינו, היו רבנים שעלו על הרכבת של קסטנר הציוני, והצילו את עצמם, בעוד קהילותיהם נשארו טרף לצורר.
יהודי צרפת מבחינים היום בסכנה, וחלקם מבקשים להימלט. הניסיון ההיסטורי מלמד שמוטב שיצאו משם. וכאן עולה השאלה הנושנה:
האם מוטב לדאוג לנשמות שלא יתקלקלו רח"ל ולהשאירם בסכנת מוות, או שמא מוטב להציל יהודי ממוות למרות שיש חשש לשלמות נשמתו.
בניגוד לכותרת ולכתבה הרדודה, אני מקווה שהתכנסות המכובדים עסקה בשאלה הזו. המסקנה היחידה שאפשר להאמין שהתקבלה היא לתמוך בהוצאתם מצרפת גם אם זה דורש את הסיוע של הציונים, ואח"כ לסייע בהקמת מסגרות חינוך במקומותיהם החדשים.
(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)