בפרשת השבוע "כי תבוא" בראשית הפרשה, מוזכרת מצוות ביכורים. במילה "מראשית"
אומר רש"י:אדם יורד לשדהו ורואה תאנה שבכרה נותן עליה גמי לסימן ואומר הרי זה ביכורים.
אומר בעל הטורים: וקחת מראשית: ולא כל ראשית..."ראשית דגנך"... "קודש ישראל לה' ראשית תבואתו"..."ראשית ירימו חרם לה'...קטן היודע לדבר...אביו מלמדו תורה
המשנה במסכת גיטין דף מז' אומרת:
משנה:
המוכר את שדהו לעובד כוכבים - לוקח ומביא ממנו בכורים (בכל שנה צריך ליקח מן העובד כוכבים ביכורי פירותיה בדמים יקרים ומביאם לירושלים) מפני תיקון העולם (שלא יהא רגיל למכור קרקע בארץ ישראל לעובד כוכבים, וגם אם מכר - יטריח לחזור אחריה ולפדות).
גמרא:
אמר רבה: אף על פי שאין קנין לעובדי כוכבים בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר (אם קנה עובד כוכבים קרקע בארץ - אין קניינו קנוי להפקיעה מקדושתה: שלא תתחייב במעשר, וישראל הקונה ממנו מן הפירות צריך לעשר), שנאמר [ויקרא כה,כג: והארץ לא תמכר לצמתת] כי לי הארץ [כי גרים ותושבים אתם עמדי] - לי קדושת הארץ, אבל יש קנין לעובדי כוכבים בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות, שנאמר (תהלים קטו,טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם (לכל צרכיהן).
ורבי אלעזר אומר: אף על פי שיש קנין לעובדי כוכבים בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר, שנאמר 'דגנך' [דברים יב,יז: לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך; וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך; וכן דברים יד,כג: ואכלת לפני ה' אלקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם, מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך, למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים] - ולא דגן עובד כוכבים - אבל אין קנין לעובדי כוכבים בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות, שנאמר [תהלים כד,א: לדוד מזמור:] לה' הארץ [ומלואה תבל וישבי בה].
ועוד בהמשך..
איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: (דברים כו יא) ’ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך- מלמד שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא!
דאמר רבי יוסי בר חנינא: בצרן ושגרן ביד שליח ומת שליח בדרך - מביא ואינו קורא , שנאמר (דברים כו ב) ולקחת (מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלקיך נתן לך ושמת בטנא; והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם] ...והבאת(: עד שתהא לקיחה והבאה באחד - קא משמע לן...
בהמשך אומרת התורה ועניתה ואמרת לפני השם אלוקיך ארמי אובד אבי וירד מצרימה וכ"ו"
אומר רש"י:ארמי אובד אבי:מזכיר חסדי המקום, "ארמי אובד אבי" לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחרי יעקב. ובשביל שחשב לעשות, חישב לו המקום, כאילו עשה.. שבעובדי כוכבים חישב להם הקב"ה מחשבה כמעשה...
ואח"כ ממשיכה התורה: "ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש"
ובסוף עניין הביכורים:" ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך השם אלוקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בשעריך:"
ישראל והשלום:
אני זוכר לאחר שהיו הסכמי קמפ דויד, וישראל החזירה שטחים לפלשתינים, וגם מסרו להם כלי נשק החלו החמס והפלשתינים לעשות אינתיפאדה, ולעשות פיגועי טרור בכל ארץ ישראל, היו הרבה דיוני ממשלה, איך לטפל בחבלנים...
תיזכור מהעבר:
הייה זה ביום עצמאות אחד שבו נתנו לרב הראשי לישראל פרס הצטיינות הנשיא על דרכו מרב שכונהרב עיר נשיא בית הדין הרבני הגדול והרב הראשי לישראל במיוחד ציינו את כבוד הרב לגבי מפעל חייו בעשיית שלום בין אדם לחבירו ויחסי ציבור טובים שקנו לו שם טוב בעם ישראל בקשו מהרב לשאת נאום בעניין נושא הפרס שקיבל השלום עם הפלשתינים
כבוד הרב סיפר סיפור משל בבית הנשיא והדבר התפרסם באמצעי התיקשורת
כשברא אלוקים את העולם ברא את האור והחושך, והבדיל בין היום והלילה, ובין השמיים לארץ, והימים, וביום השלישי ברא את הדשא והעצים.וכשברא אלוקים את הברזל פחדו ממנו כל העצים ובאו לפני אלוקים ואמרו עתיד אתה לבר אדם שיעשה מהברזל גרזן ואח"כ יבוא ויכרות אותנו מה נעשה? אמר להם אלוקים אל תתנו לו עץ לשם ידית שיעשה ממנו גרזן
והנמשל שהובן ממשלו של הרב הייה: מדינת ישראל שהלכה וסיפקה נשק לפלשתינים ואח"כ השתמשו בהם כנגדנו...
את כבוד הגאון הרב הראשי לישראל לשעבר, והרב הראשי לת"א עכשיו. הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, אני מאוד מכבד ומעריך, וקראתי גם את ספרו על ילדותו בשואה, לימודיו בישיבות, ותפקידיו הרבים,עד להגיעו להיות נשיא בית הדין הגדול, והרב הראשי לישראל .
בנושא כזה רגיש שהייתה מחלוקת עליו בעם ישראל בין הציבור החרדי לבין הציבור הציוני דתי, ורדפו כמה מגדולי וחכמי ישראל, על שתמכו בהחזרת שטחים, ואח"כ הסתבר שהונו אותם.. ולא סיפרו להם את כל הפרטים.. וכיום אנו רואים שכל המדינות שעשינו איתם שלום, כמו מצרים וירדן,התחלפו שם המשטרים.. והפכו למשטריםלא יציבים.. שתושביהם שונאים את מדינת ישראל ותושביה.. ותומכים בחמס.. וגרשו את שגרירנו ממדינתם, באלימות חרפה ובוז, שהגיעה עד שערי מוות..ולאור ההוכחות שבאתי בתגובה על דברי הרב ישראל מאיר לאו הגעת ילמסקנה שמדינה בתוך מדינת ישראל ועוד ירושלים בירתה היא סכנה חמורה עבורינו..
אבל אם הרב הייה כותב דברי תורה ואת יחסו לפלשתינים, הייה עושה בסיפור.. או משל.. הייתי מכסימום מגיב במשפט רמז..
הבהרה:
כשכתבתי בסוף "אל תירא ישראל" התכוונתי.. שנמשלו ישראל לתולעת, מה תולעת זו כוחה בפיה, אף עם ישראל כוחם בלימוד תורה ותפילה, ובזה הם נושעים...
דעתי האישית:
שבנושא שטחים כדאי להתאחד עם הציונות הדתית, או להקים צוות רבנים משותף לנושא, או לא להביע דעה כלל. כדי לא לגרום למלחמת אחים כפי שהייתה בעבר..
הגמרא בברכות פרק א' אומרת: דוד המלך אמר למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק
ואילו בפסוק מזמור לדוד.. בבורחו מפני אבשלום בנו השם מה רבו צריי רבים קמים עליי"
אומרת הגמרא "שמרה נפשי כי חסיד אני" וגם וליבי חלל בקירבי" שעמד בניסיון של אבישג השונמית.. "והמלך לא ידעה"..
ולכן הגמרא אומרת "מי שאומר שדוד המלך חוטא אינו אלא טועה"...
עוד שם במסכת ברכות:
דף ז,א גמרא א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב"ה מתפלל שנאמר (ישעיהו נו) והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקב"ה מתפלל. מאי מצלי.. אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי.. ואתנהג עם בני במדת רחמים.. ואכנס להם לפנים משורת הדין.. תניא א"ר ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי .. ותתנהג עם בניך במדת הרחמים.. ותכנס להם לפנים משורת הדין..
שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל עם ישראל אמן!
▾ דווח על תגובה זו0
חיימוש שפירא | 20/09/2010
12
זה מטלטל לראות כזה אתרוג, אבל עם כל ההתרגשות (המוצדקת) חבל לסרס את הפסוק, בפסוק כתוב "פרי עץ הדר" ולא "פרי עץ פגז".
ועוד בכזה חביבות
מ ד ה י ם!!!