'העדה' למען ביה"כ של 'הפלג'; היציקה החדשה - נהרסה

בד"צ 'העדה החרדית' מתערב לראשונה במחלוקת בין 'דגל' ל'פלג' ומוחה על הכוונה לפנות את בית הכנסת בבני ברק. בתוך כך, העירייה הרסה את היציקה החדשה והמשא ומתן חזר לקדמותו (חדשות)

הריסת היציקה החדשה, הבוקר (באדיבות המצלם)
הריסת היציקה החדשה, הבוקר (באדיבות המצלם)

צפו בתמונות נוספות:

תגובות
שימ/י לב! תגובתך תאושר אוטומטית ולא תעבור סינון של העורך. אנא קרא/י את התגובה שוב לפני השליחה! במידה ותגובה זו תימחק בגלל ביטויים לא הולמים והכפשות, תחסמ/י אוטומטית ע"י המערכת ולא תוכל/י יותר להגיב במנגנון זה.
משה | 19/12/201822
אין לרובינשטין טיטוס שום סיכוי

אין שום רב נורמלי שתומך בו

אפי ר חיים לא תומך בו
▾ דווח על תגובה זו  0 
הריסת בתי... | 19/12/201821
▾ דווח על תגובה זו  0 
מני | 19/12/201820
▾ דווח על תגובה זו  0 
חיים | 19/12/201819
▾ דווח על תגובה זו  0 
רודפי חיילים  | 19/12/201818
▾ דווח על תגובה זו  0 
רפאל | 19/12/201817
נציגה במועצת העירייה לאף אחד לא באמת אכפת שיהיה לילדים איפה לשחק.
▾ דווח על תגובה זו  0 
צדוק הצודק | 19/12/2018 
זה בערך הקשר של התגובה שלך לענין...
▾ דווח על תגובה זו  0 
מתעניין | 19/12/201816
סתם מעניין...מישהו פתח שולחן ערוך בעניין?
▾ דווח על תגובה זו  0 
מרןזי"ע | 19/12/2018 
ומה עם מצווה הבאה בעבירה, ושה' שונא גזל, וכאן יש גזל מהציבור כולו שמפסיד שטחים ירוקים כגינות שעשועים וכדו'.

זכרו שתפילה בגזל ובוודאי גזל הרבים לא יעילה כ"כ.
▾ דווח על תגובה זו  0 
יוסי | 19/12/201815
להרוס ביכ"נ הוא דבר חמור מאוד אבל אולי מי שאשם בהריסת בית הכנסת הוא מי שבנה את ביהכנ"ס במקום שידע מראש שהוא יהרס, זה כמו שראובן יבנה ביכנ"ס בשטח של שמעון וכששמעון ירצה להרוס ראובן יצעק ויצווח ויחתים את כל הרבנים נגד הריסת ביכנ"ס, האם זה הגיוני והלכתי?
▾ דווח על תגובה זו  0 
דני | 19/12/2018 
שבנו בתי כנסיות באותה צורה, ולא הרסו להם וגם לא חושבים להרוס להם??

מה שונה ראובן ושמעון משאר האחרים.
▾ דווח על תגובה זו  0 
משה כהן | 19/12/201814
תעשה חרם מה ישאר לך לאכול שארית? הרי ידוע כמפורסם מה הרמה של הכשרות שלהם צום קל.
▾ דווח על תגובה זו  0 
 | 19/12/201813
▾ דווח על תגובה זו  0 
משה כהן | 18/12/201812
באותה מידה שאסור בחיפה להרוס ישיבה של דגל הרפורמה ויהב הוכרז כעוכר ישראל בבני ברק מצווהגדולה להרוס בית הכנסת וזה קידוש השם מצא את ההבדלים בין יש עתיד לדגל הרפורמה
▾ דווח על תגובה זו  0 
דורון רונן | 18/12/201811
אין מה להגיע איתם לשום הסדר. קודם נפנה אחר כך נדבר.
▾ דווח על תגובה זו  0 
חסוי  | 19/12/2018 
▾ דווח על תגובה זו  0 
רק אמת! | 18/12/2018 
16 בתי כנסיות יש להם וכולם שכורים העריה לא היתה נותנת בחיים הקצאה.
▾ דווח על תגובה זו  0 
עד מתי | 18/12/201810
▾ דווח על תגובה זו  0 
מה הקשר?! | 18/12/20189
▾ דווח על תגובה זו  0 
חרם על העדה"ח | 18/12/20188
לא כדאי להם להתערב יעשו עליהם חרם!!!
▾ דווח על תגובה זו  0 
גיוועלדדד | 18/12/20187
זה איסור דאורייתא

"ל א ת ג ז ו ל"
▾ דווח על תגובה זו  0 
רק אמת! | 18/12/2018 
▾ דווח על תגובה זו  0 
הפלס.טין | 18/12/20186
כשלג דאשתקד, ופתאום מבינים מהו חילול ד' נורא.

באשר שני הכתות האלה נותנים כח ואומץ ומשסים כל צוררי ישראל ומתנפלים ורודפים ומשמיצים ומגדפים חיילים צדיקים קדושים אף בבתי כנסיות הנשמע חילול ד' גדול ונורא מזאת
▾ דווח על תגובה זו  0 
חיים | 18/12/20185
להשביע רעבונו ולהוציא כעסו ותסכולו על בית הכנסת.
▾ דווח על תגובה זו  0 
למעשה | 18/12/20184
שאלה

ברשות מקומית מסוימת בנו בית כנסת ללא האישורים המתאימים. להלן פרטי המקרה. קבוצת תושבים הקימה בית כנסת מפחונים, על קרקע עירונית שעתידה לשמש כחצר גן ילדים. המבנה הוקם ללא היתר וללא אישור של הרשות. מהיום הראשון דרשה הרשות מהפולשים לסלק את הפחון, אך ללא הועיל. חלפו כשלוש שנים, ועדיין המבנה נמצא במקום, וכעת הוא גם מפריע להקמת גן הילדים. הרשות הציעה למתפללים מקום חלופי, שבו יוכלו להקים מבנה של קבע לבית הכנסת, אך בפועל הם לא פינו את המבנה. השאלה היא האם במקרה זה רשאית הרשות המקומית להרוס את בית הכנסת (כמובן, לאחר קבלת צו בית משפט), או שמא הדבר אסור ('לא תעשו כן לה' אלוקיכם').

תשובה

הרב אורי סדן | גיליון 112 תמוז תשע"ו

בהנחה שהעובדות הן כפי שתוארו לעיל, הרי שבית הכנסת בנוי על קרקע גזולה, ובמקרה שבו הגזל הוא מהרבים הדבר חמור אף יותר.[1] בנוגע לבית כנסת שנבנה על קרקע גזולה כתב ה'אשכול' (מהד' אוירבך ח"א, הלכות בית כנסת):

ואמר רב ישראל, אין אדם רשאי להתפלל בקרקע גזולה. ואני אומר, קרקע אינה נגזלת וברשותיה דמריה קיימא. אבל לגזול קרקע ולבנות עליה בית כנסת מצוה הבאה בעבירה היא, גם איכא למילף מדוד שאמר כי קנה אקנה במחיר, וכ"כ ריצב"ג.

ה'אשכול' מזכיר שנחלקו הראשונים האם יש איסור הלכתי להתפלל בקרקע גזולה או שקרקע אינה נגזלת, אך לא נחלקו על כך שאין לבנות בית כנסת בקרקע גזולה. ויש להסתפק בכוונת דבריו האם כאשר בנה בית כנסת על הקרקע גזולה – התפילה במקום תיאסר לכל הדעות. בהקשר זה ראוי לציין את מה שכתב הרמ"א[2] כי אסור לעשות סוכה בקרקע של רבים, ולדעת ה'מגן אברהם'[3] אף אין לברך עליה, ואף כי לדעת ה'ביאור הלכה'[4] מותר לברך עליה שכן בשימוש זמני מן הסתם הרבים מוחלים, אולם גם הוא מסכים כי בניית מבנה של קבע על קרקע של רבים שאין הרבים מוחלים עליה – אסורה. ואם כן התפילה במקום אסורה. העולה מכאן הוא כי בית כנסת זה קם בחטא, והתפילה בו איסור.

הגמרא במסכת מגילה (כו ע"א) אומרת כי למרות שקדושת בית כנסת חמורה, הרי שלז' טובי העיר מותר להפקיע את קדושתו:

אמר רבא: לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר - אפילו למישתא ביה שיכרא שפיר דמי.

הואיל ולעירייה ישנה סמכות של ז' טובי העיר,[5] אזי הרכוש הציבורי ובכללו בית הכנסת שנבנה על קרקע של העירייה מצוי בבעלותה ויכולה היא למכרו אפילו לצורך מסבאה – פעולה שנחשבת גרועה מהריסה. קל וחומר שאם בית הכנסת נבנה שלא ברישיון על שטח ציבורי ללא הסכמת העירייה, אזי רשאית העירייה להרוס אותו כדי להקים במקומו גן ילדים. כמובן שאם אפשר למצוא דרך להעתיק אותו למקום אחר הדבר עדיף. (יש להעיר כי על פי הנחיות היועמ"ש (סימוכין 2006-0067-35) אין להסתפק במקרה של הריסת בית כנסת בצו הריסה מנהלי ויש לבצע את ההריסה רק אחרי קבלת צו הריסה שיפוטי).

[1]. תוספתא בבא קמא פ"י הי"ד.

[2]. רמ"א, או"ח סי' תרלז סעי' ג.

[3]. מגן אברהם, סי' תרלז ס"ק ג.

[4]. ביאור הלכה, סי' תרלז ג ד"ה וכן בקרקע.

[5]. כך מובא בפסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין ט, עמ' רעב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל וכן כתב באריכות הרב אליהו בקשי דורון, שו"ת בנין אב, ח"א חו"מ, סי' עה, והרב מנשה קליין, בשו"ת משנה הלכות, חי"ז סי' קז.
▾ דווח על תגובה זו  0 
רק אמת! | 18/12/2018 
זה נכון כשיש הקצאות שוויונית ודאי אסור להקים בית כנסת על שטח ציבורי, אבל שלהם לא נותנים כלום ודאי שאם הקרקעות לא מחולקות כהוגן מותר לקחת.

2. אם שוברים את הכל אולי זה היה נכון אך כאשר באותו מתחם יש עוד 5 בתי כנסיות על אותו סטטוס כי העריה מעדיפה כך ודאי שאסור לשבור בגלל פולטיקה.

3. זה היה מתואם עם ראש העיר .
▾ דווח על תגובה זו  0 
רק אמת! | 18/12/20183
ר' אברהם אוירבך יודע את כל התורה כולה בעומק.

רובנשטיין הייתי במקומך חושב פעם נוספת...
▾ דווח על תגובה זו  0 
מדור הלכתי | 18/12/20182
שאלה: בית הכנסת שלנו קיבל צו הריסה מהרשויות מסיבות שאין כאן המקום לפרטן. האם רשאים אנו -ברמה ההלכתית- להרוס את בית הכנסת? ומה הדין אם בכוונתינו לבנות את בית הכנסת שלנו במקום אחר והריסת הבית הנוכחית הכרחית לבניית האחר?

תשובה: איסור הריסת בית הכנסת פורש בגמ' במסכת מגילה דף כו ובבבא בתרא בדף ג. בגמ' הללו כתוב שאסור לנתוץ ולהרוס בית כנסת ואפילו חלק ממנו. מקור האיסור נובע מן ההלכה המובאת בספרי כלפי הנותץ אבן מן ההיכל, מן המזבח או מן העזרה שעובר בלא תעשה שנאמר "לא תעשון כן לה' אלוהיכם". מאחר שבית כנסת נקרא גם 'מקדש מעט' הרי דינו לענין איסור נתיצה, שווה למקומות המוזכרים לעיל.



במקום שיש צורך בדבר כגון להרסו על מנת להרחיבו או לבנותו מחדש במקום אחר, נחלקו בזה גדולי האחרונים. בגמ' המוזכרות לעיל מצויין כי טעם האיסור בהריסת בית כנסת גם כשמתעתדים לבנותו במקום אחר הוא מחמת שבינתיים לא יהיה לתושבי העיר היכן להתפלל, וגם שמא יאנסו או אפילו יפשעו ולא יקימו את הבית החדש. הלכה זו נפסקה גם בשולחן ערוך סימן קנב. על פי הנחה זו חידש הט"ז שבמקומות בהם יש בית כנסת אחר בו אפשר להתפלל עד שייבנה החדש מותר יהיה להרוס את הבית הראשון על אף שעדיין לא נבנה השני. אמנם המגן אברהם דבק באיסור המוזכר בשו"ע גם במקום שבו מצויים בתי כנסת.

להלכה נפסק בספר "משנה ברורה" ובספרי פוסקים נוספים כי מותר במקרה כזה להרוס את בית הכנסת עוד קודם בניית החדש כשההגבלה הברורה היא שיש למתפלים מקום נוסף ומרווח להתפלל כגון בית כנסת שכן או שכירת מבנה זמני.



לסיכום:

א] אסור בשום פנים להרוס בית כנסת גם אם יש עליו צו הריסה מן השלטונות.

ב] אם מטרת פעולת ההריסה היא בנייתו של הבית במקום אחר, מרווח וחדש יותר, התירו הפוסקים האחרונים להרוס את הבית הראשון ובלבד שיש למתפללים מקום אחר ומרווח, בו יוכלו בינתיים להתפלל.
▾ דווח על תגובה זו  0 
יוסי | 19/12/2018 
▾ דווח על תגובה זו  0 
בבא בתרא | 18/12/20181
"אמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי איכא דאמרי משום פשיעותא (פירש''י – דילמא מתרמי אונס ופשעי ולא בנו אחריתי) ואיכא דאמרי משום צלויי (פירש''י – כל זמן הבנין) מאי בינייהו איכא בינייהו דאיכא בי כנישתא אחריתיה", ע''כ. הנה לפנינו דברי רב חסדא האוסר סתירת בית כנסת לפני בניית בית הכנסת החדש, וזאת מאחד משני טעמים, או מחשש פשיעה שבמהלך בניית ביהכנ"ס יצטרכו את הכסף למצוה אחרת ולכן לא ישאר כסף לבנין בית הכנסת ולא יבנו את ביהכנ"ס או מחשש שבינתיים בזמן בנין ביהכנ"ס לא יהיה להם מקום להתפלל ויבטלו מתפילה במנין. לכן אם קיים מקום אחר שבו ניתן להתפלל בינתיים הרי שלדעה האוסרת סתירת ביכנ"ס עד שיבנו את החדש מחשש שלא יתפללו מותר להרוס את ביהכנ"ס, אבל לדעה האוסרת סתירת ביהכנ"ס מחשש שישתמשו בכסף לדבר אחר אפילו יש מקום אחר אין לסתור את ביהכנ"ס אלא לאחר בניית ביהכנ"ס החדש.

אם כן במצב שבו אין מקום אחר להתפלל בו הרי שלדעת כולם אסור להחריב את ביהכנ"ס הישן עד שיבנו את החדש אפילו אין חשש פשיעה, אולם במצב שיש מקום אחר להתפלל בו הרי שלפנינו מחלוקת האם מותר לסתור את ביהכנ"ס הישן לפני שבנו את ביהכ"ס החדש או שמא אסור.

והנה בטעם איסור הריסת בתי כנסת מצינו טעם לזה בספר המצוות לרמב"ם וז"ל: "שהזהירנו מלנתוץ ומלאבד בתי עבודת האל יתעלה ומאבד ספרי הנבואה ומלמחוק השמות הנכבדים והדומה לזה. ולשון האזהרה שבאה בזה הענין הוא אמרו ''לא תעשון כן לד' אלקיכם'' אחר שקדם הציווי לאבד ע''ז ולמחות את שמה ולהרוס בתיה ומזבחותיה כולם ובאה האזהרה ואמר ''לא תעשון כן לד' אלוקיכם''', עכ''ל. הרי לפנינו טעם איסור הריסת בתי כנסת, שכיון שבא הציווי על הריסת בתי ע''ז, לכן הוזהרנו שלא נעשה כן לבתי כנסיות שהם בתי ד'. וכ''כ בספר החינוך בטעם מצוה זו.

והנה הרא''ש פסק שטעם איסור סתירת בית כנסת כשאין בית כנסת אחר הוא מחשש פשיעה, אא''כ יש חשש קריסה שאז סותרים מייד משום סכנת נפשות.

עוד מצאתי בחידושי הרשב''א (ג:) שחידש שחשש פשיעה אינו חשש שיפשעו ולא יבנו את ביהכנ"ס לעולם, אלא יפשעו ויתעכבו בבניית ביהכנ"ס.

והנה בתוס' הופיעה דעה שכל הדיון על סתירת בית כנסת אינו אלא במקום שאין בית כנסת אחר, אבל אם יש בית כנסת אחר ודאי שמותר לסתור את בית הכנסת הישן על מנת לבנות בית כנסת חדש. אולם הרמב''ם לא חילק כלל כשרוצים להחריב בית כנסת בין יש במקום בית כנסת אחר או אין בית כנסת אחר אלא כתב שקודם בונים החדש ואחר כך סותרים הישן.

מרן השו"ע פסק וז"ל: "אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות בית הכנסת אחר שמא יארע להם אונס שלא יבנו האחר אלא בונים האחר תחלה ואחר כך סותרים הישן", עכ''ל. הרי שלדעתו איסור סתירת בית כנסת ישן לפני בניית בית הכנסת החדש הוא מטעם פשיעה, אלא שלא חילק אם קיים במקום ביכנ"ס אחר או לאו.

אולם הט"ז כתב על פי הרשב''א הר''ן הנמוק''י והתוס' שאם יש במקום ביכנ"ס אחר קבוע לדעת כולם מותר לסתור את בית הכנסת הישן אף קודם בניית בית הכנסת החדש, שהרי אין חשש לא של פשיעה ולא של תפילה. והוסיף שנראה שכן דעת הרמב"ם הטור ומרן הב''י.

והנה על פי דברי הט''ז השיב הגרא''י וולדינברג בדין קהילה שהיו בה שני בתי כנסת גדולים קבועים ועוד כמה בתי כנסת המפוזרים בעיר. אלא שבמהלך השנים נתמעטו מספר המתפללים בבית הכנסת מחמת עליית היהודים לשכון כבוד בארצנו הקדושה וכן ע''י מעבר חלק מהתושבים לחלקיה החדשים של העיר וכן ע''י פטירת הזקנים. ומחמת שמצבה הכלכלי של הקהילה הורע מאוד בשנים האחרונות והנהלת הקהילה אומרת שאין בכוחה לשלם על החזקת שני בתי הכנסת הגדולים ועוד רוצה היא לבנות ביכנ"ס ברובע החדש של העיר שבו התיישבו יהודים רבים בשנים האחרונות ולכן רוצה היא להחריב את ביהכנ"ס הישן ולמכור שטח זה לבניית דירות ומ''מ יבנו שם ביכנ''ס בצריף ארעי לתפילה. והורה להם הגרא''י וולדינברג שעל פי דעת הט''ז שאם ישנו בעיר ביכנ"ס אחר קבוע מותר לסתור את ביהכנ''ס אף קודם בניית ביהכנ"ס החדש יש להתיר הדבר, אע''פ שהמגן אברהם כתב לאסור בנידון זה אפילו יש שני בתי כנסת בעיר. ומסקנתו שיש להתיר מחמת ג' סיבות: א. יש בעיר עוד ביכנ"ס גדול. ב. יש גם מספר בתי כנסת קטנים מפוזרים בעיר. ג. שבאופן זמני עד שיבנה בית הכסת החדש בונים צריף ארעי לבית הכנסת על מנת שהאנשים שהיו מתפללים בבית הכנסת הישן לא יצטרכו לטרוח להגיע לבית הכנסת.



לסיכום: איסור סתירת בית הכנסת בגמרא הוא משני טעמים: א. פשיעה.

ב. תפילה.

דעת הט''ז שעל פי ראשונים רבים (רמב''ם, תוס', רשב''א, טור, ר''ן, נמוק''י והב''י) שאם יש ביכנ''ס אחר אין איסור להחריב את ביכנ''ס הישן ע''מ לבנות ביכנ''ס חדש. לפי זה התיר הגרא''י וולדיברג לסתור בחו''ל ביכנ''ס ישן בקהילה שהתמעטה ויש בה עוד ביכנ"ס על מנת לבנות ביכנ''ס חדש ברובע חדש של העיר.
▾ דווח על תגובה זו  0 
רוצה שהתגובות שלך יעלו אוטומטית? הירשם כעת ל"כיכר השבת"