הקומזיץ שלימד אותי על כוחו של הפופקורן // הרב פ. גרינבוים

במקרים רבים, לחרדי העמל לפרנסתו, יש תחושת חוסר חיבור ושייכות. כמדי שבוע, מפורסם ב'כיכר השבת', חוברת מיוחדת עם טור נבחר מביהמ"ד 'חלקי בעמלי', והשבוע; הרב פ. גרינבוים על כוחו של פופקרן (טור)

 (צילום: ארכיון 'כיכר')
(צילום: ארכיון 'כיכר')

צפו בתמונות נוספות:

תגובות
שימ/י לב! תגובתך תאושר אוטומטית ולא תעבור סינון של העורך. אנא קרא/י את התגובה שוב לפני השליחה! במידה ותגובה זו תימחק בגלל ביטויים לא הולמים והכפשות, תחסמ/י אוטומטית ע"י המערכת ולא תוכל/י יותר להגיב במנגנון זה.
 | 08/04/20211
שלום רב, דבר ראשון אתה כותב יפה, אני נהנה לקרוא אותך.

אבל נקודה חשובה שחשוב לעורר עליה:

כל המושג הזה "חרדים עובדים" הוא ממש פסול בעיניי. זה כמו שרב אלחנן ווסרמן הי"ד אמר שהמושג "דתי לאומי" זה עבודה זרה בשיתוף, בגלל שזה כביכול "דתי" לא מספיק.

כשאתה אומר 'חרדי עובד' אתה בעצם אומר במילים אחרות שמדובר על חרדי, וזאת למרות שהוא עובד לפרנסתו, וגם זה רק אם הוא שומר על הצביון הישבתי וכו'

זה פשוט מחריד! זה ביטוי מעליב ממש, אני אישית חרדי גמור (וכך יגדיר אותי כל מי שמכיר אותי) וזאת למרות שאני עובד שנים רבות וללא קשר לכך. חרדים תמיד עבדו, לעבוד זה דבר חרדי כשלעצמו ולגיטימי לחלוטין!

אשרי מי שזכה לשבת וללמוד, אבל זה היוצא מן הכלל. רוב החרדים בהחלט עובדים ואין שום צורך להגדיר אותנו לפי זה.
▾ דווח על תגובה זו  0 
רוצה שהתגובות שלך יעלו אוטומטית? הירשם כעת ל"כיכר השבת"