17 שנים בלי הרבנית: מרן הרב עובדיה יוסף עלה יחד עם בני משפחתו לקברה של רעייתו, הרבנית מרגלית ע"ה. הרב יעקב יוסף מסר שיעור מיוחד. בכור הבנים, הגאון הרב יעקב יוסף עלה לציון אמו מיד לאחר תפילת נץ החמה, ואחר-כך מסר שיעור מיוחד ביישוב "נוף איילון" לעלוי נשמתה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דברי הקדמה:
מי שרואה את מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א יושב עם משפחתו ליד הקבר, ומתחיל לתהות... על איך, וכיצד אפשר לשבת ביחד בבית הקברות, ומעלה שאלות כאילו הוא כבר פוסק... שיודע מתי אסור? ומתי מותר? כל בן תורה, אברך, או תלמיד חכם יודע, שצריך למצוא הסברים לכל דבר, מדברי הש"ס, ראשונים, ואחרונים, ואחרוני אחרונים, יש שיטות להקל, ויש שיטות להחמיר, וכל אחד נוהג כדעת רבותיו בכל עיניין .
לפני שאני אענה בסיעתא דשמיא על השאלות שהעלו פה, אנסה לעסוק בשאלא מתי נוהגים להפריד בין נשים לגברים לעיניין ניפטר? מתי יש חומרה, ומתי יש קולא בדבר?
מורי ורבותי:
הגמרא במסכת סנהדרין דף כ' אומרת:
ת,ר מקום שנהגו נשים לצאת אחר המיטה יוצאות ,לפני המיטה יוצאות, רבי יהודה אומר לעולם נשים לפני המיטה וכ"ו,וכתב התוספות שם :כיוון דשעת צער הוא ליכא למיחש להרהור...
התלמוד ירושלמי חולק על דעת התלמוד בבלי ונביא זאת בדברי הרמב"ם
הרמב"ם: פוסק כדעת הירושלמי:שיש נוהגים ללכת נשים לפני המיטה, כיוון שגרמו מוות לעולם. ויש נוהגים ללכת אחרי המיטה, כיוון שגנאי הוא לבנות ישראל שיסתכלו בהם אנשים.
בספר "מעבר יבוק" מאמר "שפתי רננות"
הביא פירוש אחר אחר שהביא דברי הזוהר, והזהיר בתוקף שלא יתראו הנשים עם הגברים בעת הליכתן לבית הקברות, וכל שכן בחזרתן, שמלאך המוות עומד ביניהם ומקטרג... ואמר שכמה אנשים מסתלקים קודם זמנן משום שלא נזהרין בזה... אבל לו חכמו יבינו, שגם במנהג הזה יש הקפדה שהנשים תלכנה אחרי הגברים, וכמו שהזהירו הפוסקים, וכל מי שיכול לעורר על כך, תבוא עליו הברכה. משם שלדברי הזוהר ישנה חשיבות ללוות את הניפטר, אבל עם כל ההזהרות שפורטו.
הסבר הדברים:
מאחר שבימנו ישנה פריצות של אנשים חילונים או מסורתיים, שלא מודעים לחומרה של עירבוב נשים וגברין, בהליכה לקבר, או להספד שם, ולפחות יש להזהיר שאם לא רוצים להימנע ממלכת לבית הקברות, לפחות ישמרו על כללים של הפרדה.
ובשבט יהודה כתב:
דדוקא כגון רבי אלעזר וחבריו שהיו מדקדקין על עצמן ונשמרים מכל דבר רע, הדבר הייה אפשרי, משאין כן בדורותינו ,שאפילו החכמים והחסידים, וכ"ש סתם בני אדם. דהיזק קרוב להם ושכיח טפי.
ובספר שולחן גבוה כתב:
ומשום הכי, כשהולכין הנשים אחרי המת לבית הקברות, הולכין בדרך אחר, שלא יסתכלו בהן אנשים, וכן בחזרתן, ואי ליכא דרך אחר, חוזרין אנשים פניהם לאחוריהם, עד שיעברו הנשים לפני האנשים.
וכתב הבית מועד:
הנשים אינן יוצאות להלויה, אלא נשארות בבית. ומנהג היה שהנשים האבילות על אביהן או אימן, מעלות עפר על ראשן ומקוננות בעמידה עם שאר האבילות עד שיחזרו המלוים מבית הקברות.בארץ ישראל שינו המנהג, ויוצאות הנשים בהלויה,ורבים עדיין מחזיקים במנהג אבותינו( מנהג יהדות תימן), ומכריזים שהנשים לא יצאו ללויה,ומכל מקום אם הנשים יוצאות, צריך להקפיד ולהזהיר שלא ילכו בעירבוביה, אלא לאחר האנשים.
מפסקי הרב מרדכי אליהו זצ"ל:
הלווית המת היא מצוה גדולה ונקראת גמילות חסד של אמת (ב"ר צו ה), והיא בכלל
המצוות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא (משנה פאה א א).
ראוי להיזהר מאוד שלא יהיה ערבוב בין הנשים לגברים בשעת הלוויה (שולחן ערוך
יורה דעה שנ"ט ס"ב), ולדברי הזוהר הקדוש יש בכך סכנה גדולה מאוד.
לסיכום:
מתוך דברי הגמרא הרמב"ם, ודעת פוסקים, מובן שמה שהחמירו זה בזמן הוצאת המת בשעת הלוויה מביתו, לבית הקברות, ובתוך בית הקברות עצמו. כיוון שישנה סכנה בדבר אבל שלא בשעת הלויה לא דיברו בכך
ועוד טעם, שלפי דברי התוספות:וכתב התוספות שם :כיוון דשעת צער הוא ליכא למיחש להרהור... מכאן נובע שבשעה שיש לאדם צער, אין לחשוש להירהור.ומכאן נובע שאם בשעת הלויה לדעת התוספות שאין הירהור, קל וחומר בזמן אזכרה, שגם הוא זמן צער, שבני המשפחה נמצאים ליד הקבר ונושאים תפילה, תהילים, וקריאת משניות, זהו גם זמן צער, שאדם ניזכר ביקירו שניפטר... שאין לחשוש להירהור. כי כל כל עניין העירבוב שאסרו חכמים, כדי שאדם לא יגיע להירהור בנשים...
הערה:
(דברי הסיכום הובאו לשם פילפול בלבד...)
פסקי הלכה לחומרה או לקולא?
הגמרא מסבירה מדוע נקבעה ההלכה על פי בית הלל (מסכת עירובין י"ג ע"ב):
שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל.
הללו אומרים הלכה כמותינו,
והללו אומרים הלכה כמותינו.
יצאה בת קול ואמרה:
אלו ואלו דברי אלוהים חיים הן,
והלכה כבית הלל.
וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוהים חיים -
מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן?
מפני שנוחין ועלובין היו,
ושונין דבריהן ודברי בית שמאי.
ולא עוד שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
מעשה רב:
מסופר בספר "בן פורת יוסף" ספר שעוסק בחייו של מרן הרב עובדיה יוסף שבזמן השבעה על הרבנית מרגלית ז"ל, המשפחה התישבה בחדר שבעה. והנשים ישבו בפינת החדר, והיו אנשים שהציעו שהנשים יעברו לשבת בחדר אחר, משום שבאים רבנים לשאת דברי תורה, ואולי לא נעים שיהיו מול הרבנים, הייה שם ויכוח והנשים לא הסכימו לעבור, וכשהלכו לשאול את הרב עובדיה, אמר תשאירו את הנשים בחדר, זה לא יפריע,ואם יבואו רבנים יעשו וילון, ונסתדר ונעבור את השבעה ביחד.
כוחא דהיתרא עדיף
::אחד מעקרונות היסוד הפסיקתיים של הרב עובדיה יוסף הוא בקשתו להקל ולא לפסוק לחומרא. רבינו הגאון יש"א ברכה היה מאותם יחידי סגולה שקיבלו על עצמם את העול הזה לפתרון הבעיות ההילכתיות שבזמנו, ומהם מתאימים גם בזמננו ולא התחמק מלהשיב לשואלו דבר ה' זו הלכה. לדעת הרב יוסף, פסיקה מחמירה היא פסולה מעיקרה, ובמיוחד בדור הנוכחי ("דור החופש והדרור"), שהחמרה היתרה עלולה להביאו לזנוח עול תורה: "ובאמת שריבוי החומרות גורם להקל בגופי התורה" (יביע אומר, ז, או"ח סוף סימן לח).
מפסיקותיו המקלות:
התיר את מכירת הקרקעות לגוי בשמיטה, היתר הידוע בשמו היתר מכירה. תשובתו הובאה באריכות בילקוט יוסף שביעית מהדורת תש"ס עמ' תרלט.
התיר לאשה ללכת בלי גרביים ברשות הרבים: בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מהרב עובדיה יוסף המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".
התיר לשמוע שירת אשה דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה,ועוד...
לסיום:
על כל אלה אני תפילה לשם יתברך!!! ,ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו דור ודור" וישלח השם ל מרן רבי עובדיה בן גורג'יה רפואה שלימה, השם יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, הוא וכל בניו חכמי התורה, שהולכים בדרכו, וכל משפחתו, להאיר עיננו בתורה ובהלכה, ולהנהיג אותנו בעצות טובות, ונבונות להצלחת עם ישראל! עד בוא גואל ברחמים אמן!!!
בשלום ובמישור
אשקלון