תושבי גאולה: "העירייה ביקשה להסיר את שלטי ההפרדה"

חשיפה: תושבי שכונת גאולה מדווחים כי התבקשו היום להסיר את שלטי ההפרדה בין גברים לנשים. התושבים איימו: "אם ינסו להוריד את השלטים, תפרוץ מהומה". ממשטרת ירושלים נמסר בתגובה: "המשטרה לא ביקשה ואין לה כוונה לבקש. זהו תפקידה של העירייה ואם היא תבקש המשטרה תסייע" (חרדים)

צפו בתמונות נוספות:

תגובות
שימ/י לב! תגובתך תאושר אוטומטית ולא תעבור סינון של העורך. אנא קרא/י את התגובה שוב לפני השליחה! במידה ותגובה זו תימחק בגלל ביטויים לא הולמים והכפשות, תחסמ/י אוטומטית ע"י המערכת ולא תוכל/י יותר להגיב במנגנון זה.
מידה כנגד מידה | 27/12/201122
איזור מאה שערים וכולל כיכר השבת והרבה חרדים מסביב התנפלו לפני פחות מחודש על נשות השאלים ועשו עליהם עליהום ועכשיו מידה כנגד מידה החלונים עושים עליהום, ומזה רואים שה יתברך תובע עלבון עלובים ואכפת לו מכל בריה שמצטערת, וה במשפט יעמיד ארץ.

מה לעשות מגיע לכם - רק שיהיה לכם את האומץ, לקבל שכל הצער שנגרם זה משמיים ולהבין לבד בשל מי הרעה הזאת ועל מה
▾ דווח על תגובה זו  0 
גיל | 27/12/2011 
הגר"ע יוסף - שאל זה פריצות!

הרב אברהם יוסף, רב העיר חולון ובנו של הגר"ע התייחס לנושא ברדיו קול ברמה וסיפר: "אני הפנתי אל אבא שאלה מהי צניעות. למשל אישה שהולכת עם כיסוי ראש, אבל כובע רחב שוליים, כל מי שרק נתקל בה מפנה את הראש. האם זו נקראת צניעות? אמר לי אבי מורי: ודאי שלא.

"שאלתי אותו אם אישה שואלת בגד הכי פשוט בצבע שחור, כחול, אבל בבגד הזה יש נצנצים זוהרים שמושכים את העין. האם זו נקראת צניעות? האם זה לא אותו גדר של בגד אדום? והתשובה היתה, זה אותו גדר.

"שאלתי את אבא: ומה נשתנה השאל שנשים שמות על עצמן והן נראות מוזרות ברחוב, שכל מי שעובר לידן הוא נראה ממש מפנה את הראש, כיוון שזה דבר מוזר? אני עוד לא מדבר על אלה שמכסות את הפנים ברעלות, או על אלה שמלבישות ילדות קטנות.

"הייתי עם אשתי באיזשהו אירוע, ופתאום כמו עדת פינגוונים הופיעו האם עם ארבע בנות, ילדה גדולה ביותר היתה אולי בת 10 וכולן מכוסות. הדברים האלה לא רק שרחוקים מאוד מהצניעות, זה גם לא כבוד האישה.

"שאלתי את מור אבי אז ועמד לידי גם אחי, "מצטטים בשמך כאילו השאל הדבר המומלץ". אמר לי "כנראה שלא הסבירו לי עוד" (תמליל שפורסם באתר כיכר השבת)

הגר"א ברלנד - שאל זה זיוף!

בהקלטה מיוחדת שהגיעה לאתר 'בחדרי חרדים', נשמע הרב אומר: "אשה עם שאל בונה בית מקדש של שקר".

בימים האחרונים פורסמו דברים מסולפים בשם הרב ברלנד, שאינם משקפים את דעתו האמיתית בנושא. ל'בחדרי חרדים' הגיעה ההקלטה המלאה של הרב, בדברים שאמר לפני חצי שנה, בשיעור שמסר לתלמידיו בביתו.

"אלו שהולכים עם השאלים", אומר הרב, "הם פשוט בונים בית מקדש של שקר, כמו שחוניו בנה בית מקדש שקר. כשהאשה היא קדושה והיא עובדת על קדושה, היא לא שמה לה שאל, שאל זה לא אומר שום דבר!

"אשה לא מתפללת שחרית, לא מנחה, לא ערבית, היא רוצה להיות 'צדיקה', שמה לה שאל. ואשה אחרת שמתפללת שחרית ומנחה, יושבת ארבע שעות בכותל, כבר לא נקראת צדיקה, כי ברגע שאחת מפגינה, אז כל האחרות מקבלות רגשי נחיתות. אשה לא יכולה להיראות צדיקה יותר מכולם. יש נשים כאלה שהולכות עם שאל, בקושי מחזיקות סידור.

"היא שמה שאל, כבר נהיית 'צדקת הדור'. איך אפשר את הדבר הזה?"

גורם במוסדות 'שובו בנים' אמר ל'בחדרי חרדים', כי דעתו של הרב היא נגד מנהגי נשות השאלים והרעלות.

הגר"י פוזן - כל לבוש שונה מהרגיל זה פריצות!

כך כתב הגאון הרב יעקב פוזן שליט"א, רב דק"ק זכרון יעקב, מזקני הדיינים בבי"ד של הגר"נ קרליץ:

"מה שכתבתי כאן הוא מכתב לאדם ששלח לי מאמר... [הושמט כל מה שלא רלוונטי]

ומחמת מה שכתבתי למעלה שעצם הדבר שדרך זכרים להרהר אחרי נקבות מהווה סיבה להיחשב לגנאי ולחסרון צניעות, כל דבר אשר גורם לכך חסרון צניעות הוא, כי ע"י זה מבליט מציאותה וגורם להרהור אחריה, ודבר זה יש לו שתי תוצאות, האחד, כל מה שמושך להרהור יותר ישיר הוא יותר פרוץ, ומטעם זה אשה שהולכת בשוק בלי רדיד (כלשון הרמב"ם), דהיינו שהולכת כמו בבית, אדם הרואה אותה ירגיש את עצמו אצלה בבית, על כל המשתמע מכך, ואם תלך בחלוק, ירגיש את עצמו עוד יותר קרוב, וכן הלאה, ומחמת זה הדבר הזה פריצות הוא. ולא שצריכים שני כיסויים ברחוב, כמש"כ חכם אחד מחכמי זמננו, אלא שצריכה בגד שאינו בגד ביתי אלא מלבוש "מלובש". והתוצאה השניה ממש"כ למעלה היא, שדבר הרגיל באותה מדינה, אינו מבליט אחת שעושה כן, ומחמת זה ישנם דברים התלויים במנהג המקום, והוא דבר פשוט".

דעת תורה על "כת השאלים" / מאת אחד הרבנים שליט"א

"לפני כשלושים שנה היה חידוש גדול ברוב קהילות בני התורה לומר שיש חסרון צניעות ויר"ש בפאה של נשים. והתחיל ממעטים ולא מהגדולים שדרשו ועוררו, ועם הזמן נעשה אצל הציבור כאילו פשוט שזו דרגה גבוהה יותר ביראת שמיים.

וכעת צצו כת חדשים מקרוב באו שנשים מתעטפות כמו המוסלמים הקיצונים ומכסות את הפנים, ובתחילה הכל התייחסו לזה כאל כת משוגעים וכופרים, והיום אני שומע שיש הרבה שאומרים שבצניעות אין "יותר מדי" ובדור פרוץ כל המרבה בצניעות משובח, וכבר שמעתי דרשנים שאע"פ שלא ממש הטיפו לזה אבל אמרו שזה דבר נאה (ושוב שלח אחד המגיבים כרוז של בד"ץ העדה החרדית מלפני כמה שנים שמעודד את זה).

וזה לעניות דעתי בא בתולדה שהטיפו לאסור פיאה שלא כדין, ואם כן למה לא גם לכסות את הפנים שלא כדין. שאם לא אכפת לנו הדין כלל והכל נעשה רק לפי רגש שטחי ומתלהם אין שום מעצור לזה. וחוששני מאוד שעוד כמה שנים יתרבו הנוהגים כך ויתקבלו כמשובחים וצנועים, כמו שהיום מתקבלים אלה שלא חובשים פיאה.

וזו רק דוגמה קטנה אחת מיני רבות מאוד, וזהו מהלך של שכחת התורה שהוא כנהר סוחף בכח גדול וחלקו אינו נגלה על פני השטח, ורבים אינם נזהרים ממנו כי כביכול הסחיפה היא לכיוון של להרבות תורה ויר"ש.

ולעניות דעתי אפשר גם שלבסוף יבוא מזה שיאמרו שגם אם על פי דין אין לקצוץ יד של גנב מכל מקום יש בזה להרבות יראת שמיים שיהיה ניכר כמה חמור לעבור איסור תורה. ותהיה לבסוף דת זרה לגמרי שדומה יותר לאיסלם הקיצוני מאשר לתורה שניתנה בסיני, ולא יהיה שום אדם שיידע את הזיוף והכל יהיו בטוחים שכך היא מסורת אבותינו ושכך נאמר מסיני. והרבה מאוד זיוף כזה כבר נעשה במהלך חמישים השנים האחרונות וכל יום הולך ונעשה עוד במהירות הולכת וגוברת.

ומה שאני חרד לו אינו ההנהגה המעשית, שהרי ללכת עם פיאה אינו מנהג עתיק ומקודש, ולכסות את הפנים ברעלה אינו איסור, והיו קהילות שהיו קוצצות יד של גנב על פי טובי העיר ואם הוא צורך השעה מצווה בכך. אלא מה שזה גורם בפנימיות הלב. שבמקום חיי נפש פנימיים עדינים ומאירים של אהבה זכה וענווה ושמחה של מצווה יתחנכו לרגש של עזות והתלהמות וקולניות שזה חורבן המקדש שבתוך הלב שהוא היחיד שנותר לנו".
▾ דווח על תגובה זו  0 
אובייקטיבי | 27/12/201121
אז רצו להפריד.

למי שמכיר במעבר של הגברים מתקיימים מניינים ועומס רב, לכן שם יש הפרדה קלה.

אפשר לחשוב.
▾ דווח על תגובה זו  0 
אחת | 27/12/201120
וחשבתי, מתי יעשו מזה בלגן? ד"א הצד של הנשים צד יותר נקי!!! הצד של הגברים רטוב מהמים שנשפכים מהגגות, חוץ מזה אני הרבה פעמים הולכת בצד של הגברים, והרבה פעמים ראיתי גברים (חסידיים) שהולכים בצד של הנשים, אף אחד לא שם על זה....
▾ דווח על תגובה זו  +1 
זאלמען | 27/12/201119
כל אחד עובר איפה שבא לו הרי.
▾ דווח על תגובה זו  0 
צדק ואמת א | 27/12/201118
אבל אף אחד לא מתיחס לזה בכלל כל אחד עוב איפה שהוא רק רוצה
▾ דווח על תגובה זו  0 
משה | 27/12/201117
עקב הביטול הסופי של ההפרדה בואו גם נבטל את ההפרדה בשירותים ציבוריים...לא צריך הפרדה...אולי הגברים פשוט יישבו על הנשים...או שנדביק אותם עם דבק מגע....
▾ דווח על תגובה זו  +1 
אלי | 27/12/201116
מהרוצים.

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
בניקס | 27/12/201115
▾ דווח על תגובה זו  +1 
צדק ואמת א | 27/12/2011 
▾ דווח על תגובה זו  0 
בני | 27/12/201114
▾ דווח על תגובה זו  0 
זלמן | 27/12/201113
האם שמת לב שלא נהגנו בכבוד בנשים שרצו להדר בצניעות [- נשות השאלים ] ופשוט תקפנו אותם גם מילולית וגם ביריקות וכו' , ולא קמנו כנגדם ועמדנו מנגד ?! אולי בגלל זה באה עלינו הצרה הזאת??? עכשיו הקב"ה משלם לנו מידה כנגד מידה.

כל הנעשה היה על ידי אורי סופר מבני ברק, וחתניו ,ביחד עם נחום גפנר, ויואלי ברדשטיין, וכעת הם הם שצועקים פריצות כמו שהם צעקו על הנשים הצדקניות הצנועות לובשי השאלים והרדיד הקדוש צעקו גם פריצות. הם ממש כמו כלבים. וידוע שכל אלו שיצעו נגד השאלים והרדיד הם הערב רב לצערינו כמבואר בחז"ל. עכשיו הקב"ה משלם להם מידה כנגד מידה

.

חובה עלינו לפשפש היכן ובמה טעינו והכל עשינו בשם הבד"ץ והגאב"ד ואף פעם לא מחה מרן הגאב"ד על זה, שמע מינה דניחא ליה !!!!!!!!!!! ניחא ליה ולבד"ץ העדה הרעה הזאת.

גמרנו עם הסיקריקים = הכלבים
▾ דווח על תגובה זו  0 
זרחי | 26/12/201112
היאך שהחילונים שאצלם לא קיים כלל מושג של איחוד (אולי בכדור רגל...) התאחדו פתאום באחדות לא פשוטה מתוך כוונה אחת ויחידה לנגוח את אלה שכביכול משפילים את הנשים וכאן אין הבדל בין ימיניים ושמאלניים זקנים עם נערים קול ישראל וגלי צהל כולם כ ו ל ם ביחד...
▾ דווח על תגובה זו  0 
בעילום שם  | 26/12/201111
כל הכבוד לאלה שמורדים את השלטים כמו בבית שמש כך גם בירושלים

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  -2 
צדק ואמת א | 27/12/2011 
▾ דווח על תגובה זו  0 
דורון | 26/12/201110
▾ דווח על תגובה זו  0 
צדק ואמת א | 27/12/2011 
▾ דווח על תגובה זו  0 
ירושלמית | 26/12/20119
▾ דווח על תגובה זו  0 
עופר  | 26/12/20118
ה' יתברך שומר עלינו מאוייב חיצוני.מצרים נלחמת במצרים.הכלכלה כאן ברוך ה'.יש פרנסה לכל יהודי בארץ.אבל...כמו בחורבן הבית ההתפוררות היא פנימית.פאה נכרית מסובבת ראשים בבני ברק ובירושלים ,והשאל כנ"ל .ברוב כסלותינו אנו מספקים את התחמושת למצלמות הסיטרא במקום להקיא את המטורפים והקיצוניים.בהילולת הרשב"י במירון שלטי ההפרדה הם המלצה וב"ה לא נתקלנו בעריות שם ובכל הילולה אחרת.ציבור הולך וגדל חוזר אל אביו בתשובה אך מאידך יתר הציבור מוסת התקשורת נבלם בשל שלטי הדרה וגזענות עדתית .ה' רוצה את הלב ולא חליפות שחורות ושאר תחפושות.במכת בכורות נפסחנו גם ללא חליפות וזקנים כי יודע ה' את אשר לו.אנא אחים יקרים אוהבים ואהובים,בל ניפול למלכודת הסיטרא הגוססת.להחזיק מעמד.עוד מעט זה יגמר והמסית ישחט.תמשיכו לאהוב כל יהודי באשר הוא.יתמו חטאים התפללה אשת התנא ונענתה .
▾ דווח על תגובה זו  -1 
צבי יעקובוביץ' | 27/12/2011 
◄ מרן הגר"ב זילבר כותב במפורש: כיסוי הראש אינו משום צניעות!

"אחר מבוא הברכה והשלום ומוקיר למאן דלא קמכירנא, יקרת מכתבו נתקבל וכו'. זה בקשר למנהג תימן בפאה נכרית, וכבודו תיאר לי המנהג צניעות בתימן, ולבי יהמה בקרבי מתי נזכה לביאת משיח צדקנו שאז ישלוט שלטון התורה האמיתי, וכמו שכתב נמי רבינו יונה החסיד באגרת התשובה אות ע"ח, וזה לשונו, וצריכה האשה שתהא צנועה ונזהרת שלא יסתכלו בה בני אדם חוץ מבעלה, וכו'.

אמנם בהנוגע למנהג של פאה נכרית, הרי כבודו מסייע לדברינו שאין להסיק שיש איסור בדבר ואין צריכים למה שכתבתי שבגלל שלא היה בהישג יד, ופשוט שלפי אופן הלבושים לא היה שייך אצלם פאה נכרית, ואין לבנות מזה שיש אצלם מנהג לאסור. ואבאר את זה, דנראה ממכתבו שהבין כמו רבים דענין פאה נכרית קשור עם מלבושי צניעות וכאילו שזה הדיון. זאת אומרת, דגם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לשיער אחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה".

ולענין טפח באשה ערוה, לענין דבר שבקדושה, שזה בודאי אינו אלא משום טרדת הלב, אפי' הכי שערות של אשת איש גויה לא הוי ערוה, וכן בבתולה, הרי שגם המציאות נשתנתה כיון שאין איסור עליה להסוברים (שכן הוא העיקר, כמש"כ המשנ"ב) דאינו מועיל בכיסוי הראש שום מנהג, ולמה בבתולה או שהיא אינה מוזהרת מותר, אלא כיון שאין עליה איסור - אין טרדת הלב.

בקיצור, הדיון בפאה נכרית הוא מדיני אבן העזר ולא משום צניעות לבד, אם שערות של פאה הוי בכלל פריעת ראש או לא, והלוא סוף סוף אנו לא בשמים, ולכל הפחות ברגל אחת אנו נמצאים בארץ ומרגישים היטב מה מושך העיניים לראות ולהסתכל ועין רואה והלב חומד, אם היא לבושה בצניעות על דרך הטוב והישר אלא שלבושה פאה נכרית צנועה, או שלבושה במטפחת אבל לא בצורה של צניעות, ולא עלי לפרש כאן מה זה נקרא צניעות, זה ידוע ומפורסם (גם טרם שזכינו שתהא לבושה כמו בתימן). ולכל היותר זה תכשיט יפה, ולפי דעת חז"ל התכשיטין ניתנו להתקשט לפני בעלה, אבל היות שלא זכינו לקיים זה, גם בתכשיט של פאה לא מקיימים" (חלק י"ב סימן מ"א)

◄ הגר"ב זילבר מדגיש (חלק י"ד סימן מ"ח): האיסור גורם את ההרהור!

"ודמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור, והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור וכאמור.

וברור שאשה שאין שערותיה יפות ומתביישת לצאת בלא מטפחת, דמכל מקום כנגד שערה הטבעי אסור לומר דבר שבקדושה, ובכלל איסור פריעה הוי, וכשמכסה ראשה במטפחת או בפאה אף שמתייפה בזה מכל מקום מותר".

ממילא מובן שכל דברי "תרומת הדשן" סימן י' הם לאחר איסור התורה, שאשה צריכה לכסות את הראש, ובמקום שכולם נהגו לכסותו, ובאה אשה ופורעת את ראשה, דפשיטא שיש בזה פריצות. וכמו שכתב הרה"ג רבי אליעזר מרילוס שליט"א מכולל חזו"א בב"ב, בקובץ אור ישראל כ"א:

◄ איסור מהתורה לגלות את הראש, גם לפנויה!

"איתא בגמ' (כתובות עב.) וז"ל, "ואיזוהי דת יהודית, יוצאה וראשה פרוע. ראשה פרוע דאורייתא היא! דכתיב, ופרע את ראש האשה, ותנא דבי ר' ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפירוע ראש! דאורייתא קלתה שפיר דמי, דת יהודית - אפי' קלתה נמי אסורה". מבואר שאם ראשה פרוע הרי זה אסור מן התורה (אמנם עיין תרומת הדשן סי' רמ"ב שנקט בשיטת הרמב"ם, שאיסור גילוי ראש הוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא), ומדרבנן יש איסור גם ב"קלתה".

ומבואר ברמב"ם הלכות איסורי ביאה (פרק כ"א הלכה י"ז), שאיסור גילוי ראש הוא בין על אשת איש ובין על פנויה, וזה לשונו: "לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש".

◄ דעת הרא"ש - גזירת הכתוב היא רק בנשים נשואות!

אבל דעת הרא"ש במסכת ברכות פרק מי שמתו (סי' ל"ז) שאין האיסור אלא על אשת איש, וזה לשונו: "אמר רב ששת, שיער באשה ערוה, בנשים שדרכן לכסות שערן, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות (ק"ש) כנגדן". וטעמו דמאחר שגזירת הכתוב ופרע את ראש האשה מיירי באשת איש, אין בו אלא משעת חידושו, וכן עמא דבר.

◄ סתירה בדעת השו"ע

ומפרשי השו"ע הקשו סתירה בדעת המחבר, שבאה"ע סי' כ"א ציטט את לשון הרמב"ם "אחת פנויה ואחת אשת איש", ובהלכות ק"ש או"ח סי' ע"ה הלך בעקבות הרא"ש שמחלק בין פנויה לאשת איש, וכתב "אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש". ותירצו שכוונת המחבר בפנויה היא אלמנה או גרושה, שמדרבנן חייבת בכיסוי. אבל דוחק גדול לומר שזו כוונת תנא דבי ר' ישמעאל שהוא מפרש את הפס' "מן התורה", ובדיני התורה אפשר רק לפרש שני פירושים, או שהאיסור מיוחד לאשת איש, (שהרי הסוטה שממנה נלמד דין זה היא אשת איש), או שדין זה נאמר על כל הנשים. וממילא אי אפשר להכניס בדבריו שהתכוון לאלמנה וגרושה. ועוד שבלשון הרמב"ם אין שום רמז שמתכוון לגרושה או אלמנה. ועל כרחך שדעת הרמב"ם היא שתנא דבי ר"י גילה לנו שדין כיסוי הוא על כל הנשים, אע"פ שהפס' מיירי באשת איש. וזו כוונת הגר"א באה"ע, כשהמחבר מצטט לשון הרמב"ם, וזה לשון הגר"א "מדקאמר לבנות ישראל ולא קאמר לאשה". ואין הגר"א נחית לתרץ סתירת המחבר, אלא מפרש מקור לשיטת הרמב"ם.

◄ האם יש מקום לאסור פאה מחמת "טעמא דקרא"?

ועיין חת"ס יורה דעה סי' רנ"ד, שנקטינן דדרשינן טעמא דקרא לחומרא, וא"כ היה מקום לאסור פאה נכרית כמו שהתורה החליטה ששיער באשה ערוה, כלומר כמו ששיער מביא לידי הרהור, כמו כן כל דבר שמביא לאותו מדת הרהור אסור, מטעם דדרשינן טעמא דקרא לחומרא, וזו באמת טענת בעל חסד לאברהם (מה"ת אה"ע סי' פ"ז) וכן היה אפשר לפרש טענת הב"ש. וכוונת לשון הב"ש "מראית העין" נפרש שרצונו לומר דבר שאינו ראוי ואינו יפה (עיין תוס' ישנים בכורות ז'). אמנם החסד לאברהם כתב טענה זו אדעתא דנפשיה, ולא אמר שזו כוונת הב"ש וכנראה הוא הבין מראית עין כפשוטו.

◄ האם יש בכלל טעם לאיסור גילוי השיער?

וכיוון דאתינן להכי, שיתכן שפאה נכרית אסורה ועומדת מהאי טעמא שהשיער הטבעי נאסר ע"י התורה, עלינו לברר האם בכלל יש איזה טעם הידוע לנו שבגינו אסרה תורה השיער הטבעי, שנוכל לומר שמטעם זה גם הפאה נכרית אסורה.

והנה כבר הבאנו לעיל שיטת הרמב"ם שאיסור גילוי שיער חל הן על אשת איש והן על פנויה, והיעב"ץ בספרו מור וקציעה (על שו"ע או"ח סי' ע"ה) פסק כן להלכה בין לענין יציאה לרה"ר ובין לענין איסור ק"ש. ולפי שיטה זו אכן יתכן לומר שהתורה גילתה לנו ששיער אשה הוי ערוה ומביא לידי הרהור, וא"כ נדרוש טעמא דקרא לחומרא ונאסור גם פאה נכרית שהחוש מעיד שמביא לידי הרהור כמו שיער אשה (אין בכוונתנו לומר שגם המור וקציעה אוסר מטעם זה, שהרי בספרו שו"ת יעב"ץ ח"א סי' ט' כתב שאיסור פאה נכרית הוא משום שדינה כקלתה שבגמ', ולא באנו אלא לברר טענת בעל חסד לאברהם שמראית העין הוא גורם האיסור).

◄ לא יתכן לומר כן לדעת הרמב"ם!

אבל אי אפשר לומר כן בדעת הרמב"ם אליביה דהכסף משנה, שסובר בדעת הרמב"ם בהלכות ק"ש פרק ג' הלכה י"ז שמותר לקרות ק"ש כנגד שיער מגולה ואסור לקרות ק"ש כנגד טפח מגולה, וא"כ ברור שלדעתו אין איסור חפצא של ערוה בשיער וגם אינו מביא לידי הרהור, ומוכרח דשיער נחשב פחות מביא לידי הרהור מאשר טפח מגולה, ועל כרחך איסור גילוי שיער לא הוה משום פריצות, אלא גזירת הכתוב בלא טעמא.

ואפשר להביא קצת ראיה לכך שאין שיער באשה ערוה בעצם מן התורה, מהגמ' ברכות (דף כד.) דאיתא התם, אמר רב ששת שיער באשה ערוה, שנאמר שערך כעדר העזים. ולכאורה למה אינו מביא פסוק מן התורה, ופרע את ראש האשה. אבל להאמור שהאיסור לגלות שיער מן התורה הוא גזירת הכתוב בלי טעם, אפשר לומר שבא להשמיענו ששערות נחשבות עכ"פ כמו מהארכובה למטה במקומות שאינם מגולין דאסור להסתכל בה, דהוה דבר הבולט ושונה מהרגיל.

◄ גם דעת הרא"ש היא שגילוי שיער הוא גזירת הכתוב!

ונראה שכן גם דעת הרא"ש (שנפסקה להלכה) שאיסור גילוי שיער באשה הוא גזירת הכתוב בלא טעמא, וזה לשון הרא"ש (ברכות ג', ל"ז) "אמר רב ששת, שיער באשה ערוה, (פירוש) לנשים שדרכן לכסות שערן, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות ק"ש כנגדן", מבואר דסבירא ליה שהיתר או איסור ק"ש תלוי במה שהאשה מותרת ללכת ברה"ר, וכן מבואר שדעת הרא"ש שפנויות מותרות ללכת בגילוי ראש (וכבר כתבנו לעיל שזה לכאורה נגד סתימת לשון התנא דבי ר"י שכתב שלא יצאו "בנות ישראל" בגילוי ראש, וצריך לדחוק בדבריו שלישנא דתנא דבי ר"י לאו דוקא, וכיון שהלימוד מהפס' ופרע בסוטה מיירי באשת איש, א"כ אין האיסור אלא באשת איש).

◄ מהו טעם החילוק בין אשת איש לפנויה, אם הטעם משום פריצות?

ואם טעמא דקרא משום פריצות מאי שנא אשת איש ומאי שנא פנויה, הרי אין לחלק בהרהור בין אשת איש לפנויה, ששניהם אסורים מן התורה כמבואר בבית יוסף (אעה"ז סי' כ"א). וגם אם נדחוק ונאמר שהתורה רק אסרה במקום שהביאה אסורה מהתורה, היה לנו לאסור בזה הזמן גם פנויות, שהפנויות נדות הם (ואפי' להפרישה דס"ל לענין קול באשה שקול זמר פנויה מותר, כתב הפמ"ג בהלכות ק"ש סי' ע"ה שקול פנויה נדה אסור). וגם יקשה על הרא"ש גופיה, דאם טעמא משום פריצות, נימא לאידך גיסא שגם פנויות נצטוו בפריצות זו לחומרא, ואיך החליט לקולא שרק אשת איש בכלל הציווי, שהרי דרשינן טעמא דקרא לחומרא ולא לקולא.

וגם אין לומר שהתורה גילתה לנו שיש מצוה להבדיל בין אשת איש לפנויה (ושיער אינו ערוה בעצם), שא"כ לא יובן לישנא דתנא דבי ר' ישמעאל "בנות ישראל" שבפשטות כולל גם פנויות, והרי עיקר הציווי הוא להבדיל בין אשת איש לבנות ישראל.

◄ הטעם אינו מפורש בתורה!

ועוד לרווחא דמילתא, הרי ברור שלא אמרינן "דרשינן טעמא דקרא לחומרא" אלא רק היכן שהטעם מפורש בתורה (כדוגמת מצוות כתיבת ס"ת שמפורש בה למען שימה בפיהם) או לא תחסום שור (עיין תוס' הרא"ש בבא מציעא צ"א) שברור שטעם האיסור הוא לטובת השור, אבל ספק טעם שנדרש לחומרא לא שמענו, דא"כ נאסור בשר בחלב מלאכותי, שמא הקפידה התורה על הטעם המעודן של בשר בחלב.

אלא צריך לומר בשיטת הרא"ש שהפס' ופרע את ראש האשה גזירת הכתוב הוא בלא טעם, ולא משום פריצות, ומאחר שהפס' מיירי באשת איש אין לך בו אלא חידושו דהיינו רק שיער של אשת איש, וממילא הוא הדין שרק שערה המחובר דוקא ולא התלוש.

◄ איסור ק"ש - תוצאה מכך שהוא דבר שדרך לכסותו!

והא דאסור לקרות ק"ש כנגד שיער האשה, הוא תוצאה מחיוב הכיסוי שגזרה תורה, דמאחר שהתורה אסרה גילוי ראש, נעשה שיער אשת איש דבר שדרכה לכסות, וכל שדרכה לכסות ואינה מכוסה נחשב לדבר שיכול להביא לידי הרהור, שכל דבר השונה ממה שרגילים בו מביא לידי הרהור, ולא משום שעצם השיער מביא לידי הרהור, ולשיטת הרא"ש דבר הבולט ושונה ממצבו שצריך להימצא בו נחשב מדרבנן גם לערוה, ואסמכינהו אקרא דשיר השירים, וכמו מארכובה ולמטה במקום שהדרך לכסות, גילויין נחשב לבולט ושונה וגורם לאיסור הסתכלות, ולרא"ש גם לאיסור ערוה לגבי ק"ש.

וזה לשון הפמ"ג במשבצות זהב (סי' ע"ה ס"ק א'), "נמצא כל הרגל עד הארכובה במקום שהולכין יחף ומגולה אפשר שאין חשש, ובמקום שדרכן לכסות (אסור) בטפח". אלא שבארכובה למטה איסור הבולט והשונה תלוי במנהג המקום, ובשיער תלוי בין אשת איש לפנויה.

◄ ראיה מדברי החזון איש!

ונראה דגם דעת החזון איש כן. דהנה לכאורה יש להקשות, מאחר שהאיסור תלוי במציאות אם הדבר בולט ושונה בסביבתה ובמצבה וכו', א"כ באינו מכירה או במקום שרבו פרוצות יהיה מותר לראות ולקרות ק"ש כנגד שיער אשה כמו במקום שנהגו לגלות מהארכובה ולמטה. ובאמת כן דעת ערוך השולחן (בסי' ע"ה סעיף ז'), שבמקום שרבו הפרוצות מותר לקרות ק"ש כנגדן, דליכא הרהור, אע"פ שהנשים עוברות על איסור תורה של "ופרע את ראש האשה". (ופשוט שהערוך השולחן לא בא להתיר לקרות ק"ש כנגד שוק או זרועות מגולות שנחשב לערוה בעצם, אפי' במקום שרוב פרוצות אינן מכסות אותן, ששוק וכדו' מביא לידי הרהור גם ברגיל, והוה ערוה בעצם ולא תלוי במקום ובזמן).

וזה לשון מרן החזו"א בהלכות ק"ש (ט"ז סוף סי' ח'), "ובשיער דמותר בפנויה ואסור בנשואה לכאורה לא היה ראוי לאסור אלא באשה שהוא מכירה ורואה אותה תמיד בשיער מכוסה, וכי מגלה השתא חשיב ערוה, אבל רואה אשה שאינו מכירה לא עדיפה מפנויה. אלא הכי קבעו חכמים דשיער אשה נשואה כיון דחייבת לכסותה עשוה כערוה לכ"ע". הרי מפורש בדברי קדשו שאין פריצות בעצם בשיער, וביסוד הגזירה הוא מסכים לבעל ערוך השולחן שרק במכירה שייך הרהור (משום שבולט ושונה כנ"ל), אלא שלא חילקו חז"ל בין מכירה לאינו מכירה או בין כשירה לפרוצה, וחיוב הכיסוי הוא המחשיבה כערוה ולאיסור לקרות ק"ש כנגדה, וממילא אם מצד ההלכה יוצאת ידי חובת כיסוי השיער ע"י שמכסה בפאה נכרית, אין לאסור משום הרהור, דלא גרע מפנויה.

ולפ"ז טענת החסד לאברהם (ואולי של הבאר שבע) שכל פריצות בדרגת שיער אסור משום דדרשינן טעמא דקרא לחומרא, יתכן רק לפי הבנת המור וקציעה בשיטת הרמב"ם, שגילוי שיער אסור באשת איש ופנויה בהליכה לרה"ר ובק"ש" [אבל לא לפי השו"ע וכל הפוסקים].

◄ הגר"י שינפלד: פנויות גורמות יותר הרהור!

ובענין הכשלה בהרהורים, ראה מש"כ הגאון רבי יהודה שיינפלד שליט"א בשו"ת אוסרי לגפן (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך): "ונשאר לדון רק בדין לפני עיוור, דמשום ירידת הדורות וריבוי הבעלי תשובה, טוענים רבים שהפאה גורמת להם הרהורים וההולכות בפאה מכשילות אותם. אבל באמת הניסיון מוכיח שהיום אדרבה, פנויות גורמות להם הרהורים יותר מאשר נשואות, מפני שנכנסים לדמיון אולי תסכים להינשא להם, וממילא אם נבוא לאסור משום לפני עיוור, נצטרך לאסור גם על פנויות לצאת לרה"ר, אפי' בצמות, ובפרט כמה נערות יחד שא"א להעלים עין מהן, וזו גזירה שא"א לעמוד בה".

◄ מדוע יש הטוענים שפאה גורמת להם הרהור?

כתב בשו"ת "רבי עזריאל" (חלק א' סי' ח') להגר"ע הילדסהיימר זצ"ל, במענה לשאלת השואל על ההיתר לבתולות ללכת בשערן, וזה לשונו: "איני יודע טעם נכון, דלדעתי בבתולות שהולכים לגמרי בפירוע ראש יש הרהור יותר ויותר מנשים שהולכים רק קצת בגילוי שיער, ובש"ס קאמר סתם "שיער באשה ערוה" ואשה משמע גם פנויה".

וענה לו הגר"ע הילדסהיימר: "הרהור תלוי באיסור, ומים גנובים ימתקו, ומשום דמותר לבתולות לילך, ע"כ ליכא איסור בזה". ע"כ לשון התשובה. וכוונתו שהאיסור גורם את ההרהור, ומפני זה אין הרהור בבתולה, כי התירו לה לגלות שערותיה. וממילא הוא הדין גם לפאה נכרית, שאחר שהתירוה עשרות הפוסקים, אין בה הרהור יותר, כי האיסור גורם את ההרהור, וכשיודעים שהדבר מותר, אין מהרהרים. אולם התעמולה האדירה שיש בנושא זה כבר עשרות שנים, ע"י עלונים, חוברות, דיסקים לצפיה ולשמיעה, מודעות רחוב וכו', הזועקים שיש בזה פריצות איומה ונוראה, גרמו לאנשים לחשוב שיש בזה איסור - וממילא יש בזה הרהור. וכמש"כ הגר"ב זילבר במה שהעתקנו לעיל: "ראיה שהאיסור גורם ההרהור, והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור וכאמור".

◄ התעמולה נגד פאות - גורמת לאנשים להרהר!

כך כתב בספר "כפתור ופרח" להגאון רבי גרשון גולדשלגר שליט"א:

"התועמלנים המפיצים כאילו יש בפאות משום פריצות ח"ו, גורמים שאנשים מתחילים לחשוב שזה באמת כך, והדבר מפריע להם וגורם הרהורים ח"ו. אך אם ידעו האמת, שאין בפאות כלום ואינם אלא כמטפחת, זה לא יפריע כלל. וזה אחד מהמכשולים שגורמים מפיצי הכרוזים, ומסיבה זו גם אי אפשר לשכנע אותם שהפוסקים התירו את הפאה, כי מטבע הדברים הם השתכנעו שזה כך אחר שקראו את דברי הגנאי החמורים שהתפרסמו בנושא, ואיך יסכימו לדבר שהוא נגד ההגיון וההרגשה שלהם? אך למי שלא נשבה בתעמולתם, אין הבדל לדידו בין פאה צנועה למטפחת בענין זה".

"כשטענתי בפני אחד העסקנים בנושא מדוע אתם מתמקדים דוקא בפאה, שהיא מותרת לרוב הפוסקים, ולא בבגדים צרים וקצרים שהוא באמת איסור ותועבה, וביותר יקשה שהרי מאבק זה הורס את כל המאבקים האחרים למען הצניעות, שהרי הנשים משוות בין הנושאים במודעות, ומסיקות שהמודעות מגזימות, או שממילא כל הנשים לא בסדר, ולא מייחסים לזה חשיבות. וענה לי הנ"ל, שלדעת כמה נשים שחשבו בענין, הכל תלוי בכיסוי הראש, ואם הוא יהיה צנוע יותר, הנשים יקפידו יותר בכל לבושן ותיפתר בעיית הצניעות..."

◄ דעת תורה היפך מדעת נשים

"אמנם מה נעשה שכנגד "כמה נשים" שיש להם "דעת תורה" (ויתכן בהחלט שהקנאה והרצון שכולן יהיו כמותן גרם להם לחשוב כך), שמענו דעת תורה מגדולי תורה מפורסמים, ולדעתם נשים שיחליפו את הפאה למטפחת בלחץ התעמולה, ישלימו את החסר בהתקשטות יתר בצורה לא צנועה ובבגדי שחץ. וזאת מבלי לדבר על כך שהתרבו לאחרונה המגלות שערן מבעד למטפחת שאינה מכסה היטב, וכמדומה שזה אצל רוב רובן רח"ל. וכפי ששמענו מכמה וכמה. וצניעות לא משיגים כשאוסרים את המותר, אלא ע"י חינוך והסברה שהתבלטות מגונה היא ומחטיאה את הרבים. וידועים גם בעיות חמורות בשלום בית ע"י שנוצרו כתוצאה ממעבר מפאה למטפחת". [ראה כדברים האלה ממש, בדברי הגרמ"י לפקוביץ לקמן]

"כלל הדברים, העמדת המנהג על ההלכה, מהווה תועלת רוחנית לנשים רבות, ומהתעמולה בנושא נגרמים נזקים רבים והרס הצניעות. וכנ"ל. וסביר להניח שחלק מהתעמולה נעשית כתוצאה מנגיעות אישיות. מי שרוצה להדר וללבוש שני כיסויים ובעלה מסכים לכך תבוא עליה הברכה, אבל מכאן רחוקה הדרך לתעמולה בסגנון של שקרים כאילו אין על מי לסמוך. ואם יש מקום לתעמולה בנושא הוא רק בסגנון של בואו ונהדר יותר בצניעות". עכ"ל שם.

◄ הגרש"ד מונק זועק על תעמולת השקר!

מצינו לרבנים נוספים שזעקו על תעמולת השקר, והתוצאות החמורות הנגרמות מכך.

הגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק זצ"ל, רב דק"ק חרדים בחיפה וראש בית המדרש להוראה שם, במכתב שפורסם בקובץ "אהלי שם" (קובץ ט'), כתב:

"ב"ה, חיפה ח' מרחשון תשל"ז לפ"ק. יהא שלמא רבה מן שמיא וחיים להרה"ג... אחר דרישת שלומו הטוב כמשפט. הנה כבר כתבתי בענין זה להראב"ד הגר"י וייס שליט"א, וגם לר' אלעזר בריזל שליט"א, אבל אחשוב שיהיה לתועלת שיתערבו בזה גם אנשים אחרים, שיש הכרח לסלק ממשמרת הצניעות את האנשים הנותנים חיתתם בארץ חיים, ורוצים לכוף רצונם על בעלי הוראה.

אמנם מחלה ירושלמית היא לומר דעות לרבנים, אבל עד הנה לא היה בדרך כלל דברי גנאי, ויש צורך להשתיק זאת ההנהגה בעודנה באיבה. אם לא יסלקו את האנשים האלה, יהא דין משמרת הצניעות כדין המזרחי וגרוע מזה, כי גם המזרחי רגיל לכוף דעותיו על רבנים.

מה שראיתי מתוך מכתבו של מעלת כבודו שכבר העיזו פניהם כלפי הפמ"ג (אולי עוד יעיזו כלפי מג"א ורמ"א) לא אבין בכלל, והרי המשנ"ב הוא שהסכים לפסק הפמ"ג, וא"כ לא בלבד על הפמ"ג אנו סומכין אלא אף על המשנ"ב.

ומה שטענו ששלטי הגיבורים מיירי בחצר דוקא, כבר שמעתי, ואיני מבין הרי זו ממש טענת החולק מהר"י קצנלנבוגן זצ"ל, ולא עלה על דעתו להפוך בזכותו של שלטי הגיבורים דמיירי בחצר דוקא. ומה שהעתיקו במודעה שלהם דברי המשנ"ב במקוטע, דהיינו הצד להחמיר ולא הצד להקל, זהו זיוף... זהו מה שבדקתי אחריהם והחלק יעיד על הכלל... ואכפול דברי שיש הכרח לסלק את האנשים הללו ממשמרת הצניעות".

◄ הגרמ"י לפקוביץ זועק על סילוף דבריו!

הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, מגדולי דורנו (הובאו דבריו בקובץ בית הלל - י"ט), כתב שיש עדיפות לפאה על מטפחת כיון שאינה מגלה שערות, ובגילוי דעת שהתפרסם בשמו הוצאו דבריו מהקשרם לגמרי - כלומר רמאות ממש, ובתעמולה נגד לובשות הפאות יש סכנה:

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

אבל התעמולה שעושין בדבר [נגד חבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".

הגר"מ שטרנבוך זועק על תעמולת השקר שגורמת לגילוי השיער!

הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית בארץ הקודש, פרסם כרוז בחודש מרחשון תשל"ז (והעתיק דבריו הגר"ז שכטר שליט"א, בקובץ אור ישראל כ"א):

"לאור הכרוזים על "איסור" לאשה לצאת בפאה נכרית, והשמועה שיש נשים ובמיוחד מהספרדים שהורידו הפאה נכרית ולובשות מטפחת, יש בזה מכשול רב מאוד, דמצוי שאינה מכסה כל שערות ראשה, וכן ברשות הרבים לא מספיק מטפחת לבד, וצריכה מעיקר הדין גם רדיד, דהיינו שני כיסויים כמפורש בשו"ע, שלא להיכשל במקצת שערות מגולות, והיות שלא מסכימות לכסות כל השערות, על כן מקצת שערותיהן מגולות, ויש בזה איסור תורה וגילוי ערוה.

הריני מודיע דעתי שכל המהרהר אחר מנהג שנהגו בו רבבות אלפי כשרי ישראל, ובראשם גאונים וצדיקים, ידו על התחתונה, שיש לפאה נכרית יסוד בהלכה במנהגי ישראל וגדולי הפוסקים, ואין לחלק בין אשכנזים לספרדים, שהפוסקים שהתירו סמכו על הגאון הספרדי שלטי גיבורים".

◄ למעשה היה צריך להתיר בימינו לגלות הראש לגמרי!

כשמדברים על "פריצות" בפאות בזמננו, יש לזכור שלמעשה היה צריך להתיר לגמרי לגלות את הראש בזמנינו, ורק משום גזירת הכתוב, נותר האיסור על כנו.

וכמו שכתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת "שמש ומגן" (אה"ע ח"ב סימן ט"ז):

"ואם באנו לשפוט לפי ההגיון והסברה, כבר כתבתי בספרי תבואות שמש חלק אה"ע (סי' קל"ח), שאין שום הרהור כלל בגילוי הראש בזמנינו גם בנשואות, דאיזה שכל והגיון יאמר דשעה אחת או רגע אחד קודם שתקבל טבעת אחת של קידושין לא היה בה הרהור, ותיכף שקיבלה הטבעת ועדיין גלויה לפנינו יחזור להיות בה הרהור, ואיזה שינוי נעשה בגופה שיביא לידי הרהור חדש? וקרוב להיות הדבר בהיפך, שקודם נישואין יש מקום להרהור כיון שהיא מותרת וחזיא לנישואין לכל גבר. לא כן אחר הנישואין דלא חזיא והיא מיוחדת לבעלה, ההרהור פחות הרבה כיון שיודע שאי אפשר להשיגה, וכמש"כ הראב"ע גבי לא תחמוד. וזה היה בימי קדם שהנשואות היו מכסות ראשן, ואם תראה אותה אח"כ מגולה, יש שינוי בגוף וראיה חדשה ויש בזה הרהור, אבל בזמן שלא נשתנה בה שום דבר, גם שיהיה באיסור, אבל לגבי ההרהור לא התחדש שום דבר.

והאיסור שלה לא מפני הרואים, אלא מפני החציפות שעושה בגילוי ראש, שדרך הנשים לכסות במטפחת או בפאה נכרית והיא נשארה מגולה, ועוברת על דת משה, ולכן די לנו לקבל את מה שאסרה תורה בפירוש בגילוי שערה ממש, ואף שהיום פג הטעם דחציפות כיון שהכל עושין כך, עכ"ז גזירה דאורייתא נקבל. אבל אין לנו להוסיף עליה שום דבר קטן או גדול, כיון דבעיקרא דמילתא אין כאן חציפות ואין הרהור".

וכמו שכתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת "דת והלכה" (סימן א'):

"ומהאחרונים שדנו שגילוי שערות מביא לידי הרהור וכבגדי צבעונין שלה, וזהו שורש חיוב כיסוי הראש באשה, וא"כ אפי' יש עלה פאה נכרית כיון שאינו מכיר מיד שזוהי פאה הלוא בא לידי הרהור, ומהאי טעמא גופא פירשו דלא מהני פאה נכרית, שמחויבת לכסות אפי' הפאה נכרית שלה, מטעם זה אין לאסור בזמנינו כלל. שאם שורש איסור גילוי שערות מפני שמהרהר בה, בזמנינו שכל הנשים פרועות ראש רחמנא ליצלן אינו מהרהר כלל, והוה לן להתיר לגמרי איסור פריעת ראש בזה הזמן".

וכמו שכתב הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל, רבה של חיפה:

"מידי הוא טעמא בבתולות משום שאין הרהור ברגיל לראות, הוא הדין בנשואות הרגילות האידנא, אין הרהור ברגיל, וכל אדם מבשרו יחזה, שרואה נשים עוברות לפניו יום ויום בראש מגולה, ואינו שם לבו להן ומהרהר. והמהרהר, לא מחמת שיער גלוי מהרהר". (אוצר המכתבים חלק ג' סימן א' תתפ"ד)

ומעין זה כתב גם הגר"ע יוסף שליט"א, בשו"ת יביע אומר (חלק ו' סימן י"ג):

"לכאורה נראה שמכיון שנשים אלה רגילות לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש, ודרכן בכך, אין בזה משום הרהור... וכעין מ"ש ראבי"ה (סי' ע"ו) דהני מילי בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי שיער לא חיישינן דליכא הרהור בכה"ג. וכן בקולה לרגיל בו. וכ"ה בהגמ"י (ספ"ג מה' ק"ש). ובמרדכי (פ"ג דברכות סי' פ'). וכן פסק הרא"ש והטוש"ע לגבי שיער בתולות... יש לחלק בין גילוי שוק באשה שלא הותר מעולם גם לבתולות פנויות, לשיער שהותר בבתולות פנויות, וא"כ י"ל דלא שכיח הרהור כ"כ בזה... והכי נמי לענין זה, ודוקא בזמנם שלא היו רואים אשה בחוץ שכל כבודה בת מלך פנימה, ובראיית אשה מיד באים לידי הרהור במחשבה שבלב, משא"כ עתה שהנשים עוסקות במשא ומתן, ומורגלות בינינו, ואין האדם מתפעל בראייתן ובשיחתן לבוא לידי הרהור... נשים שהורגלו לצאת לרה"ר בגילוי הראש, וכל אדם העובר ברה"ר יראה כהנה וכהנה, ואין הרהור מצוי כ"כ בזה מרוב הרגלן בינינו, אין בזה משום שיער באשה ערוה אע"פ שעושות כן שלא ברצון חכמים, דלגבי דידן הו"ל כבתולות שרגילות בכך".
▾ דווח על תגובה זו  0 
נחום גפנר | 26/12/20117
הם הם שביזו את נשות הצנועות הלובשות שאלים ועכשיו הקב"ה מתחיל לנקום בם באותם סיקריקים וברושם אורי סופר מבני ברק, והכל בשם הבד"ץ והגאב"ד שליטא. ובית הכנסת הר צבי יש הרבה טומאה שם מתפללים נחום גפנר, ויואלי ברדשטיין והם מבזים שם את הצניעות ועכשיו יש חרון אף בשמים והשם ית' כבר יעשה מה שמגיע להם הסיקריקים הידועים.
▾ דווח על תגובה זו  0 
▾ דווח על תגובה זו  0 
צדק ואמת א | 27/12/2011 
▾ דווח על תגובה זו  0 
▾ דווח על תגובה זו  0 
צדק ואמת א | 27/12/2011 
▾ דווח על תגובה זו  0 
ד | 26/12/20114
▾ דווח על תגובה זו  0 
גלעד שליט | 26/12/20113
▾ דווח על תגובה זו  +1 
צדק ואמת א | 27/12/2011 
▾ דווח על תגובה זו  0 
shlomi052 | 26/12/20112
בנירות?

אתם רואים איך השטן נלחם את מלחמתו האחרונה עלי אדמות טרם יאבד

זה קשור לענין של משיח בן יוסף.ואילו הבריות היו יודעים מה זה קשור,ומה הם עושים לעצמם בזה שהם נלחמים נגד הצניעות לפני אובדנם הנצחי,היו מעדיפים להקבר חי באדמה,ולא לעשות את זה.

לא נשאר הרבה זמן.וע"כ השטן רוצה לקחת אתו לאבדון מה שיותר לפני העלמותו מעולם הנצח.
▾ דווח על תגובה זו  0 
חרדי חרד | 26/12/20111
להחזיר אותנו בשאלה
▾ דווח על תגובה זו  +8 
צער בעלי חיים | 27/12/2011 
▾ דווח על תגובה זו  0 
♥תותית♥ | 27/12/2011 
אתה מכיר כאלה? אולי את/ה וחבריך?
▾ דווח על תגובה זו  -1 
צדק ואמת א | 27/12/2011 
▾ דווח על תגובה זו  0 
צדק ואמת א | 27/12/2011 
אין הסבר אחר אבל הקיצונים צריכים להירגע זה ודאי המשטרה צריכה לדעת שלאלו לא יעזור כלא כי על כל אחד שהם יכניסו לכלא יבואו עוד מאה אני לא יודע מה התקנה שלהם אבל לא נראה שכוח יעזור זה סתם יגרום לעם ישראל להתפלג
▾ דווח על תגובה זו  0 
תפסיקו לכפות | 27/12/2011 
תחיו את החיים שלכם בקהילות שלכם וגם אם בקהילה מישהו לא רוצה ללכת בדרך שלכם אל תיכפו עליו זה היהדות האמיתית
▾ דווח על תגובה זו  0 
♥תותית♥ | 26/12/2011 
ועל זה אנחנו חוגגים את חנוכה...

ועכשיו, באו לנו יהודים - מתוכינו... וזאת המטרה שלהם (?!)

אאללייסססטטטטטוווררררר :S
▾ דווח על תגובה זו  0 
רוצה שהתגובות שלך יעלו אוטומטית? הירשם כעת ל"כיכר השבת"