בין הזמנים ב'כיכר השבת'

נוער נושר? הרב קסל מאשים: "יצרנו לעצמנו דת חברתית"

זהו כנראה הנושא הכואב ביותר להורים. בן שסטה מן המסלול שהם ייעדו לו. האם אנחנו יודעים להכיל נוער כזה? • הרב יחיאל קסל, רב כפר הנוער 'זוהרים', מתארח בתכנית 'בשבתך בביתך' לבין הזמנים (VOD)

ישראל גינצבורג | כיכר השבת |
הרב קסל בראיון (צילום: כיכר השבת)

לרגל בין הזמנים, 'כיכר השבת' בתוכנית חינוכית להורים ולמחנכים, "בשבתך בביתך", בהגשת ישראל גינצבורג. במסגרת התוכנית נציג את הקונפליקטים המרכזיים שבהם נתקלים ההורים והמחנכים, ואת הדילמות החינוכיות המשמעותיות.

בפרק השלישי, פורס הרב אשר יחיאל קסל את משנתו המהפכנית ביחס לנוער הנושר. הוא מדבר בפתיחות על נושאים שאיש לא מעז לדבר, ומציג גישה פורצת דרך ביחס לזכות הבחירה של המתבגרים החרדים.

להביט מעט 'מעבר'

ישבתי פעם ברחובות ירושלים עם קבוצה של נערים מתמודדים, ושוחחתי איתם. ראיתי את הרצון שלהם להיות טובים ולעשות טוב. חלקם עם בלוריות גדולות ומראה חריג ביחס לרחוב החרדי, אבל אתה רואה את הלב והנשמה שלהם. תיארתי לעצמי שבזמן שאני מדבר איתם - ההורים שלהם יושבים בבית ובוכים על הילדים האלו. אבא שלהם לא מסוגל להכיל את הכאב ואת התסכול הנורא שהוא גידל את הילד כל כך הרבה זמן, ואמרתי לעצמי: אנחנו רגילים לדבר על הנוער המתמודד מהמקום של "מה הם עושים" ו"איך מיישרים אותם בחזרה", ופחות מהמקום שלהם. הייתי שמח לשמוע ממך על הפער הזה ועל המקום הזה.

"האמת היא שזה נורא עצוב, נורא עצוב, מפני שאם אתה מסתכל לנער הזה בעיניים ומדבר איתו הוא נער טוב, וגם אם המעשים שלו הם לא טובים במהות שלו הוא נער טוב. איפה אנחנו נתקלים בדילמה ובמרחב שבין המציאות שאנחנו חווים או רואים? כי אנחנו קבענו לעצמנו כל מיני כללים, וכשהנער הזה בדרך לעצמאות שלו הוא בועט מעט בכללים, והפכנו את הכללים לכל כך קדושים שאנחנו בכלל לא יכולים לראות דברים אחרים.

אתן לך דוגמה מהבוקר בבית הכנסת. נכנס נער לבית הכנסת עם קוקו גדול אסוף מאחורה, וציציות, מכנסיים קצרות וחולצה קצרה. אני לא אכנס לכללים ההלכתיים אם מותר להתפלל ככה או אסור, אבל אומר לך מה אני ראיתי: נער שלכאורה לא מתאים לבית הכנסת, אבל הוא עומד ומתפלל מההתחלה עד הסוף, ושאלתי את עצמי: אבא שלו מבין איזה אוצר יש לו בבית? הנער הזה הרי לא יושב לא בישיבת פוניבז' וכנראה לא בישיבת חברון או וולפסון, והוא כנראה עם חברים שכנראה גם לא מתפללים - אבל הוא מתפלל. למה אנחנו רואים את הקוקו ואת המכנסיים הקצרות, ואת הטריקו הקצרה עם הקשקוש ולא מסוגלים לראות את המעבר?

הרי שום דבר ממה שאמרתי, אולי המכנסיים הקצרות, אולי זה יכול להיכנס למקום הלכתי. למה אנחנו לא רואים מעבר לכללים? יש פה נער שמניח תפילין ומתפלל יום יום לפני הקב"ה.

מה שמעניין שיש אפילו כעס של אנשים כלפי אותו נער שמגיע עם הקוקו. "מה הוא עושה פה"? "מה הוא בא לפה ככה? איך הוא לא מתבייש", יש איזה כעס כלפיו... איך אתה מסביר את זה?

"כי יצרנו לעצמנו איזושהי דת חברתית, תסלח לי שאני אומר את זה. ובדת החברתית יש כללים מאד ברורים, ובדת החברתית אסור שיקרה אסון כזה שמישהו לא יעמוד בכללים של הדת החברתית. בדת היהודית של הקב"ה ובתורה ובמצוות יש מקום רחב וגדול לכולם. "רחמנא ליבא בעי", אז נכון, יש הלכות שאי אפשר לעבור עליהם, אבל יש מקום בפנים להתניידות. יש אנשים שהם יותר בעלי הלכה, יש אנשים שהם יותר באגדה - יש מקום להתנייד.

אנחנו לעצמנו בדת החברתית קבענו לעצמנו כללים שאנחנו לא יכולים לזוז מהם, אבל זה לא קשור באמת לקב"ה וליהדות וליידישקייט"...

בשבתך בביתך > צפו בפרקים הקודמים

בשבתך בביתך: האתגרים, הציפיות והאכזבות של בין הזמנים

בשבתך בביתך: 'בין הזמנים' של תלמידי הישיבות

איך מגלים אם הילד 'מכור'? ומה עושים כשמתברר שכן?

פחד, חוסר אונים והסתרה: כך נכון להגיב במקרה של פגיעה

בוא נעזוב לרגע את הפוקוס של החברה, וננסה לראות את המבט של אבא של הבחור: בוא נדמיין מה הוא מרגיש. אם נבוא אליו ונאמר לו "תראה איזה בן מדהים יש לך" הוא יזלזל ויאמרו שאולי זה לימוד זכות של ר' לוי יצחק מברדיצ'וב, וזה יפה ללמד זכות על ישראל - אבל זה בחור שיותר קל לראות את הפספוס שלו מלראות את היופי שלו...

"למה האבא רואה את זה ככה? בוא נתחיל מהסוף. ננסה להסתכל על זה במבט אחר. נתאר לעצמנו שהבחור הזה גדל בצפון תל אביב, גדל בבית צפוני, לא שמע על הקב"ה ולא התקרב מעולם לאלוקים או למסגרות דתיות, והוא יבוא לבית המדרש ואותו אבא יעמוד בדלת כשהוא נכנס. האם אותו אבא יגרש אותו? מה פתאום! "ברוך הבא", "אשריך", ו"איזה זכויות"....

אז למה את הבן שלו הוא לא יכול לקבל ככה? כי הוא יצא מנקודת הנחה שזה הבן שלו, והבן שלו חייב לו, ומגיע לו, והוא צריך לעשות את מה שהוא אומר. אז המשחק הוא לא הבחור אלא משחק שליטה: אני כאבא מגיע לי לשלוט בבן שלי ברמה כזו שהוא צריך לעשות את כל מה שאני מצפה.

עכשיו בוא נשאל את השאלה האמיתית: מגיע לי? לא. אין לי שום זכות לשלוט עליו. הדבר הכי בסיסי ביהדות זה הבחירה".

אבל אנחנו כן מצפים שאבא יחנך את הבן שלו ויתווה לו את הדרך. אנחנו לא מאמינים שילד בן 3 יודע לבד את הדרך ואפשר לתת לו לאן שהוא רוצה...

"אני מסכים שאבא צריך לחנך את הבן שלו, אבל אין שום מצווה בתורה שהילד חייב להתחנך... יש לו בחירה!"

צפו בוידאו.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר