מאבק ארוך, בו משפחה חרדית נדרשה שלא להתגורר בדירה שבשיכון 'בתי וורשא' הירושלמי, הסתיים לאחרונה בפסק דין מרתק, כשבית המשפט קיבל את כל טענות המשפחה (חרדים)
בני זוג התקשרו בהסכם לרכישת זכויות מדיירת מוגנת אף שידעו כי הייתה בסכנת פינוי. זה לא הפריע להם לתבוע אותה על הפרת ההסכם כשהיא נאלצה להשיב את הדירה לבעליה (משפט)
בניין ישן בירושלים קרס בשנת 2010 במהלך ביצוע עבודות חיזוק. 3 שנים לאחר מכן תבע אחד הדיירים המוגנים פיצוי מהבעלים על פינויו מדירתו. בפסק דין מפורט הוסבר מדוע זכות הדיירות המוגנת פקעה עם קריסת הבניין (משפט)
בתביעה מ-2014 בעלי חנות בתל אביב דרשו מהנתבע לפנות אותה לאחר ששותפו עזב והחנות נותרה ריקה חצי מהזמן. תביעתם נדחתה לאחר שנקבע כי הם הסכימו "להיכנס בנעלי" השותף (משפט)
בעל נכס ביקש לפנות שוכר מוגן שמפעיל במקום מסגרייה, אותה הוא ממשיך אחרי אביו. הטענה הייתה שהמסגרייה הפכה לגלריה ומאוחר יותר ננטשה. בית המשפט קבע: המסגר לא נטש את העסק.
בעלים של דירה בירושלים ביקש לסלק את בתו של הדייר שנפטר, ולחייב אותה בשכירות עד לפינוי. הבת טענה שאין לה מקום מגורים חלופי וכי היא זכאית להישאר כדיירת ממשיכה. בשבוע החולף דחה ביהמ"ש את טענות הבעלים, וקבע שהדיירת עומדת בתנאי החוק.
חברה שבבעלותה חנות בתל אביב עתרה לפינוי שוכר המפעיל בה עסק לפורמייקה. הנתבע טען כי ירש את הזכויות בעסק מסבו שהיה דייר מוגן. לפני כשבועיים דחתה השופטת את התביעה וקבעה שמכיוון שהנכד עבד בעסק עם הסב והמשיך להפעילו לאחר מותו הוא "דייר נגזר".