תאריך:  ג' בטבת תשעז 2017-01-01
אורך: 08:57
ליפא שמלצר פגש לראיון מיוחד את השופטת החרדית הראשונה בניו יורק, רוחי פרייר: "אתם יכולים ללכת עם כיפה, עם פאות, עם קפוטא ושטריימל או אשה עם שמלה ארוכה ופאה - ולהצליח בלא צורך לוותר על מאומה מהאידישקייט שלכם" (חרדים)
דוא"ל שלך: דוא"ל של החבר:
הערות:
תגובות
שימ/י לב! תגובתך תאושר אוטומטית ולא תעבור סינון של העורך. אנא קרא/י את התגובה שוב לפני השליחה! במידה ותגובה זו תימחק בגלל ביטויים לא הולמים והכפשות, תחסמ/י אוטומטית ע"י המערכת ולא תוכל/י יותר להגיב במנגנון זה.
דניאל | 05/07/201759
ברכה והצלחה

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
אז מה הפואנטה? | 04/01/201758
▾ דווח על תגובה זו  0 
יהודי | 08/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
אז מה הפואנטה? | 04/01/201757
▾ דווח על תגובה זו  0 
מנדי | 08/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
ע | 04/01/201756
▾ דווח על תגובה זו  0 
ע | 04/01/201755
▾ דווח על תגובה זו  0 
שרי | 08/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
ע | 04/01/201754
▾ דווח על תגובה זו  0 
לירון ל | 04/01/201753
השאלה אם היא הייתה נראית האידישע מאמא אמיתית עם מטפחת?
▾ דווח על תגובה זו  0 
חיים | 08/01/2017 
שמכסה למחצה ולשליש ולרביע, וכל רגע מחליקה מהראש.

לכן אמר הרבי מליובאוויטש זצ"ל: "לא להסתפק בכובע ומטפחת"!

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה" (אגרות קודש להרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה).

◄ כל נשי חב"ד, ללא יוצא מן הכלל, צריכות ללבוש פאה!

"מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

◄ אשה צריכה לשכנע את חברותיה ללבוש פאה!

"במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

◄ גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה!

"ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

◄ הוראה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת!

"יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה" (שם).

◄ יש לבחור את הפאה היפה ביותר

"ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה (ואין צורך לשם כך בהתבוננות גדולה של שעה או מחצית השעה) מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת..." (תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך).
▾ דווח על תגובה זו  0 
שפוי | 04/01/201752
▾ דווח על תגובה זו  0 
פפפוווע | 04/01/201751
גם הרוחניות שלהם מלאכותית ומזוייפת מרב התבהמות עם הכסף וכל הגשמיות החזירית שם
▾ דווח על תגובה זו  0 
הפלא ופלא | 08/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
מילך | 05/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
א | 03/01/201750
חצי שחור, חצי בהיר, הוא צבע אותם??

ברור שזה יותר חמור לגבר לצבוע שער מאשר ללבוש פאה!
▾ דווח על תגובה זו  0 
32000$ בחודש | 03/01/201749
▾ דווח על תגובה זו  0 
ווררט | 03/01/201748
▾ דווח על תגובה זו  0 
עם מטפחת | 03/01/201747
סתם נקודה למחשבה על נושא פאות כי עם מטפחת בדוק לא היה הולך
▾ דווח על תגובה זו  0 
א.א. | 03/01/201746
מה נאמר ומה נדבר התמונות מדברות בעד עצמם, ירחם ה' אבל זה נראה שיהדות אמריקה הולכת לטמיון כפי שהיה לפני יותר ממאה שנה כשההשכלה כילתה את יהדות גרמניה, כיום הדור הצעיר החרדי הוא דור יותר ויותר חלש מבחינת יהדות שקוע ראשו ורובו בתאוות אינטרנט וכו' ה"י, אכן נותר אחוז גדול של יהודים יראים ושלמים המנסים לחנך את ילדיהם בדרך ישראל סבא אבל זה יהיה מאוד קשה כשהרוח הנושבת ברחובות בורו פארק איננה טהורה,

בתפילה שיערה הקב"ה על כל ישראל רוח טהרה ממרומים ונזכה לגאולה שלימה בב"א,
▾ דווח על תגובה זו  0 
מיכל  | 03/01/2017 
איזה שטויות על מה אתה מדבר בכלל? בגלל שזמר אחד צבע פאות אתה מכליל באופן גורף את יהדות אמריקה? אתה חי פה באמריקה בכלל שיש לך זכות לדבר סרה באנשיה ??? חוצפן לך תלך ותבדוק מה קורה בבית שלך

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
א.א. | 04/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
פייגי | 03/01/201745
תראו איזו צניעות ואצילות! ראויה לשבח! אשריה, מותר לנו הרבה ללמוד ממנה והכי חשוב: אישה שיש לה סיפוק מהעשיה לא מחפשת תשומת לב ולבושה בחוצפה! רוחי מקבלת משכורת של יותר מ 50.000$ לחודש ולמרות הכסף שלה היא לבושה בצניעות וזה סימן שהיא מצליחה ולא מנסה להוכיח את הכישורים שלה בגשמיות, בחוסר צניעות! הרי ידוע בכל הסקרים שאנשים שמצליחים מתלבשים בפשטות, כחנה את הרופאות, מילדות ועוד הרבה חכמות אחרות שאנו מכירות, לבושות בפשטות לצד עשיה מבורכת! כח לחי!
▾ דווח על תגובה זו  0 
אפרת | 03/01/201744
ליפא ג'יפה הזה נראה כמו חזרזיר שמנמן עגלגל מלא בריח של נוד... שונאת אותו ובושה לאנשים שנותנים לליצן המטורף הזה קרדיט!
▾ דווח על תגובה זו  0 
חיה דובא | 08/01/2017 
להבא תשתדלי לא לכתוב מלא טוקבקים ברצף, כדי שלא תצאי פסיכית
▾ דווח על תגובה זו  0 
חנה | 03/01/201743
נראה פסיכי
▾ דווח על תגובה זו  0 
חחחחחחחחחחחחח | 03/01/201742
▾ דווח על תגובה זו  0 
יוני | 08/01/2017 
כל עסקני הפאות כיום. בדיחות קרש עלובות.
▾ דווח על תגובה זו  0 
שרה | 02/01/201741
▾ דווח על תגובה זו  0 
שמואל | 08/01/2017 
◄ "ראתה במוחש שהפאה הביאה לה ברכה והצלחה"!

"בנועם קבלתי מכתבו מל"ג בעומר, ונהניתי במאד לקרות בו ממה שכתב שהוא וזוגתו שיחיו רואים השגחה פרטית בעיני בשר שלהם, וצריך היה להסביר לזוגתו תחי' את הענין בביאור יותר, אשר כיון שראתה במוחש איך שהפאה הביאה לה ברכה והצלחה, הרי צריכה להיות עינה טובה גם בשל אחרים וכמאמר רבותינו ז"ל במדות נותני צדקה, ולהשפיע גם על סביבתה בכיוון זה" (הרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, אגרות קודש חלק ז', איגרת ב'קי"ב).

◄ "תראה בעיני בשר תוספת ברכה והצלחה"!

"בנועם קבלתי מכתבו אשר זוגתו תחי' הסכימה ללבוש פאה, ויהי רצון מהשי"ת אשר תעשה זאת בלב שמח ובעגלא דידן תראה בעיני בשר תוספת ברכה והצלחה בענינה הן הכללים והן הפרטים בבריאות הנכונה ובפרנסה לו ולכל ב"ב שיחיו" (אגרות קודש חלק ו', איגרת א'תקנ"ב).

◄ האם יכול להיות כאב ראש בגלל פאה?

"לכתבה אודות כיסוי השערות שלה, אין בזה כל שאלה כלל, כיון שה' אמר ברור שלטובת האשה ובעלה וילדיהם שיחיו שלא תהיינה שערות ראשה גלויות, ודאי אשר כן הוא ואי אפשר שע"י קיום מצוות ה', יבוא כאב ראש או הדומה לזה! לדוגמא, לכתבה אשר לובשת פאה נכרית בא כאב האמור, אפשר: א. שזהו בלבול היצה"ר, שאינו רוצה שיקיימו מצוות ואינו רוצה שתבאנה ברכות ליהודים. ב. באם אמת הוא, הרי זה ראיה שלטובתה תגזוז שערותיה שתהיינה קצרות, אז ודאי שלא יהיה כאב ע"י הפאה נכרית. לפלא שאחרי שראתה בגלוי ברכת ה' ונסיו בהולדת הבן שיחיה, שואלת בהענין" (ליקוטי שיחות חלק ל"ג, הוספות - דף רס"ד. ממכתב כ"ב טבת תשד"מ).

◄ "ברכות, עושר, בנים ובני בנים"!

"שמחתי לקבל פרישת שלום מכם, וגם את הבשורה הטובה שמהיום והלאה היא חובשת פאה. והשי"ת יעזור לכם ע"י קיום הבטחתו (זוהר חלק ג' דף קכ"ו ע"א) להתברך בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנים ובני בנים. ובפרט בימים שבין פורים ופסח, שנשי ישראל פעלו לעצמם וליהודים בכלל והביאו בזה ניסים בעולם, ימים אלו הינם ימי סגולה מיוחדים להצליח בכל הנ"ל" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תקנ"ה. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

◄ ראתה מופת גלוי אחר שקבלה על עצמה ללבוש פאה!

"השבוע ביקרה אצלנו מרת פרוס, חמותו של שלום לברטוב ומרדכי דובינסקי, וסיפרה דבר נפלא מכ"ק אדמו"ר. אחד הבעלי בתים בבית הכנסת בו משמש שלום לברטוב בתור שמש, יש לו ילדה בת אחד עשרה, ול"ע נשרו שערותיה באופן מבהיל עד שהיתה מתביישת לצאת החוצה. היו איתה אצל הרבה רופאים וגם אצל אדמורי"ם, אבל ללא הועיל. ויעצם שלום לברטוב שילכו לכ"ק אדמו"ר וישמעו לעצתו. כ"ק אדמו"ר אמר להם שבאם תקבל הילדה על עצמה, אשר כשתגדל ותינשא תלבש פאה נכרית, יעזור לה השי"ת שיגדלו שערותיה. היא הבטיחה וקיבלה על עצמה, וכעבור זמן התחילו שערותיה לגדול, וכעת יש לה שערות גדולות ונאות" (קובץ תשורה, סיון תמוז תשס"ה).

◄ "מכל העולם יזמינו אצלך פאות"!

גב' פרידה קוגל מברוקלין ניו יורק, מספרת. "בשנת תש"ל היה לי עסק קטן בברוקלין לסירוק פאות. עבדתי מאוד קשה והתפרנסתי בצמצום רב. כשנכנסנו ליחידות אמר לי הרבי שלא אדאג כי העסק שלי הוא עסק טוב מאוד, באשר כל אשה צריכה שיהיה לה פאה אחת לחול ופאה אחת לשבת. עוד הוסיף הרבי, שיגיע זמן שהחנויות של הפאות מכל העולם יזמינו אצלי את הפאות... הדברים של הרבי היו תמוהים, כי בכלל לא היה נהוג לקנות פאה מיוחדת לשבת (בקושי השיגו כסף לפאה אחת). וגם מה שאמר שיזמינו אצלי מכל העולם, זה נראה לי לכל היותר כבדיחה... והנה ה' עזר, הקמתי בית חרושת לפאות, ומכל העולם רוכשים אצלי את הפאות. פעם קיבלתי טלפון ממישהי שהציגה את עצמה בתור "גברת שניאורסאהן"... הבנתי מיד שזו הרבנית חיה מושקא ז"ל. היא אמרה לי בפשטות: "אני רוצה להזמין אצלך פאה". קבעתי איתה זמן ונסעתי אליה הביתה עם כמה דוגמאות. היא קנתה אצלי פאה, ומאז קנתה פעמים רבות" ("לקט שכחת הפאה" דף ק"ט).

◄ "עבור פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים והנכדים"!

"את הדברים דלהלן שמעתי בטלפון מפי הגברת זלדה נעמעס [ז"ל, אשת חינוך ידועה מחסידי חב"ד] מברוקלין ניו יורק. "כשהגענו לארה"ב מאירופה בשנת תשי"ח לאחר נישואינו, נכנסנו אל הרבי ליחידות. אני לבשתי כובע וחצי פאה, ולא ראו לי אף שערה אחת משערותי. במהלך היחידות וכו' אמר הרבי: "צריך ללבוש פאה"! אני עדיין לא קלטתי אז מה זה "רבי" ונסיתי להתווכח, ואמרתי: "כל השערות שלי מכוסות, והשערות שרואים זה חצי פאה". והרבי ענה: אבל צריך ללבוש פאה! חצי פאה זה כמו חצי בריאות". והמשיך: "עבור לבישת פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים ומהנכדים... ומה עוד את רוצה"? עניתי לרבי: "זה מספיק". ואז אמר הרבי: "תמצאי כאן מישהי שהיא מבינה בזה, והיא תלך איתך לקנות פאה יפה, שמי שתראה את זה תרצה גם היא ללבוש פאה". ובפנותו לבעלי אמר הרבי: "לך לרב חדקוב, הוא ילווה לך כסף לפאה יפה עבור אשתך". כמובן שאחרי ברכות כאלו, אין אני יוצאת מפתח ביתי עם מטפחת. אפילו כשאני יורדת להוציא את הזבל החוצה, גם אז אני לובשת את הפאה" (שם, דף ס"ג).

◄ האדמו"ר משאץ: "אראה להשתדל לעורר רחמים"!

"עוד זאת אומר בעניי, ידוע שתמיד רציתי להשיב רבים מעוון, ולפעמים ברוך ה' עלתה לי כהוגן, רצוני גם בזה אי"ה אחר פטירתי מהעולם הזה השפל לגנזי מרומים, והיינו כן, מי שיצטרך לישועה ורפואה לו או לזולתו, ילך על קברי ויעשה כזה... שאלך לאבותי הקדושים שהם יעוררו רחמים לישועה ורפואה. אבל בתנאי כפול שהמדובר או זולתו יבטיח לי להיטיב דרכו לשמים בדבר אחד... האשה שגילתה שערות ראשה, מעתה תבטיח לשאת פאה, איש בן תורה שאינו לומד יבטיח שמעתה ילמוד בכל יום ויום ודוקא גמרא, וכדומה כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להיטיב מעשיו, אז אי"ה אראה להשתדל לעורר רחמים"

(הגאון רבי שלום מאסקאוויטש מלונדון זצ"ל, אב"ד שאץ, בצוואתו שהובאה בכמה מקומות בספריו: הקדמת ספר "דעת שלום" על פרק שירה, וכן בספר דעת שלום על הרמב"ם דף נ"ב, ובסוף ספר "אור הגנוז" על הגש"פ, ובספר "מים רבים").

◄ הריי"צ "כל ברכה צריכה כלי"!

"בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריכה להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה"

(הגאון רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל, "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג).

◄ מרן הגר"ש: "אני עומד להליץ עליהם"!

"ומה שכתב [הגר"ע יוסף] שהרבה בנות הסירו הפאה, הנה לא מספיק שיחזרו איזה בנות, והעיקר הוא נשי הרבנים הראשיים, ונשי הרבנים והדיינים אשכנזים וספרדים בארץ ובחו"ל, ושום אחד לא חזר בו, כי הם יודעים שיש גדולי הפוסקים אדירים וגם חסידים גדולים, ועם כל זה התירו. ובפרט שאני הצעיר עומד להליץ בעד רוב העולם המתירין, חכמים ונבונים וכל בני ישראל, וזוהי מצוה גדולה להליץ עליהם שיש להם על מה שיסמוכו, וכל שכן שלא לקלל אותם ח"ו, והם גדולים בתורה ובהלכה, ולא ליתי עליהם כי אם טובה וברכה"

(מרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, רבה של ירושלים, בשו"ת "שמש ומגן" ח"ד אה"ע צ"ג).
▾ דווח על תגובה זו  0 
יוני | 02/01/201740
קודם שיתנתק מהאינטרנט...
▾ דווח על תגובה זו  0 
מיילך | 05/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
חוי | 02/01/201739
▾ דווח על תגובה זו  -1 
מלכי | 06/01/2017 
יוצאים לך העיניים

גם בפרשת השבוע כתוב "ויקנאו בו אחיו וישנאוהו"

אומר האור החיים הקדוש הקנאה גורמת לשנאה.
▾ דווח על תגובה זו  0 
לחידה 35 | 02/01/201738
אף אחד לא ישב לקרוא את זה...

אפילו שאתה צודק..
▾ דווח על תגובה זו  0 
ר יענקב | 02/01/201737
במקום בגזירת הגיוס והשמד ר"ל
▾ דווח על תגובה זו  0 
ספרדי  | 02/01/201736
▾ דווח על תגובה זו  0 
המסביר לצרחן | 02/01/201735
אשה צריכה להיות נאה ככל שאפשר, ולמצוא חן בעיני כל רואיה!

כך מובא בספר "עוז והדר לבושה" שקיבל הסכמות מפוסקי ההלכה המחמירים ביותר, כמו הגר"ש וואזנער, הגרש"ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב, ועוד.

להלן ציטוטים נבחרים מתוך הספר:

◄ בעמ' 6: "אני מודעת לכתר בת מלך המעטר את ראשי, ולאחריות הבאה אתו. כיום אני לוקחת בחשבון ונזהרת מאד להיראות במיטבי ולגרום הנאה לכל מי שפוגש אותי, בפרט לבעלי".

◄ בעמ' 9: "נשים צריכות להתלבש בצורה נעימה ובטוב טעם... ההלכה מכירה בהחלט בצורך הקיים אצל נשים להתלבש בצורה נעימה ובטוב טעם, ואף מעודדת אותן לכך".

◄ בעמ' 46: "גם אשה או נערה הלובשת לבושים צנועים מדי, בצורה שתפגין את צניעותה בפני כל, מנצלת את לבושיה הצנועים להשגת מטרה שהיא היפך הצניעות... לפיכך, אין ללבוש חצאית המגיעה כמעט עד הרצפה, ללבוש לבושים קודרים מדי, לפסוע בפסיעות מעודנות מדי, וכו', כי כאמור הפגנת יתר של צניעות היא בעצמה חוסר צניעות".

◄ בעמ' 105: "מותר לה להיראות נאה בצאתה מביתה, וכך עליה לנהוג, משום שהקב"ה העניק לנשים חן, כדי שתיראנה נחמדות תמיד".

◄ בעמ' 226: "אשה נשואה... עליה להתלבש בצורה נעימה ונאה, באופן המשקף את שמחתה ואצילותה".

◄ בעמ' 226: "כיון שכיסוי הראש ממלא תפקיד כה חשוב, מתאים שסגנונו ישקף את עדינותה הפנימית ורגישויותיה של בת ישראל. לפיכך, עליו להיות פריט לבוש המוסיף חן ואצילות למעמדה המלכותי של האשה היהודיה".

◄ בעמ' 252: "במקום לגלוש לקיצוניות זו או אחרת, עליה להקפיד על תסרוקת נעימה למראה, היוצרת רושם מכובד ואפילו נאה. בת ישראל שייכת הרי למשפחת המלוכה, והופעתה צריכה להעיד על כך".

◄ בעמ' 298: "ראוי שנשים ובנות תקפדנה על הופעה נאה ונעימה".

◄ בעמ' 319: "עיקר הגוף צריך להיות לבוש בצורה נאה ומלאת חן".

◄ בעמ' 319: "שמלה יפה מסיטה את תשומת הלב מהגוף עצמו. לפיכך, טוב וראוי לשמלה שתהא פרחונית ומקושטת בכל צורה שהיא, בתנאי שהיא לא בולטת במיוחד ביופיה ואינה מושכת תשומת לב מופרזת".

◄ בעמ' 398: "תכשיטים הינם חלק טבעי מלבושה של האשה, בתנאי שהם נעימים ועדינים. מותר אפילו לענוד תכשיטים במקומות ציבוריים... למעשה אנו מוצאים בחז"ל שאפילו נשים חשובות ביותר, כאשתו של רבי עקיבא, ענדו תכשיטים".

◄ בעמ' 399: "הבה נדאג שפנינו יקרינו עדינות, מידות מתוקנות ושמחת חיים, להנאת הזולת".

◄ בעמ' 401: "חינה של בת ישראל וענוותנותה אינם מוסתרים כאשר היא עונדת תכשיטים בטוב טעם - נהפוך הוא, התכשיטים תורמים לחן, לאצילות ולמראה הטוב בהם התברכו בנות עמנו במידה גדושה".

◄ בעמ' 405: "כבר הוסבר במקום אחר כי האשה והנערה צריכה להתלבש בלבושים נאים ולהתקשט בתכשיטים מתאימים, כדי להקרין תדמית נאה ומלאת חן יהודי".

◄ בעמ' 406: "השימוש הנכון באיפור משפר את הופעת האשה ויוצר תדמית בריאה, מאושרת ונעימה לעין".

◄ בעמ' 413: "כך צריכה להיות גישתה של האשה, עליה להופיע בין אנשים במראה נאה ומלא חן".
▾ דווח על תגובה זו  0 
❀❀❀ | 02/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
ברוך | 02/01/2017 
גודל מעלת קישוט האשה לבעלה, מובא במקורות רבים.

◄ אשה מקושטת לת"ח

בגמ' במסכת שבת (כה:) איתא, "מאי ותזנח משלום נפשי, אמר רבי אבהו: זו הדלקת נר בשבת. נשיתי טובה... רבי אבא אמר: זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים".

◄ אשת ת"ח צריכה להיזהר יותר

בספר אורחות חיים (חלק ב', הלכות כתובות) לרבי אהרן הכהן מלוניל (מהראשונים בתקופת הרשב"א), כתב על גמ' זו: "דרשו רז"ל על פסוק נשיתי טובה, "זו מטה נאה ואשה מקושטת לתלמיד חכם". פירוש, כדי שלא יתאוה לאחרת לפי שיצרו גדול משאר בני אדם, כמו שאמרו רז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, לפי שיצר הרע מתגרה בו כל היום להחטיאו. נראה מזו שאסור לת"ח להניח לאשתו שתתנוול אפילו בימי אבלה, כדי שלא תתגנה בעיניו, שמא יכופנו יצרו להתאוות לאשה אחרת. דומיא לדההיא דאמרו רז"ל, אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה וכו', וזו נמי אסורה כדי שלא תתגנה ותביא בעלה לידי מכשול תאוה. וכן בכל אשת איש, אלא צריך להשמר יותר לתלמיד חכם".

◄ מי שאשתו כעורה, נותן עיניו באשת חבירו

כן כתב בהגהות יעב"ץ למסכת יבמות (סג:) הנדפסים בסוף המסכת, וזה לשונו: "אשה יפה אשרי בעלה, מספר ימיו כפליים. קמ"ל שלא ישא כעורה... כדי שלא יתן עיניו באשת חבירו. היינו דסמיך ליה "העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה וכו', מאן דעבד הא עבד הא".

◄ ת"ח צריך אשה נאה

בספר "אור החיים" על התורה, להגאון הקדוש רבי חיים בן עטר זצ"ל, בפרשת ויצא, עה"פ "ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה", כתב לפרש זאת ע"פ הגמ' בשבת (כה:) שתלמיד חכם צריך שתהיה לו אשה נאה כנגד יצר הרע, והתורה באה ללמד לאדם דעת לקחת אשה נאה.

◄ האיפור והקישוט הוא גם בחוץ, לכל העולם

מרן הגאון פאר הדור והדרו, רבי שלום משאש זצוק"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו, כתב בספרו "שמש ומגן", שהיום נהגו לצאת איש ואשתו לרחובה של עיר, והנשים היום יוצאות הרבה בחוץ, ועל כן אשה שאינה מתקשטת בחוץ, היא מתגנה בעיני בעלה, וכל מה שנאמר במקורות הנ"ל, שייך גם בהתקשטות בחוץ (כמובן לא באופן יוצא דופן ובולט), וכך כתב:

"מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

◄ דבר פשוט זה אינו צריך מקורות

כשנשאל על דבריו אלו, ע"י הרב משה לוי זצ"ל, ענה לו בזה הלשון:

"ומה שתמה כת"ר על מה שכתבתי בסוף דברי שהדבר ברור להתיר, וגם מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר. וחז"ל התירו כמה איסורים כדי שלא תתגנה אשה על בעלה. ע"כ. וע"ז תמה כיצד אני מצוה לנשים להתקשט לכל העולם, וזה איסור גמור, ובודאי סכין המהירות פלטו, ולבעליהן זה ודאי מצוה, אבל הקישוט לבעל הוא בבית, לא בשוק וכו', עכ"ל.

ברוך ה' אין כאן סכין, ולא מהירות, ולא פליטה, אלא בכוונה גדולה. והמידה האחת המיוחדת שיש בי, שחנן אותי ה' יתברך בחסדו הגדול, היא שאין אני נבהל להשיב, ואיני ממהר להוציא שום פסק דין מתחת ידי עד שאני מניחו ומתבונן בו וחוזר עליו הרבה פעמים, ומזה יצא לי הרבה פעמים להגיה ולשנות הרבה דברים, ואני שמח בזה. ולא כמו אחרים שמשיבים מהר על אתר, מה שבא לדעתם בהשקפה ראשונה, ומזה יוצא להם מאמר חז"ל פרי המהירות חרטה, וגם כבודו נתפס בזה כעת".

◄ הבעל יתבייש אם אשתו תתכער ברחוב

"והאמת היא שבזה לא הוצרכתי למקורות, בדבר הפשוט והניכר לכל העולם, שכל הנשים שבעולם וגם אשת כת"ר בכלל, כאשר רוצים לצאת לשוק, אז מתלבשות יפה בבגדי כבוד כדי שיתראו בכלל נשים נכבדות ויקרות, ובבית אין לובשין אותן, שהם יקרים. וגם בבית מטפלים בבנים ובבישול ובכל צרכי הבית, ויתלכלכו להם. גם מעולם לא יצאו לשוק בבגדי בית, שבזה הן מורידין את כבודן ואת כבוד בעליהן, ובודאי שצעוק יצעק הבעל על אשתו אם יראה אותה מנוולת בשוק לפני חברותיה, ותתגנה בעיניו, אף אם תלבש בגדי כבוד בבית, כי הבעלים מקפידים על השוק יותר מהבית, ופוק חזי מאי עמא דבר, אין צריך להאריך בזה. וגם הבעלים בבית מסירים בגדי כבוד של השוק ולובשים בגדים פשוטים שיוכלו ללכלכן וכיוצא, וגם שיהיו בני חורין מעט מכובדם של בגדי השוק, וזה שייך גם בנשים, ובפרט שע"פ רוב ולפי רוח היום, יוצאים יחד לשוק בעל ואשתו בבת אחת, ויתבייש לראות אשתו מנוולת כמו ערבית, בתוך נשים אירופאיות מלובשות ומקושטות כראוי לרוח הזמן ובהיתר".

◄ כך מקובל מגדולי ישראל

כדבריו כתב הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א בקובץ אור ישראל ל"ו, וזה לשונו: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".

◄ הדבר מפורש בגמ' תענית

כדבריהם מפורש בגמ' תענית כ"ג, וזה לשון תרגום "מהדורת שוטנשטיין" שם: "אבא חלקיה היה נכדו של חוני המעגל וכו'. פעם אחת היה העולם זקוק לגשם, שלחו החכמים זוג חכמים אליו לומר לו לבקש רחמי שמים שיבואו גשמים. הלכו לביתו, אך לא מצאו אותו שם. הלכו לשדה לחפש אותו, ומצאוהו שהיה עודר בשדה וכו'. כשהגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים". ע"כ. והלכו כך עד שהגיעו לביתו וכו'. ובהמשך מובא בגמ': "אמרו לו החכמים לאבא חלקיה, אנו יודעים שהגשם בא מחמת תפילת הרב, כלומר: מכירים אנו בגדולתך ואין אנו מהרהרים אחריך. אלא שבכל זאת אנו מבקשים שיסביר לנו הרב את פשר הדברים האלה הנראים לנו תמוהים... מאיזה טעם, כאשר הרב הגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים? אמר להם אבא חלקיה: כדי שלא אתן עיני אלא בה, ולא באשה אחרת". ע"כ.

◄ לא ברשיעי עסקינן

כדבריו כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ז), וזה לשונו: "אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה, אפי' בתלויות בכותל... וכן ביו"ט משמחה בבגדי צבעונין, ולא אמרו שצריכה להתלבש בחוץ בבגדים שחורים. וכל הפרק במה אשה יוצאת המדובר באיסור יציאה בשבת בתכשיטין, משמע דבחול שרי ולא חוששין להסתכלות, דלאו ברשיעי עסקינן שמסתכלים בכוונה על נשים".

◄ בזמן חז"ל יצאו בתכשיטים לרחוב

כן כתב הגאון רבי יהודה שיינפלד שליט"א, בשו"ת "אוסרי לגפן" (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך): "אי אפשר לאסור להתנאות ברה"ר, דכך טבע האשה מבריאת העולם (עכ"פ מאז שאכלה מעץ הדעת), ובזמן חז"ל יצאו בתכשיטין לרה"ר בימות החול, ורק בשבת אסרו שמא תשלוף להראות לחברתה, ומבואר שהתכשיטין היו להתנאות לפני חברותיה ולא רק בפני בעלה, ומפורש בחז"ל שמשמחים אותה ברגל בבגדי צבעונין, ועיין כתובות (סה.) רש"י ד"ה לך ולחברך ולחברורך, "שלא אתבזה על הבריות", הרי שכך דרך האשה מאז ומתמיד, צא ובדוק אצל הנשים הצנועות ביותר, שלובשות בגדים נאים יותר מבעליהן שלובשים חליפה שחורה פשוטה".

◄ מפורש בשו"ע וברמ"א להתיר

היתר יציאה לרה"ר בתכשיטין, מפורש במסכת שבת, וראה בתוס' שם (דף סד: ד"ה רבי ענני), וזה לשונו: "ואנו שאין לנו רשות הרבים גמור... הרי היא כחצר שאינה מעורבת ומותרות נשים שלנו להתקשט בטבעות ובתכשיטים". וברא"ש שם: "הלכך מותר להתקשט בחצר וכן נמי ברשות הרבים שאין רחב ט"ו אמה". ובשו"ע או"ח (סי' ש"ג סעיף י"ח): "והאידנא, נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין". וברמ"א שם: "עכשיו שכיחי תכשיטין, ויוצאים בהם אף בחול". והביאוהו כל האחרונים.

◄ אין שום מצוה אצלינו שהאשה תתכער

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, חבר בית הדין הרבני העליון, ומגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד: "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית. ועיין פירוש המשניות [לרמב"ם] שבת פ"ו מ"ה. ומחלוקת האחרונים בזה ידועה, עיין שדי חמד" (קובץ המשביר עמ' מ'). וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".
▾ דווח על תגובה זו  0 
מעריכה | 02/01/2017 
סוף סוף אמת !!!

שמחה שהבהרת יפה את העניין לפעמים לא מראים את הצניעות בצורה יפה ומהותית ואפילו כייפית כמו שאת עשית!!!

באמת שאפ ומחזק!
▾ דווח על תגובה זו  0 
מיכל | 02/01/201734
▾ דווח על תגובה זו  0 
ישראל מאיר | 02/01/2017 
הרי מה זה רפורמים בעצם, זה אנשים שמחדשים מצוות והלכות. ואת כבר חידשת הלכות מיוחדות, שמותר לדבר עליה לשון הרע וגם להלבין את פניה ברבים, אז הנה לך רפורמית שכמותך: "מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה..."
▾ דווח על תגובה זו  0 
חבל על דאבדין | 02/01/201733
וכל מי שמתפעל מכזה ייצור רצוי שיבדוק בעצמו את מאמר הפתגם "כל הקרב קרב לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב" חוצמזה KIKAR בתזמון מושלם לאחר חנוכה מפגינים התפעלות מהצלחת קריירה וקוראים לזה קידוש ה?לא תישא את .... לשווא -לא שמעתם?
▾ דווח על תגובה זו  0 
דרך ה' | 02/01/201732
▾ דווח על תגובה זו  0 
ידידיה | 02/01/2017 
◄ "ראתה במוחש שהפאה הביאה לה ברכה והצלחה"!

"בנועם קבלתי מכתבו מל"ג בעומר, ונהניתי במאד לקרות בו ממה שכתב שהוא וזוגתו שיחיו רואים השגחה פרטית בעיני בשר שלהם, וצריך היה להסביר לזוגתו תחי' את הענין בביאור יותר, אשר כיון שראתה במוחש איך שהפאה הביאה לה ברכה והצלחה, הרי צריכה להיות עינה טובה גם בשל אחרים וכמאמר רבותינו ז"ל במדות נותני צדקה, ולהשפיע גם על סביבתה בכיוון זה" (הרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, אגרות קודש חלק ז', איגרת ב'קי"ב).

◄ "תראה בעיני בשר תוספת ברכה והצלחה"!

"בנועם קבלתי מכתבו אשר זוגתו תחי' הסכימה ללבוש פאה, ויהי רצון מהשי"ת אשר תעשה זאת בלב שמח ובעגלא דידן תראה בעיני בשר תוספת ברכה והצלחה בענינה הן הכללים והן הפרטים בבריאות הנכונה ובפרנסה לו ולכל ב"ב שיחיו" (אגרות קודש חלק ו', איגרת א'תקנ"ב).

◄ האם יכול להיות כאב ראש בגלל פאה?

"לכתבה אודות כיסוי השערות שלה, אין בזה כל שאלה כלל, כיון שה' אמר ברור שלטובת האשה ובעלה וילדיהם שיחיו שלא תהיינה שערות ראשה גלויות, ודאי אשר כן הוא ואי אפשר שע"י קיום מצוות ה', יבוא כאב ראש או הדומה לזה! לדוגמא, לכתבה אשר לובשת פאה נכרית בא כאב האמור, אפשר: א. שזהו בלבול היצה"ר, שאינו רוצה שיקיימו מצוות ואינו רוצה שתבאנה ברכות ליהודים. ב. באם אמת הוא, הרי זה ראיה שלטובתה תגזוז שערותיה שתהיינה קצרות, אז ודאי שלא יהיה כאב ע"י הפאה נכרית. לפלא שאחרי שראתה בגלוי ברכת ה' ונסיו בהולדת הבן שיחיה, שואלת בהענין" (ליקוטי שיחות חלק ל"ג, הוספות - דף רס"ד. ממכתב כ"ב טבת תשד"מ).

◄ "ברכות, עושר, בנים ובני בנים"!

"שמחתי לקבל פרישת שלום מכם, וגם את הבשורה הטובה שמהיום והלאה היא חובשת פאה. והשי"ת יעזור לכם ע"י קיום הבטחתו (זוהר חלק ג' דף קכ"ו ע"א) להתברך בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנים ובני בנים. ובפרט בימים שבין פורים ופסח, שנשי ישראל פעלו לעצמם וליהודים בכלל והביאו בזה ניסים בעולם, ימים אלו הינם ימי סגולה מיוחדים להצליח בכל הנ"ל" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תקנ"ה. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

◄ ראתה מופת גלוי אחר שקבלה על עצמה ללבוש פאה!

"השבוע ביקרה אצלנו מרת פרוס, חמותו של שלום לברטוב ומרדכי דובינסקי, וסיפרה דבר נפלא מכ"ק אדמו"ר. אחד הבעלי בתים בבית הכנסת בו משמש שלום לברטוב בתור שמש, יש לו ילדה בת אחד עשרה, ול"ע נשרו שערותיה באופן מבהיל עד שהיתה מתביישת לצאת החוצה. היו איתה אצל הרבה רופאים וגם אצל אדמורי"ם, אבל ללא הועיל. ויעצם שלום לברטוב שילכו לכ"ק אדמו"ר וישמעו לעצתו. כ"ק אדמו"ר אמר להם שבאם תקבל הילדה על עצמה, אשר כשתגדל ותינשא תלבש פאה נכרית, יעזור לה השי"ת שיגדלו שערותיה. היא הבטיחה וקיבלה על עצמה, וכעבור זמן התחילו שערותיה לגדול, וכעת יש לה שערות גדולות ונאות" (קובץ תשורה, סיון תמוז תשס"ה).

◄ "מכל העולם יזמינו אצלך פאות"!

גב' פרידה קוגל מברוקלין ניו יורק, מספרת. "בשנת תש"ל היה לי עסק קטן בברוקלין לסירוק פאות. עבדתי מאוד קשה והתפרנסתי בצמצום רב. כשנכנסנו ליחידות אמר לי הרבי שלא אדאג כי העסק שלי הוא עסק טוב מאוד, באשר כל אשה צריכה שיהיה לה פאה אחת לחול ופאה אחת לשבת. עוד הוסיף הרבי, שיגיע זמן שהחנויות של הפאות מכל העולם יזמינו אצלי את הפאות... הדברים של הרבי היו תמוהים, כי בכלל לא היה נהוג לקנות פאה מיוחדת לשבת (בקושי השיגו כסף לפאה אחת). וגם מה שאמר שיזמינו אצלי מכל העולם, זה נראה לי לכל היותר כבדיחה... והנה ה' עזר, הקמתי בית חרושת לפאות, ומכל העולם רוכשים אצלי את הפאות. פעם קיבלתי טלפון ממישהי שהציגה את עצמה בתור "גברת שניאורסאהן"... הבנתי מיד שזו הרבנית חיה מושקא ז"ל. היא אמרה לי בפשטות: "אני רוצה להזמין אצלך פאה". קבעתי איתה זמן ונסעתי אליה הביתה עם כמה דוגמאות. היא קנתה אצלי פאה, ומאז קנתה פעמים רבות" ("לקט שכחת הפאה" דף ק"ט).

◄ "עבור פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים והנכדים"!

"את הדברים דלהלן שמעתי בטלפון מפי הגברת זלדה נעמעס [ז"ל, אשת חינוך ידועה מחסידי חב"ד] מברוקלין ניו יורק. "כשהגענו לארה"ב מאירופה בשנת תשי"ח לאחר נישואינו, נכנסנו אל הרבי ליחידות. אני לבשתי כובע וחצי פאה, ולא ראו לי אף שערה אחת משערותי. במהלך היחידות וכו' אמר הרבי: "צריך ללבוש פאה"! אני עדיין לא קלטתי אז מה זה "רבי" ונסיתי להתווכח, ואמרתי: "כל השערות שלי מכוסות, והשערות שרואים זה חצי פאה". והרבי ענה: אבל צריך ללבוש פאה! חצי פאה זה כמו חצי בריאות". והמשיך: "עבור לבישת פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים ומהנכדים... ומה עוד את רוצה"? עניתי לרבי: "זה מספיק". ואז אמר הרבי: "תמצאי כאן מישהי שהיא מבינה בזה, והיא תלך איתך לקנות פאה יפה, שמי שתראה את זה תרצה גם היא ללבוש פאה". ובפנותו לבעלי אמר הרבי: "לך לרב חדקוב, הוא ילווה לך כסף לפאה יפה עבור אשתך". כמובן שאחרי ברכות כאלו, אין אני יוצאת מפתח ביתי עם מטפחת. אפילו כשאני יורדת להוציא את הזבל החוצה, גם אז אני לובשת את הפאה" (שם, דף ס"ג).

◄ האדמו"ר משאץ: "אראה להשתדל לעורר רחמים"!

"עוד זאת אומר בעניי, ידוע שתמיד רציתי להשיב רבים מעוון, ולפעמים ברוך ה' עלתה לי כהוגן, רצוני גם בזה אי"ה אחר פטירתי מהעולם הזה השפל לגנזי מרומים, והיינו כן, מי שיצטרך לישועה ורפואה לו או לזולתו, ילך על קברי ויעשה כזה... שאלך לאבותי הקדושים שהם יעוררו רחמים לישועה ורפואה. אבל בתנאי כפול שהמדובר או זולתו יבטיח לי להיטיב דרכו לשמים בדבר אחד... האשה שגילתה שערות ראשה, מעתה תבטיח לשאת פאה, איש בן תורה שאינו לומד יבטיח שמעתה ילמוד בכל יום ויום ודוקא גמרא, וכדומה כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להיטיב מעשיו, אז אי"ה אראה להשתדל לעורר רחמים"

(הגאון רבי שלום מאסקאוויטש מלונדון זצ"ל, אב"ד שאץ, בצוואתו שהובאה בכמה מקומות בספריו: הקדמת ספר "דעת שלום" על פרק שירה, וכן בספר דעת שלום על הרמב"ם דף נ"ב, ובסוף ספר "אור הגנוז" על הגש"פ, ובספר "מים רבים").

◄ הריי"צ "כל ברכה צריכה כלי"!

"בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריכה להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה"

(הגאון רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל, "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג).

◄ מרן הגר"ש: "אני עומד להליץ עליהם"!

"ומה שכתב [הגר"ע יוסף] שהרבה בנות הסירו הפאה, הנה לא מספיק שיחזרו איזה בנות, והעיקר הוא נשי הרבנים הראשיים, ונשי הרבנים והדיינים אשכנזים וספרדים בארץ ובחו"ל, ושום אחד לא חזר בו, כי הם יודעים שיש גדולי הפוסקים אדירים וגם חסידים גדולים, ועם כל זה התירו. ובפרט שאני הצעיר עומד להליץ בעד רוב העולם המתירין, חכמים ונבונים וכל בני ישראל, וזוהי מצוה גדולה להליץ עליהם שיש להם על מה שיסמוכו, וכל שכן שלא לקלל אותם ח"ו, והם גדולים בתורה ובהלכה, ולא ליתי עליהם כי אם טובה וברכה"

(מרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, רבה של ירושלים, בשו"ת "שמש ומגן" ח"ד אה"ע צ"ג).
▾ דווח על תגובה זו  0 
רפאל | 02/01/201731
מי לא יתנו?

כמדומני שמי שמונעים את קידומן של נשים חרדיות הם דווקה מבכירי המחנה שלנו.

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
אוהב אותך ליפא | 02/01/201730
ב"ה

לא שאני אומר שכך צריך להשתולל

אבל חשוב שיידעו מה שאסור אסור ומה שמותר מותר

מי שרוצה שיחמיר ויהיה יותר סגור.

אבל בדור הזה זה בסדר גמור שייראו יהודים ששומרים על ההלכה עם ראש פתוח ובעיקר המסר שפשר וצריך להיות שמח ומאושר ולהיות משוחרר ולא להרגיש חנוק וסגור

היהדות לא חונקת היהדות לא מגבילה

נהפוך הוא השחרור הגדול ביותר זה מי שלא כבול ביצריו

יחד עם זה והעיקר בזה שצריך להיות שמח ומשוחרר בעצם

ולייפא מביא את זה בדרכו שלו.

יכול ליהות גם אחד בכולל אבל שיהיה שמח בפנים ומאושר ומשוחרר... כי היהדות היא לא טבעת חנק-סטיגמות-מוסכמות חדשות שהשתרשו היום.

יש הלכה וזה המדד.

יישר כח עצום ליפא אוהב אותך ואת השמחה והשחרור שבא ביחד עם ההלכה... (-;
▾ דווח על תגובה זו  0 
חיים | 02/01/201729
אם אתם כ"כ אוהבים להיות שם .נראה לי שמשיח בכלל לא בראש שלהם . ביה"מ מה זה ? מאן דכר שמיה?

תאמרו לי את האמת למה למה שהוא או היא יעזבו את אמריקה יש לה עבודה שפה היא לא תקבל גם אם תעבור 7 מדורי גהינום.גם ליפה אם יעשה את מה שהוא עושה שם החרדים ובפרט הרה אמנון יצחק יקברו אותו חי
▾ דווח על תגובה זו  0 
דבש, ירושלים | 02/01/201728
אוח אוח
▾ דווח על תגובה זו  0 
לאה | 02/01/201727
להיות שופטת
▾ דווח על תגובה זו  0 
די לבלופים | 02/01/201726
והבעל לא יכול לסבול אותה

עכשו אתם מבינים מה זה פאה נכרית של הגמרא
▾ דווח על תגובה זו  0 
מנחם | 02/01/2017 
במשנה בשבת (דף סד.) נאמר, "יוצאה אשה בחוטי שיער, בין משלה ובין משל חברתה". ומכאן הביא הגר"א ראיה לדברי הרמ"א שהתיר פאה נכרית. וכן המג"א. וביאר מחצית השקל את דבריו: "ועיקר ראייתו מסיפא, דילדה לא תצא בשיער של זקנה", כלומר שהזקנה התקשטה בשערה הנאה של הילדה, ויצאה עמו לשוק (שבזה מדובר במשנה). ובגמ' שם: "בשלמא זקנה בשל ילדה, שבח הוא לה". ועוד שם, "כדי שלא תתגנה על בעלה". וברש"י שם: "כדי שלא תתגנה התירו לה קצת קישוטים הנאים". ובתשובות הגאונים שם: "פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן". ובתוס' רי"ד שם: "וגם בפאה נכרית שהיא תכשיט". ובפני יהושע שם: "דשבח הוא לה, ומקישוטים הנאים שבאשה הוי". וברש"י בסנהדרין (דף קיב.): "פאה נכרית. גדיל של שערות דעלמא שעושין לנוי".

וכך מתאר אברהם ליפשיץ בחוברת שפירסם, והביא שם את הגמרא בנזיר, וכתב בזה הלשון: "העולה מדברי הגמרא, שאין כל הבדל בין הפאה נכרית לשער הטבעי לענין יופיה של האשה. כלומר למרות שהבעל יכול להפר כל נדר בנוגע ליופיה של אשתו, ואפילו אם מדובר רק בחסרון קטן ביותר ביופיה בעיני בעלה, כמו שכתב ברמב"ם הלכות נדרים פרק יב' וז"ל: "בדברים שבינו לבינה כגון שנשבעה או נדרה שלא תכחול (את עיניה) או שלא תתקשט.. או שלא תלבש רקמה" עכ"ל. אפילו הכי לענין שצריכה האשה לגלח את כל ראשה בסוף נזירותה אין הבעל יכול להפר את נזירותה כיוון שאפשר לה בפאה נכרית. רואים שאפילו לבעל המתבונן באשתו מקרוב אין כל חסרון ביופיה של אשתו המגולחת, כי "אפשר בפאה נכרית". ולכן הפאה הנכרית היא תחליף מושלם של השער לענין יופיה של האשה".
▾ דווח על תגובה זו  0 
פנחס | 02/01/2017 
מי שמכם לאיש,

אתם חולים, חולי נפש , 50 אחוז מהדתים חובשים פאה

וכמעט 95 אחוז מהנשים

בעולם חובשים פאה , אתה חולה

עם זה מפריע לך

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
עודד | 02/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
מאיר | 02/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
אחת | 02/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
הילה | 02/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
פנחס | 02/01/2017 
בשביל שלום בית , חיבים לעשות הכל , השכינה בוכה שאין שלום בית צ

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
פאה=תועבה | 02/01/201725
אלא העתק הדבק

אז למען הבריאות שלכם אל תפתחו תגובותיו המפגרות כמוהו

אין בהם חידוש כלל

פאה זה תועבה זוהמה זבל חיקוי עלוב של נכריות מטונפות
▾ דווח על תגובה זו  0 
חני | 02/01/2017 
והמסר הוא, שאדם שמחלק חומר מסיונרי נגד פאה הופך עם הזמן לחולה נפש ברמה מטורפת לגמרי
▾ דווח על תגובה זו  0 
אתם ערב רב | 03/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
רונן | 08/01/2017 
הזוהר כתב משהו נגד פאה?

חת"ס כתב משהו נגד פאה? רק בצוואתו לבנותיו, והנכדים שלו כבר כתבו להתיר פאה (ראה דברי האדמו"ר מערלוי זצ"ל)

הפלאה, כמו שכתב נגד פאה כך כתב נגד מטפחות ימינו שמגלות שיער, וכי אתה ושכמותך מתייחסים אליו?
▾ דווח על תגובה זו  0 
חיים | 02/01/201724
▾ דווח על תגובה זו  0 
איזה פריצות... | 02/01/201723
אל תרבה שיחה עם האישה באשתו , קל וחומר באשת חברו .... השם ירחם על הדור הזה איזה חוסר צניעות

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
רפאל | 02/01/2017 
ריבוי שיחה הוא שאסור. מה שלצורך ודאי מותר לדבר עם אשה.
▾ דווח על תגובה זו  0 
דובר | 02/01/201722
▾ דווח על תגובה זו  0 
שילכו לעזלזל | 01/01/201721
היגע הזמן לומר את האמת נימאס לנו מיכול הרבנים המזויפים שהעיתונים יתד נאמן המודיע המבשר הפלס יום ליום ממליכים עלינו דייי הכול שקר כולם רוצים רק כסף וכבוד ביגלל זה רצתם לכנסת המינים כדי לקבל עוד כסף יאלה הרסתם את כול הדת ביגללכם הדת ניהיתה סיסמה ולא אמת כיביכול

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
נושר | 02/01/2017 
וחוץ מיזה זה שאתה מתוסכל כי ניפלטת מהחרדים הנורמלים זה בעייה שלך ויש המווווון שמטפלים בזה אז לך לטיפול ותיתפלל לאלוקים אם אתה מכיר אותו ולא מהפתחים של איצקוביץ וכדומה כמו הרבה שח"ו להיכנס ממש בפנים זה בושות יחשבו שהם מדאי מתפללים... ואז אולי קצת תירגע כי אני מפחד עליך שלא תקבל איזה התקף לב מעצבים פנימיים חס ושלום

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
יהודי | 01/01/201720
..

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
אליהו זליגמן | 02/01/2017 
שהרי מרן החזון איש, סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א (חלק ב' פ"ח אות ט'). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.

ובספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב) מובא: "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו"א]... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".

ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

ובספר מאיר עוז (סימן ע"ה) הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א: "וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה".

וכן מובא בספר "אורחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ג): "אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית".
▾ דווח על תגובה זו  0 
פרייר | 01/01/201719
תתבייש לך נראה גוי בכיפה ציונית ופיאות צבועות כמו שמתאים רוחי פרייר והיא הולכת בפיאות שמתאים לחסידישער יונגערמאן ויושב לידה כאילו היא פילגשך פוי פוי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
▾ דווח על תגובה זו  0 
אסתר צבי | 01/01/201718
הפאה הנוכרית.מיוצרת משערותיה של אשה גויה.הפאה עולה אלפי שקלים.כי היא מיוצרת מדיער טבעי של אשה גויה טמאה.ואיך אפשר לדים על הראש שיער אמיתי שצמח מאשה גויה.ולהדליק נרות שבת.אמותינו שרה רבקה לאה ורחל.על ראשם חבשו מטפחת מבד.והיו צדיקות גדולות.מאלוקים לא ניסתר דבר.הפיאה מכשילה גברים.הפאה הנוכרית משיער טבעי.רבנים גדולים גם אשכנזים וגם ספרדים אסרו על פאות נוכריות.בלג בעומר לשים את כל הפאות במדורה ולחזור למקורות כמו אמותינו שרה רבקה לאה ורחל. בזכות נשים נגאלנו ובזכות נשים צדקניות הזורקות לאש את הפאות וחובשות מטפחות מבד.ניגאל.אמן.

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  +1 
נועם אלימלך | 02/01/2017 
יש בעיה שהפאה נעשתה משערות של אשה גויה?

ומה עם לבוש שמיוצר בסין ע"י אשה גויה, זה בסדר?

איך אפשר ללבוש לבוש שמיוצר ע"י אשה גויה ומעוצב ע"י אשה גויה טמאה ולהדליק נרות שבת? אה?

זה שהפאה עולה אלפי שקלים, יש עם זה בעיה לפי ההלכה? או קנאה חולנית שלך?

אמותנו שרה רבקה התלבשו בזארה או דיברו בטלפון ועשו מה שאת עושה כאן? הכיסוי שלהן היה בדיוק כמו הערביות של ימינו, כל צורת הלבוש השתנתה מאז! אמותינו כיסו את הראש במטפחת שמכסה חצי ראש? או בכובע שנראה כמו סיר לילה?

רבנים גדולים אסרו את הפאה בדורות שעברו, כיום אפילו הרב עובדיה יוסף שאסר בתוקף, היקל במקרים רבים.

ואפשר לראות את דבריו בספר "מעין אומר" חלק ט' (שו"ת בקצרה, מפי השואל ששימש אצלו), וכן בקיצור שולחן ערוך "הרב עובדיה" (עמ' תרל"ט):

◄ לשאלת השואל, "זוג צעיר, נשואים שנה וחצי, וסיפרה האשה שלובשת מטפחת, אך אפה ארוך, ולא מוצאת חן בעיני בעלה, וללבוש פאה בעלה לא מוכן כי פוסק כרבינו [הגר"ע יוסף, לאסור פאה], ענה הרב זצ"ל: "יכולה ללבוש פאה".

◄ לשאלת השואל, "בחור מישיבת "חזון עובדיה" שנשא אשה, ואשתו הולכת כבר שנתיים עם מטפחת, כעת קשה לה והיא בדיכאון מזה. גרים בעיר בני ברק, ויש גם לחץ של המשפחה", ענה הרב זצ"ל: "שתלבש פאה. הרי היא בדיכאון, שלא תשתגע".

◄ לשאלת השואל, "בקהילה אחת בחו"ל בה כל הנשים ללא כיסוי ראש, התחזקה אשה אחת והחלה ללכת עם פאה. ואמר לה רב הקהילה, שאם לא תשים מטפחת, כבר עדיף לא כלום. ענה הרב זצ"ל: "ודאי שפאה עדיף מגילוי ראש".

◄ לשאלת השואל, "חוזרת בתשובה שהיתה הולכת עם פאה, כעת הולכת עם מטפחת. האם מותר לה לתת את הפאות שלה לאחותה החילונית ללבוש?" ענה הרב זצ"ל: "מותר".

◄ כמו כן התיר לבחור ישיבה להתחתן עם בחורה המתעתדת ללבוש פאה, כאשר הבחור הסכים לכך רק אם יתיר לו הגר"ע יוסף בכתב ידו. וכתב לו הגר"ע בכתי"ק שמתיר לו להתחתן עמה, ולוקח עליו את האחריות ללבישת הפאה (ומעשים כאלה היו בכל יום).
▾ דווח על תגובה זו  0 
כלה כבחמורה | 02/01/2017 
אין לך שום זכות דיבור .... כל זמן שיש לך גישה לאנטרנט ולהמשיך לראות נשים אם פאות (או בלי) אל תנסה לחנך את העולם חנך את עצמך ואל תביא לפה את הצביעות שלך .....חפש לעצמך חיים נשמה

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
עדי | 01/01/2017 
מי אמר לך ששרה, רבקה רחל ולאה היו עם מטפחות?

הסבתות שלנו ממרוקו בכלל לא היו שמות כיסוי ראש והיו מאוד צדיקות

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
שירה | 03/01/2017 
כי שרה התחבאה במזוודה בדרך למצריים מסכנה עם הפאה הבלונדנית שלה את יודעת מזה להיות בתוך מזוודה עם פאה ותחשבי על זה שבמצריים כנראה לא שמעו על פאות אז גם לא היה לה פאנית לשלוח את זה לסירוק אחר כך מסכנה..

ורבקה התכסתה בצעיף כשהיא ראתה את יצחק הבטיחה לו שתלבש כיסויי ראש בשידוך אבל לפי גרסתך היא עבדה עליו (חשב שהיא ספרדיה טובה מבית טוב) אבל האשכנזיות באזור כנראה קילקלו אותה אחר כך

וכן שכתוב ותקנא רחל באחותה זה בגלל שהן היו כל הזמן מנסות לפוצץ כול שבת עם פאה אחרת מדהימה יותר

המעט קחתך את אישי ולקחת גם משערות פאתי..??

תגידי את מפגרת באמת את חושבת שהיה אז אפשרות בכלל לפאות ואם היה הן היו הולכות?? שיהיה לך רפואה שלמה
▾ דווח על תגובה זו  0 
ראובן | 08/01/2017 
וכל צורת הלבוש היתה שונה בתכלית. לכן כל מי שמביא "ראיות" מהאמהות הקדושות, הוא מפגר או רמאי. אין אופציה אחרת.
▾ דווח על תגובה זו  0 
יהודי | 01/01/201717
האתר החרדי עם תמונות נשים, שופטת חרדית ולא ויתרה על שיחה עם שמלצר.

עולם המשוגע בה אנו חיים.

ועוד קוראים לשטויות אלו 'קידוש השם'

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
אסתר | 01/01/201716
למרות שאני לגמרי לא בעד פאות. עדיין, יש פאות ויש פאות... גם חצאית יכולה להיות צנועה ולא צנועה. Bottom line.... זה לא הפאה, או החצאית, אלה האשה וכוונותיה מאחורי הלבוש. אשה שבאמת צנועה תתבייש ללבוש פאות ובחגוד שמושך ומכשיל, כי אז ברור שהיא אינה ראויה להיקרא בת מלך.

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
חני | 02/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
פאה  | 01/01/201715
פתאום מביא חזון איש שטוב לו אשכנזי לא טוב לו ספרדי יאלה מה לך וחזון איש

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
יוסף חיים | 02/01/2017 
מרן הגאון רבי שלום משאש כתב בשו"ת שמש ומגן (ח"ב אה"ע ט"ז): "רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחו"ל, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים של היום, או מחמת עניים או מחמת תמימותם, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה, ומובטחני שעוד זמן גם הם יפקחו עיניהם ודעתם ויחזרו ללבוש פאה נכרית".

ואכן, חוץ מעשרות רבות של מתירים מגדולי עדות אשכנז (שם היה הדבר נפוץ ומטבע הדברים עלה הנושא לדיון), היו גם עשרות גאונים ספרדיים רבים מגדולי הדורות שהתירו פאה. ואלו הם:

◄ א. הגאון הספרדי רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, בספרו "שלטי הגבורים" על הרי"ף (שבת כ"ט ע"ב מדפי הרי"ף), התיר לבישת פאה נכרית לנשים נשואות, וכתב ששיער תלוש אינו ערוה, ואין בו משום פריעת ראש: "שיער המכסה שערה אין כאן משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פרועת ראש... לא שנא שערות דידה לא שנא שערות של חברתה, כל עוד דעבידי לכיסוי השיער והן תלושות, אע"פ דקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שיער, אין בכך כלום ושפיר דמי".

◄ ב. הגאון הספרדי רבי אהרן אלפנדרי זצ"ל מאיזמיר, בספרו "יד אהרן" (נדפס בשנת תקכ"ו), בחידושיו על הטור אה"ע ח"א סי' כ"א אות ז', הביא דעות המתירים פאה נכרית ומשמע שפסק כמותם: "ודוקא בשיער הדבוק בבשרה ממש ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה לא שנא שערות דידה לא שנא שערות חברתה, כל עוד דעבידי לכיסוי שערה והן תלושות, אע"ג דקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שיער אין בו משום שיער באשה ערוה. שלטי הגיבורים פרק במה אשה דף קכ"ז ע"א. אבל הרב בעל באר שבע בתשובותיו סי' י"ח דף ע"ב דחה דבריו והעלה לאסור. ועיין בספר הרמ"א שפסק כן באו"ח סי' ע"ה, גבי מה שכתב מרן בית יוסף בשו"ע אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר, כתב הוא ז"ל, והוא הדין השערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן, וכל שכן שיער נכרית אפי' דרכה לכסות. וכתב הרב בעל מגן אברהם שם ס"ק ג', וכן כתב בשלטי הגיבורים דמותר לכתחילה, כדאיתא במשנה, ודלא כבאר שבע שחולק עליו והאריך בסוף ספרו בדברים דחויים".

◄ ג. הגאון הספרדי רבי יעקב שמשון שבתי מסיניגאליא זצ"ל, בספרו "שבת של מי" על מסכת שבת (דף סד: ד"ה מתני'. נדפס בליוורנו בשנת תקס"ז) פסק כשלטי הגיבורים, ואף הביא ראיה לש"ג מהמשנה ד"חוטי שיער" ומרש"י שם, והוכיח משם שיכולה אשה לצאת לרה"ר בשערות תלושות: "יוצאת אשה בחוטי שיער בין משלה בין משל חברתה בין משל בהמה. פירש רש"י בין משלה תלושים, ע"כ. איכא למידק מאי אתא לאשמועינן, פשיטא דתלושין הן, דאי מחוברות מהיכא תיתי דלא תצא. ויש לומר דאתא לאורויי לן דמתני' מיירי באשה נשואה דאסורה לצאת בשערותיה מחוברות, דשיער באשה ערוה, ולא התירו אלא כשהן תלושות, וכמש"כ הרב שלטי הגיבורים, והביאו הרב אליה רבה בסי' ש"ג ושאר אחרונים".

◄ ד. הגאון הספרדי המקובל רבי אליעזר חזן זצ"ל מאיזמיר, מחכמי ישיבת בית אל, בספרו "עמודי ארזים" (פירוש על ספר היראים, חלק א' סי' י"ב ס"ק ז'. נכתב בשנת תק"ע לערך), הביא את הדרכי משה בסי' ש"ג שאפי' שיער עצמה תלוש שאח"כ חיברה בראשה אין בו "שיער באשה ערוה", וכל שכן שיער חברתה.

◄ ה. הגאון הספרדי רבי חיים בנימין פונטרימולי זצ"ל מאזמיר, בספרו "פתח הדביר" (או"ח סי' ע"ה סעיף א'. נדפס בשנת תקצ"ח) הביא את דברי המג"א ומחצית השקל בביאור הראיה מהגמ' להתיר לבישת פאה נכרית ברה"ר, והסתייע מהם לענין אחר, ולא הזכיר שיש החולקים עליהם, ומשמע שפסק כמותם: "וכן היה נראה להוכיח [דגם בזקנה יש דין ערוה] לענ"ד ממש"כ המג"א זצ"ל בס"ק ה' על מש"כ מור"ם ז"ל דכנגד שיער נכרית שרי לקרות, וזה לשונו: כ"כ בש"ג דמותר לכתחילה כדאיתא במשנה פ"ו דשבת יוצאה אשה בחוטי שיער וכו' ע"ש, והרב מחצית השקל שם כתב דעיקר ראייתו מסיפא דאמרינן ילדה בשל זקנה אסור משום דמחכו עלה ואתי לאשלופי, ואי לאו דהוה מגולה היכי מחכו עלה... ולהכי לענין שריותא דפאה נכרית ילפי מהדדי, דאי לאו דשרי בילדה, לא הוה שרינן בזקנה".

◄ ו. הגאון הספרדי המפורסם ביושר עיונו, רבי משה כרייף זצ"ל מתוניס, בספרו "באר משה" על מסכת נזיר (דף כ"ח ע"א. נדפס בשנת תרי"ב), כתב כדעת הש"ג וחיזק את דבריו וראייתו ממסכת נזיר, והקשה עליו כיצד היה לו הוה אמינא לאסור בדבר זה שההיתר בו פשוט: "אלא דאם כן ליכא למשמע מזה מה שכתב בגליון של הגמ' [בעל השלטי גיבורים] מכאן היתר לשערות שהנשים נשואות נותנות בראשיהן. ולפי מה שכתבנו לא משמע מכאן היתר, עכ"ל. ודבריו סתומים, אמאי לא משמע מכאן היתר, דסוף סוף כיון דקאמר דאפשר בפאה נכרית, אלמא דמותר... ומיהו יש להבין כוונת הגליון [בעל השלטי גיבורים], מאיזה טעם הוה סלקא דעתך דאסור. ונראה דדרך הפאה נכרית שהיו עושים, היה מנהגם להניחו מגולה. והוה סלקא דעתך דאסור, מפני מראית העין, שיאמרו שערה ממש, ושיער באשה נשואה ערוה. ודו"ק".

◄ ז. הגאון הספרדי רבי יהושע שלמה ארדיט זצ"ל מאיזמיר, בספרו "חינא וחסדא" (למסכת כתובות ס"ו ע"ב. נדפס בשנת תרי"ט), הביא את דעת הש"ג והמתירים פאה נכרית, ויישב לשיטתם את הגמ' בכתובות (וכדבריו כתב לתרץ גם הגאון בעל "כרם שלמה" לעיל), ומשמע שפסק כמותם: "כיון שראתה אותם נתעטפה בשערה וכו'. אע"ג דקיימא לן שיער באשה ערוה, וא"כ היאך היתה הולכת כן בשוק וברחובות? וגם גדולי העיר, ובפרט ריב"ז ותלמידיו, איך לא הוכיחו אותה על זה? ואולי ההיא שערה, לא היו דבוקות בבשרה, אלא היו תלושות, "לא שנא דידה ולא שנא דחברתא" [לשון הש"ג והרמ"א], דהיינו פאה נכרית, דכהאי גוונא מותר כמש"כ השלטי גיבורים ז"ל בשבת פרק במה אשה, אמתני' דיוצאת אשה בחוטי שערה וכו' ע"ש, הביא דבריו הכנסת הגדולה והרב יד אהרן ז"ל באה"ע סי' כ"א, ע"ש, והמג"א והעטרת זקנים ז"ל באו"ח סי' ע"ה ע"ש, ומכאן סייעתא לדבריו".

◄ ח. הגאון הספרדי רבי חיים בנבנישתי זצ"ל, בספרו "כנסת הגדולה" (נדפס בשנת תרכ"א), הביא דעת המתירים ומשמע שפסק כמותם. ואמנם שדי חמד הסתפק בדעתו כי יש כעין סתירה בדבריו, אך אם נתבונן בכל המקומות בהם כתב כנה"ג בענין זה, נראה שבהערות על הטור אה"ע סי' כ"א אות ה' הביא את הש"ג וגם את הב"ש שחולק עליו, ושם באות ז' גם הזכיר את שתי הדעות. אבל באה"ע סי' קט"ו, ששם עיקר הלכות כיסוי הראש, הביא רק את דעת הש"ג שבפאה נכרית אין משום יוצאה וראשה פרוע, ולא הזכיר שיש חולקים עליו, ומשמע שפסק כמותו. וכן באו"ח סי' ש"ג, הביא רק את הש"ג ולא הזכיר את הב"ש. וכן בספר "שיירי כנה"ג" או"ח סי' ע"ה (שהוא משנה אחרונה, ונכתב לאחר ספר כנה"ג על או"ח) הביא רק את דעת הרמ"א ולא הזכיר אי מי שחולק עליו, וגם זה משמע שדעתו להתיר. ואף מהפמ"ג משמע שהבין מדבריו כן, דבסי' ש"ג מציין הפמ"ג שיש לעיין בענין זה בכנסת הגדולה וגם בשיירי כנה"ג. ולכאורה, בשלמא מה שמפנה הפמ"ג לעיין בדברי הכנה"ג ניחא, שהרי שם מביא את דברי הש"ג, אך לאיזה ענין הוסיף הפמ"ג שיש לעיין גם בשיירי כנה"ג, ששם לא דיבר בזה כלל. ועל כרחך כוונת הפרי מגדים דמשתיקתו שם בשיירי כנה"ג משמע שהתיר.

◄ ט. הגאון הספרדי רבי יהודה שמואל אשכנזי זצ"ל, בסידור "בית עובד" (סדר תפילה כמנהג ק"ק ספרדים, נדפס בליוורנו בשנת תרכ"ב), דיני ק"ש של ערבית, פסק כהש"ג להתיר פאה נכרית.

◄ י. הגאון הספרדי רבי יצחק אבולעפיא זצ"ל, בשו"ת "פני יצחק" (חלק ו' אה"ע סי' ו'. נדפס בשנת תרל"א), כתב שיש ללמד זכות על הנשים הלובשות פאה נכרית ברה"ר, ואע"פ שהחולקים על הש"ג דחו דבריו, אין לבטל מנהגן מפני זה, ובוודאי אם הש"ג היה בחיים היה מתרץ בשופי כל קושיותיהם עליו, ובפרט שגם הרמ"א והבאר היטב והעטרת זקנים הלכו בשיטתו של הש"ג. ואמנם בסוף תשובתו כתב שמנהג נשות עירו הוא שיוצאות בפאה רק לחצר, וזה מותר גם לשיטת האוסרים, אבל לא חזר בו מטעמי ההיתר שכתב לפני כן להתיר גם ברשות הרבים. ולאחר תשובה זו הביא גם את פסק בית הדין של ארם צובא, שפסקו להתיר לבישת פאה (וכן כתב בשו"ת "סבא קדישא" ח"ב, שחכמי ורבני ארם צובא התירו פאה נכרית): "נתתי לבי למען דעת איך ינהגו פה עירנו יע"א [דמשק שבסוריה] כל הני נשי דידן ללבוש פאה נכרית הנקראת "פרוקא" לכסות שיער ראשן בפאה נכרית, ולצאת בהם לחצר שלהם ומחצר לחצר אחרת דרך רשות הרבים בלי כיסוי מטפחת על ראשיהן כלל... דמנהג דנדון דידן הוא קדמון מזה שנים רבות, יותר מארבע מאות שנה, והיו כמה רבנים מארי דאתרין ז"ל והיו רואים שכן נהגו ולא מיחו בידן כלל, וליכא למימר שגם המה בחכמתם טעו. וכסבורין היו דהוא מותר גמור, ולזה שתקו ולא מיחו, דחלילה לן לתלות בוקי סריקי בהו שטעו בדין ח"ו. וא"כ לא הוי מנהג בטעות כלל...

איך שיהיה הדרן לנדון דידן, כיון דאיכא סברא זו דהרב שלטי הגיבורים, ודאי יש ללמד זכות גם כן בנדון דידן להני נשי דנהגו לצאת בפאה נכרית, אפי' שיוצאים בה גם לרשות הרבים. דהגם דהבאים אחר שלטי הגיבורים [ב"ש ויעב"ץ] דחו דבריו וכו', מכל מקום הני נשי יש להם על מה שיסמוכו, דלא מפני שדחו הפוסקים סברתו נאמר דהרי הוא כמי שאינו וראוי לנו לבטל מנהגם, דעכ"פ מידי סברתו לא יצאנו, ואפשר וקרוב לוודאי דאם היה בחיים עודנה היה מתרץ בשופי כל מה שהקשו מהרי"ק ובאר שבע ושאר הפוסקים ז"ל...

ורואה אנכי דלא הרב שלטי הגיבורים לחודיה קאי בסברא זו להתיר פאה נכרית, אלא גם הגאון מור"ם ז"ל [הרמ"א] באורח חיים סי' ע"ה קאי כוותיה, דעל מש"כ מרן ז"ל שם דהבתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר לקרות ק"ש כנגדן, סיים עלה מור"ם ז"ל: והוא הדין השערות של נשים שרגילין לצאת חוץ לצמתן, וכ"ש שיער נכרית אפי' דרכה לכסות. עכ"ל. ועיין עוד שם בבאר היטב ס"ק ח' משם עטרת זקנים מש"כ עוד בזה. הרי דגם מור"ם והעט"ז פשיטא להו דשרי ללבוש פאה נכרית, דאם כן היה להם לומר דמיהו איסורא איכא. גם הרב באר היטב באה"ע סי' קט"ו ס"ק י' הביא דברי שלטי הגיבורים בסתם בלי שום חולק יעויין שם".

◄ יא. הגאון הספרדי רבי בכור מזרחי זצ"ל, מדייני בית הדין דארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל.

◄ יב. הגאון הספרדי רבי משה הררי זצ"ל, מדייני בית הדין הנ"ל.

◄ יג. הגאון הספרדי רבי יצחק לבטון זצ"ל, מדייני בית הדין ורבה של ארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל.

◄ יד. גאון נוסף בדור שלפניהם שהוזכר בשו"ת פני יצחק הנ"ל (כי בדברי הגאון רבי משה הררי מבואר שכבר נחלקו בזה מהר"א שמעא ומהר"א סתהון זצ"ל, וא"כ אחד מהם התיר), בהסכמת חכמי ארם צובא: "מענוותנותיה דמר ניהו רבה, הרב הגדול מורינו הרב רבי יצחק אבולעפיא נר"ו הנזכר עליון למעלה, אותנו ציווה והוא פקד עלינו לבוא על החתום, ולבלתי סור מן המצוה פי קדשו לא מרינו ועברנו בכל דברי קדשו בתשובתו הרמתה לארכה ולרחבה וניחזי אנן שכל דבריו אמת וצדק ואין צריכין חיזוק ויפה דן את הדין אמת לאמיתו, ראה ויתר לבית יעקב אלו הנשים ללבוש פאה נכרית, וכל טעמי דיהיב בשירותא הלכתא נינהו ומפיו אנו חיים ומי כמוהו מורה, והכי נהיגי נשי דידן בפני רבנן קמאי ובתראי".

"וכה דיבר אלי חד מנייהו מלכי הרבנים הנזכרים הי"ו בתוך כתבו הטהור ששלח אלי עם הסכמתם הרמתה הנזכרת לעיל, וזה לשונו: גם הפסק דין בענין הפאה נכרית מאפס הפנאי לא למדתי בו בארוכה, כי זכורני בימי קדם בימי מהר"א סתהון ומהר"א שמעא ז"ל המחבר ספר קרבן אשר היינו פלוגתייהו ונהגו להיתרא, וכעת הסכימו הב"ד יצ"ו כוותיה דמר יצ"ו ושלום שלום".

◄ טו. הגאון הספרדי רבי דוד משרקי (מזרחי) זצ"ל, ר"מ ומו"צ בעיר צנעא, מגדולי פוסקי תימן, בספרו "שתילי זיתים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ה'. נדפס בשנת תרנ"ה) פסק כעטרת זקנים, שהבין בדעת הרמ"א שפאה מותרת גם לענין ק"ש וגם לענין פריעת ראש, והיינו הך, ומותרת גם משיער עצמה. ולמרות שהפאה לא היתה מצויה כלל במקומו, כתב זאת לדינא במקום שמצוי ענין זה: "וכ"ש שיער נכרית אפי' דרכה לכסות. והוא הדין אם חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה, עטרת זקנים".

◄ טז. הגאון הספרדי המקובל רבי אליהו סלימאן מני זצ"ל, ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק" (דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב) פסק כדברי הרמ"א. וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג'), כתב שבמקומות הנוהגים ללבוש פאה נכרית, בית דין כופין את הבעל לקנות לה, ולא כתב שיש בזה איסור. ומשמע פשוט שדעתו להתיר: "וכל שכן שיער נכרית, פירוש פאה נכרית, שאינו שיער ראשה אפילו שדרכה לכסותו (ספר שיח יצחק). "פאה נכרית... והנה בעתה בכמה מקומות נתפשט שלובשים, ואדרבה בית דין כופים לבעל לקנות לה, כן שמעתי" (ספר זכרונות אליהו).

◄ יז. הגאון הספרדי רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה) הביא את דברי המג"א שחלק על באר שבע וכתב שדבריו דחויים, ומיד כתב שהסכמת האחרונים להקל בפאה נכרית, כלומר נגד דברי הבאר שבע שאסר בזה. ובסי' ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח) הביא כמה מהמתירים פאה נכרית, דרכי משה, פרישה, ואליה רבה: "וכל שכן שיער נכרית. וכן כתב בשלטי הגבורים, דמותר לכתחילה, כדאיתא במשנה פ"ו דשבת יוצאה אשה בחוטי שיער וכו'. דלא כבאר שבע סי' י"ח שחולק עליו והאריך בדברי דיחוי, מגן אברהם ס"ק ה'. וכן היא הסכמת האחרונים להתיר כדברי הרמ"א ז"ל" (או"ח סי' ע"ה ס"ק י"ט).

"יוצאת בחוטי שיער בין שהם עשויים משערה או משיער חברתה. כתב בשלטי הגבורים, דמותר לאשה נשואה לגלות פאה נכרית שלה, לא שנא אם היא עשויה משערותיה או משיער חברתה, דאין שיער באשה ערוה אלא דוקא שערותיה המדובקים בבשרה אבל לא בתלושים ועשויים לכסות שערותיה האחרות. ואע"ג דעבדה לקישוט, שתהא נראית בעלת שיער. עכ"ל דרכי משה אות ו'. ולא דמי לחוטי צמר שבראש הסימן [שאסור לצאת בהם], ואף דהני שערות מחוברין בדבר ויש בו משום חציצה, דשאני הכא דהך פאה נכרית היא כמלבוש דאינה הולכת זולתה, אי נמי בשעת טבילה מניחתן בביתה. פרישה אות י"ט, אליה רבה שם (או"ח סי' ש"ג ס"ק נ"ה).

◄ יח. הגאון הספרדי רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בשו"ת "משפטי עוזיאל" (חלק ז', אה"ע סי' צ"ד), כתב שאין בפאה משום דת יהודית, ופוק חזי מאי עמא דבר: "והשתא נחזי אנן פאה נכרית מה דינה, אם דומה היא לקלתה שמותרת רק מדין תורה, או שעדיפא מינה, שהיא דומה לצעיף שעל ראשה שמותרת לצאת בה גם לשוק... ועל זה יש להורות: פוק חזי מאי עמא דבר, ואין למחות בידם, דכיון דפלטנו מאיסור תורה, וכיון שכיסוי הראש זה נעשה מנהג הכל, שוב אין בו משום עוברת על דת יהודית".

◄ יט. הגאון הספרדי רבי עובדיה הדאיה זצ"ל, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים וראש ישיבת המקובלים בית אל, בשו"ת "ישכיל עבדי" (חלק ז', אה"ע סי' ט"ז), כתב שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק לערוה עצמה, שיש לו נפש חיונית, ולכן שיער תלוש אף שהוא יפה יותר משיער מחובר, אינו ערוה ומותרת לכסות בו את ראשה: "באשר לשאלתו בדין פאה נכרית לנשים נשואות, אם דינה כמו שיער ראשה שאסור לגלותה משום הרהור, דלפעמים היא יותר יפה משיער ראשה ומייפה אותה יותר, ואתי לידי הרהור, וכן משום מראית העין, דהרואה נדמה לו שהן שערותיה ממש... הנה זה לשון הדרכי משה... ומותר לאשה נשואה לגלות פאה נכרית שלה, לא שנא אם היא עשויה משערותיה או משיער חברתה, דאין שיער באשה ערוה אלא דוקא שערותיה המדובקים בבשרה, אבל לא בתלושין העשויות לכסות שערותיה האחרות, אע"ג דעבדה לקישוט שתהא נראית בעלת שיער. ע"כ. ונראה בטעם הדבר, דהוא משום דקים להו לרבנן, שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק בגוף האשה עצמה, היינו הדבר הדבוק בגוף הערוה עצמה, דאין שליטה להיצה"ר אלא בדבר שיש לו נפש חיונית, לא בדבר שאין לו נפש חיונית, ולכן בנתלש מגוף האשה, דניטל ממנו נפש החיונית, הרי פקע ממנו אותה הערוה שהיתה עליו בזמן שהיה דבוק בגוף האשה, דהרי הוא כפגר מת שאין להיצה"ר שליטה בו, ולכן התירו להסתכל בו, דכיון שאין להיצה"ר שליטה בו, הרי לא יבוא לידי הרהור".

◄ כ. הגאון הספרדי רבי רפאל ברוך טולדנו זצ"ל, רב ראשי וראב"ד בעיר מקנאס במרוקו, בספרו קיצור שולחן ערוך חלק א' (או"ח סי' קע"א סעיף ב'), פסק כשלטי הגיבורים, להתיר לאשה נשואה לצאת לרה"ר בפאה נכרית: "כתוב בשלטי הגיבורים: מותר לאשה לצאת בפאה נכרית ולגלותה, ולא צריך לכסותה - לא שנא אם היא עשויה משערותיה או משיער חברתה, דאין שיער באשה ערוה אלא דוקא שערותיה המדובקים בבשרה, אבל לא בתלושים ועשויים לכסות שערותיה האחרות, ואף על גב דעבדא לקישוט, שתהא נראית בעלת שער, עד כאן. והוא חידוש גדול".

◄ כא. הגאון הספרדי רבי יוסף משאש זצ"ל, ראב"ד במרוקו ורבה של חיפה, בספרו "אוצר המכתבים" חלק ג' (מכתב א'תשצ"ח), כתב להתיר פאה נכרית (ועיין עוד בדבריו שם סי' א'תתפ"ד, ובשו"ת "מים חיים"): "והמתחסדות עושות פאה נכרית... ועל כולם יש מערערים, ואז באו אלי הרבה שאלות, והשבתי להתיר בפאה נכרית... וכן ראיתי ורואה יום יום אצל כל האשכנזים, אפי' החרדות שבחרדות, וגם נשי אדמורי"ם".

◄ כב. הגאון הספרדי רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, מגדולי הפוסקים בדורנו, בשו"ת "אור לציון" (חלק א' סי' י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז), פסק להתיר פאה נכרית, ותלמידיו ובנו שליט"א מעידים שדעתו היתה להעדיף פאה על מטפחת: "מרן בשו"ע (סי' ע"ה סעיף ב') כתב וזה לשונו, "שיער של אשה שדרכה לכסותו אסור לקרות (קריאת שמע) כנגדו, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר". וכתב ע"ז הרמ"א בהג"ה שם, "וכל שכן שיער נכרית (דמותר) אפי' דרכה לכסות. הגהות אלפסי החדשים". ע"כ. וכ"כ גם בדרכי משה... ומקורו מדברי שלטי הגבורים... ומשמע מדברי הרמ"א שמתיר לצאת בפאה נכרית אפי' לרשות הרבים במקום שרגילות בכך, וכ"כ הפרי מגדים (אשל אברהם אות ה') בדעת המגן אברהם (שם ס"ק ה), שביאר דברי הרמ"א הנ"ל... והנה הגאון באר שבע (סי' י"ח) האריך לדחות דברי הש"ג מההלכה... ונראה לענ"ד ליישב בס"ד דברי הרמ"א... דהוא ז"ל לומד מדברי שלטי הגבורים דיוצאת לרשות הרבים בפאה נכרית לא חשיב פרועת ראש מהתורה, אבל לענין דת יהודית לא למד ממנו, אלא סמך על שיטתו ושיטת הרמב"ם ומרן בזה, שהדבר תלוי במנהג המקומות, וא"כ כיון שנהגו לילך כך גם ברשות הרבים, שוב לית בה אפי' דת יהודית".

ובחוברת "כיסוי ראש לאשה" (נדפס בשנת תשס"ח) להרב דוד קורן שליט"א, מובא: "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפה, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".

◄ כג. הגאון הספרדי רבי חיים כסאר זצ"ל, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה, והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".

◄ כד. הגאון הספרדי רבי יוסף קאפח זצ"ל, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים, מגדולי חכמי תימן, בתשובה כת"י (ראה צילום התשובה בחוברת "המשביר", אוסף תשובות מארי דף מ'), כתב להתיר פאה נכרית, ולהעדיף אותה על כל כיסוי אחר: "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית. ועיין פירוש המשניות [לרמב"ם] שבת פ"ו מ"ה. ומחלוקת האחרונים בזה ידועה, עיין שדי חמד".

◄ כה. הגאון הספרדי רבי שלום משאש זצ"ל, הרב הראשי וראב"ד ירושלים, רבה של יהדות מרוקו, בשו"ת "תבואות שמש" (חלק אה"ע סי' קל"ז-קל"ח) ושו"ת "שמש ומגן" (חלק ב' אה"ע סי' ט"ו-י"ז, וחלק ד' אה"ע סי' צ"ג), כתב שמצוה וחובה על הנשים להתנאות בפאה, כדי שבעליהן לא יתנו עיניהם באחרות, ומצוה לפרסם ההיתר: "אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".

ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".

ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

◄ כו. הגאון הספרדי רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל (אחיו של רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל), המכונה "בבא חאקי", רבה של רמלה ולוד, וממנהיגי יהדות מרוקו, במכתב כת"י מיום כ' בתמוז תשכ"ו, הובא בספר "סידנא בבא חאקי" המספר על תולדות חייו (עמ' שפ"א), לשאלת השואל האם מותר לאשה לצאת בפאה נכרית, כתב: "בקשר לצניעות בנשים... דין פאה נכרית - יש מקילים", כלומר שיש לסמוך עליהם.

◄ כז. הגאון הספרדי רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל אוהל תורה, מתלמידי החזו"א והגר"א קוטלר זצ"ל, בשו"ת "אור יצחק" (אה"ע סי' ג'), כתב שטעם כיסוי הראש הוא שלא תהיה מנוולת, ולכן פאה בתסרוקת מסודרת ולא פרועה שמוסיפה יופי לאשה, שפיר דמי: "ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול. ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת.

והנה כתוב מפורש בגמ' (שבת צה.) ויבן ה' אלהים את הצלע, מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה אל האדם, ע"כ. הרי דהשערות כשהם קלועות הוי נוי, והרי היא מקיימת שני דברים, גם כיסוי הראש וגם שתיראה נאה, וכמו אלה שמכסות ראשיהן במטפחת או בכובע, וכידוע שגם באלה יש מכל המינים, יפים יותר ויפים פחות, ובוודאי שלא יעלה על הדעת לומר לאשה ללבוש מה שפחות יפה, וכל אשה עם הטעם שלה, והרי כל בנות ישראל בנות מלכים הן וראויות הן לאיצטלה היפה ביותר".

◄ כח. הגאון הספרדי רבי אליהו בקשי דורון שליט"א, הראשון לציון, בהסכמה לאחד הספרים, כתב: "על כגון דא נאמר: 'המיקל יש לו על מי לסמוך, והמחמיר תבוא עליו ברכה'. ונכון לצאת נגד היוצאים ביד רמה נגד המקילים, בפרסומים השונים, לפי שאין זה דרכה של תורה, ובפרט שרבים וטובים נהגו בזה להקל".

◄ כט. הגאון הספרדי רבי אליהו אברז'ל שליט"א, ראש אבות בתי הדין בירושלים, בהסכמה לאחד הספרים, כתב: "ואסף איש טהור, כל הפוסקים אשר פסקו והתירו פאה נכרית, ראשונים ואחרונים, חדשים גם ישנים. ואע"פ שדבר זה דשו בו רבים, לכאן ולכאן, זה אוסר וזה מתיר, אע"פ כן מצאה ידו עוד ועוד פוסקים להתיר, כדי לדון לכף זכות אלו הלובשות פאה נכרית, דיש להם על מה שיסמוכו. דראינו אפי' האוסרים, זרעם אחריהם לא מקפידים על זה".

◄ ל. הגאון הספרדי רבי שלמה קורח שליט"א, רב העיר ואב"ד בני ברק, בהסכמה לאחד הספרים, כתב: "אלה ששייכות לקהילות גדולות על רבניהם ופוסקים, יש להן על מי לסמוך, ואינן פושעות ח"ו, וכל מרעין בישין באין בגללן. לא זו הדרך לשכנע, שהרי מצאנו כמה פעמים בריתחא דאורייתא "לייט עלה אביי" ואע"פ כן לא נפסקה הלכה כמותו, ויש עוד לייט עלה רב ורב יוסף ואכמ"ל".

◄ לא. הגאון הספרדי רבי עזריה בסיס שליט"א, רבה של ראש העין, בהסכמה לאחד הספרים, כתב: "ההולכות בפאה נכרית, יש להם על מי שיסמוכו, גאונים וצדיקים כהחזון איש והגאון הגדול הרב משאש זצוק"ל, ועוד ועוד... ואחר שאין בזה איסור תורה אלא איסור מראית העין, אזלינן לכללין דכל מקום שחלוקים הפוסקים באיסור דרבנן הלך אחר המיקל, כיעויין ברמ"א חושן המשפט סי' כ"ה סעיף ב' ומשם בארה".

◄ לב. הגאון הספרדי רבי משה אלחרר שליט"א, רבה של שלומי, בהסכמה לאחד הספרים, כתב: "בדורנו כל נושא הלכתי או אמוני הופך לויכוח ולזלזול ברמת האמונה וקיום המצוות של אחרים, ועד כדי כך הגיעו לביטויים קשים כנגד ההולכות בפאה נכרית, ועוד בשמם של גאונים וצדיקים. וכמה רבה זכותו של הרב הנ"ל שהסיר את הלעז שהוציאו על הצדיק רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל, שמשתמשים בו לבזות אלפים ורבבות הנוהגות כך, ופנה לחתנו הרה"ג הרב ישר אדרעי שליט"א, שהעיד עדות נאמנה: "מעולם לא שמעתי אותו שדיבר נגד לבישת פאה נכרית".

וכן העיד על אשת צדיק ובתו שהעידו שמעולם לא שמעו אותו מדבר נגד לבישת פאה נכרית, וכן העיד ששתיים מבנותיו לבשו פאה נכרית במשך למעלה מעשר שנים, ומעולם לא דיבר נגד זה. ופעמים רבות הוכחתי שדברים רבים אומרים בשמו של הצדיק הרב ישראל אבוחצירא זצ"ל, ולא יעלה על הדעת שאמרם. ובמיוחד שהרב אבוחצירא זצ"ל התייחס ביראת כבוד ובחרדת קודש אל מול המנורה הטהורה, הנר המערבי, הפוסק של יהדות מרוקו, מרן הגאון הצדיק הקדוש הרב שר שלום משאש זצ"ל, שלא רק שהתיר את הפאה הנכרית, אלא אף כתב: "מצוה רבה לפרסם ההיתר" (שמש ומגן חלק ב', אה"ע סי' ט"ו).

ולכן עם פרסום דברים אלו, אין ספק שאותם גאוני ישראל בדורנו שאומרים בשמם שמדברים בזלזול ובתקיפות גדולה נגד לובשות הפאות, יתקיים בהם "הדר הוא לכל חסידיו", ויחזרו לדבר ולכתוב בלשון של כבוד, ומודים דרבנן היינו שבחייהו, ובמיוחד שעדיין חיים עמנו ויחיו לאורך ימים טובים גאונים שגם גדולים בתורה וגם מודים על האמת, ועוד בחייהם אומרים בשמם דברים של זלזול שקשה להעלות על הדעת שאמרום, ואולי סוף סוף תיפסק בתחום הזה אופנת "מודעות הרחוב", והפרסומים המופיעים מעת לעת בעלונים הנקראים "עלונים דתיים", שרמת דתיותם נקבעת לפי רמת הזלזול והשנאה וההשמצה למי שהולכת בפאה נכרית, או מי שלא פוסק כמו אותם לבלרים שאין דעת חכמים נוחה מהם. וזו דרכה של תורה, לנהוג בכבוד אמיתי כלפי מי שאיננו פוסק כמותי, והרוצה להחמיר, יחמיר בביתו ובחומותיו: "אתהלך בתום לבבי בקרב ביתי".

◄ לג. הגאון הספרדי רבי אברהם שלוש שליט"א, רבה של כפר סבא, בהסכמה לאחד הספרים, כתב: "הגם שאי אפשר להכריע בענין גדול זה בין החולקים בדבר, עם כל זה הראיות נראות לכאן ולכאן, והרבה נהגו כאלה וכאלה, וכולם יש להם על מה שיסמוכו".

◄ לד. הגאון הספרדי רבי שלמה יוסף מחפוד שליט"א, אב"ד בד"ץ יורה דעה, בהסכמה לאחד הספרים, כתב: "דעתי היא לאסור לבישת פאה נכרית לבנות תימן, כאשר נהגו אמותינו מדורי דורות*, וצאי לך בעקבי הצאן, מכל מקום... אותן הנשים שנוהגות כך ע"פ רבני קהילותיהם, ומקילות ללבוש פאות צנועות, יש להן על מי שיסמוכו".

◄ לה. הגאון הספרדי רבי יחיאל אבוחצירא שליט"א, רבה של רמלה, בהסכמה לאחד הספרים, כתב: "מנהג אמותינו הקדושות בחו"ל היה לכסות את הראש במטפחת, והזקנות והמבוגרות הוסיפו עליה רדיד כאשר כל שערות הראש מכוסות כדבעי, לבל תיראה שערה אחת חוצה, רק הדור הצעיר קשה להם לכסות הראש באופן זה, ונהגו להקל בפאה נכרית. וטוב עשה האברך היקר הנ"ל שמצא מקורות וסמך למנהגם מדברי גדולי הפוסקים שמפיהם אנחנו חיים, וכמו שכתב גם אאמו"ר זצוק"ל... מה שמפיצים בשם מור דודי סידנא בבא סאלי זיע"א, שכביכול יצא בדברים קשים נגד המתירים פאה, יכולנו להעיד בוודאות שמעולם לא אמר דברים אלו ח"ו, ואין זה דרכו כלל וכלל, ויש מבנות משפחתו שנהגו להקל בזה, וכפי שמעידים גם חתניו לוקחי בנותיו שיחיו".

בנוסף על הנ"ל יש עוד רבים מהפוסקים הספרדיים המתירים פאה, אך לא גילו דעתם בכתובים, ויש להעיר עוד כי הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, למרות שאסר פאה לנשואות, התיר פאה לגרושות ואלמנות, בשו"ת יביע אומר חלק ד אבן העזר סימן ג: "נראה שיש מקום להתיר לאלמנה וגרושה ללכת עם פאה נכרית ברה"ר, כי הנה ידועים דברי הש"ג סוף פרק במה אשה (סד:) שנראה לו להתיר לנשים לצאת בפאה נכרית וכדמוכח ממתני'... וכן כתב הרמ"א בדרכי משה או"ח ככל דברי הש"ג הנ"ל בשמו, ע"ש. והמשנ"ב שם (ס"ק ט"ו) כתב בשם הפמ"ג, שבמדינות שהנשים יוצאות בפאה נכרית מגולה יש להם לסמוך על השו"ע... [ומסיק] עכ"פ כאן שגם בנשואות יש מקילים גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה".

כמו כן, התיר פאה לנשואות במקרים מסוימים: כשהאשה אינה מוצאת חן בעיני בעלה עם מטפחת, או כשהיא נמצאת בלחץ הסביבה והיא בעצבות מזה, או כשמדובר בחוזרת בתשובה המסכימה לכסות עם פאה. והובאו דבריו בספר "מעין אומר" (שו"ת בקצרה, מפי השואל ששימש אצלו), וכן בקיצור שולחן ערוך "הרב עובדיה" (עמ' תרל"ט):

לשאלת השואל, "זוג צעיר, נשואים שנה וחצי, וסיפרה האשה שלובשת מטפחת, אך אפה ארוך, ולא מוצאת חן בעיני בעלה, וללבוש פאה בעלה לא מוכן כי פוסק כרבינו [הגר"ע יוסף, לאסור פאה], ענה הרב זצ"ל: "יכולה ללבוש פאה".

לשאלת השואל, "בחור מישיבת "חזון עובדיה" שנשא אשה, ואשתו הולכת כבר שנתיים עם מטפחת, כעת קשה לה והיא בדיכאון מזה. גרים בעיר בני ברק, ויש גם לחץ של המשפחה", ענה הרב זצ"ל: "שתלבש פאה. הרי היא בדיכאון, שלא תשתגע".

לשאלת השואל, "בקהילה אחת בחו"ל בה כל הנשים ללא כיסוי ראש, התחזקה אשה אחת והחלה ללכת עם פאה. ואמר לה רב הקהילה, שאם לא תשים מטפחת, כבר עדיף לא כלום. ענה הרב זצ"ל: "ודאי שפאה עדיף מגילוי ראש".

לשאלת השואל, "חוזרת בתשובה שהיתה הולכת עם פאה, כעת הולכת עם מטפחת. האם מותר לה לתת את הפאות שלה לאחותה החילונית ללבוש?" ענה הרב זצ"ל: "מותר".

כמו כן התיר לבחור ישיבה להתחתן עם בחורה המתעתדת ללבוש פאה, כאשר הבחור הסכים לכך רק אם יתיר לו הגר"ע יוסף בכתב ידו. וכתב לו הגר"ע בכתי"ק שמתיר לו להתחתן עמה, ולוקח עליו את האחריות ללבישת הפאה (ומעשים בכל יום).
▾ דווח על תגובה זו  0 
פאה  | 01/01/201714
היא לא חרדיה גויה יותר וותר טובה ממנה אכפת לה לה הכהוד שילך ל1009

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
אהרן | 02/01/2017 
כמו שכתב הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז):

"ולמעשה רוב נשותיהם של גדולי ישראל במאה שנים האחרונות הלכו בפאה נכרית, וא"כ אין להרעיש על המקילים".

וראה גם בשו"ת אז נדברו למרן הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל חבר מועצת גדולי התורה: "כתב הדברי חיים (ביו"ד ח"א) דהמנהג של פאה נכרית בזמנם נובע מקלי העם פחותי הערך ואפיקורסים, וזה לא כמו בזמנינו, שאדרבה הפאה נכרית היא סמל של החרדיות".
▾ דווח על תגובה זו  0 
פאה  | 01/01/201713
כול מי שחובש פאה ישרף בגהינם

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
אבישי | 02/01/2017 
"ומה שכתב [הגר"ע יוסף] שהרבה בנות הסירו הפאה, הנה לא מספיק שיחזרו איזה בנות, והעיקר הוא נשי הרבנים הראשיים, ונשי הרבנים והדיינים אשכנזים וספרדים בארץ ובחו"ל, ושום אחד לא חזר בו, כי הם יודעים שיש גדולי הפוסקים אדירים וגם חסידים גדולים, ועם כל זה התירו. ובפרט שאני הצעיר עומד להליץ בעד רוב העולם המתירין, חכמים ונבונים וכל בני ישראל, וזוהי מצוה גדולה להליץ עליהם שיש להם על מה שיסמוכו, וכל שכן שלא לקלל אותם ח"ו, והם גדולים בתורה ובהלכה, ולא ליתי עליהם כי אם טובה וברכה"

(מרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, רבה של ירושלים, בשו"ת "שמש ומגן" ח"ד אה"ע צ"ג).
▾ דווח על תגובה זו  0 
בהחלט | 02/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
יוחנן | 01/01/201712
▾ דווח על תגובה זו  0 
מישהי חושבת | 01/01/201711
הכל טוב ויפה, ילדים עם פייאלאך, בעל שנראה היישר מהשטייטל,

משפחה חרדית חסידיש לתפארת,

אבל זה לא מסתדר עם להיות שופטת בבית משפט עליון גויי... צר לי מאוד.......משהו פה לא מריח כל כך יהודי ו"ערלאך...."
▾ דווח על תגובה זו  0 
שירה | 01/01/2017 
כי להיות חרדי זה לא מתחיל ונגמר בבגדים כמו שהיא חושבת!!
▾ דווח על תגובה זו  0 
אני | 01/01/201710
הישמע כזאת הישראל??????????

כל כבודה בת מלך פנימה!!!!

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
רפאל | 01/01/2017 
מזל שהיא עשתה מה שהיא מבינה ולא השגיחה בהם.
▾ דווח על תגובה זו  0 
עודד | 02/01/2017 
הפך הצניעות לבין שרה שנירר שחלקו עליה שעד אז הילדות ישבו בבית שזה לא היה מקובל בכל הדורות לבין שופטת פרוצה שצריכה לה להיות בבית משפט ??
▾ דווח על תגובה זו  0 
רפאל | 02/01/2017 
שאתה אפילו לא קולט עד כמה שדבריך מגוחכים. שטיפת המוח שקיבלת הצליחה!
▾ דווח על תגובה זו  0 
חיננית | 01/01/20179
כן, גם אני אמא לשש שכרגע נמצאת בשיא הלימודים לתואר נחשק. כמה כח שאת נותנת לי, אשריך.
▾ דווח על תגובה זו  0 
אוהבת ישראל | 02/01/2017 
אל תותרי על טו

ן

הר הבית היהודי ועל התואר להיות אם יהודיה תמורת תואר זכרי בעולם הזה ימחאו לך כפיים על תואר ראשון אבל תפסידי מחיאות כפיים של דורות שלך על טוהר הבית דבר מווביל לדבר מתחיל בתואר וה 'ישמור איפה שזה נגמר ואני לא חושבת שהשופטת הזו גורמת לחילול ה'כי היא מכשילה ונכשלת ומי נתן לה התר לצאת בהצהרות אלוו ומה תענה כשתגיע לשופט הבריאה?

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
זליג | 02/01/2017 
הבעל לומד והאשה מפרנסת, עזר כנגדו. מוטב ללמוד משהו, ולא להיות קופאית במכולת שזה די מזכיר את המקצוע העתיק בעולם.
▾ דווח על תגובה זו  0 
יע | 01/01/20178
▾ דווח על תגובה זו  0 
מוטי | 01/01/20177
וולה חמודה יש חן אבל חבל עליה יכלה להביא ילדים צדיקים לעולם
▾ דווח על תגובה זו  0 
מירי | 02/01/2017 
גם מבזבז כאן את זמנך וגם כותב לשון הרע על אותה אשה. ילדים צדיקים בוודאי לא יהיו לך
▾ דווח על תגובה זו  0 
עודד | 02/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
רות | 01/01/20176
אפשר ללכת גם בלי פאה ולהצליח. השאלה מה ההגדרה למילה הצלחה!! האם בורא עולם חושב שזה נקרא להצליח?!!! בושה וחרפה!!!!!
▾ דווח על תגובה זו  0 
נדב | 02/01/2017 
ואת דעתו של בורא עולם ניתן לדעת ע"פ דעתם של רוב חכמי ישראל, שהתבטאו נגד התופעה של לבישת מטפחת. בעבר בדורות הקודמים היה כיסוי גדול שמכסה הכל, כיום אי אפשר לקרוא לזה כיסוי בכלל.

◄ מרן הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל: "שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים".

◄ הרבי מליובאוויטש זצ"ל: "רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול".

◄ מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל: בנו שליט"א מעיד, "כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".

◄ מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל: "באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש. וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".

◄ הגה"צ מוהרא"ש: "מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ".

◄ מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א: "המחמיר עלול להקל, לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין".

◄ מרן הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א: "ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת".

◄ הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א: "וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".

◄ הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א: "עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה... ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".
▾ דווח על תגובה זו  0 
הלוואי כאן | 01/01/20175
בהצלחה

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
ת | 02/01/2017 
בושה שמעלים כזאת כתבה כאילו הספרדים הם ברברים שהולכים אם מטפחות גם אנחנו מצליחים אם מטפחות ויש לנו נכסים ועסקים

וצר לי שיש שם אשה כזאת שעובדת אם גןיים ועוד מעלים את זה לכתבה שנותנים לאנשים לחשוב שזה בסדר ממש לא

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
יהונתן | 02/01/2017 
המנהג ללבוש פאה החל בקהילה הספרדית באיטליה, והמתיר הראשון, לפני כ-500 שנה, היה פוסק ספרדי שמשפחתו היתה מספרד, וגלתה בגירוש ספרד לארץ איטליה, והוא הפוסק הנודע, בעל ה"שלטי גיבורים", רבי יהושע בועז.

◄ ומרן הגר"ש משאש זצ"ל כתב:

"רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחו"ל, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים של היום, או מחמת עניים או מחמת תמימותם, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה, ומובטחני שעוד זמן גם הם יפקחו עיניהם ודעתם ויחזרו ללבוש פאה נכרית.

ובפרט שיש איתנו הרבה פוסקים מגדולי הספרדים גם כן שהתירו, הלא הם משפטי עוזיאל וישכיל עבדי וכף החיים שכתב שכן הסכמת האחרונים להתיר כדברי הרמ"א. ובספר שדי חמד אסיפת דינים אות ד' כתב שיש לסמוך על ש"ג ורמ"א ולבוש כי הם עמודי הוראה ועיני כל העדה עליהם וכו' ע"כ, הבאתי כל דבריהם בספרי תבואות שמש שם. והיום ראיתי שגם הגאון בן ציון אבא שאול שליט"א בספרו אור לציון (חלק או"ח סי' י"א) מתיר לכל הנשים לצאת בפאה נכרית לרה"ר. והליץ בעד ש"ג ורמ"א. ודבריו ברורים שם להתיר, ולא כמו שפירשו בהם איזה תלמידים שלא הבינו דבריו, ע"ש באורך.

ולכן נראה לי עיקר לדינא כמש"כ בספרי תבואות שמש שם, שהסומך על דעת המקילין כחו גדול ויש לו הרבה גדולים ספרדים ואשכנזים לסמוך עליהם. ומצוה רבה לפרסם ההיתר" (שו"ת שמש ומגן חלק ב' אבן העזר סימן ט"ז).

◄ וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל:

"מה שאיזה רב אמר לכבודו בזה הלשון, שלפי מנהג התימנים חובה שאשתו תלבש מטפחת... והסביר, שמש"כ המשנה ברורה בשו"ע סי' ע"ה "נהגו להקל" זה לאשכנזים, וכן "כף החיים" שאומר שדעת כל האחרונים כדעת הרמ"א זה רק מהספרדים שמקילין, אבל התימנים היה להם מנהג ללכת בתימן במטפחת. והיה קשה לכבודו על פסק זה וכו', כיון שלא היתה להם אפשרות של קניה, מה שייך בזה מנהג. כבודו צודק מאוד, וגם אני טוען כך... ועוד, שהרי ראש המתירים היה ספרדי, ולא הזכיר שיש בזה איזה מנהג... ומה שיש אומרים שיש לעשות היכר בין אשת איש לבתולה שלא יבוא להיכשל באשת איש, כבר מחו ליה המוחים בהרבה ספרים (ומובא ביביע אומר) שאין גוזרים גזירות מעצמנו, וגם אצלנו גם הפנויות בכלל עריות, וגם בארצות המזרח היה המנהג שגם הבתולות מכסות ראשן... וכף החיים ידע שבזמנו הספרדיות לא הלכו בפאה, ובכל זאת כתב שהסכמת האחרונים להתיר כרמ"א, ומשמע אפי' ברה"ר, אלא ודאי שלא שייך בזה מנהגא" (ראה שו"ת "אז נדברו" חלק י"א סי' נ', חלק י' סי' כ"ח, חלק י"ב סי' מ"א, חלק י"ג סי' נ"ה - נ"ו, וחלק י"ד סי' מ"ח).

◄ והגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א כתב:

"בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית... ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על כל בית ישראל, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא ח"ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש, שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדו... לספרדים ותימנים יש צד לומר שמותר יותר ממה שהותר לאשכנזים... ויש בזה צורך היום להתיר הדבר לספרדים ותימנים, שאם נעמוד לאסור להו פאה נכרית, יכשלו רובן ככולן של הצעירות במטפחת למחצה לשליש ולרביע רחמנא ליצלן, דהוה גם לדידהו איסור חמור טפי" (שו"ת דת והלכה סימן א').

◄ וכן כתב הרב יצחק רצאבי, בספר "מעיל קטן" למהרי"ץ זצ"ל, בהערות לספר הנקראים "שולי המעיל" (סי' ו' הערה רכ"ח), במענה לשאלה מה דין נשות עולי תימן בפאה נכרית, אחר שנהגו בתימן בשנים ושלושה כיסויים. וזה לשונו שם:

"אם חז"ל אמרו שאין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה, בזמננו הן מתקנאות גם בפאת ראשה של חברתן, ואי אפשר לקבוע איסור גמור ומוחלט בדבר, כי חכמי הדור חלוקים בדעותיהם אלו מתירים ואלו אוסרים, ורוב הנשים לא תשמענה לאוסרים אלא אם כן יחליטו כן כולם או רובם ככולם... והרבה פעמים יגרום ענין זה הפרת שלום הבית, כי קשה מאוד להיות שונה מחברותיה ושכנותיה. ואין לדון בזה מצד מנהגי הקהילות, כי בלאו הכי נשתנו כל מנהגי המלבושים וכיוצא בהם. ואין זה מחלוקת בין אשכנזים לספרדים, כי גם מהאשכנזים יש אוסרים, וגם מהספרדים יש מתירים".

◄ וכן כתב הגה"צ מוהרא"ש זצ"ל בחוברת "אשה צנועה":

"והנה הנשים הצדקניות עושות תגלחת לגמרי, עד שבכלל אין להן שערות, ויש מביניהן שהולכות רק עם מטפחת. אבל ישנן נשים המתביישות לילך במטפחת על התגלחת, ולהן התירו פאה נכרית. וזה שייך גם לנשים מעדות המזרח, כמובא בשו"ת "שמש ומגן" (חלק ב' אה"ע סי' ט"ו), שהתירו גדולי הספרדים ללכת בפאה. ועדיף לילך בפאה, שלא יראו את השערות, מאשר לחבוש מטפחת שמחליקה על השיער, ולבסוף מתגלות השערות, חס ושלום, וזה כל כך חמור, שגורם עיכוב הגאולה".
▾ דווח על תגובה זו  0 
יהודי | 01/01/20174
ממש לשמור על איידיש קייט כנראה שכחה שכל מי שהולך לערכאות אין לו חלק לעולם הבא .. קל וחומר לשופט שם ...

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
:P | 01/01/20173
▾ דווח על תגובה זו  0 
tilun | 01/01/20172
לא נאה דורש ולא נאה מקיים.

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
יהודי | 01/01/20171
לכל הקיצוניים יש לכם ממש כתבה במקום

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
יצחק | 01/01/2017 
(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
מירי | 01/01/2017 
קיצונים???? אלה שהולכות עם פאה הם מוזרות וקיצוניות

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
בפעם הבאה | 02/01/2017 
▾ דווח על תגובה זו  0 
רק אומרת ... | 01/01/2017 
של ליפא!! גועל נפש! איך אנשים לוקחים אותו ברצינות?? הוא ליצן לכל הדעות! בושה וחרפה! צריך להחרים אותו!!!
▾ דווח על תגובה זו  0 
איציק | 01/01/2017 
מרן הרב עובדיה ציטט להלכה את רוב ככל הפוסקים שאסרו והעידו שהמנהג לאסור זולתי נשים בודדות פרוצות שהתחילו לקלקל בדור ההוא .

כיום ההולכות כך מסתמכים על המנהג שפרץ את ההלכה.

וזועקים מנהגינו מנהג וכו'

ותו לא מידי

(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
▾ דווח על תגובה זו  0 
111 | 01/01/2017 
יותר מהפאה ויש בזה גם משום לא ילבש
▾ דווח על תגובה זו  0 
יהויקים | 01/01/2017 
לא צריך להיות קיצונים, בשביל להבין מה שמבינה כל ילדה בת 3, ומה שמבינה כל אחת שרק מתחילה לחזור בתשובה, גם בלי לשמוע מה שאמרו כל גדולי ישראל. שפאה זה לא אידישקייט, פאה זה גויישקייט. פארשטאנדען?
▾ דווח על תגובה זו  0 
לוי יצחק | 02/01/2017 
פשוט מצחיק לקרוא איך כל עם הארץ מרשה לעצמו להתבטא "כל גדולי ישראל". לידיעתך הרבה, השכל שלך הוא כמו השכל של ילדה בת 3. היא לא מבינה מה ההבדל בין פאה לשיער, ומה ההבדל בין שעון שבת לחילול שבת, ומה ההבדל בין מכירת חמץ לסתם חמץ שנמצא בחדר, ומה ההבדל בין מכונת גילוח לתער. לך תסביר לילדה בת 3.
▾ דווח על תגובה זו  0 
רוצה שהתגובות שלך יעלו אוטומטית? הירשם כעת ל"כיכר השבת"