milk  thmhe sshv  אבא שרולי..  אדמור..
תאריך:  כ"א באב תשעט 2019-08-22
אורך: 04:28
התנ"ך נחלק לשלושה - מה בעצם ההבדל ביניהם? ומי ניסח את הנבואות בתנ"ך? בפרק החמישי בסדרה בכיכר השבת, מסביר הרב נחמיה שטיינברגר, מהם דרגות הקדושה בתנ"ך (יהדות)
דוא"ל שלך: דוא"ל של החבר:
הערות:
 הוסף תגובה+
הוסף תגובה+
שימ/י לב! תגובתך תאושר אוטומטית ולא תעבור סינון של העורך. אנא קרא/י את התגובה שוב לפני השליחה! במידה ותגובה זו תימחק בגלל ביטויים לא הולמים והכפשות, תחסמ/י אוטומטית ע"י המערכת ולא תוכל/י יותר להגיב במנגנון זה.
5
5
יפה מאד נחמיה
לפני 29 ימים
מעניין
יפה מאד נחמיה | לפני 29 ימים
▾ דווח על תגובה זו  0 
4
דילוג על תנ"ך
לפני 29 ימים
מסכת בבא מציעא דף לג ע"א:

"תנו רבנן: העוסקין במקרא - מדה ואינה מדה, במשנה - מדה ונוטלין עליה שכר, בתלמוד - אין לך מדה גדולה מזו"...

רא"ש על אתר: "ואמר במדרש לא שידלג אדם ממקרא למדרש וממדרש לגמ' אלא שילמוד מקרא ואח"כ משנה ואח"כ גמרא".



מסכת סופרים פרק ט"ו:

"...העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, על מנת שקרא ושנה... נמשל המקרא במים, והמשנה ביין, והתלמוד בקונדיטון, אי איפשר לעולם בלא מים, ואי איפשר לעולם בלא יין, ואי איפשר לעולם בלא קונדיטון, ואיש עשיר מתכלכל בשלשתן, כך אי איפשר לעולם בלא מקרא, בלא משנה, ובלא תלמוד... אבל אשרי אדם שעמלו בתלמוד, ולא שיהא דולג במקרא ובמשנה ויבא לתלמוד, אלא על מנת שילמוד מקרא ומשנה ויבא לתלמוד, ועל זה נאמר הון עשיר קרית עוזו וכחומה נשגבה במשכיתו".
דילוג על תנ"ך | לפני 29 ימים
▾ דווח על תגובה זו  0 
3
תנ"ך
לפני 29 ימים
בריייתא דקנין התורה (אבות פרק ו' משנה ה'):

"והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים: בתלמוד, בשמיעת האוזן, בעריכת שפתים, בבינת הלב, בשכלות הלב, באימה, ביראה... בישוב, במקרא, במשנה..."

שיר השירים רבה (פרשה ד):

"נפת תטפנה שפתותיך כלה, ר' הונא ורבי חלפתא קיסרייה בשם ר' שמעון בן לקיש אמרי: מה כלה זו מתקשטת בכ"ד תכשיטין, ואם חסרה חיסור דבר אחד מהן אינה כלום, כך ת"ח צריך שיהא רגיל בכ"ד ספרים, ואם חיסר אחד מהם אינו כלום".
תנ"ך | לפני 29 ימים
▾ דווח על תגובה זו  0 
2
לימוד תנ"ך
לפני 29 ימים
כתב השל"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה, אות כב:

"ואף שיוצא לרבינו תם בתלמוד בבלי, זהו לענין כל יום ויום, מכל מקום צריך האדם לראות שילמוד תורה נביאים וכתובים ומשנה ותלמוד. וילמד תורה שבכתב, תורה נביאים וכתובים כסדר זה אחר זה. ואח"כ תורה שבעל פה, שיתא סדרי משנה בזה אחר זה, וכל כך פעמים ילמוד אותם, עד שיהיו שגורים לו בעל פה, וההלכה בתלמוד בכל יום ויום, כדי שיהיה יוצא שישליש כל יום כו' ".
לימוד תנ"ך | לפני 29 ימים
▾ דווח על תגובה זו  0 
1
יישר כח!
לפני 29 ימים
סוף סוף נותנים מקום ללימוד התנ"ך שמשום מה לא כל כך דואגים ללמוד אותו

וכמו שכתב בשו"ת שבט הלוי חלק ג סימן קמד

"הנה באמת קשה הדבור בזה, כי מזמן נשתנו ונשתבשו דרכי הלמוד, אב"א מדעת כפי מצב הדורות כי ירוד ירדנו, אב"א מדעת מחסרון השגחה על סדרי התורה... אין ספק כלל שבימי התנאים ומהם הלאה הדרך הי' ללמוד עם התלמידים כל התורה שבכתב ושבעל פה על הסדר ומשנתינו הוא באבות פ"ה כ"א בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן ט"ו לתלמוד, והיו לומדים מחמש עד עשר רק תורה שבכתב כל היום עד שהיו בקיאים בכל כ"ד כתבי קודש, וכן לענין משניות.. ומובן כי כאשר בקיאים כבר בעל פה כל התורה שבכתב וכל ששה סדר משנה אז גם מלאכת למוד התלמוד נקל לתפוס היות והוא בקי כבר במשניות ויסודות שעליו נבנה התלמוד, ועיין גם באיגרת הגר"א שכ' מדרכו לאה"ק שהזהיר להקדים לילדיו תורה שבכתב כולה, ובענין המשניות ידוע כמה רבינו מהר"ל מפראג זי"ע הרעיש על שמזניחין למודי המשנה ועיד"ז חסר בקיאות היסודי בעיקרי התורה... איברא ראיתי בדרשות החת"ס... דלא לחנם הפכו רבותינו דרך הלמוד ולמדו הנערים תחלה ש"ס על דרך הפשוט בבחינת לגמור ואח"כ לסבור, ואמר ר"כ בשבת ס"ג ע"א דכד הוינא בר ח"י הוי גמירנא לכל הש"ס ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואמרו בברכות כ"ט מנעו בניכם מן ההגיון וכפרש"י שם ואל תרגילם במקרא יותר מדאי, אבל הי' כוונתם לש"ש כי פשוטי המקרא בלי דרשת חז"ל מביאים להפסד הדעות... וע"כ בזמנינו יסוד נאמן הוא שאע"פ שבודאי צריך ללמוד עם הנערים תחלה מקרא וחלק מתנ"ך מ"מ עיקר היסוד והדגש על תורה שבע"פ להיות בקי במסורת תורה שבע"פ ודרשתם, ועי"ז נהי' אנחנו נפרדים מיתר העמים ומהמינים למיניהם, וכמובן שבמשך הזמן צריך אח"כ להשלים כל התנ"ך, וכמה חלקי החכמה אשר לא למדו בתחלה, אבל הם יסוד להבנת תורתינו הקדושה... ע"כ צריך לקבוע זמן לגמור תנ"ך על הסדר כל יום זמן קטן או שיעור קבוע פעם בשבוע, ובכל יום לקבוע עתים למסכתות הקרובות יותר למעשה וכן ההלכות שהם למעשה, ואח"כ שאר חלקי הש"ס ומשניות, ושאר חלקי התורה כי רחבה מצותך מאד, מ"מ לא עליך המלאכה לגמור, ויראת שמים קדומה היא עזר גדול שיתקבל גם המעט...

[ויש להעיר שהחת"ס ביאר את ה'הגיון' בעיקר לגבי לימוד החכמות ועל כך עיקר דבריו מוסבים שם ובכל מקרה רבים חלקו על כך ואמרו שודאי יש ללמד תנ"ך כפי הסדר והגיון הוא לימוד הפילוסופיה או הקבלה ואכמ"ל]
יישר כח! | לפני 29 ימים
▾ דווח על תגובה זו  0 
רוצה שהתגובות שלך יעלו אוטומטית? הירשם כעת ל"כיכר השבת"
סקר
 תוצאות