טורו של אבי בלום: אנו רצים והם רצים

אבי בלום (צילום: בועז בן ארי)

"שישמרו על המאבטחים בפתח בית יתד, אולי עוד נזדקק להם כשיבואו לגייס בכפיה את בחורי הישיבות". האמירה הצינית הזאת, שהושמעה השבוע בסיעת יהדות התורה בנימה רצינית עד כאב, ממחישה את התסכול של הנציגים החרדיים ובראשם נושאי הדגל. אחד מחברי-הכנסת הציע לומר בכניסה לדיונים הרי הגורל לעולם התורה, את התפילה המבוססת על המימרא התלמודית של אביי, שנאמרת ביציאה מבית-המדרש: "אנו רצים והם רצים".

שרון ושמיר קרצו מהקיר. אלקין עם ישי וגפני בסיעת הליכוד

אלא שגם המפגש הזה, שהחל בלשכת ישי, דלף לתקשורת. השמועה אומרת שאף נכחו בו עיתונאים שחילקו שתייה קלה למוזמנים המופתעים. אז מה עשו החברים חפצי הדיסקרטיות? החליפו אכסניה ודילגו לחדר סיעת הליכוד, להמשכו של דיון סוער, תחת עיניהם הפקוחות של מנהיגי הליכוד לדורותיהם שתמונותיהם תלויות על הקיר. חדי עין הבחינו ששרון ושמיר שיחררו קריצה קלה. הם, בסרט הזה, של ישיבה עם החרדים ותקיעת סכין בגבם, כבר היו.

אוי א-ברוך. גם במיקום החדש, ההרמטיות לא נשמרה, ועיניכם רואות את התמונה. בשעות אחר הצהריים שלמחרת היום (בשלישי, עם סגירת הגיליון) נפגשו הצדדים (למעט ליצמן שעסק בענייני משרדו) בלשכת רה"מ בכנסת, לעוד סבב של שיחות. חשאיות, כמו הקודמות.

אולי באמת כדאי, שמוטל'ה קרליץ ושימע'ן גליק, ילמדו את החבר'ה החרדיים בכנסת, איך אוטמים הרמטית מידעים רגישים, עד לשעת השין. מצד שני, גם אטימה הרמטית, לא מבטיחה שקט תעשייתי, וגם בכך נוכחנו, השבוע.

תליוהו ויהיב

עד לראשית השבוע, נתניהו ניסה להרגיע. בשיחות טלפוניות ומפגשי פנים אל פנים, עם ישי, גפני וליצמן, הוא שידר כל העת ש"יהיה בסדר". אמירה סתמית, שלא נלוותה אליה מעורבות אישית לוחצת, עם כל הכובד והעוצמה של ראש-ממשלה.

אז מה קרה לפתע שלשכת ראש הממשלה התעוררה ואנשיה ונשותיה יושבים לשיחות מרתוניות עם הנציגות החרדית כולה? היה מי שניסה לתלות זאת בהתיישרות של שרי ש"ס וח"כי דגל התורה בהצבעה על חוק ההסדרה. "ביבי הבטיח שאם יתנגדו להסדרה באולפנה הוא יסדר את סוגיית הגיוס", אמר מי שאמר.

לא מיניה ולא מקצתיה. גם אם יש קשר בין שתי הפרשות שמעמתות את נתניהו מול שותפיו הטבעיים – החרדים והמתנחלים, זהו קשר נסיבתי בלבד. ביבי שלח את אנשיו לשבת עם החרדים, רק אחרי שגמר עם המתנחלים. זה מה שנקרא: פרה-פרה.

מעבר לזה, לא ניתנה שום תמורה להתייצבותם של החרדים לימינו (נכון יותר לומר: לשמאלו), בחוק ההסדרה. אפילו ההבטחה הראשונית להפשרת דירות לבנייה בריכוזים חרדיים שמעבר לקו הירוק, התבררה השבוע כעורבא פרח (ולא, אין קשר לגב' שמנהלת את המגעים מול החברים החרדיים מטעם לשכת רה"מ).

גם הצבעתם של החברים מדגל התורה נגד החוק, הייתה מבחינת ראש-הממשלה, צעד אחד יותר מדי. לפני שגפני ומקלב נכנסו בשבוע שעבר למעונו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, התקשר נתניהו לגפני וביקש רק דבר אחד: "תיעדרו מההצבעה, מה שחשוב לי זה שלא תתמכו בחוק". יותר מזה, נתניהו לא היה צריך. מעבר לכך, ביבי לא רצה – מחשש שיואשם בסגירת דיל, זה מול זה: אולפנת טל.

בראשית הקדנציה, ביבי שיסה בו את הרעייה שרה שהגיעה לפגישה מתוקשרת בלשכת שר הפנים ונזפה בישי לנוכח חוסר האנושיות בטיפולו בילדי העובדים הזרים. חלפו עברו הימים. נתניהו המגובס אומנם נזקק השבוע לשירותי הסיוע של יד שרה, אך ממש לא לסיועה של רעייתו שרה

אלא שמרן הגראי"ל שטיינמן הכריע אחרת: "זה ממש תליוהו ויהיב", הוא אמר לגפני ומקלב והורה להם להתנגד לחוק. "אבל אפילו נתניהו לא מבקש את זה. מספיק לו שניעדר", תהה גפני, אך ההוראה נותרה כשהייתה ובצאתם, נזכר גפני בהנחיות דומות, במקרים זהים, שניתנו בתקופה אחרת, ברחוב בני ברקי אחר – תמיד בביתו של מרן ראש הישיבה: היום בבית מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א. אז, במעונו של הגראמ"מ שך זצוק"ל.

מכל זה אתה מסיק שדיל לא היה כאן. את מה שיו"ר ועדת הכספים עובר ומעביר, כולל השבוע, הוא צולח ומצליח בכוחות עצמו – בדיונים ותרגילים מול משרד האוצר. עזרה של ראש-הממשלה לא נצרכת. רק שלא יפריע. את המכות שאין בכוחה של ועדת הכספים לרפא, לא מתכוונים בלשכת רה"מ לחבוש עבורנו (ועל כך, בהמשך).

הדיונים מול לשכת נתניהו בסוגיית חוק טל מתחילים מנקודת מוצא כמעט בלתי אפשרית. בלי סיכומים מוקדמים, בלי דילים סגורים. אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים.

ריצת משוכות

אז מדוע, למרות הכל, נשמע גפני אופטימי באמצע השבוע, הרבה יותר מאשר בראשיתו? זה קורה לא רק בגלל השותפות והגיבוי שמגיעים מהצד הספרדי, אלא גם משום שהוא חש, לראשונה, שגם בלשכת ראש הממשלה מבינים שיהא זה בלתי אפשרי לכפות מהלך אנטי-חרדי בסוגיית הגיוס.

בשיחות שהתקיימו השבוע מול בכירי לשכת רה"מ, נדונו לא רק ההסדרים המוצעים, אלא גם המשוכות שנצטרך לדלג עליהן, כדי להגיע לקו הגמר עם הבנות שיחזיקו מעמד – לא רק בחדרי חדרים, אלא גם כשייצאו לעין הציבור.

מדובר במשוכות לא פשוטות, בגבהים אולימפיים. הראשונה היא קדימה. לא ח"כ יוחנן (המטביל) פלסנר, אלא השר שאול ("זה מאחורינו") מופז. "יוחנן הוא חייל נאמן של מופז", אמר ח"כ עתניאל שנלר, שניהל השבוע שיחה ארוכה עם מופז – ומצא אדם שבעצמו לא נעול על התוצאה הרצויה מבחינתו.

מה רוצה מופז? זו השאלה הראשונה. שנלר מעריך שהרצון של מופז יחפוף לרצונותיו של נתניהו. בניגוד לדעה הרווחת, מעריך שנלר כי למופז – שעדיין לא נגמל מחלום ראשות הממשלה, אי שם בעתיד הלא נראה לעין - אין עניין לגרש את החרדים מהממשלה באבנים ובמקלות רק כדי לקבל את התיקים שיתפנו, ואם דעת הקהל תאפשר לו ללכת לקראת החרדים, הוא בהחלט ישקול זאת בחיוב.

המשוכה השנייה היא ישראל ביתנו. איווט ליברמן שחש כמי שנדחק לשולי הקואליציה, עלול לראות בחוק הגיוס טריגר להינתקות מהממשלה, רגע לפני שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ינתק אותו בכוח, עם הגשת כתב אישום.

המשוכה השלישית – עליה לא דובר עד כה, היא היועץ המשפטי לממשלה. "אם וינשטיין יאמר לנתניהו שההסדר המונח לפניו לא יעבור את מבחן בג"ץ, ביבי לא יהיה מוכן אפילו להתחיל לשמוע. למה לו להתבזות כדי שאחר כך בג"ץ יזרוק אותו מכל המדרגות?", הסבירו אנשי לשכת רה"מ לחברים החרדיים, בשיחות שהתקיימו השבוע.

מחנה ישי. ישי עם נציגי השכונות בדרום ת"א

המשוכה הרביעית היא הח"כים החרדיים בכבודם ובעצמם. אם הם ימשיכו להדליף ללא הבחנה, זו תהיה ירייה בראש של כולנו. התנאי הבסיסי להצלחת מהלך כלשהו הינו, שהנציגים החרדיים יתנגדו לו פומבית במלוא העוצמה. נאום דמגוגי של גפני, גדוש בציטוטים ואמירות נגד קלגסים רומאיים ושאר שותפים לדבר עבירה מההיסטוריה העכורה, עשוי להיות כלי השכנוע האפקטיבי ביותר, שיצליח להעביר את הסדר הגיוס בתודעה הציבורית. אם קצה קצהו של דיל, בין נתניהו לחרדים, יבצבץ מכל הסדר שיוצע, ביבי יוקע אל עמוד הקלון, ואנחנו ניתלה עליו.

המשוכה החמישית, והחשובה מכל – זו דעת הקהל. אם חבילת ההסדר החדשה לא תשווק נכון והפראיירים ייצאו לרחובות, הקרב על הסכמתו של נתניהו, אבוד מראש.

תשאלו את אלי ישי שבראשית הקדנציה, ביבי שיסה בו את הרעייה שרה שהגיעה לפגישה מתוקשרת בלשכת שר הפנים ונזפה בישי לנוכח חוסר האנושיות בטיפולו בילדי העובדים הזרים. חלפו עברו הימים. נתניהו המגובס אומנם נזקק השבוע לשירותי הסיוע של יד שרה, אך ממש לא לסיועה של רעייתו שרה.

על ישי הוא מרעיף מכל טוב הארץ: כוח אדם, כסף למתקני מעצר, מטוסים, פקחים. "ביבי נותן לי גיבוי מלא", סיפר שר הפנים לתושבי שכונות דרום תל אביב, ליכודניקים שהגיעו השבוע לכנסת לחזק את ידו, והתארחו אחר כבוד בחדר סיעת ש"ס. כל שיבקש ישי, לו יהי. דעת הקהל החליפה צד, ונתניהו בעקבותיה.

דמי לא יאכל

מסהרונים לצהרונים: את התשלום הזה, ביבי היה נותן. לא בצ'ק דחוי אלא במזומן, לא במחשכים אלא בצהרוני היום. אם חברי הכנסת החרדיים היו מבקשים להיטיב עם הילדים, כתמורה להתיישרותם הקואליציונית בהצבעה על חוק ההסדרה, איש לא היה פוצה פה. אפילו המוחים הסדרתיים מהשמאל, היו מוחאים כפיים.

במה דברים אמורים? ובכן, בשבוע שעבר התפרסמו כאן, רגע לפני שהן יוצאות לאוויר העולם, ההנחיות שהתבשלו במשרד החינוך, כקריטריונים לזכייה במכרזים לתפעול צהרונים לילדי מוסדות החינוך.

"זה ממש תליוהו ויהיב", הוא אמר לגפני ומקלב והורה להם להתנגד לחוק. "אבל אפילו נתניהו לא מבקש את זה. מספיק לו שניעדר", תהה גפני, אך ההוראה נותרה כשהייתה ובצאתם, נזכר גפני בהנחיות דומות, במקרים זהים, שניתנו בתקופה אחרת, ברחוב בני ברקי אחר – תמיד בביתו של מרן ראש הישיבה: היום בבית מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א. אז, במעונו של הגראמ"מ שך זצוק"ל.

מתברר - נכתב כאן אך לפני שבוע - כי ההנחיות החדשות שאמורות להיכנס לתוקף כבר בשנת הלימודים הקרובה, יחייבו את מסגרות החינוך להפעיל את הצהרונים דרך מפעילים חיצוניים. וכאן יש הבדל מהותי בין חילונים לחרדים: ככל שמדובר בבתי ספר ממלכתיים הממומנים ישירות על-ידי משרד החינוך, אין בכך כל בעיה. המדינה ממילא תשלם את הכל: את הניקיון, החשמל, המים, הבלאי. את כל הארוחה, פלוס תוספות. עבור המוסדות החרדיים, לעומת זאת, מדובר בגזירה שאי אפשר לעמוד בה, ומי מאיתנו, המכיר מנהל שיסכים לבלוע גם את הארוחה הנוספת הזאת, על חשבונו, שיקום.

זה מה שהתפרסם במדור זה בשבוע שעבר, רגע לפני שההנחיות החדשות רואות אור. זה היה בבחינת צוהר של ימים ספורים שאפשר לחברי הכנסת לשנס מותניים ולהעביר את רוע הגזרה - וכאן כבר לא מדובר במטאפורה שנשלפת כדי להטיל אימה, כל אימת שעולה החשש מפגיעה בציפור הנפש, אלא בגזרה אמיתית, שעלולה לסבך את החיים, בצהרי כל יום ויום, לרבבות הורים חרדים, תרתי משמע.

סופ"ש האחרון חלף בעצלתיים, אבל את הכדור הזה שכבר היה בקנה, איש מנציגינו הנאמנים לא הצליח לנטרל. ההנחיות פורסמו השבוע, ומתברר שלא רק שהן לא רוככו, אלא אף הוקשחו.

הנה לכם לקט תמציתי של כל הסעיפים הקטנים שמופיעים במסמך שהתפרסם השבוע. שווה לרדת לפרטים, כי כמו כל האותיות הקטנות שמסתתרות בהכרזות על זכיה גדולה, הן הולכות לעלות לכם הרבה כסף.

הטיש של מוזס

זה מתחיל כך: המפעיל מספק השירותים חייב להיות, "קבלן חיצוני שיבצע את כל מכלול פעילויות התכנית בכללותה, עפ"י העקרונות הנקבעים ע"י משרד החינוך; אסור שתהיה לו בעלויות על מוסדות חינוך – בגני ילדים ובתי ספר בחינוך היסודי (מה שמוריד מהפרק את כל העמותות החרדיות הפועלות כיום בתחום החינוך – א.ב.); על הגוף המציע להיות בעל מחזור עסקים מינימלי של שלושים מילוני שקלים לשנה, בכל אחת מ- 3 השנים, 2011-2009 (עוד תנאי סף שלא יאפשר לאף עמותה חרדית להתמודד במכרז, וזה עוד לפני שדיברנו על הערבויות הנדרשות, במיליונים. – א.ב.); על הגוף המציע להיות בעל ניסיון של 24 חודשים במצטבר לפחות בתוך 5 השנים האחרונות בביצוע פעילות לימודית או העשרתית".

עקרונות? פעילויות? לימודית? העשרתית? איך, למען ה', הפכה ארוחת צהריים חמה ומזינה, שאמורה לאפשר לאם העובדת לפרנס את משפחתה ולשחרר אותה לעוד שעת עבודה, למעין טיש שאינו נגמר, שיש בו לימוד יותר מאשר אוכל?

לשים תמונה של מוזס. כיתוב: טיש חסידי. סגן שר החינוך מוזס

ולאן נעלם סגן שר החינוך, מנחם לייזר מוזס, שהמסמך הזה עבר לו מתחת לרדאר, בדרך ובסגנון שמזכירים את פאשלת ספרי הלימוד חינם, שכל ילדי ישראל יקבלו החל משנת הלימודים הקרובה - רק לא החרדים. גם שם, כמו כאן, זה יקרה בגלל קריטריונים שכללו התערבות בתכנים ולא נוטרלו בזמן.

עובדה היא, שבכל ים הקריטריונים הזה, יש מילה וחצי בלבד על ההזנה: "התוכנית מאפשרת ארוחה מזינה לתלמידים ולילדי הגן. ההזנה צריכה לעמוד בסטנדרטים נדרשים של איכות המזון והכשרות לכלל הילדים כפי שנקבעו ע"י משרד הבריאות (לעניין איכות מזון) וע"י הרבנות הראשית (לעניין הכשרות)". מישהו אמר מהדרין?

כל שאר המלל, נוגע לתכנים חינוכיים, שיילמדו על בטן מלאה בסעיפים מעוררי בחילה: "התוכנית המוצגת במכרז זה והמוגדרת כתוכנית מיל"ת הינה מסגרת חינוכית שלמה, הכוללת הפעלה של נושאים פדגוגיים במוסדות החינוך ומחוצה להם, ותהווה המשך לימודי ליום הלימודים הרשמי המתקיים במוסדות החינוך". המשמעות: הפיקוח יהיה לא רק על איכות הארוחה אלא גם על תכני הלימוד.

צהרונים עם צפרדעים

מה שיש לנו פה בעצם, זו התערבות של משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות החרדיים. מה שלא הצליחו להכתיב לנו במנה העיקרית, בתוכנית הלימוד, מנחילים לנו דרך הקינוח – בצהרונים. תקראו ותראו: "נציג המוסד החינוכי והצוות הפדגוגי של הקבלן, קובעים במשותף את התכנים וההדגשים בהתאם למדיניות משרד החינוך. בכל מקרה, המשרד הינו הגורם היחיד והבלעדי הקובע את היקף הפעילות, היקף התקציב של התוכנית, מתכונת ההפעלה, התוכניות שישולבו במסגרת התוכנית והרשויות שיכללו במסגרת התוכנית".

מהן התוכניות? לא צריך לחכות לרגע האמת כדי להבין שבצהרון הזה מנסים להלעיט אותנו בצפרדעי תוכנית הליבה: "פעילות לימודית: הפעילות תתמקד בהוראה של מקצועות לימוד, הוראה של תחומי אשכולות הליבה בגני הילדים באופן אינטגרטיבי. התכנים יקבעו בהלימה למדיניות המשרד".

צהרונים עם תוכנית ליבה? איך, למען ה', הפכה ארוחת צהריים חמה ומזינה, שאמורה לאפשר לאם העובדת לפרנס את משפחתה ולשחרר אותה לעוד שעת עבודה, למעין טיש שאינו נגמר, שיש בו לימוד יותר מאשר אוכל?

ויש גם אקסטרה. ליבה פלוס: "פעילויות העשרה ותמיכה טיפולית: פעילויות העשרה, בנושאי בחירה ובתחומי הפיתוח והעצמה האישית שמחוץ למקצועות הליבה".

אגב, אם אתם ירושלמיים או אשדודים, כדאי שנציגיכם המקומיים יוודאו שאינכם נכללים בהסדר החדש, יען כי במתווה המוצע, כל ה"צהרון-לימודי-השכלתי" הזה, אמור לעלות לכם כסף, הרבה כסף, וזאת לנוכח העובדה ש"לאשכולות 9-4 (המדרג של הרשויות באשכול הסוציו-אקונומי – א.ב.) השתתפות הרשויות וההורים תקבע ע"י המשרד ותובא לידיעת הקבלן".

אבל מילא הכסף. מה אנו מקבלים בתמורה? זו השאלה הגדולה. הנה שורת המחץ. כדי לעמוד בתנאי המכרז, המדריכים החיצוניים שיפעילו את הצהרונים ויחדירו את התכנים הלימודיים, לא יעברו השתלמות בקורס מאסטר-שף, אלא בקורסים לימודיים: "לפני תחילת עבודת המדריך בתוכנית יתקיימו השתלמויות, בהתאם להנחיות המשרד", כאשר הגורם הראשון שמאושר להשתלמות הינו, איך לא: "גופים המאושרים ומפוקחים ע"י המל"ג".

השכלה גבוהה המבוססת על לימודי הליבה - זוהי תוכנית הצהרונים החדשה. ואנחנו רק רצינו ארוחה חמה.