עונת החתונות שנת תשצ"ט.
"היֹה לא תהיה" שאג הרב פרצקוביץ ראש ישיבת "עטרת התלמוד", תוך שהוא חובט בכל כוחו בסטנדר שלפניו, וזה המשיך להזדעזע עוד רגעים ארוכים מעוצמת החבטה העזה. "אנו לא ניתן לזה להמשיך!" רעם קולו של ראש הישיבה, עד שגם לאחרון הבחורים האדישים זז מיתר בלב. "אם זו ההתחלה", הסיקו הבחורים, "כנראה שהרושישיב'ה הולך לדבר היום על איזו פרצה נוראה בישיבה".
משהחל לדבר, כבר קלטו כולם על מה המהומה. מתברר כי החתנים מוטי מרקוביץ ומוישי מנדלבוים העומדים להינשא בזמן הקרוב, החליטו לאמץ בחתונתם איזה מנהג ספרדי נורא ואיום שעלול לגרור לבעיות רבות. איך הם קראו לזה? 'חדר יחוד'...
עוד באותו יום, אסף הרב פרצקוביץ את צוות הישיבה לדיון סוער. המשגיח הרב פינגלבוים פתח בעדות אישית: "אני הייתי נוכח בכמה חתונות של הספרדים שעושים את המנהג הזה באדיקות. הם מספרים שראשי הישיבות הקדמונים שלהם היו מחרימים בחורים שלא הסכימו לקיים את המנהג הזה, אבל מה אגיד לכם, כשעברתי בטעות סמוך לחדר יחוד, נחרדתי לשמוע את הבחורים הממתינים לחתן מדברים בניבול-פה ממש, ה' ירחם! כל מי שיש לו מוח בקודקודו מבין את הבעייתיות בענין...".
לדבריו הצטרף ראש הישיבה: "קשה לי להאמין שיש בסיס למנהג הזה... זו הרי פרצת גדרי הצניעות המקובלת לנו מדור דור. אסור לנו לשנות אפילו כקוצו של יו"ד. זה מתחיל בזה, ונגמר בלך וחבוש פאה נכרית, שהיום כבר כל גדוילי ישראל החרימו את מי שהולך כך... לא יתכן, לעשות זאת ככה לעיני כולם, זה לא נראה טוב... אמנם הספרדים עד היום נוהגים בזה, אבל להם יש מנהג והנח להם, אבל שאנו נאמץ את המנהגים שלהם, ועוד כזה מנהג בעייתי... מה לעשות, יש להם מנהגים איך לומר לא מספיק מתאימים ל"השקופה של בני תויירה".
אחד המישיבי'ם הצעירים דבלל את זקנו הקצר, ונסה לטעון כי עֶפס... אולי בכל זאת יש כאן איזה שהוא ענין להחמיר לפי כל השיטות... אך עוד בטרם סיים, הִסו אותו כולם, כמעט כפי שהשתיקו עם ישראל את חוּר. "פעם כשהיתה יראת שמים", נזפו בו, "אולי עשו זאת אצל הספרדים בקדושה ובטהרה, אבל היום?! בדור הפרוץ הזה?!... ובכלל, מה אנו יותר טובים מאבותינו ורבותינו?!...".
האסיפה ננעלה כשרבני הישיבה מחליטים פה אחד כי יש לעצור בכל מחיר את הנוהג המכוער בעודו באבו, ובחור שיעשה זאת בחתונתו, פשוט יוחרם, ובחורי הישיבה לא ישתתפו בשמחתו. "ואם יהיה מי שיערים?" ניסה להקשות אחד הר"מים, "מה השאלה?" השיב ראש הישיבה בלהט "אנו נוציא את הבחורים באמצע החתונה! בחור שרוצה לעשות חדר יחוד, שילך ללמוד בישיבות הספרדיות. אצלנו, בשום פנים ואופן לא!".
משלחת עסקנים יצאה למחרת לבתי גדולי ישראל, ומרנן ורבנן חתמו על 'גילוי דעת' חריף במיוחד נגד השועלים קטנים המחבלים בכרם בית ישראל. אפילו כמה ראשי ישיבות ספרדים ששו לצרף את חתימתם... והכותרת האדומה נמרחה לה בעתון...
●
למנחם כץ, אחד הבחורים בישיבה, היה תחביב מיוחד לחקור אחר מקורות של מנהגים, והוא החליט לברר באמת על מה אדניו של המנהג הספרדי הָטְבַּעוּ, והאם בכלל יש לו שרשים בהלכה. למרבה התדהמה, הוא גילה כי לפני שנים רבות המנהג היה נהוג דוקא אצל בני אשכנז, אלא שבאופן תמוה החזיקו בו חלק מראשי הישיבות הספרדים בקיצוניות גדולה הרבה יותר מעמיתיהם. למניעים שלהם הוא עדיין לא הצליח להגיע במחקרו. לא משנה. אך מה שקרה ברבות הימים הוא אבסורדי לחלוטין – עדות אשכנז, לאט לאט הבינו כי בדורות שלנו לא ראוי לנהוג כך, ואילו בני ספרד לעומת זאת המשיכו להחזיק במנהג שבמקור בכלל לא שייך להם...
את המאמר שכתב בענין, הוא סיכם במלים: "עולם הפוך ראיתי!".