שעות אחדות לאחר הפשרה שהושגה בסוגיית גיורי צה"ל, מדבר נכדו של מרן הרב עובדיה יוסף, נשיא מועצת חכמי התורה, ברדיו "קול חי" ומגולל, בכאב גלוי, את מאורעות הימים האחרונים.
הרב יעקב ששון, נכדו של הגר"ע ואחד האנשים הקרובים אליו ביותר, העניק ראיון גלוי לב למרדכי לביא.
"אם ביום רביעי הקרוב היו הרבנים שטרנבוך ואלישיב ורבנים מסוימים יוצאים להפגנה ועושים קריעה, וכנגדם היו יוצאים אברכים ספרדים ומפגינים ברחוב שמואל הנביא, החשש היה כבד ביותר", מספר הרב ששון.
"לא צריך להיות אדם גדול כדי להבין את החומרה של זה. זה היה יכול להגיע לידי שפיכות דמים. וזו הסיבה שהרבנים התכנסו, והחליטו ללכת לרצות רבנים שלא נמצאים בהכרח באותה גדולה שלהם".
על סוגיית הגיור: "אין כאן מחלוקת בהלכה מעולם. דעתם של כל גדולי הרבנים - יש לנו פסקי דין רבניים של הרב אלישיב, מגדולי עולם, מהדור שלנו וממאה שנים האחרונות - כולם סבורים שגיורי צה"ל כשרים.
"יש אנשים אחרים, שהם עסקנים, שהם הלכו והסיתו והדיחו. יכולת לראות את זה במודעות ב"יתד נאמן". הם כל הזמן חזרו על המשפט - "גירות בלי קבלת מצוות זה לא גרות". יש מישהו שאומר ההיפך?
מבזים את הרב, והוא מכבד אותם
"סיפרו לגדולי ישראל, כמו סיפר הרב שטרנבוך - שגרי הצבא לא רצו לקבל על עצמם עול מצוות. אני לא יודע מי אנשי השטח של "העדה החרדית".
"כתוב במסמך הפשרה שגירות בלי קבלת מצוות זה לא גירות. הרבנים מעידים שהרב בדק בעצמו את הדברים, והוועדה שמינה בחנה את הנושא. הגירות, נכתב במסמך, נעשתה כדת וכהלכה".
על המודעות ופסקי הדין שיצאו בעקבות גיורי צה"ל: "יש רבנים שמתנגדים לרב עובדיה, וכל דבר שיאמר לא יהיה מקובל עליהם. רבנים כאלה, שמזכירים את שמו הפרטי בהרצאות שלהם, אנחנו לא תמהים על זה שהם חתמו".
"הרב אייזנשטיין", רומז נכדו של הגר"ע, "מסלף את הדברים בפני רבותיו.
"יש רב אחד מקובל, בן חמישים, שמבזה את הרב בדרשות שלו. ופעם אחת הרב הזכיר אותו בספריו. הלכו כמה אנשים, אמרו לו: הרב הזה, רק אתמול אמר עליך כך וכך. אמר "אז מה. הרבה אנשים צוחקים עליי, כשאני רואה שמביאים דבר טוב - אני מביא את זה". למחרת עשה הגהה על הספר, והוסיף עליו עוד שבח אחד, כתב עליו "המקובל".
"הרב אליישיב פגע בכבודו, ובכל פעם התייחס אליו יפה. בא לנחם אותו על פטירת אשתו ובתו. הזמין אותו לישיבת חזון עובדיה. הוא לא שומר טינה, אף פעם לא החזיק ידו למעלה.
"רבנים צעירים שזלזלו בו זלזולים חמורים מאוד. הוא טורח, כל ספר שיוצא לו, הוא שואל: מי מכיר את חכם יהודה עדס, אני רוצה לשלוח לו ספר. מי מכיר את חכם הלל, אני רוצה לשלוח לו. איפה תראה עוד רבנים כאלה בעולם?
"ראינו אותו בימים האחרונים. היה צר לו, היה מר לו. הוא ידע שזה פסק לאמיתה של תורה".