ערבות שנחבטו בהושענא רבה, יש בהם סגולות רבות.
לנוסעים הרבה בכבישים, יש אומרים שזו סגולה להנצל מתאונות דרכים, והמקור הוא מספר מנורת המאור שכתב שעל ידי שנוטלים ערבה משיירי ערבה החבוטה של הושענא רבה, זו סגולה להנצל כל השנה בסכנת דרכים, והכל לפי כושר מעשיו וטוב כוונתו. וכמו כן כתב המקור חיים שיש בזה שמירה בדרך.
בספר לקוטי צבי כתב שהיוצא לדרך יקח עמו את הערבות, או לכל הפחות שידע היכן הם מונחים בביתו. ובספר המדות כתב שמקור הדבר מהפסוק לרוכב בערבות בי-ה שמו, שמרמז שמי שיוצא לדרך, לרכב על סוס וכדומה, שיקח עימו את הערבות.
ובספר לבוש יוסף מצאתי סיפור יפה על רבי מאיר שמחה, בעל האור שמח, שהיה נותן משיירי הערבה שלו לחיילים יהודים שגוייסו למלחמת העולם הראשונה. וידוע מפי עדים נאמנים שכל מי שנטל ערבות אלו ניצל בניסים גלויים.
ובכף החיים כתב ששהושענות הם סגולה למי שמפחד מחלומות רעים, או סתם פחד, שיניח את הערבות בביתו במקו משומר.
ומלבד הסגולה, בספר התניא כתב שיניח את שיירי הערבה בראש מיטתו לחיבוב המצוה.
ולמה פתאם בחנוכה נזכרתי בערבות של הושענא רבה? בגלל שקיבלתי השבוע מהמוסד הקדוש "ועד הרבנים לענייני צדקה" שארית של ערבה שחבט בה הגר"ח קנייבסקי, ובגלל הסגולתיות הרבה שבזה, הנני להציע אותה לכל המרבה במחיר.
