דין מוסר מוות, ודין עיתונאי?

יושב לו עיתונאי קטן, ספק אם הוא יודע פרט כל שהוא על הרמב"ם מלבד היותו רופא, והוא מסיק שאנו מעודדים רצח. בלומנטל זועם (איצטלה)

הרב יצחק בלומנטל | כיכר השבת |

יש לכם משקפיים? אתכם אני מחפש. כל בעל משקפיים יודע כיצד מתבצעת בדיקת ראיה, האופטומטריסט מושיב את הפציינט מול לוח מלא מספרים, ושואל אותו שאלות. ככל שהמספר גדול יותר, כך יותר קל לראות אותו. כדי לראות את המספרים הקטנים צריך להתקרב. את המספרים הקטנים ביותר אפשר לראות רק מקרוב ממש.

במה דברים אמורים? פרסמתי כתבה הדנה בדינו של מוסר על פי ההלכה. הדיון כשלעצמו אמור לעניין את מי שיודע ספר, יודע לפתוח ספר, ויודע לקרוא ספר יהודי בעיניים מפוקחות. זה לא מיועד לעמי הארצות, ווודאי וודאי שלא מיועד למי שאינו שומר תורה ומצוות.

יהודי דתי יודע, שמי שמחלל שבת נאמר עליו "מחלליה מות יומת". גזר דין מוות. אלא מה? אם מישהו ינסה ליישם את הגזר דין הזה - הוא הרוצח. התורה אמרה את גזר הדין לבתי המשפט היהודיים, הסנהדרין, על פי עדים, התראה, חקירות ודרישות.

אפשר בקלות לעשות כתבה שתזעק - צריך לרצוח חילונים. הם הרי מחללים שבת, ובתורה כתוב מחלליה מות יומת. אלא מה? זו דמגוגיה לשוא. אין מי שמוטל עליו כיום לבצע את גזר הדין, ואין את התנאים לביצוע גזר הדין. כשנזכה שיבוא מלך המשיח, נזכה גם לזה.

הדיון בדינו של מוסר הוא דומה. ישנם עשרות תנאים לביצוע גזר הדין, לא על כל אחד זה מוטל ולא בכל מצב. החזון איש כתב במפורש, שחור על גבי לבן, שבזמן הזה אין לבצע שום גזר דין מוות בצורה עצמאית.

אתן דוגמא לעמי הארצות. אחד מאופני הענישה המקובלים בבתי הדין היהודיים זה המלקות. אם מישהו עבר על אחת מהעבירות שעונשם מלקות, צריך להכות אותו, כך הדין וכך עשו אצל הסנהדרין. בספרי הקודש יש עשרות ומאות דיונים על עבירה פלונית או ביצוע אלמוני אם עונשם מלקות.

ועכשיו, נניח שיבוא עם הארץ ויקרא מאמר שטוען שעל עבירה זו או אחרת מגיע מלקות. ילך, ישכור שני גברתנים, ישלח אל העבריין באמצע הלילה שיכו אותו. כך הרי מגיע לו. מה יעשו הסנהדרין? יענישו את המכה כמובן. כי לא רק שהסנהדרין צריכים לבצע את העונש, אלא גם צרות העונש קבועה וידועה, באיזה שוט ובאיזה מקום בגוף, ועוד ועוד. אבל הטיפש שקורא מאמר אחד וחסר לו את הרקע המינימלי, עלול להגיע למסקנות מרחיקות לכת.

במהלך הדורות סבלו ספרי הקודש מבוריות שכאלו לרוב. תשאלו כל ילד חרדי, והוא יספר לכם על אין ספור מקומות שהצנזורה (באירופה בעיקר) אסרה להדפיס מילים מסויימות, רק בגלל חוסר ההבנה של הגוי התורן שהצנזורה מינתה לבדוק את הספרים.

יושב לו עיתונאי, רואה את הכתבה מרחוק מאד, ספק אם הוא יודע פרט כל שהוא על הרמב"ם מלבד היותו רופא, המספרים נראים לו קטנים ומבלבלים במיוחד, והוא מסיק על פי זה שאנו מעודדים רצח. ובכן, עיתונאי קטן שלי, אם תתקרב ותראה את המספרים הגדולים, אולי תזכה להבין את הכתבה. בינתיים, היא לא מיועדת לך, אל נא תכנס אליה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר