ביקורת מסעדות: השבוע "דרבי בר-דגים", תל-אביב

אחרי המסעדות הבשריות והחלביות, יוצא הרצל למסעדת דגים משובחת: "דברי בר-דגים" בת"א. ובסוף, הייתה גם הפתעה. טור מיוחד (אוכל)

הרצל קוסאשוילי | כיכר השבת |
דניס אפוי בתנור (מיטל סולומון, rol.co.il)

זוג חברים שעלו (חזרו) ארצה לאחרונה מניו-יורק, בצעד מעורר תמיהה והתפעלות גם יחד וזוג נוסף שהגיע לביקור זמני מאותו המקום, היוו סיבה מעולה לדחוק באשתי לצאת למסעדה, כשאני תולה את הסיבה בחוסר נימוסים בסיסי ובושה גדולה להישאר בבית בעוד נפשם של האורחים יוצאת לביקור קולינארי בארץ הקודש לאחר גלות קשה (עד כמה שאפשר לקרוא לחיים בניו-יורק כגלות).

האתגר לא פשוט אם תשאלו אותי. בסופו של דבר ויום, מדובר בניו-יורק למען השם ולא בכפר הדייגים הקרוי מיקרונזיה. כמות המסעדות בניו-יורק גדולה יותר לדעתי (ואל תיטפלו לקטנות) מאשר מספר בתי האב בעיר מגוריי לוד. אשר על כן, התלבטתי ממושכות וחפרתי בבארות מוחי הרופס, אודות מיקום אקסקלוסיבי שישלב במידת האפשר בין תפריט ישראלי לאווירה אורבאנית ניו-יורקית.

תודו שאין מקום יותר טוב לכך מאשר להסתתר מאחורי גורדי השחקים של תל-אביב באזור מגדלי עזריאלי. לאחר עדכון מפורט בלו"ז הצפוי יצאנו למסעדת דרבי-בר דגים שביגאל אלון בתל-אביב. מיקום קלאסי לתצפית על כמה מגורדי השחקים (גם כן גורדי שחקים) הבודדים הפזורים בארצנו הקדושה.

היינו לבסוף לאחר מיונים וספירת קולות ופיות מנומנמים ומפהקים, שמונה סועדים רעבים ותשושים מתלאות היום. (לא יודע מה עם השאר, אני הייתי לאחר יום עבודה מפרך).

המבורגר סלמון ים תיכוני

ההשוואה בין המסעדות "הישראליות" בניו-יורק לדרבי בר הייתה בלתי נמנעת. שכן, כמעט בכל מסעדה כיום בעיר ניו-יורק, גם אם היא פקיסטנית בהגדרתה, תמצאו ספיחים ומוטיבים אוריינטליים מהמזרח, בדוגמת קומבינציות סושי ופרוסות דג נא בצבעים זרחניים ומרתיעים.

לאחר שדאגתי להזמין מקום מראש, מוקמנו במיקום נהדר מסביב לשולחן רחב מימדים שהכיל באדיבות את המנות הרבות שזרמו לשולחן ללא הרף.

שערו בנפשכם, איך שחרף היות המנות במידה סבירה לחלוטין (ז"א מנות בינוניות ומטה) התקשיתי לעכל את מנתי עד תום. רק לאחר מנוחה והפסקה של כעשרים דקות חזרה האצטומכא שלי למלאכת העיכול בקצב שפוי.

סלטי הפתיחה היו נהדרים ולא מהז'רגון המצוי. סלט בורגול רענן, סלט עגבניות בחריפות עדינה, סלט סלק ארגמני עשוי היטב, כרוב כבוש עם רצועות עגבנייה וגמבה וטחינה ביתית דלילה וחמצמצה. במקום הפיתות והלאפות המסורתיות הוגשו לשולחן לחמים מיוחדים ומבחר פוקצ'ות טריות וחמות.

הרעב נתן את אותותיו במיידית והפתיחים חוסלו בזה אחר זה בקצב רצחני ומעורר דאגה אם תשאלו אותי. אבל ככה זה כשלכל זה מוסיפים חצילים מטוגנים ופריכים וקומבינציות סושי סאקה ואבוקדו מאקי, ריינבו (צבעוני) מאקי ואיך לא הטמפורה המצוי.

מכיוון שהיינו שמונה סועדים כאמור, מגוון המנות היה רחב ומעניין. התפריט שמבוסס ברובו על דגים וסושי, מציע רפרטואר מעניין של דגים בתנור ועל המחבת, כמעט מכל סוג (כשר כמובן) שרק תעלו בדעתכם. מהבורי והמושט (אמנון) הבנאליים ועד ללברק שהיה מרוח בשום ריחני ומעורר מיצים. רק ארבעה סוגי בשרים מוצעים בתפריט לאלה שלא מגדירים את עצמם כצמחוניים.

הלברק של החבר שלצידי היה עסיסי כאמור וגדוש בתבלין שטרם התחקיתי אחר עקבותיו. אנכי, עבדכם הנאמן והנקלה קיבלתי חזה עוף במרינאדה ובתיבול עז (מידי). והחבר שלשמאלי קרס תחת הנטל של שיפודי הפרגית (כ-170 גר') שאליהם התלוו אורז ותפוחי אדמה ברוזמרין אפויים בתנור.

בעזרת הנשים העדיפו מחשש לעינא בישא את הדגים על שלל סגנונותיהם. דניס, פילה סלמון, מוסר ולברק. ההתרשמות הישירה מעבר לשולחן היה בלתי אפשרי בעליל, לכן הנחתי משלדי הדגים שנחו בצלחתם בסימטריות מרשימה שלא היה מקום לאכזבה.

חלק מהאורחים ציינו את ההמתנה היחסית ארוכה בין מנות הפתיחה ולמנה העיקרית, אולם לי זה לא הפריע כלל ועיקר. אדרבה, עיכוב זה איפשר לי השלמת פערים ומידע עם החברים היקרים.

כל הנ"ל לווה בבקבוק יין שרדונה צונן מסדרת גמלא של יקבי רמת הגולן בציר 2009 שללא ספק מוגדר כיין שולחני ראוי ומכובד. אלא שלאחר מעשה, הגעתי למסקנה שהיה מן הראוי ללכת על המרלו מסדרת ירדן לעניות דעתי. הבחירה שלי בשרדונה בסופו של דבר לא הייתה הכי מוצלחת. הוא היה אנמי במקצת על יד המנות עזות-הטעם שהוגשו לשלוחן.

השלאגר הגדול היה ללא ספק המחיר המפתיע. תוך כדי קינוח הארוחה באספרסו קצר ומרוכז, הוגש אחר כבוד החשבון לשולחן שעמד על 767 ₪ לא כולל תשר. כתמורה לארוחה שכזו בעבור שמונה סועדים מדובר ללא ספק בבדיחה.

עם חצות הליל יצאנו את המסעדה בהליכה מסורבלת ובנשימות כבדות, כשבליבי תקווה שאכן ייצגתי והצגתי נאמנה כשגריר טוב ומסור את האוכל הטוב שיש למסעדות ארצנו הקדושה להציע בפניי החברים והאורחים הנכבדים שבאו מעבר לים.

דרבי בר-דגים-בשרים, סושי, פסטות

תל אביב, יגאל אלון 96

כשר למהדרין גלאט-רבנות תל-אביב. בשרים: "בית יוסף" והרב אוירבאך. ירק גוש קטיף חסלט. תבלינים-בד"צ העדה החרדית.

טלפון: 03-5614545

פקס: 03-5610510

שעות הפעילות

א-ה 12:00 - עד הלקוח האחרון

ארוחות עסקיות

א-ה 12:00 - 17:00

חדר פרטי לאירועים עד 100 איש (רצוי להזמין מקום מראש).

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר