האריה יוצא מהכלוב ● המקלדת

עיתון בקהילה מוכיח: אריה דרעי מוכר עיתונים ● שעה טובה מציג: מגזין משובח בחצי מחיר ● מצא את ההבדלים: "משפחה" הורס כתבה ל"שעה טובה", ו"בקהילה" הורס כתבה ל"משפחה" ● וגם: יציאה לפרסומות, השגיאה הלשונית של "השבוע בירושלים" וקצת ביקורת עצמית על כיכר השבת ● המקלדת עם ביקורת עיתונות שבועית

בני שוורץ - המקלדת | כיכר השבת |

אגדה אורבאנית נפוצה בין עורכי העיתונות החרדית קובעת כי יש חמישה אנשים שמוכרים עיתונים. לאמור, כתבה אודותם, או ראיון עם אחד מאותם אישים, מזניק את מכירת העיתון פלאים. ואלה שמותם: אריה דרעי, מנחם פרוש, הרב ישראל מאיר לאו, הרב יצחק דוד גרוסמן, מרדכי בן דוד. לאו דווקא בסדר הזה.

לשיא, מגיעים הדברים בעיתוני החגים. תמיד תמצאו שם את הרב לאו בראיון חג מיוחד ובלעדי. איכשהו, תמיד תמצא הנוסחא לשלב כתבה עם הרב גרוסמן. מנחם פרוש הוא מרואיין של קבע ומרומי גילו המופלג וזכרונו הצלול הוא מספק לא מעט כותרות. מרדכי בן דוד תמיד מעניין. אריה דרעי הוא חגיגה של ממש לכל עורך עיתון.

זו הסיבה שבעטייה החליטו עורכי "בקהילה" להציב את הידיעה על שובו האפשרי של אריה דרעי לחיים הפוליטיים בכותרתו הראשית של העיתון. הידיעה, כשלעצמה, שווה כותרת. נימת הדברים והפומפוזיות נופחו מעבר לפרופורציה.

מרבית הפרטים המוזכרים בידיעה עצמה, עליה חתום יעקב ריבלין, ידועים ומוכרים. מרבית אמרנו, כיוון שהחידוש היחיד בה הוא העובדה שדרעי עצמו מתכוון לעלות לבית ברחוב הקבלן 45 ולתבוע את שובו לכס ההנהגה.

אלא שריבלין, אמן המילה הכתובה, הצליח לשלב בידיעה בין דיווח לפרשנות. בין עובדות להערכות. חלקם עשויים להתבדות. חלקם להתגשם. דבר אחד בטוח: הוא הראשון שהעלה את הנושא לכותרות. כעת, אנו צפויים לחודש ימים של הערכות, ספקולציות, כותרות נגד, הדלפות, לובינג אישי מעל דפי העיתונים, ואולי קצת השמצות.

בין שורות הידיעה, ניתן למצוא את נימת קולו של אריה דרעי. החל מהתחזית האופטימית באשר ליום שאחרי, אם וכאשר, וכלה באיומים המרומזים, שאם בקשתו לחזור לכס ההנהגה תיתקל בחומת סירוב, צפויה לו פעילות פוליטית ענפה, גם מחוץ לכותלי תנועתו לשעבר. דהיינו: מי שלא רוצה אותו כשר הפנים, עשוי לקבל אותו כשר החוץ. ובהנהגה הפוליטית של ש"ס הנוכחית, איש לא זקוק להשתלמות באנגלית בכדי להבין את המתמטיקה של המשפט הזה.

תהיו בטוחים: כל הצדדים יכחישו, אבל לא קשה לנחש מיהו המקור לידיעה. גם האכסניה שבה בחר היו"ר לשעבר לשכן בה את שאיפותיו, איננה מקרית. בין כותב הידיעה לנשוא הכתבה, שוררת מערכת יחסים ידידותית ארוכת שנים.

יודעי חן יודעים לספר, שברבות השנים, מצא ריבלין נושאי שיחה משותפים, עם שניים מהפוליטיקאים החרדים. הראשון - הרב אברהם רביץ ז"ל - הלך לעולמו לפני חודשים אחדים. עם אריה דרעי, הקשר נשמר, גם בשנות הריחוק הכפוי מהפוליטיקה. את הכותרות האמיתיות, פרי הגותם של שני הפוליטיקאים האמורים, הם שמרו במשך כל השנים ליעקב ריבלין, עוד בימי "יום השישי" ז"ל ו"קו עיתונות".

בתמורה, הוא שמר להם אמונים. זה לא שקולמוסו המושחז לא התיז עליהם מעט מהדיו שניתז גם לעברם של שלוחא דרבנן שאינם יו"ר תנועה פוליטית. אלא שהטיפול בשניים האמורים, נעשה, לפחות למראית עין, בכפפות של משי. לפעמים - והוכיח זאת ריבלין השבוע - יש תמורה בעד האגרה.

בהערכה זהירה, לפחות בשבוע הנוכחי, עיתון "בקהילה" מכר מספר עותקים גבוה יותר מאשר בשבוע סטנדרטי. מסתבר, שחרף ההלצות והאגדות האורבאניות, אריה דרעי, עדיין מוכר עיתונים.

בתזמון מדויק, בשעות הלילה של יום רביעי, אחרי שאחרון העובדים במערכות העיתונים המקבילות כיבה את האור, הודלפה כותרתו הראשית של בקהילה לאתרי החדשות. תרשו לנו לנחש, שאלי ישי היה הראשון שרץ לחפש את העיתון בבוקרו של יום חמישי.

עשו את העבודה

כך זה נראה בכל מערכת שבועון: ביום חמישי, (לעיתים ביום ראשון) שעה שהקוראים עושים את דרכם אל דוכני העיתונים, מתקיימת ישיבת מערכת בהשתתפות עורכו הראשי של העיתון, עורכי המשנה, סגני העורך ועורכי החדשות. הם מייגעים את מוחם בניסיון למצוא את הסיפור הטוב של העיתון הבא. לעיתים, האירועים מכתיבים את הקצב, את הטון ואת הנושא. לעיתים, צריך להוציא מים מסלע, כמו שמוציאים שקל מקמצן או משפט מהיר ממתן וילנאי.

עיתון, מעצם היותו עיתון, אמור לייצר חדשות, לספק סקופים מעוררי עניין, ליצור את הכותרת של מחר ולקבוע את הטון, לפחות בסביבת המחיה הטבעית שלו. בציבור החרדי, רווי העיתונים, המשימה הזו הופכת לקשה משבוע לשבוע.

ובכל-זאת, לא פעם זוכים קוראי העיתונים המשלמים סכומי עתק על רכישת העיתון, לקבל תמורה בעד האגרה השחוקה. כמו קבוצת ספורט זניחה שמצליחה לחולל סנסציה ולנצח את האלופה המכהנת, עשה השבוע עיתון "שעה טובה" ליתר קבוצות התקשורת החרדית המתחרות על ליבם של הקוראים, שלא לומר האוהדים.

פרופסור אלן דרשוביץ, בכיר הפרקליטים בארה"ב, הוא בכלל בן דודו של הרב יקותיאל דרשוביץ, המכהן כמנכ"ל מערכת הכשרות "שארית ישראל". שיחה משותפת עם השניים, היא אכן הישג עיתונאי, גם במונחים אמריקאיים. לדרשוביץ האמריקאי השפעה לא מעטה במסדרונות הממשל האמריקאי. לתשומת לב הקורא בנימין נתניהו. אגב, על הידיעה חתום יואל ערבליך, שלפחות לשבוע אחד, קם מכס יו"ר ההנהלה והצטרף לצוות הכותבים של העיתון.

גם סיפורו של גדעון קוץ, הקשב המיתולוגי של "קול ישראל" שנסע עם דרכונו הצרפתי לטהרן, על-מנת לסקר את מערכת הבחירות, הוא סיפור מרתק כשלעצמו. ב"שעה טובה" סיפקו לקורא, על פני שישה עמודי מגזין, מנה הגונה של תיעוד מיוחד מפיו של העיתונאי הישראלי היחיד ששב מטהרן בשלום.

וכמו במקרים רבים אחרים, גם במתחרה הגדול מעבר לכביש – עיתון משפחה – הביאו תיעוד מיוחד מפיו של גדעון קוץ ב-2 עמודיו הראשונים של עיתון החדשות. זו אגב גם כותרתו הראשית של העיתון. (טוב, מה לעשות שאריה דרעי לא שיחרר את הכותרת האמיתית של השבוע ליוסי אליטוב). העובדה שבמהלך שיווקי מבריק הורידו ב"שעה טובה" את מחיר העיתון לשבעה שקלים, לפחות בנקודות, שהרי בספורט עסקינן, שעה טובה ניצח את משפחה.

המקלדת ממליצה בחום

ולא שאין מה לקרוא בעיתון "משפחה". על ספרו החדש והמהפכני של אמן ההסברה החרדית, הרב מרדכי נויגרשל (והשבות אל לבבך) עוד ידובר רבות. שיחה מרתקת, ועימות מילולי נוקב בינו לבין עורכו הראשי של העיתון ושותפו למלחמת ההסברה החרדית, הרב משה גרילק, הוא מסמך אותנטי מרתק, שחובה על כל יהודי חרדי לקרוא. לפחות פעמיים.

העובדה שהספר עוסק בנושאים רגישים לאוזן חרדית כדוגמת מעמד האישה, נוער נושר וכדו' הופכת את הראיון-עימות-שיחה למרתק עוד יותר. המקלדת ממליצה בחום.

ובנושא אחר: כפי שחשפנו באכסניה זו, משחזר אהרון גרנביץ-גרנות ("משפחה"), בעזרת ניצולים ומחלצים, את הדרמה שהתחוללה לפני 20 שנה באסון הגדול שלקו 405 מול היישוב טלז-סטון.

אלא שגם עיתון "בקהילה" עשה ל"משפחה" את מה ש"משפחה" עשה ל"שעה טובה" ופרסם אף הוא כתבה העוסקת בשחזור האסון בעזרת מחלצים וניצולים. עין לא מקצועית יכולה לגלות שהכתבה ב"בקהילה" איננה מושלמת דיו.

בעוד "משפחה", הרים "פרויקט שחזור" של האירוע כשהוריד לוואדי תשעה מהניצולים והמצילים יחד עם נהג האוטובוס, ב"בקהילה", אולי בשל קוצר הזמן, הסתפקו בירידה לוואדי עם יו"ר זק"א יהודה משי זהב ור' יואל קלפהולץ, שלימים היוו את גרעין ההקמה של ארגון זק"א בעקבות אותו אסון. אלא שמשי-זהב לא נכח באירוע ההוא לפני 20 שנה, על אף שפרטי האירוע נהירים לו והוא משחזר אותם כאילו נכח במקום.

יתר המרואיינים בכתבה, כולל נהג האוטובוס שחזר בתשובה מאז האסון, שיחזרו את האירועים באמצעות שיחה טלפונית. שנאמר: קנאת סופרים תרבה כתבות...

כיתות חסרות או חסרים?

עורך עיתון – ואת זה יודע כל קורא עיתונים ממוצע – אמור לדעת את כללי השפה על בוריה. לא ברור כיצד בעמודו הראשי של עיתון "השבוע בירושלים" מופיעה הכותרת: "בירושלים חסרים 1200 כיתות לימוד". חסרות, ולא חסרים, היה מזדעק כל מגיה לשוני. הטעות הלשונית שבה על עצמה גם בידיעה עצמה המופיעה בעמ' 8.

תחקיר קצר של "המקלדת" מגלה שהמקור לטעות, הוא לשכת ח"כ מנחם אליעזר מוזס, משם נשלחה ההודעה לעיתונות למערכות העיתונים. בעוד יתר העיתונים דאגו לתקן את השיבוש הלשוני, בעיתון הירושלמי מבית "קו עיתונות", נרדמו בשמירה.

ומילא זאת, ניחא. בעיתון הבני-ברקי של "קו עיתונות" ("קול העיר") מצאנו מודעה שמקומה במדורי הסאטירה. ברכת מזל-טוב שנכתבה לאחת מעובדותיה המסורות של מערכת העיתון לרגל הולדת הבת, לוותה בכיתוב: "שתזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו".

ואידך, זיל צחוק...

ממתינים לך באתר האינטרנט

כמעט מבלי ששמנו לב, מודעת הפרסום של בנק מזרחי-טפחות המתפרסמת בעיתונות החילונית, עשתה את דרכה לעיתונות החרדית, מבלי שיבוצע בה אדפטציה כמקובל במודעות העוברות גיור לחומרא לפני שהן משוגרות אל מערכות העיתונים החרדים.

הילדים המופיעים במודעה המזמינה את הקוראים לבצע פיקדון עבור הילדים, הם אותם ילדים נטולי כיפה וציצית. אפילו הכיתוב "אנחנו ממתינים לך בטלפון ובאתר האינטרנט שלנו", נותר כמות שהוא. ככה זה כשעל המודעה עצמה, חתום משרד הפרסום החילוני "ראובני פרידן".

שריד לדור ללא דעה

ואם אפשר, קצת ביקורת עצמית: התחרות הלא בריאה של "כיכר השבת" מול האתר "בחדרי חרדים" עשויה לגרום רק נזק. השאלה מי הראשון שהעלה את הראיון עם יוסי שריד שפורסם בשני האתרים במקביל והועלה בהפרש של דקות ספורות לטובת כיכר השבת, הוא קטנוני ומיותר.

אפשר לחשוב שמדובר בראיון בלעדי עם אחד מפוסקי הדור. הרי בראיון עצמו הוא מספר ש"כמה מחבריו הטובים הם חרדים", חרף העובדה שאמירה זו נשמעת אנטישמית. על הדרך, הוא מסביר לקורא החרדי מדוע הפוליטיקאים החרדים סחטנים ומושחתים.

דברים כאלו אמורים להישמע בחדרי חדרים, לא בחוצות קריה ומעל כיכר השבת.

יש לכם גם ביקורת עיתונות? החל משבוע הבא מדור חדש בטורביקורת הגולשים. כתבו לנו ל: b@kikar.net

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר