כל החדשות שגילה פרויקע העגלון הדהימו אותו. הוא בן הכפר עומד ורואה את נפלאות העיר הגדולה ואינו שבע.
מה שהכי הדהים אותו, שתושבי העיר קנו לעצמם הרגלים ותכונות המותאמות להפליא לקצב הזה של סחרור.
איך אמר פה אחד האנשים: מה, אתה חי בכפר? בטח שם כל כך משעמם!...
התבונן פרויקע בכאן ובכאן. טייל בשווקים המודרנים, בכיכרות העיר. ראה את בניני העסקים שתפחו ונעשו חלק מנוף העיר. והתפעל.
הם לא עובדים קשה. לא חורשים, ולא זורעים ולא מנקים את הרפת. אז מה בדיוק עושים כאן?, ממה מרוויחים?, איך כל זה מתנהל?, מה סוד הקסם הזה?.
סניף הדואר הקרוב
הוא נעמד ליד בית הדואר. רואה אנשים רבים ממתינים בתור. איש אחד ניגש לדלפק, מוציא כמה שטרות. משלם ומקבל חבילה גדולה.
הוא רץ אל איש העסקים, ובהתעניינות שואל אותו: מה יש בחבילה?
למרות הפתעתו של הנשאל, הוא ענה: סחורה יקרה מאוד.
ככה?! נדהם פרוייקע. מה זה אומר? איזו תחנת חלוקה זו?
בדים יקרים מסין
והנה ניגש הבא בתור. גםף הוא משלם סכום פעוט של רובלים. ומיד מביאים לו מזוודה ע-נ-קי-י-ת.
פרוייקע אץ רץ אחריו: אמור נא לי בבקשה. מה יש לך במזוודה?
הביט בו במבט חשדני. למה אתה מתעניין במזוודה שלי?! עיניו התמימות של פרויקע, הרגיעו אותו. אז סיפר לו בחביבות: זו מזוודה עם אריגים יקרים.
חיבר פרוייקע את הנתונים הללו לכדי הסבר פשוט ביותר: כאן משלמים כסף מועט ומקבלים רכוש יקר. זו כנראה תחנת חלוקת מתנות...
תחנת חלוקת מתנות
הוא נעמד בתור. רוצה לנסות את מזלו. כשהגיע סוף סוף אל הדלפק, הוציא מכיסו סכום כסף ונתן לפקיד. פרוייקע גם ביקש לקבל כמתנה סחורה הכי טובה שרק ניתן...
הפקיד פר. בצחוק משועשע ולא יכול היה להרגע מצחוקו.
פרוייקע נבוך ביותר. הבין שטעה. אבל בכל אופן ראה אנשים שכן קיבלו כאן כל מיני דברים. מה ההבדל בינינו?
כאן לא מחלקים מתנות, הבהיר לו הפקיד. כאן כל אחד מקבל את רכושו הפרטי. כל החבילות שראית, היו חבילות של בעליהם. הם שילמו לי רק על השירות של העברת הסחורה.
פה בדואר, לא מחלקים מתנות. זה רק שינוע מכתובת לכתובת.
רק מעבירים את האוצרות לכתובת המיועדת
בתי הדואר פזורים בכל רחבי החיים שלנו. בפרשת אמור אנחנו קוראים על כל התחנות הנפלאות הללו.
ד' נתן לנו את החגים ואת הימים הטובים. כל לוח השנה היהודי כתוב בפרשת אמור. פתאום אנו מתוודעים לחבילות הנפלאות שמשוגרות אלינו היישר מהשמים. החגיגיות, השמחה, אהבת ישראל, הקדושה, הנתינה, ומה לא.
במעגלי השנה היהודית ישנן הרבה נקודות זמן אשר יכולים לפעול בהם להשבחת הסחורה והגדלתה. לכל חודש ענין משלו. לכל יומא טבא שפע שנבקע. יש לנו דרכים להגדיל את הסחורה, להעצים אותה.
ועכשיו, אנחנו מתוזכרים בכל החשבון הטוב הצפון לנו. כל התאריכים והזמנים המיוחדים. כל המועדים בהם ישלחו לנו את החבילות הגדולות עם הסחורות המשובחות. גדולה השפעתה של השבת הזו. והשמחה הגדולה בה. כפי שאמרו חכמינו: שכר מצווה – מצווה.