בגדי קודש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי (שמות כח' ד')
הרמב"ם והחינוך מונים את לבישת בגדי הכהונה במניין המצוות
החינוך במצווה צט' והרמב"ם בספר המצוות בעשה לג' מונים את לבישת בגדי הכהונה במניין המצוות אך הרמב"ן חולק וסובר שלבישת בגדי הכהונה איננה מצווה בפני עצמה ולכן איננה כללת במניין המצוות אלא היא רק תנאי בקיום מצוות עבודת בית המקדש ונכללת במצוות עבודת בית המקדש.
קושיית הרמב"ן על הרמב"ם
הרמב"ן מקשה שלשיטת הרמב"ם המונה את לבישת בגדי הכהונה כמצווה עצמאית, מדוע הרמב"ם לא מחלק את המצווה לכמה מצוות והרי ישנם כמה סוגי בגדים כגון בגדי כהן גדול, בגדי כהן הדיוט, בגדי זהב ובגדי לבן ואם כן בכל סוג של בגדים יש מצווה שונה וממילא בכל מעשה לבישה של כל סוג מקיים לכאורה מצווה שונה.
תירוץ הגרי"ז על קושיית הרמב"ן
הגרי"ז בזבחים יח. מתרץ את קושיית הרמב"ן שהרמב"ם סובר כי המצווה בלבישת הבגדים היא היות הכהן לבוש בבגדי הכהונה ולא עצם מעשה הלבישה, לא הכנסת היד לתוך הכותונת ולא חגירת האבנט עושות את המצווה אלא כאשר הכהן כבר לבוש בבגדי הכהונה אז הוא מקיים את מצוות לבישת הבגדים ולכן לא משנה איזה סוג בגד הכהן לבוש, בגדי זהב או בגדי לבן העיקר שהוא לבוש בבגדים הנקראים בגדי כהונה כי זוהי המצווה להיות לבוש בבגדי הכהונה ושם הבגד אינו משנה לעצם קיום המצווה.
שני הדינים במצוות לבישת בגדי הכהן
הגרי"ז מבאר כי לשיטת הרמב"ם ישנם שני טעמים במצוות לבישת בגדי הכהונה א. כי רק כאשר בגדי הכוהנים עליהם אז הכוהנים קדושים בקדושת הכהונה כדי לעבוד בבית המקדש, כפי שהגמרא בזבחים יז: דורשת מהפסוק "וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעות והייתה להם כהונה לחוקת עולם" בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם. ב. שצריך לעבוד בבגדים שהם לכבוד ולתפארת
רש"י ותוס' סוברים שבגדי כהונה קרועים פסולים מדין כבוד ותפארת
רש"י בזבחים יח. והתוס' ביומא יב: סוברים כי בגדי כהונה קרועים פסולים מדין לכבוד ולתפארת שאין דרך כבוד לעבוד בבגדים כאלו. הרמב"ן חולק וסובר כי בגדים קרועים נפסלים כי במקום הקרע אין בגד מקום החור והקרע הוא חלול ולכן כהן העובד בבגד קרוע נחשב מחוסר בגדים או לפחות מחוסר ממקצת בגדים ולכן עבודתו נפסלת לאור החיוב לעבוד בבגדי כהונה.
נפק"מ להלכה מדין כבוד ותפארת
א השו"ע או"ח סי' צח סעי' ד' כותב "התפילה היא במקום הקרבן וכו' וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפילה כמו בגדי כהונה " וכו' עיין שם
ב הרמ"א או"ח סי' קמז' סעי' א' כותב דאין לגלול את הספר תורה במפה קרועה אם יש לו אחרת ומבאר הגר"א כי מקור דברי הרמ"א הם רש"י ותוס' הפוסלים בגדי כהונה קרועים מדין כבוד ותפארת ומוסיף המשנה"ב שאפילו שמעיל הספר תורה והאבנט חדשים אלא שיש בהם קרע ג"כ אין להשתמש בהם כי הקרע פוסל מדין כבוד והתפארת.
נפק"מ להלכה מדין בגדיהם עליהם כהונתם עליהם -
מחלוקת הרבינו תם ורבינו פטר האם מותר להשתמש בכהן כשאינו לבוש בבגדי כהונה
המרדכי בגיטין סימן תסא' מביא כי הרבינו תם הסכים שכהן יצוק מים על ידיו והקשה תלמיד אחד והרי הירושלמי בברכות פרק ח' הלכה ה' כותב שהמשתמש בכהונה מעל וממילא אסור היה לרבינו תם להשתמש בכהן ותירץ הרבינו תם שמותר להשתמש בכהן כי אינו לבש בגדי כהונה וממילא אין כהונתו עליו כפי שלמדנו בזבחים יז: בגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והקשה עוד התלמיד אם אין בגדים ולכן גם אין כהונת הכוהנים עליהם אז שלכל ענייני קדושת הכוהנים גם נאמר שאין כהונתם עליהם ותירץ הרבינו פטר שבאמת גם כשאין הכהן לבוש בבגדי כהונה יש קדושה לכוהנים לעניין איסור השימוש בהם ולכן אסור להשתמש בכהן אלא שלכהן יש זכות למחול לישראל.
ומבאר הט"ז באו"ח סי' קכ"ח סעי"ק ל"ט שהכהן יכול למחול רק אם מקבל הנאה מהישראל עבור שימושו ואז אין את האיסור של מעילה אם הישראל משתמש בכהן.
ונמצאנו למדים כי יש מחלוקת בין הר"ת והרבינו פטר האם כשאין הכהן לובש בגדי כהונה מותר להשתמש בו דלפי הר"ת מותר ולרבינו פטר אסור אלא אם הכהן נהנה ונאות למחול.
תירוץ הנשאל דוד על קושיית התלמיד לר"ת
אלא שעדיין זקוקים אנו לבאר את קושיית התלמיד לר"ת שאם נאמר שכאשר הכהן אינו לבוש בבגדי כהונה מותר להשתמש בו כי אין כהונתו עליו אז שלכל ענייני קדושת הכהן ג"כ נאמר שאין קדושתו עליו ומתרץ הנשאל דוד באו"ח סימן ד' כי התלמיד שביקש להתיר גם את שאר ענייני קדושת הכהן התכוון לאיסורים שחלים על הכהן כגון איסור טומאה למתים, איסור נשיאת גרושה וכדו' ובאיסורים אלו גם אם הכהן חילל ונשא גרושה ברור שעבירת הנישואין עם הגרושה לא תתיר לכהן להיטמא למתים למרות שממש חילל את הכהונה וכן על אותה הדרך כהן שנטמא למת ברור שלמרות טומאתו אסור לו להתחתן עועשו ם גרושה, משמע מכך כי יש דינים שחלים על הכהן מעצם היותו כהן ומעצם היותו בן של כהן ללא שום קשר לדין לבישת בגדי הכהונה ורק בענייני עבודת בית המקדש קיים דין נוסף של לבישת בגדים וביחס לעבודות המקדש נאמר בגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם.