הפילוג הליטאי: אחד מהוגי הדעות הידועים בציבור החרדי הינו עורך מגזין "משפחה" הרב משה גרילק, שלצד תפקידו כפובליציסט הינו גם מרצה רהוט ואיש ספר נודע, המפרסם את הגותו מידי שבוע בעיתון שבעריכתו וכותב מאמר השקפה הבוחן את עניני השעה ומתייחס לנושאים הבוערים על סדר יומה של היהדות החרדית.
השבוע בוחר גרילק להתייחס לפרשת ההקלטות והאזנות הסתר בבית מרן הגראי"ל שטיינמן וכן להפגנות הסוערות שקיימו אנשי תנועת בני תורה במחאה על מעצרו של בן הישיבה שסירב להתייצב בלשכת הגיוס כהוראת רבותיו.
במאמרו בוחר גרילק ששימש בעבר כעורך הראשי של העיתון הליטאי "יתד נאמן" ומאז שפרש נמצא בעימות נוקב אל מול מי שהחליף אותו בתפקיד זה נתי גרוסמן, לכוון את חיציו כנגד התנהגות התנועה הליטאית החדשה תוך שימוש בביטויים חריפים ונוקבים.
"מעשה הנבלה שהתפרסם בראשית השבוע שעבר, אף כי ראוי הוא לכל גינוי, גרם לי הקלה וסיפוק", פותח גרילק את מאמרו, "האזנת הסתר לזולת, לשיחות פרטיות בביתו של מרן הגראי"ל שליט"א וחשיפתן באמצעות העיתון העוין "הארץ" באוזני העם כולו על מנת לקנטר ולהעליל, העניק לי את מה שביקשתי לדעת זה זמן רב. לשמוע משהו על הפעילות הנעשית מאחורי הקלעים בשאלת הגיוס".
"אני לא מעוניין לדעת פרטים סודיים שמוטב לשומרם מאיתנו. לי חשוב להיות משוכנע שמתנהל תהליך חיובי. אכן, השקט מסביב לביתו של מופת הדור שליט"א מול המהומה שמעוררת הקבוצה הרעשנית גרם למועקה. לא ידעתי מה בדיוק מתחולל, האם נעשות פעולות כדי לקדם את פני הרעה או שמא יש משהו בטענת העוינים, על אדישות וחוסר מעש", כותב גרילק.
"והנה, הגילוי ה'דרמטי' של המסמכים הוכיח לנו שאכן נציגי הציבור הלגיטימיים, שלוחי דרבנן הראויים, מנהלים פעילות ענפה מאחורי הקלעים, וכפי שמתברר, הישגיהם במזעור הנזקים רב יותר ממה שנדמה", הוא כותב, "בכך הוכח סופית, שמול התחושה שגרמו לנו הרעשנים בפעולות הסרק שלהם, לחשוש שמא קיים איזה רפיון בנושא גזירת הגיוס, באה החשיפה ה'סנסציונית' ולימדה שלא כך הוא".
גרילק ממשיך וכותב כי "הם, מגלי הסוד והולכי הרכיל, הבטיחו חומר נפץ והנה, אפילו נפץ לפורים אין בדברים שפורסמו. במטרתם להזיק, מתברר שהם סובלים מבעיות בהבנת הנקרא ובהבנת המציאות בכלל, אבל זו בעיה שלהם. לנו חשוב להיווכח ששלוחי מרן הגראי"ל שליט"א ממשיכים בדיוק את מורשתו של הרב שך (בה גאים המלעיזים!) ולמעלה בקודש החזו"א זצ"ל, שהתווה עם קום המדינה כיצד עלינו להתנהל במורכבות היחסים הסבוכים עם השלטון, כדי לשמור על פך השמן הטהור, שבאמת יישאר טהור. כך פעל כל השנים 'ועד הישיבות'".
"והנה", מבהיר גרילק, "מרן הגראי"ל נוהג בדיוק כפי שהם, גדולי עולם ומנהיגי העדה, נהגו. כפי שקיווינו כך קורה. מתנהלים מגעים סדירים עם נותני הטון בחברה בשלטון, וכן עם גורמי הצבא השונים, ונזכיר עוד פעם: כפי שנהגו כל מנהיגי העדה שלנו בדורות עברו. גם בימיהם נשמעו נגדם זעקות ה'איני מכיר' של הנטורי קרתא. והם, בפעילותם השיגו את המירב למען לומדי התורה בחברה שלנו".
"כך גם יקרה הפעם בעזרת השם. הניסיון הנואל לזעוק כאילו יש כאן הנהגה חדשה מעלה חיוך ציני על שפתיי. וכך כל מבוגר שמביט על הצעירים המתפרצים מחוללי המאבק דהאידנא, המשכתבים את ההיסטוריה בתקווה שכולנו, שהיינו עדים לעבר, סובלים מאובדן זיכרון מוחלט", כותב גרילק.
בהמשך "עוקץ" גרילק את האידיאולוגיה של הפגנות בני תורה ושואל: "מילא אנשי העדה הירושלמית; מורשתו של החזון איש לא הייתה אף פעם מורשתם. אבל הקנאים החדשים שכרתו לאחרונה ברית אחים עם הנטורי קרתא, מה קרה להם שנטשו את מורשתו של החזו"א, אבי הישיבות כולן? נטשו את לימוד התורה למען ההפגנות האלימות?ץ ראו איזה פלא דווקא הגראי"ל שמואשם בסטייה מן הקו של הגדולים בדורות האחרונים כולל החזו"א, נקט קו הפוך, התואם להפליא את גישתו של החזו"א בסוגיה זו. זה זמן רב שהוא מבקש מכל בחורי הישיבות ואברכי הכוללים להתמיד ביתר שאת בלימוד התורה, בעת כזאת שבה הלימוד נתון במתקפה אדירה כדי לבטל את הגזרות".
"ההפגנה פרצה בגלל מאסרו של בחור ישיבה שסירב להתייצב לצבא", כותב גרילק, "אם נדייק בעובדות, הוא לא נעצר בגלל סירובו להתגייס, כי אם אגב בדיקת רישיונות בשעת נהיגה. אגב כך למזלו הרע (ואולי הטוב, שכן מספר ימים הוא היה במוקד ההתעניינות) התגלה שלא התייצב".
"די בעובדה שהתגלתה במקרה והובילה אותו אל המחבוש, כדי לצאת בהפגנה 'ספונטאנית', כפי שכתב ביטאונם. כן, כן: ההפגנה הייתה ספונטאנית. כבר לא צריך לשאול סמכות תורנית כלשהי. משנתו של גאון 'ההשקפה' לימדה אותנו שאחר הסתלקותו של מרן הגרא"מ שך הכול כבר ברור, רק צריך לדמות מילתא למילתא כדי לדעת איך להתנהג. אז צעירי הצאן קלטו השקפה נפלאה זאת ויצאו להפגין. האם בדקו למען מי הלכו להפגין? על פי מידע שקיבלנו, העצור אינו תלמיד הישיבה הקלאסי השקוע בלימוד (בלי להרחיב בנקודה זו)", מאשים גרילק.
לדבריו, "דומני שהיה זה מרן הגרא"מ שך זצ"ל שקבע נחרצות שאסור לבחורי ישיבה ללמוד נהיגה. זאת ועוד, עד כמה שזכור לי, הוא גם הורה לוועד הישיבות לא להעניק לבחורים מן הסוג הזה פטור של תורתו אומנותו. הוראה מעשית זו אומרת, שמבחינתו של הרב שך, ילך לצבא. כלומר, הבחור העצור הנוכחי הוא לא בחור הישיבה הקלאסי שעליו צריכים להגן, לא באמצעות הפטור הניתן ללומדי תורה ולא באמצעות הפגנות למען כבוד התורה".
"לסיכום, אלו הנושאים את שמה של מורשת הרב שך בלהט על שפתותיהם בגדו בהפגנות אלו במורשתו של מרן זצ"ל", טוען גרילק.
בשלב זה של המאמר מבהיר גרילק כי מטרתם האמיתית של המפגינים היתה להתנגד למרן הרב שטיינמן. "אני חושב שהם יודעים זאת", כותב גרילק וממשיך: "זה אולי מתסכל אותם, אבל אין להם ברירה. כפי שאמר לי איש מן המפלגה ההיא: "אנו חייבים שיהיו עצורים, אחרת, איך נוכל להוכיח שצדקנו נגד האיש מבני ברק". אתם מבינים? מול ההצהרות הנלהבות עם זעם בעיניים ש"כולנו נלך לכלא אם ייעצר אפילו לומד תורה אחד ונקדש שם שמים וכו' ", הצבא לא משתף איתם פעולה. הוא לא אוסר בחורי ישיבה. זה נורא! גם לא עריקים שלא התייצבו התייצבות ראשונה. מה יהיה איתנו? איך נוכל למסור את הנפש וללכת לכלא?!".
"על כן, גם עצור זה, עם כל חוסר הרלוונטיות שלו לגבי המאבק למען התורה, שימש עילה להפגנות עם אלימות, עם ההשתוללויות, עם הקריאה הגועלית 'נאצים', עם שריפת ניידת, ממש 'כמיטב' חזונו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל, שראינו אותו צועק בדם לבו: 'רק בלי אלימות! רק בלי אלימות!', תוקף גרילק את המפגינים, "איך יכלו בחורי ישיבה שלא גדלו והתחנכו בערוגות הכוחנות של מאה שערים לנהוג כך בשעה שהלכו 'למסור את נפשם' לכאורה למען התורה. בוודאי הם מאמינים ששריפת הניידת וקריאות 'נאצים' הם מורשתו של הרב שך, שכן בשם מורשת זו הם יצאו למרוד, ואותה הם רוצים להנחיל לדורות הבאים".
גרילק מתייחס לקריאתו של הרב דוד זיכרמן, אותו הוא מכנה "דובר המהפכה",שאמר: "אנו נתאבד למען התורה", וכותב: "ידידי הטוב הרב זיכרמן, אל תיעלב. משפט זה הוא קשקוש, הוא ללא כיסוי. נמסור את הנפש למען התורה אם נצטרך, זה כן. אבל להתאבד?".
"במחשבה שנייה", מסיים גרילק, "מבלי שהתכוונת לכך, חלק מן המפגינים, בהתנהגותם כבר התאבדו. חלקים בנפשם אבדו להם. חבל...".