אליהו הנביא היה מתגלה בכל יום לרב ענן. והיה לומד איתו סודות התורה.
רב ענן כתב את דיברותיו של אליהו הנביא, המורה השמיימי שהגיע משמים ללמדו. והדברים מובאים בספר "תנא דבי אליהו".
וכך סיפר אליהו הנביא: פעם אחת עברתי ממקום למקום. והנה, בא לפני אדם אחד ושאל אותי בדברי תורה. אחר כך אמר לי: רבי! שני דברים יש לי בלבבי, ואני אוהבם אהבה גדולה: תורה וישראל, אבל שאלה יש לי. איני יודע את איזה מהם לאהוב קודם. את התורה או את ישראל?
מספר לנו אליהו הנביא: עניתי: דרכם של בני אדם שהם אומרים: תורה קודמת לכל! אבל אני הייתי אומר: ישראל קדושים קודמים.
המניין שבנה את ירין
הם ראו אותו ברחוב וביקשו ממנו לעשות מצווה.
הרבה זמן לא שמע על מצוות, וגם לא זכר שהיה פעיל באחת מהן. לפיכך התבייש מאוד לענות את האמת, שהוא לא יודע איך עושים את זה.
מה אתם רוצים ממני בדיוק? שאל אותם ירין. "להשלים מנין" הבהירו לו השניים בעלי החזות החרדית.
"מנין, או בנין?" ממש לא הבין הם גררו אותו פנימה ומיהרו לבשר על 'העשירי' שהגיע. הראו לו בסידור את המיקום המדויק ועמדו לצידו כל העת.
עכשיו העיז להתבונן סביבותיו. שני הללו שהביאו אותו נראו כחרדים לכל דבר. אבל חוץ מהם ב'מנין' הזה – כפי שהם מכנים את הקבוצה – יש המון סוגים. פועל בנין, איש מבוגר ממוצא שונה, אחד שניכר עליו כי זה מקרוב נחת מחו"ל. רב בעל זקן מרשים, עוד מישהו מתולתל עם גי'נס שחוק. וגם הוא עצמו הוסיף משהו לצבעוניות.
איך כל אלו מסתדרים ביחד? שאל את עצמו כשהוא מעיף עיניו לצדדים מדי פעם.
הצמד שהביא אותו הורה לו שהתפילה נגמרה והוא "משוחרר".
"רק רגע!" נעצר לשאול. "המנין הזה – שאתם דיברתם עליו , הוא קבוצה מגובשת?"
כל היהודים מתפללים יחד
"מגובשת מאוד!" מיהר האחד לענות. "כולנו כחטיבה אחת התפללנו יחד. אנחנו שותפים לדבר מצווה".
"נכון". אמר באיטיות. "עשינו ביחד מצווה. אבל אותי למשל לא הכרתם קודם?".
"אז מה? אנחנו מכירים עכשיו. ואנחנו מאוד מעריכים שהגעת להתפלל איתנו כי אם לא היינו עשרה לא היינו יכולים להתפלל את כל התפילה".
"והעשרה, כלומר המנין, יכולים להיות מכל הסוגים?" המשיך ושאל
"לא!! הם צריכים כולם להיות יהודים!!"
הוא התחייך. התשובה הפתיעה אותו. קריטריון מובהק אחד.
"קצת קשה לגשר על פערים של כל כך הרבה סוגי אנשים". המשיך בכל זאת.
"למה?" בוא הצטרף אלינו לשיעור. ותראה עד כמה זה קל.
גם הטיפה והים הגדול
מצווה, אמרו רבותינו, גוררת מצווה. וכך המנין הפך לשיעור והשיעור הפך לרצף וטיפה לטיפה הצטרפו לים הגדול.
"מה שהכי קונה אותי" , מצטחק ירין שכבר נהיה מזמן ארנון, זה שדווקא הנס הכי גדול של החיים שלי, נעשה לי בהיסח הדעת".
האם ארנון יכול לומר מה בדיוק גרם לו לחזור בתשובה? כן. ללא ספק, אתה יכול להיות שונה מקצה אל קצה – אבל אתה שותף אמיתי בכל מצווה. אין את זה בשום חברה אחרת".
איזו אגודת פרופסורים, תתן לך להכנס לדיונים הכי חשובים שלהם, אם אתה חסר השכלה?
איזו אידאת עתונאים בעלי שם, יתנו לך להיות שותף חתום על הפעילות שלהם?
ואיזו פעולה גדולה יותר משיעור תורה? או מתפילה? וכאן, בדבר הכי רוחני, קוראים לי להצטרף 'למנין'...
ויחן שם ישראל
אמר הרבי האמרי אמת, 'ויחן' – מלשון חן. כל אחד מצא חן בעיני חברו. איזו אחוה! מדרגה טהורה לקבלת התורה.
ההכנה הכי גדולה לחג המתקרב, היא למצוא את נקודת החן, הנקודה הטובה , כלשון רבי נחמן מברסלב, שבכל יהודי.