הבוקר יוגש לקריאה ראשונה בכנסת טיוטת החוק לשוויון בנטל הקובעת את הכללים לגבי שילוב חרדים ובני מיעוטים בשירות הצבאי והאזרחי. מתברר כי לדברי עסקנים ואישי ציבור חרדים שעברו אמש על הטיוטה הרי שהיא כוללת סעיפים ותתי סעיפים שהוכנסו על מנת ולהגביר את הפגיעה הקשה בעולם התורה.
לידי כיכר השבת הגיעה הטיוטה המלאה הפותחת כביכול בדברי שבח והלל לעולם הישיבות אולם עד מהרה מופיעים בין השורות התקנות הדרקוניות שנועדו למוטט את מוסדות החינוך ולהקשות על מנהלי הישיבות.
"בימי תקומתה של מדינת ישראל, מתוך חורבות הגלות ועשן הכבשנים, נולדה מחדש הריבונות היהודית בארץ ישראל. אך לא רק היא קמה לתחייה - גם עולם התורה החל להשתקם מהריסותיו. ההצלחה הייתה פלאית: בשישים וחמש השנים האחרונות קמו ישיבות רבות, לומדי התורה גדלים ומשגשגים, וחריפות ולמדנות בוקעים ממרכזי התורה הפזורים לאורכה ולרוחבה של הארץ".
פריחת הלמדנות היא השג, אך צריך לגייס את החרדים
"קימום הריבונות ופריחת הלמדנות, המדינה והתורה, שני אלו הם ההישג הכפול של ההיסטוריה הישראלית החדשה. ואולם עד כה התקיימו שני אלו כקווים מקבילים שלא נפגשים; שני העולמות המשגשגים הללו חיו זה לצד זה, לעיתים בעימות ולעיתים באדישות, אך מעולם לא חברו זה לזה".
במגילת העצמאות נקבע שמדינת ישראל תהיה מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. מייסדי המדינה, הניחו את ערכי התורה והנביאים כיסודות של המדינה. היסוד שעליו נשען הבניין הלאומי כולו הוא השאיפה לבנות חברה צודקת ומתקדמת, המקבלת השראה והדרכה מהמסורות היהודיות העתיקות.
"שאיפה זו קיבלה תנופה חדשה בתקופה האחרונה. מסמך זה הוא תוצאה של הקשבה עמוקה לקריאה הישראלית הכפולה. ממשלת ישראל שואפת לעצב חברה צודקת, בה המשאבים, הזכויות והחובות מחולקים בצורה והוגנת ושוויונית. כל זאת מתוך חיבור של אמת לקריאתם של נביאי הצדק ולמקורות הנצח היהודיים".
"השעה קוראת: החברה הישראלית בשלה לצעד הנוסף – קירוב שני ההישגים הגדולים הללו זה לזה; חיבור העולם התורני למרחב הריבוני. שירות המדינה ומוסדותיה לצד העמקה במקורות ההשראה שלה - שירות צבאי ואזרחי לצד לימוד תורה - יביאו להתחזקות, להתעצמות ולהתלכדות החברה הישראלית, מתוך הערכה וכבוד הדדי וציפייה משותפת לעתיד טוב יותר ושלם יותר".
"לשם כך, ובמטרה להגדיל את השוויון בנטל הצבאי והכלכלי, למצות את פוטנציאל הצמיחה של כלל המשק ולצמצם את רמת אי השוויון והפערים החברתיים באמצעות העלאת שיעור התעסוקה במגזר החרדי, ובהמשך להחלטת ועדת השרים לשוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה נטל/23,לאמץ את המתווה לשותפות במשימה ונשיאה בנטל הצבאי והכלכלי".
גזרות קשות במסווה של מילים רכות
לדוגמא ישיבות שתלמידיהן לא יעמדו ביעדי הגיוס ישללו תקציביהן ויועברו לישיבות אחרות שכן יעמדו ביעדים ושתלמידיהן יגויסו.
בנוסח הטיוטה נכתב: "ככל שיוותר עודף מהתקציב השנתי הנובע מזכאותן של הישיבות לתמיכה בשל אי עמידה ביעדי הגיוס וכן מקיזוז תמיכות כתוצאה מביקורות יוקצה התקציב הנותר לתמרוץ ישיבות ששיעור העמידה הפרטני שלהן ביעדי הגיוס עולה על 75% משיעור יעדי הגיוס" כשלדברי העסקנים מדובר בעצם בהתערבות בוטה בסדרי הישיבות כאשר הצבא יחליט מאיזה ישיבה לקחת תקציבים ולאיזה ישיבה לתת אותם במקום זה הכל כפי יעדי הגיוס שייקבעו.
בנוסף עולה מהטיוטה האפשרות להקמת ישיבות הסדר חרדיות כאשר נכתב: "מסלול ישיבות ההסדר ייפתח גם בפני ישיבות חרדיות שיוכרו ע"י שר הביטחון בשים לב להמלצת וועד ראשי הישיבות ובהתאם לתנאים שייקבעו ע"י שר הביטחון".
בעניין הביקורות והפיקוח בישיבות גם מובאים בטיוטה כי יש להקפיד על עריכת ביקורות במוסדות מסויימים לפחות במשך 3 פעמים בשנה כאשר בתוך הדברים נמצא הסעיף הבא:" להטיל על שר הביטחון לבטל מעמד של ישיבה מוכרת לצורך חוק שירות ביטחון באם בשתי ביקורות רצופות נתגלתה חריגה כפי שייקבע בתקנות"
כמו כן מובאת בטיוטה הצעה מהפכנית "להקים צוות בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה ונציגי המשרדים לבחינת יישומם של מנגנוני בקרה ואכיפה מתקדמים לרבות אמצעים ביומטרים לשיפור והגברת האכיפה במוסדות תורניים, וזאת הן לצורך וידוא עמידה בתנאיו של חוק שירות הביטחון והן לצורך וידוא עמידה בתנאי הזכאות של מבחני התמיכה במוסדות הלימוד התורניים".
מזעזע לחשוב שהממשלה וצה"ל יקימו שערים בכניסה לישיבות וחייבו כל בחור לחתום בטביעת אצבע בתחילת סדר א' על מנת ולוודא שהוא אכן לומד וזכאי לפטור משירות צבאי. אומרים הגורמים הפוליטים החרדיים בכעס.