השבוע החלו הלימודים בבית-ספר החרדי לבנות העצמאי-באמת של העיר עמנואל. הבית חינוך אינו מקבל תקציבי הממשלה ולכן אינם מחוייבים לחוקיה ולתכתיביה ולתכניה, ומעתה יוכלו לחנך את בנות ישראל הכשרות בדרך ישראל סבא וברוח אמהותינו מדור דור.
אין כל צורך להאריך במלים, ורק אצטט את דברי הגה"ח רבי יצחק בר לב, רב היישוב עמנואל בשיחה מיוחדת עם עיתונאי: "לכתחילה רצו את ההחלטה הזאת שלא לקחת את תקציבי המדינה. גם דעתם של כל גדולי ישראל היא שלא לקחת, אלא שראו שהקב"ה מנהיג את העולם בצורה כזאת אז השאירו את הפתח פתוח.
"כל כסף שנלקח מהמדינה הוא לא בטוח ולכן עדיף שלא לקחת", מסביר הרב בר לב את הסיבה לכך שבעמנואל שמחים על ההחלטה. "דיבר איתי רב ההתנחלות ´ברוכים´ הסמוך לעמנואל. שם הם לא לוקחים כסף מהמדינה ולאחרונה הם בנו שם מקווה. הכול הם בנו מתרומות מלבד התנור של המקווה שהם לקחו אותו מהיישוב חומש שנהרס. ´רק התנור הזה עושה לנו בעיות´, הוא אומר לי. הסיפור הזה רק ממחיש כמה לא צריך לקחת כספים מהמדינה".
במהלך השיחה מספר הרב בר לב, כי באחרונה הוא שוחח עם כמה רבנים חשובים מאוד בציבור החרדי, שטענו כי בקרוב מאוד עניין התקציבים יגיע להכרעה אצל גדולי ישראל. "לא יעבור הרבה זמן ויצטרכו להכריע. ישנן בעיות רבות העומדות על הפרק, שהחינוך החרדי מתמודד איתם", מסביר הרב. אולי זאת תהיה הזדמנות כללית לכלל המוסדות בארץ-ישראל המשתייכים לחינוך העצמאי ללמוד מאיתנו ובהתייעצות רבנים לא לקחת כספים מהממשלה".
לעומת דברים יהודיים ונרגשים הללו, דוקא הפוליטיקאים החרדיים והפרשנים המזדנבים אחריהם, רואים בזה איום על תפקידיהם, ומנסים בכל דרך להטיל מורך בלבות גבורי כח עושי דברו.
משפט נוסף שצוטט בשיחה עם רב העיר: "כל ההתנכלויות שמתנכלים למוסדות החרדים והדרישות הגבוהות שדורשים מאיתם עושה את הרושם כי הם לא רוצים בטובתנו, אז למה אנחנו צריכים לקחת מהם את הכספים?" - מביאנו לצטט את המדרש שמות רבה: רבנן פתחין פתחא להאי קרא: בה´ בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם. ללמדך: כשמת יוסף, הפרו ברית-מילה. אמרו: נהיה כמצרים. מכאן אתה למד, שמשה מלן ביציאתן ממצרים, וכיון שעשו כן הפך הקב"ה האהבה שהיו המצריים אוהבין אותן לשנאה, שנאמר הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו, לקיים מה שנאמר עתה יאכלם חודש את חלקיהם מלך חדש שעמד וחדש עליהם גזרותיו. וכן דבריו של השפת אמת: איתא בזוהר הקדוש, כי גלות מצרים ועבודה הקשה היה לטובה, כדי שלא יתערבו בני-ישראל באומות. וכל-כך הפך לבם לשנוא עמו. ונותנים על-זה שבח והודיה שנעשו שונאים לבני-ישראל. גם המצריים לא רצו להיות שונאים, כי ידעו זה גם-כן, רק השם יתברך הפך לבם, ועל-ידי שנאתם בני-ישראל מתרחקין מהם, וכפי הריחוק כן ניתוסף להם כח.
אכן, היהדות החרדית הנאמנה מתפללת, שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ישמעו רחוקים ויבואו, וכל מוסדות התורה והחינוך המחנכים לנאמנות מוחלטת לתורה ולחוקי חורב, יתנזרו כליל מלקיחת שלמונים ממקורות זרים, והיתה התורה נקיה וזכה וטהורה.
* * *
בימים אלה חוזרים לספסלי בתי הספר כ-1,902,000 תלמידים, ביניהם 144,891 ילדים שמתחילים את בית הספר בכיתה א´ וכ-700 אלף תלמידי תיכון וחטיבת ביניים - מיליון תשע מאות ושתיים אלף ילדים שנגזלו מחיקו של עם ישראל. זוהי מימדי האסון הנורא שקרה לעם ישראל בדור האחרון, כאשר התנועה הציונית-כפרנית השתלטה על בית ישראל ועל שארית פליטת האומה, במגמה ובמטרה מפורשת להמיר ח"ו את הגוי כולו לגוי לאומי-דמוקרטי, ללא תורה וללא אמונה, כי אם ככל הגוים בית ישראל, ובעוה"ר מעשה שטן הצליח בידי המשתלטים להביא תמורה מהפכנית במעמדו של עם ישראל.
זאת אמנם היתה ראשית השתלטותם, על ידי הפעלת רשת לחינוך של כפירה ומינות, תוך התנתקות גמורה ומוחלטת מחינוך של תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, בכוונה זדונית של עקירת התורה והאמונה מלבותם של ילדי ישראל, ובמגמה מפורשת של "הס שלא להזכיר בשם ה´". חינוך זר ומתנכר שכמוהו לא היה בעם ישראל מאז היותו לגוי, חינוך של ככל הגוים וכגרועים שבאומות, חינוך לכל מיני הפקרות. וכל נאצה זו נעשית תחת שם "ישראל", ובפלטרין של מלך בעיר וארץ הקודש.
תוצאותיו האיומות של חינוך זר וקלוקל זה לא איחרו להראות אותותיו, הכל נעשה להפקר ולמרמס, אין תורה אין שבת, אין קדושה ואין צניעות; ההתפקרות חוגגת בכל המישורים, רציחות ומעשי שוד הפכו להיות דברים שבשגרה וכמעשים של כל יום; שנאה יוקדת לכל דבר שבקדושה מפעפעת באותם חניכי רשת הכפירה. קם בעוה"ר דור חדש שאין בינו ובין גוי ולא כלום, אפילו אותו המעט שידעו פעם המתבוללים, גם זה אינם יודעים, לקרוא פסוק אחד של תורה, וכדומה.
אך עם כל החורבן הגדול הזה, עם כל השואה הרוחנית האיומה הזאת, אין מי שיזעק ויזעיק עולם ומלואו על אבדון עתידו של עם ישראל.
ההשמדה הרוחנית עוברת בשופי, באין פוצה פה ומצפצף, כאשר לפני שבעים שנה התחוללה השואה ההיטלריסטית, ומיליוני יהודים זקנים וילדים הובלו לשמד בבתי המשרפות - כל מי שדם ישראל נוזל בעורקיו לא היה יכול להישאר אדיש לראות כבלע את הקודש; כל אחד הרגיש כי החורבן נוגע לו ולנפשו; וכמובן שהתגובה היתה בהתאם. אך כאשר מתחוללת לנגד עינינו שואה לא פחות איומה, שואה רוחנית, המהפכת את כל קערת היהדות על פיה, בחינוך של התנכרות גמורה לכל מהותו של עם ישראל, תורתו, אמונתו, וכל יהדותו, לא נשמע שום מחאה; לא מזדעזעים, והכל עובר לסדר היום הרגיל. ולא עוד, אלא שישנם בינינו כאלה, אשר כחלק בלתי נפרד מהם, הם לוקחים חלק במציאות שאינם רוצים בו, אבל בפועל מאשרים את ביצוע ההעברה על הדת והחדרת הכפירה בלבותיהם של תינוקות שלא טעמו טעם חטא, מתחלקים ביחד עמהם עם תקציבים של מיליונים כדי להחזיק ולקיים את בתי המשרפות לנשמות ילדי ישראל שהוקמו על אדמת ארצינו-הקדושה רח"ל.
איתא בחז"ל במדרש, שכאשר נברא הברזל התחילו האילנות מרתתין, אמר להם הברזל עץ מכם אל יכנס בי ואי אתם מרתתים. המשל הזה בא ללמדנו, כי מי שהוא נותן את-עצמו לשמש כ"ידית" להגרזן הוא הוא הנושא באחריות על כריתת האילנות. ובעוה"ר המשמשים כהיום, "ידית" למכונת ההשמדה, הן הנה, המתחברים והמשתתפים בשלטון ומאשרים זדים, ובתמורה מקבלים מהם שוחד ממון וכבוד מדומה של יו"רים "שרים" ו"סגנים".
אמנם, אין לשכוח מלהודות להשי"ת על השארית הנמצאה שנשארה לפליטה ולהצלה ממי המבול הזידוניים, הם המה בתי הת"ת הכשרים שממשיכים במאבק איתנים על עצמאותם, ועליהם בנו את מעלותם גם ממחנות כאלה שעומדות על הגדר, אבל זה לא בזכותם של המתחברים, אלא, להיפך, למרות עמידתם הרעועה והרצוצה, השסועה בין היספחות לאלילי הכפירה ובין הנאמנות לה´ ולתוה"ק, היתה ידם של נושאי המאבק של הצלת החינוך הטהור על העליונה במדה כזו שהשפעתה תרמה גם על הפוסחים על שתי הסעיפים שלא ישטפו לגמרי עם הזרם העכור.
אבל מאידך, אצל מי נשאר החלק הארי של הדור העתיד מילדי ישראל? כמה גדול הוא חילול השם, כאשר מפרסמים בראש כל חוצות לעיני כל העולם, כי החינוך הכלל ישראל, בגודל של קרוב לשני מיליון ילדים הוא חינוך של כפירה! חינוך של מרידה במלכות, אשר מכריזים הס שלא להזכיר בשם ה´; חינוך של כוחי ועוצם ידי, ללא תורה ללא אמונה; אפילו פסוק ראשון של "שמע ישראל" השכיחו מהם בזדון; ואשר כל השותפים בשלטון יש להם חלק כחלק בהאחריות הגדולה הרבוצה על השמדה הזאת, ה´ ישמרנו.
ואם אנו רואים כיום ישיבות וחצרות, אדמורי"ם ובנינים, בוודאי שאת כל זה יש לזקוף לזכותם של הלוחמים הראשונים, ובעמדינו כעת לפני הימים הנוראים, נישא לבבינו אל כפים בתפלה ותחנונים, כי השי"ת יעבור ממשלת זדון מן הארץ והיתה לה´ המלוכה בב"א.
המאמר המלא פורסם ב"שעה טובה"