אני קוראת מאמרים חרדים, ומזדהה לחלוטין. אני מבינה הכול. מזדהה עם הכאב העמוק, כאבו של מיעוט צודק. אפילו מבינה די בקלות איך ניתן להגיע להפגנה המשתמשת בטלאי צהוב, זו לא סימבוליקה, כך חרדים מרגישים (!). אנחנו חיים במדינה של היהודים, אבל כל סממן יהודי נתקל בעוינות. המנהיגים שלנו לא יעיזו להשמיע בפומבי "תודה לקל" ולא מזכירים את אלוקים בנאומיהם. ההסברה שלנו לעולם לא מעזה להישען על "זכות אבות" ועל האמונה בתנ"ך. על אף שעניין זה הוא הלגיטימציה הכי גדולה של ישראל על הארץ שאנו יושבים בה, בעיני העולם.
רעיון אי נסיעה בשבת – נתפס ככפייה דתית פרימיטיבית והתערבות בחיים "התקינים" במדינה. לכאורה נראה שהיהודים-הישראלים שונאים את היהודים הדתיים.. שחיים אורח חיים יהודי טהור – שנאה אנטישמית ממש. שנאה על עצם הדבקות ביהדות. זה מפחיד. שונאים את הלבוש השחור, והפאות הארוכות. היו רוצים לראות את זה נעלם מהעולם.. או לפחות מהרחוב שלהם.
במקום לשמח אותם, שיש יהודים שעדיין חווים קירבה לאלוקים, זה מעצבן אותם.
נראה להם "עתיק" ומביך אפילו. כמו שייך לימי הביניים.
והשנאה הזו כך נדמה, היא מרוב כפירה, היא מחוסר אלוקים והיא תביא לאובדננו. אובדן כולנו.
והכאב לראות גדולי דור, אנשים עם שיעור קומה יוצא דופן, אנשים שרוח אלוקים בקרבם ממש מבוזים, נלעגים ע"י תקשורת ופוליטיקאים.. וע"י הציבור ה"נאור".
צלקת עמוקה
כמה כעס נצבר בוודאי על עם ישראל החילוני – שחי בשקר ומשוכנע שהוא יודע הכי טוב, חי בתחושת כוחי ועוצם ידי.. כמה כעס, תרעומת ותסכול. שהוא זה ששולט. שמכתיב. שהורס. בחילול שבת ושם מאסיבי, את הטיפין שנאספים ע"י יהודים מאמינים שומרי תורה ומצוות, שעבודתם עתידה לזכות גם את אותו חילוני מלגלג, המלא בעצמו בלבד, ביום הדין.
אין לי ספק שישראל החילונית צילקה עמוקות את היהודים החרדים.
מן הצד השני, עומדת ישראל החילונית שגם אם מאמינה בקיום אלוקים (וזה לא כולם), רחוקה מאד מלהרגיש שחייה הם בהשגחתו. אתם מבינים? גם אם יש אלוקים, הם אומרים לעצמם, גם אם זה באמת אותו יהוה מפורסם, מה הקשר בין זה לבין חיי שלי? עבור המאמין, אשר זוכה לחיות בוודאות של השגחה פרטית בכל צעד שלו, ההבנה שכל מה שקורה הוא ללא ספק מיד אלוקים, היא טבעית. גם בהקשרים מדיניים וצבאיים ברור לו שהצבא הוא רק כלי, אלוקים מחליט: אם ניצחון אם מפלה.
מי שחי את חייו מבלי לדעת בוודאות אם יש בכלל אלוקים, לא יכול להתקרב במחשבתו לתפיסה אחרת, פרט ל– "אם אין אני לי מי לי?" אם אנחנו לא נדאג תמיד להיות, צבא קטן, חכם, מתוחכם, בעל יתרון טכנולוגי משמעותי – יחסלו אותנו. אין פה ברירה אחרת. אם אנחנו רוצים לשרוד בפינה הקטנה הזו של העולם, אנחנו חייבים צבא! אז כשיש איזו קבוצה.. שבאיזו תואנה מצוצה מהאצבע של "לימוד תורה".. יושבים בצד ולא מצטרפים.. לא עוזרים למלחמה על הבית ואנחנו מסכנים את חיינו למענם בעוד שהם לא מעריכים את זה אפילו. "הם" עוד מאמינים שבכלל אלוקים הוא זה שעוזר להם. הלו!! תתעוררו. אנחנו מתים פה במלחמות בשביל החיים שלכם. בינתיים עם או בלי אלוקים, אנשים מתים פה. במה אתם מיוחדים? שיש לכם חסינות.. מלסכן את החיים שלכם?
"למות באוהלה של תורה".. הצחקתם אותי. שם לא מתים!! שם מתבטלים בכיף.
ואותם אלו שלא מוכנים לסכן את חייהם, עוד מקבלים קצבאות, ולא הולכים לעבוד, ומשלמים פחות מיסים.. מביאים מיליון ילדים על "חשבוננו" – הכל בגלל השחיתות הפוליטית והציבורית, כל הרבנים שלהם בכנסת, הכל מלוכלך... משחקים לנו אותה "דתיים".
ואין להם אפילו הגיון. מה זה השטויות האלה, שמתי שמתחשק להם הם משנים או מוסיפים הלכות?
הפחד של החילונים
ורבי כזה אומר שמותר ורבי כזה אומר שאסור. ובכלל איזה ערך כבר יכול להיות לדברים שנכתבו לפני אלפי שנים כשבאים להחליט מה נכון עכשיו? מה הקשר בכלל? איך אפשר לפסוק משהו על מיקרוגל כשבכלל לא היה חשמל כשכתבו את הספרים האלו? החרדים מנותקים מהמציאות, חיים אורח חיים שהתאים לתקופת האבן בערך ועוד היו רוצים לסחוב את כולנו איתם חזרה לעידן הזה!!!
ישראל החרדית השואפת למדינת הלכה – מפחידה מאד את היהודים החילוניים.
אני מתבוננת על שני הקטבים האלו וכמעט מתפתה לצלול פנימה ולהסביר לאלו את הצד של הראשונים, ולאלו את הצד של השניים ולהראות לכל אחד את התרומה של הצד האחר.
ואז אני נעצרת. עוד שנייה ונשאבתי גם אני למערבולת. זום אאוט!!!
מה אנחנו עושים??? רבים בינינו דרכו של מי צודקת יותר? מתנצחים?!
מצד אחד - זה טבעי לנו. אנחנו יהודים. ויהודי – לשון מודה על האמת.
כיוון ששני הצדדים בטוחים כל אחד שהאמת השלמה אצלו - ישנה התנצחות.
מצד שני, על עצם ההתנצחות, אנחנו שנינו חוטפים "הפסד טכני" :(
והשלכות הפסד שזו סיבתו, על פי רוב, הן הרות אסון.
נזכור את 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא ואת חורבנות הבית.
ואם נזוז שנייה מהאינסטינקט האנושי הטבעי לראות שהדרך שלנו יותר נכונה מזו האחרת.. ו"התיקון" משמעו שכ-ו-ל-ם יפעלו בדרך "שלי", האם אמת הרצון שלו, לא תעמוד מולנו ברורות?
האמת אי שם באמצע
תגידו, יהודים מאמינים – ישתבח שמו, הקב"ה, בורא עולם, לב העולם, רצון כל הרצונות, הנעלם מכל נעלמין.... נראה לכם שמשהו קורה כאן שלא ברצונו? נראה לכם שיש כאן טעות כלשהי? שאנחנו אמורים לסדר אותה? הייתכן שעם ישראל – חלקו כך, וחלקו כך וחלקו אחרת.. במקרה? מדינת ישראל, היא מדינה מתקדמת, שעומדת בחזית אחת עם המדינות המפותחות בעולם, על אף גילה הצעיר, חלוצה בתחומי מדע וטכנולוגיה – והיא עובדה קיימת. האם זו שגגה? אלוקים טעה?
אם שנינו קיימים. יש שימוש לשנינו. אם אף דרך לא העלימה את השנייה, כנראה שהאמת מורכבת מאוסף הדרכים, אם דרכים מסויימות בתוך עולם התורה זוכות להצלחה יותר מאחרות, כלומר יש לה יותר מצטרפים מאשר עוזבים ובפועל תוצאות פעולתה מקרבות יותר ויותר יהודים לשורשיהם ואלוקיהם, האין זה אומר משהו? מכוון לאן שהוא? אמור להצביע לנו – ראו: זה כאן, נכון וטוב.
החלק הזה, לא כל כך וזה, ממש לא עובד, וזה באופן ספציפי ממש רע.
בכל הדרכים. בכל אחת מהדרכים, יש את הכל.
אז יכול להיות שאנחנו אמורים לייצר דרך שלישית? שהיא תהיה הדרך האחת בעצם?
יכול להיות שפשוט כולנו טועים במקביל לזה שכל אחד מאיתנו אוחז בידיו חלק מהאמת?
ורק בצירוף האמיתות האלו, נעשה את רצונו השלם? ואם רצונו הוא עם ישראל מאוחד..
זה לא, אולי, גם רומז להתבוננות באפשרות הזו?
החברה החילונית סובלת מחוליים קשים (מאד), אבל במקביל השיגה הישגים מרשימים.
הישגים, שאם יותר לי לציין - בהכרח נעשו בברכת השם, שהרי לא תיתכן הצלחה שאיננה ממנו - האם זה אפשרי שההישגים האלו הטכנולוגים והמדעיים, הם הכלי או חלק מהכלים שצריכים היו להיווצר, כדי שגאולה תגיע? יכול להיות שהדרך "הטבעית" שבזכותה תהיה ההתערבות מלמעלה, תרד גאולה לעולם, היא בין היתר הטכנולוגיה המתקדמת (כדוגמא קטנה ביותר ולא עיקרית כלל לכלי כזה - האינטרנט)? הרי אלמלא הייתה חברה חילונית שאת מירב משאביה האינטלקטואלים-רוחניים השקיעה במדע ובטכנולוגיה.. כלים כנ"ל לא היו מוכנים. אמנם אנחנו כה יהירים שבטוחים שיודעים את תוכנית ה"איך" האלוקית של הגאולה? ושהיא בוודאות לא כוללת אמצעים חילוניים?
החברה היהודית-ישראלית היא אחת. העולם החרדי, לא יכול להתקיים ללא העולם החילוני.
ללא הקדמה של מדינת ישראל החילונית – אנחנו היינו היום מדינת עולם שלישי. כמו מדינות ערב. חשופים לכיבוש, השמדה וגלות נוספת בכל רגע. אל תבינו לא נכון. ברור לי שהכל בהשגחתו יתברך שמו. וודאי שברור. זה בדיוק זה. לא רק התוצאה היא בהשגחתו, אלא גם אופן המימוש, למרות שזה האחרון תלוי גם בעשייה שלנו. הרי אם אדם איננו ממלא לוטו, ואיננו עובד, במילים אחרות – איננו מכין כלי מתאים לשפע, איך השפע יתממש לו בעולם? יתגשם? ומי אנחנו שנאמר על כלי אחד "זה טוב" ועל אחר זה "רע"? אם המציאות מוכיחה שהשם יתברך מצליח דרכם של שני הכלים, כל אחד בתחומו.
והעולם החילוני זקוק לעולם החרדי, כדי שיהיה טעם לחייו. העולם החילוני, ריק, חלול שכן עולם חומרני בלבד, הינו נטול משמעות אנושית. רק ההגות היהודית יכולה ללמדו את הדבר שכל אדם זקוק לדעת כדי לחוות רווחה ושמחה בחייו, כדי לפעול פה בעולם החומר, בנחת ובהתמדה:
יש בורא לעולם, הוא מחדשו בכל רגע ורגע, ומשגיח ופועל. ותורתו – אמת. כל מה שהוא מורה ומכוון אליו הוא אמת צרופה. ואתה ואתה ואת – כולכם, נבראתם בצלם אלוקים, וזה אומר שאתם, כל אחד מכם ייחודיות שלא תחזור, יחידים במינכם ממש, ויש לכם מה להעביר פה. תכלית אישית. שאנחנו כולנו זקוקים לה. כל אחד הוא חלק מהאחד. ובעל משמעות שאיננה ניתנת להחלפה.
כל אחד ואחת חשובים, חיוניים, ואהובים עליו כמותו שהרי היננו בפועל חלק ממנו.
בעיניים הפרטיות שלי, נראה לי שהגאולה לא תוכל להגיע עד שנבין, שאף אחד מאיתנו בנפרד, כפי הנראה, איננו מחזיק באמת השלמה ובמקום לנסות לקדם, כל אחד את דרכו שלו (את האמת הנכונה אך מצומצמת שלו), ננסה לשלב את הדרכים ככל האפשר ע"י הוספת זה על זה מתוך אמון הדדי, בחינה כנה של המציאות וצירוף הנקודות הטובות, ולא ע"י שיפוט האחר ופסילתו.