מלחמת החימוש של הטנקים וטילי הנ"ט (נגד טנקים), נמשכת כמעט מיום ההמצאה הבריטית הגאונית במהלך מלחמת העולם הראשונה, המצאת הטנק, ששינתה את פני שדה הקרב לצמיתות.
הטנק, שהומצא כאמור במהלך מלחמת העולם הראשונה, לא בא לידי מיצוי בפוטנציאל עוצמת האש האדירה שטמונה הייתה בו. רק במלחמת העולם השנייה התגלה הפוטנציאל האדיר שבטנק ותפקידו ככלי שמשנה את כללי המשחק. אז הבינו ש"האדם שבטנק ינצח", סיסמה זו אמנם שמורה לאבי טנקי המרכבה הישראלים, אך את העיקרון הבינו כבר אז.
הבעיה שניצבה בפני כל הצדדים הלוחמים הייתה פשוטה; באין טנקים לצד המתגונן מפני טנקים, פלוגות השריון של האויב לא הותירו סיכוי ללוחמים. וכי מה יעשה חייל שלרשותו עומד רובה או אפילו מקלע, מול מפלצת פלדה יורקת אש, המערכה הוכרעה כמעט ללא יכולת התנגדות.
הבעיה העיקרית שניצבה מול מפתחי הנשק, היא העובדה שעל מנת לחדור את שריון הטנק נזקקו לכמות רבה של חומר נפץ מרסק, דבר שאמנם לא היווה אתגר של ממש לטנק ממונע, אך ללוחמי חי"ר המוגבלים בכושר הנשיאה, הדבר פשוט לא אפשרי.
ראש חלול
אלא, שאז החלו לפתח רקטות קלות לנשיאה שלא דרשו חומר נפץ רב ובכל זאת חדרו לטנקים. הם עשו זאת בעזרת טכניקה שמכונה "ראש חלול". הרעיון שעמד מאחורי הראש החלול הוא שבמקום שחומר הנפץ ינסה לחדור את השריון, יעשו זאת באמצעות אנרגיה קינטית.
רקטות הראש החלול עובדות בצורה כזו: ראש הרקטה ריק (ומכאן כמובן נגזר השם), כשמאחוריו בנויה הרקטה בצורת קונוס הפוך. מסביב לקונוס הניחו את חומרי הנפץ, וכך בפיצוץ חומרי הנפץ, נהדף בעוצמה רבה הקונוס, עד כדי שהוא חודר את השריון של הטנק. כוחה של אנרגיית ההדיפה המכונה אנרגיה קינטית רב בהרבה מכוחו של חומר הנפץ המרסק, וכך יכלו בקלות הרקטות לחדור את ההגנה שיועדה כנגד קליעים וחומרי נפץ.
טנדם (ראש נפץ כפול)
אמנם, הרקטות וטילי הנ"ט שעשו שימוש בראש הכפול יכלו לחדור לטנקים, אך יעילותם בהשבתת הטנק הייתה מוגבלת, וזאת מכיוון שחומר הנפץ כלל לא חדר לטנק. הנזק ליושבי הטנק נעשה על ידי רסיסים של הטנק עצמו שנפגע. ולכן הפגיעה אמנם הייתה לעתים קרובות קטלנית, אך לא השביתה את הכלי.
בנוסף, בינתיים השתכללו הטנקים, ונוספו שיטות מיגון מתקדמות יותר. כך למשל החלו למגן את הטנקים במה שמכונה מיגון ריאקטיבי. המיגון הריאקטיבי פועל על ידי פריסת לוחות אשר לרוב כוללים חומר נפץ הודף, על גבי הטנק, ובפרט בנקודות התורפה שלו. כך כשפגע הטיל או הרקטה בטנק, התפוצץ הלוח כלפי חוץ, והדף את הטיל. ישראל היא המדינה הראשונה שעשתה שימוש בטכנולוגיית המיגון הריאקטיבי.
מיגון נוסף נפוץ כנגד הראש החלול, הוא מיגון כלוב. בו מרכיבים כלוב צפוף מסביב לטנק, וכך הטיל או הרקטה מופעלים נגד הכלוב. ואינם חודרים לטנק עצמו, בעקבות מערכת ההגנה של הטנק.
בעקבות כך, החלו לפתח טילים מתוחכמים, אשר כוללים 2 ראשי נפץ. וכך גם אם לא חדר הטיל בראש הנפץ הראשון שלו, יחדור לטנק בעזרת ראש הנפץ שני. ואם חדר על ידי ראש הנפץ הראשון, הראש השני יחולל הרס גדול בהרבה.
הפתרון לנשק הנ"ט
במשך שנים נלחמו מפתחי מערכות הנ"ט, מול מפתחי מערכות ההגנה המתוחכמות יותר של הטנקים. ובכל פעם שבה יצא טיל חדש ומתוחכם, שידע להתביית למשל על חלקים מסוימים אשר אינם מוגנים היטב. מצאו המפתחים פתרון חלקי, לרוב בדוגמת חיזוק חומרי הבנייה של הטנק.
אחד הטילים המסוכנים ביותר, שככל הנראה נמצאים בידי ארגוני הטרור השונים ברצועת עזה ובלבנון. ואשר נעשה שימוש בהם על ידי מחבלים במהלך מלחמת לבנון השנייה ובמהלך המבצעים האחרונים בעזה, כולל מבצע צוק איתן הנוכחי. הוא טיל הקורנט הרוסי. הטיל נחשב לאחד המסוכנים ולאחד מכלי הנשק היעילים בעולם כנגד טנקים.
טיל הקורנט הצליח בעבר לחדור את פאר היצירה הישראלי, המרכבה 4. והפיל חללים, כמו גם השמיד טנקים ישראלים במהלך מלחמת לבנון השנייה. טיל הקורנט הוא גם הטיל ששוגר לעבר אוטובוס ההסעות בדרום לפני כשלש שנים ורצח את הנער דניאל ויפליך הי"ד.
הטיל הינו בעל מערכת הנחיה מתקדמת, ומכוון על ידי קרן לייזר מהמשגר. לקורנט 2 ראשי נפץ חלולים. והוא מסוגל כאמור לחדור את מיטב הטנקים המערביים. הקורנט נחשב לאימת חילות השריון המערביים. למרות שגם הסורים זכו לטעום מנחת זרועם של הטילים כאשר אלו נפלו לידי המורדים במדינה.
מעיל רוח
ואז הגיע הפתרון הישראלי ששינה את פני המשחק, מערכת מעיל רוח. לא עוד מלחמת חתול ועכבר של מיגון מפלצתי מול פיתוח נשק חזק יותר. אלא מערכת מתוחכמת מאוד, שדואגת שהטיל, חזק ככל שיהיה, פשוט יתפוצץ הרחק מהטנק. וכך הטנק פשוט לא יפגע.
מערכת מעיל רוח, בדומה למערכת היירוט כיפת ברזל, מסוגלת לזהות על ידי מכ"ם מתקדם ביותר, כל שיגור של טיל. לאחר שמזוהה שיגור לעבר הטנק, מבוצע חישוב מהיר במיוחד במערכת השליטה של מערכת מעיל רוח, אשר קובעת אם האיום שנשלח לעבר הרכב אותו היא מגוננת, באמת עלולה לפגוע בכלי, או שתפספס אותו.
אם וכאשר נקבע כי האיום הוא אמתי, או אז תפעל מערכת מעיל רוח לשבש את הטיל, ולגרום לפיצוצו המוקדם. המערכת תדע לדאוג לכך שהטיל יפוצץ במרחק בטוח מהכלי עליו היא מגנה. וכך הכלי עצמו מוגן לגמרי מכל סוגי האיומים.
מערכת מעיל רוח נוסתה וזכתה להצלחה מרשימה. טבילת האש הראשונה של המערכת הייתה לפני כשלש שנים. אז יירטה המערכת בהצלחה רקטת RPG שנורתה לעבר טנק עליו הייתה מותקנת מערכת מעיל רוח בגבול עזה.
בהמשך, הצליחה מערכת מעיל רוח ליירט גם טילים מתוחכמים ומסוכנים בהרבה, כמו טיל הקורנט. וההערכות מדברות על עשרות מקרים, רבים מהם במבצע צוק איתן. שמעיל רוח הצילה, בין את חיי החיילים, ולהבדיל את כלי הרכב עליהם מותקנת המערכת.
המערכת יכולה לנטרל גם מספר איומים במקביל, ולפעול כמעט בכל מצב, כולל במזג אוויר בעייתי ובשטח בנוי. המערכת יעילה גם בנטרול איומים מטווח קצר מאוד, ותוך כדי תנועת כלי הרכב עליו היא מותקנת.
המערכת מותקנת על טנק המרכבה ועל עוד מגוון כלים. על פי פרסומים שונים, ניתן להתקין את המערכת גם על ג'יפים צבאיים, וכמובן על נגמ"שים. מחיר מערכת מעיל רוח מוערך בכ-650 אלף דולרים ליחידה.
מערכת ישראלית נוספת לנטרול איומים המופנים כלפי כלים משוריינים, היא מערכת "חץ דורבן". לא הרבה ידוע על מערכת חץ דורבן, אך היא פועלת על אותו עיקרון בו פועלת מערכת מעיל רוח. על פי פרסומים שונים, מערכת חץ דורבן מיועדת להיות מותקנת על הנגמ"ש הישראלי הנמ"ר, שנחשב לחדשני ומתקדם בעולם.