הלם ותדהמה: היהודים מגורשים מצרפת

"על היהודים לעזוב מייד את המדינה ולא להתעכב לאריזת ממונם. עליהם להפקיר את בתיהם ולזוז", זוהי רוח ההודעה שיצאה בשעות הבוקר המוקדמות מארמונו של המלך פיליפ הרביעי. הציווי המשפיל, גרם להלם מוחלט בקרב יהודי המדינה בכלל ובקרב המקורבים לפוליטיקה בפרט שנתפסו ללא כל ידיעה מוקדמת.

"מסתבר שהמלך המרושע הזה, תכנן את הגירוש היטב אך שמר עליו בסודיות מרובה, בכדי שלא יספיקו היהודיים לארוז את חפצי הערך שלהם", אומר ל'כיכר' שלמה פרנסיס, תושב ליאון, המקורב לחצר בפאריס. לטענת דובר המלך הגירוש המרושע נובע מאי המרת דתם של יהודי המדינה כפי שנתבקשו כבר שנים רבות. אך כידוע לכל, לא זו הסיבה של המלך שידע אפילו להסתכסך עם האפיפיור. תאוות הכסף שלו, היא זו שהביאה אותו לחמוד את עושרם של יהודי צרפת, כמו גם התחנפות להמון הנמצא במצב כלכלי קשה.

בשעה זו נצפים עשרות אלפים של יהודים, גברים נשים וטף, כשהם נסחבים בדמעות עם מטלטליהם. "יש הרוגים", אומר ז'אן, תושב אחד הפרברים ומגלה לנו כי "המונים מתו לא רחוק מן הגבול בדרך אל המדינות הסמוכות באירופה".

האבל פושט על כל רחובות העיר כשאף ישנם גויים שמזילים דמעה בעוד חבריהם בוזזים מכל הבא ליד. "פעם חשבנו שגאליה (צרפת) היא מדינת חסד למרות כל מה שעברנו, כעת אנו מבינים שזה מלשון גלות. ממש כמו בחורבן הבית כשבעשרה באב עדיין בערה האש", מקונן רב הדור פנים הצועד בראש מורכן כשספר גמרא בידו.

דאגה רבה ניכרת בקרב תלמידיהם של "בעלי התוספות" שליט"א, אשר חוששים לשלום הרבנים החלושים שעוד בטרם התאוששו מהצום אמש, וכבר נאלצים לכתת רגליהם ולמצוא מקום מנוח לכף רגלם תוך נדודים ממקום למקום. "הדבר יכול לשים קץ לחידושי התורה הרבים שיצאו מרבנינו, ביניהם נכדיו של רבי שלמה יצחקי (רש"י)", אומרים אחדים מהם.

"המלך פיליפ שמכונה משום מה 'פיליפ היפה', נודע דווקא ברוב אכזריותו וכיעורו", אומר בדמע אחד מן הגולים אליו אנו מתלווים. מתוך למעלה ממאה אלף יהודיים המתגוררים במדינה, הוא צועד כאן עם עשרות משכניו, ביניהם ילדים המומים הבוכים בהיסטריה. צעירים שלא ידעו על מה ולמה עולו להם כה, וכל זאת רק בשל יהדותם. "הדבר מהווה תקדים מסוכן", הוא מסביר, "אמנם גירושים קשים ידעו היהודים בארצות אירופה, אך כמו זה שהוכרז היום על ידי המלך לא נודע כמותו. הפעם מדובר בגירוש כל היהודים מן המדינה כולה, דבר שייתן חשק לבצע דברים דומים גם בשאר המדינות. להיכן נלך? אין לנו איפה לישון הלילה. והאישה? הילדים כבר היו בדרך לבית הספר כשהגיעה הגזירה הנוראה, מסכנים". הוא צועד בדממה, חושב על המפעל הגדול לבדים שהותיר אחריו עם כל רכושו וביתו המפואר. חושב והולך. ומזיל דמעה ועוד דמעה. ומשפחתו אחריו... הוא סוחב בידו כיסא קטן, "שיהיה על מה לשבת בדרך".

המראה שנגלה מחוץ למדינה הינו מזעזע. עשרות גופות של אלו שלא עמד להם כוחם, מוטלים ארצה בתוך ים צבעוני המורכב מן הגולים שהולכים בייאוש מוחלט. הדיכאון אוחז בכל חלקה טובה. לא נותר אפילו יהודי אחד עם רכוש שווה כלשהו. כולם ללא קורת גג, מרימים עיניים וממעמקים קוראים למרומים. מתפללים תחת כיפת השמיים, לא בתוך בתי הכנסת המפוארים. אלו הופכים עכשיו לעיי חורבות, על ידי המוני הגויים שונאי ישראל, המתפרעים משמחה לאיד בכל רחבי המדינה ובפרט ברובעי היהודים.

שוב גולה העם היהודי, מי יודע האם ישובו לכאן ביום מן הימים. שנים רבות של חידושי תורה שיאירו את העולם כולו, נותרו כאן מאחור. הלילה יורד על צרפת, שלראשונה, ריקה כליל מיהודים. חורבן וגלות, כמו פעם בימי בית המקדש. יום אבל מתווסף היום ללוח השנה היהודי.

בונסואר צרפת, יבוא יום בוא תשלמי על פשעייך. מתי תבוא הגאולה ונעלה כבר לארץ, מתי?