מחדלי הסופה נחשפים והתמונה לא מעודדת במיוחד.
בערב שבת נפטר מדום לב, מארק ברקגן בן 78, מההתנחלות נוקדים. כשביקשה משפחתו לפנות את הגופה, התברר כי לרוע המזל האמבולנס לא יכול להגיע לבית, כי הדרכים היו חסומות.
קריסת רשתות הטלפון והסלולר מנעה מהמשפחה לעדכן את המשטרה וגופים אחראיים שיכלו לסייע, וכך, מחוסר ברירה, נותרה הגופה במשך 24 שעות בבית, ללא אפשרות להוציאה. רק במוצאי שבת בשעה 1 לפנות בוקר, הסתיימה ההלוויה והגופה הובאה לקבורה בישוב תקוע.
רק במוצאי שבת ניתן היה ליצור קשר עם המש"ק הקהילתי של גוש עציון ממשטרת מחוז ש"י, רס"ל גבי חן. לדבריו, מיד לאחר שדיווחו לו על המקרה, הוא עדכן את משטרת המחוז וקצין החקירות ויצא לעבר הישוב נוקדים כדי לשחרר את הגופה לקבורה.
בשיחה עם ynet, אומרת כלתו של ברקגן, לובה בר כהן, כי "קיבלנו הרבה עזרה מאנשים טובים ביישוב, אבל לא ממש מהרשויות. הרגשנו שלא הייתה היערכות נכונה. מדובר בסך הכל בשלג, לא במלחמה. אני לא חושבת שניתן היה למנוע את המוות שלו בתנאים אחרים. הגיע רופא עם אמבולנס, ומכונת החמצן שלו עבדה למרות הבעיות בחשמל".
בנו של המנוח טוען כי הגופים האחראים על החילוץ נעלמו לחלוטין בעקבות הנתק בתקשורת והכל התמוטט.
לבד מהתקרית המצערת בנוקדים, ישובים רבים נוספים חוו ניתוק מוחלט מהעולם. יומיים שלמים ללא חשמל ותקשורת, אשר בנס לא הסתיימו באסון.
התושבים זועמים ומספרים כי לא הייתה היערכות מספקת לסופה. לדבריהם, המועצות האזוריות לא הפעילו חמ"לים והיה מחסור בצוותים שיתנו מענה הולם לאנשים שהזדקקו לכך.
ביתה של תושבת גבעת זאב המתגוררת עם ילד נכה ניזוק בעקבות הסופה, אך הסיוע הוגש באיחור, על אף שמוקד העירוני אמרו כי בעלי הצרכים המיוחדים נמצאים בעדיפות עליונה.
עד כה, עדיין למעלה מעשר אלף דירות מנותקות מחשמל, בעיקר בירושלים וסביבתה. בחברת החשמל הודו כי אכן יתכנו עיכובים בתיקון התקלות.