סכנה: תאגיד קבורה עירוני במקום ´חברא קדישא´

הכירו את הסכנה החדשה האורבת לקבורה כהלכה: ´תאגיד קבורה עירוני´. בהרצליה כבר מסרבת העירייה בראשות הגב´ יעל גרמן ממר"צ, להקצות קרקע לקבורה עבור ה´חברא קדישא´. ארגוני הרפורמים כבר צוהלים. בש"ס, שהמהלך לא יכול לצאת אל הפועל, ללא אישור משרדי הפנים והדת שבידיה, לא בטוח שמבינים (חרדים)

יחזקאל כהן | כיכר השבת |
בית עלמין (פלאש 90)

הכירו את הסכנה החדשה האורבת לפתחה של הקבורה היהודית: תאגיד קבורה עירוני. במקום "חברא קדישא", אמור מעתה: "זכיין תאגיד קבורה עירוני".

ההגדרה החדשה - לא למותר לומר, אינה עוד חלק מההתייעלות הכלכלית אליה שואפים כל רשויות השלטון, אלא משמשת במקרה זה, ככלי ציני, בדרך להפקעת תחום הקבורה מידיהם של ארגוני ה'חברא קדישא'.

כידוע, את הקבורה ברחבי הארץ, מנהלים מאות ארגוני 'חברא קדישא' העוסקים בקבורה יהודית על פי ההלכה. אלא שהמונופול הדתי, ולרוב גם החרדי, על הקבורה, הינו לצנינים בעיניהם של הגורמים הרפורמים והקונסרבטיבים.

אין ביקוש לקבורה אזרחית

לפני חמש עשרה שנה – בשנת 1995, חוקקה הכנסת את חוק בתי העלמין האזרחיים, זה המאפשר הקמת בתי עלמין חלופיים אזרחיים ברחבי המדינה.

אלא שמאז ועד היום, הוקמו בסך הכל שניים כאלה, האחד בבאר שבע והשני בתל רגב – ליד חיפה. אלו היו בתי הקברות היחידים, לצד כמה קיבוצים שמיהרו לעשות כסף קל מההזדמנות שנקרתה בפניהם.

כך או כך, היעדר הביקוש, למרות החוק המאפשר זאת, השקיט את הנושא, וגרם לירידת הלהבות וההסתה כנגד ארגוני ה'חברא קדישא'.

אלא שבחודשים האחרונים, מנקר החשש בלב העסקנים בנושא, כי נמצאה הפרצה, דרכה יכולים שונאי הדת לכרסם בשליטתה של ה'חברא קדישא' בתחום הקבורה בארץ.

מי שמובילה כעת את העניין, הינה הגב' יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה מטעם סיעת מר"צ. גרמן כבר הביעה את דעתה בעבר, בדבר הצורך להפקיע מידיה של החברא קדישא את המונופול לקבורת המתים בעיר הרצלייה.

אלא שמולה עמד בכל העת כחומה בצורה, רב העיר - הרב יצחק יעקובוביץ', ולא נתן לגעת בשום צורה שהיא, ולהכניס גופים חדשים לניהול ענייני הקבורה.

,

כעת מנסה העירייה תרגיל חדש, בדרך לנשל את החברא קדישא בעיר מניהול ענייני בית העלמין: מזה מספר שנים קיימת בהרצלייה מצוקת קבורה, בית העלמין הנוכחי ההולך ונסתם, ממתין להקצאת שטח נוסף – חדש, אולם לשווא.

אלא מול הבקשות והלחצים לנוכח המחסור הקרב במקומות קבורה, הבהירה עיריית הרצלייה מצידה, כי לא תקצה קרקעות לצורך קבורה, אלא במסגרת תאגיד עירוני שיוקם לצורכי קבורה. תגאיד שכזה - למותר לומר, יחלק את רישיונות הקבורה כראות עיניו, על שיקול דעתה של יו"ר מר"צ - ראש העירייה יעל גרמן.

את כוונתה האמיתית לא סיפרה יעל גרמן ראש העיר, אלא התעטפה באיצטלת המינהל התקין: "לא ייתכן להקצות קרקע לעמותה פרטית. הקצאות ניתנות לתאגידים עירוניים". טענה מוזרה, שלא נשמעה כמותה בשום מקום אחר בארץ, למרות שכולם – ללא יוצא מן הכלל, מקצים מקומות לקבורה.

אנשי החברה קדישא ניסו את כוחם בבג"ץ, אולם לשווא. עוד בטרם פסיקה, הם מיהרו למשוך את עתירתם, זאת לנוכח 'רמיזותיהם' הברורות של השופטים בעניין.

למעשה, כבר בתקופת כהונתה הקודמת של הממשלה, ניסתה גרמן לקבל מהמשרד לשירותי דת, אישור להקמת תאגיד קבורה עירוני. אלא שהמשרד, בראשותו של השר דאז יצחק כהן, דחה את הבקשה.

גם בימים אלו, מי שיכולים לעצור את המהלך המסוכן, אם רק יבינו אל נכון את הסכנה שבקיומו ואת המטרות האמיתיות העומדות מאחוריו, הם שוב שרי ש"ס, שבלעדיהם מהלך שכזה לא יכול לצאת אל הפועל.

אין תאגיד בלי אישור מש"ס

לצורך הקמת התאגיד, חייב עיריית הרצלייה לקבל אישור ממשרד הפנים להקמת התאגיד העירוני ולהקצאת הקרקעות, ומהמשרד לשירותי דת את הרישיון לספק שירותי קבורה. בהיעדרם של אלו, לא יכול המהלך לצאת אל הפועל.

אלא שלמרות זאת, בקרב אנשי החברא קדישא, ישנה תחושה קשה כי בש"ס אין הבנה מספקת להשלכות העשויות להיות כתוצאה מאישור מהלך שכזה. הם משתוממים ומנסים להבין מדוע לא נשמע קולם התקיף של שרי ש"ס בעניין.

ומה אומרים בתנועה הרפורמית? הם כבר חוגגים על ההישג הצפוי: "אני חושב שההחלטה של עיריית הרצלייה והגיבוי שהעירייה קיבלה אתמול מבג"צ, זו בהחלט בשורה חשובה מאוד לכל מי שמאמין שהדרך שבה אנחנו נקברים צריכה לשקף את הדרך שבה ניהלנו את חיינו" אומר "הרב" הרפורמי גלעד קריב.

והוא לא מסתיר את היעד האמיתי: "מדובר בעוד שלב בתהליך התפרקותו המאוד איטית ומאוד מייסרת של המונופול האורתודוכסי, האפשרות שניתנת היום לאזרחי הרצלייה לבחור בין עמותה פרטית שתנהל את טקס הקבורה לבין אותו תאגיד עירוני שגם יציע קבורה חלופית".

ומי שחושב כי המדובר במאבק מקומי, כזה שישפיע רק על הקבורה, ורק בעיר הרצלייה, טועה מסתבר ובגדול. הנה המשך דבריו של רבאיי גלעד קריב: "היכולת הזאת אני מאמין שבסופו של דבר תחלחל גם למישורים אחרים של חיי הדת או חיי החילוניות במדינת ישראל. הדבר המשמח ביותר בעניין הוא שרשות שלטונית, במקרה הזה העירייה, היא זאת שקמה ואמרה עד כאן, אנחנו לא מוכנים שתושבי הרצלייה יהיו בני ערובה בידיהם".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר