כולנו לפעמים מתעוררים בתחושה שהיינו מעדיפים ללכת אפילו לרופא שיניים, רק לא להגיע היום לעבודה. כל עוד מדובר בהתקפים זמניים, אין סיבה לדאגה. אך כשגם המחשבות על העבודה מתחילות לעייף, כשהשהייה במקום העבודה קשה מנשוא, טיב העבודה נראה בלתי נסבל, ואת המקום היפה ביותר במשרד תופסת טבלת ייאוש עד החופשה הקרובה, מדובר כבר בבעיה. השחיקה מתבטאת לרוב בתחושה של עייפות בלתי פוסקת, מיאוס וחוסר עניין בעבודה, לפעמים אפילו כעס כלפי האנשים אתם הבן אדם נאלץ לתקשר במהלך יום העבודה.
האנשים שסובלים משחיקה מקצועית יותר מכל הם אנשים שבמהלך יום העבודה צריכים לתקשר עם אנשים רבים ולעזור להם: מורים, רופאים ואחיות, עובדים סוציאליים, פקידי קבלה וכו'. התופעה הזאת ברורה לגמרי, הרי במהלך תקשורת אינטנסיבית עם אנשים אנחנו חווים מגוון רחב של רגשות, מזדהים עם סבלם, שמחים בשמחתם או מתנגדים לתוקפנותם.
כל אלה מצריכים כוחות נפשיים רבים, ומאגרי האנרגיה שלנו נוטים להיגמר מהר יותר ממה שנראה לנו. כשאין לנו מספיק אפשרויות להשתקם מבחינה נפשית ולצבור כוחות להמשך הפעילות, התשישות הנפשית מגיעה מהר. מיותר לציין גם שאנשים שמסוגלים להתנתק מעט מהמטען הנפשי של מה שקורה סביבם נהנים מעבודתם במשך תקופה הרבה יותר ארוכה מאשר אנשים אכפתיים ביותר, שאולי נעימים יותר לשיחה, אבל נשחקים מהר יותר ובצורה חמורה יותר.
גורמים נוספים שמגבירים את התסכול שלנו בעבודה יכולים גם הם לגרום לשחיקה. הנפוצים שבהם הם תנאי עבודה ירודים, שכר נמוך, עומס ועייפות, העדר אתגרים ועבודה מונוטונית. אחרי שתהליך השחיקה המקצועית התחיל, כל בעיה אישית עשויה להחמיר את המצב ולהגביר את קצב השחיקה. כך למשל בן אדם שמתקשה לתכנן נכון את יום העבודה שלו או נוטה להעמיס על עצמו יותר מדי משימות, יסבול מעייפות פיזית. כשהעייפות הפיזית תתווסף לעייפות נפשית, אנחנו נקבל מהר מאוד בן אדם שלא מסוגל לפתוח את דלת המשרד בלי רעד בידיים ורגליים.
אנשים פרפקציוניסטים שסבורים שעליהם לבצע הכול בצורה מושלמת, מרגישים לעיתים שהם לא מצליחים להשיג את היעדים בעבודה. תחושה של חוסר הצלחה גורמת בצורה בלתי נמנעת לחוסר בטחון עצמי, ולפיכך גם להגברת השחיקה וכל התחושות המתלוות אליה.
חשוב מאוד להבין כי שחיקה מקצועית אינה "פינוק" או "גחמה", אלא מונח רפואי. בן אדם שסובל משחיקה לא יכול "לקחת את עצמו בידיים". יתרה מזו, הניסיונות להתעלם מהרגשת השחיקה והעדר פעולות לטיפול בתופעה יכולים לגרום למגוון רחב של מחלות פסיכוסומטיות. הגוף המתייסר ימצא דרכים למנוע מאתנו להגיע לעבודה, אם לא נעזור לו להתמודד עם התחושה הקשה הזאת. והמחלות הללו, אף שנגרמו מסיבות נפשיות ולא פיזיות, יכולות להיות מסוכנות מאוד, כולל אירועי לב ושבץ מוחי.
דרכי הטיפול בבעיה די מגוונים ותלויים מאוד ברמת השחיקה ואופי של הבן אדם. בשלבים התחלתיים חופשה ותחביב חדש יכולים להוות פתרון נהדר. בשלבים מתקדמים יותר האנשים לעיתים נעזרים בתרופות וטיפול פסיכותרפי כדי להתמודד עם כל הרגשות השליליים המציפים אותם. במקרים חמורים האנשים לא מסוגלים יותר לחזור לעבודה הקודמת שלהם, ומחליפים מקום עבודה ואף עוברים הסבה מקצועית.