הגאון רבי אברהם רובין, עומד מזה עשרות בשנים בראש מערכות כשרות מרכזיות, אותם הקים בעצמו, ממסד ועד טפחות. בשונה ממרבית מערכות הכשרות, הוא אינו ממונה של קהילה, חוג או קבוצה, אלא עצמאי לחלוטין, דבר שלבטח גם מכביד עליו בימים של עימות, שכמוהו קיימים רבים בעולם הכשרות החרדי העולה כפורח עם הדרישה הגוברת לכשרות מהדרין, חרדית ובלתי מתפשרת.
ההצלחה הביאה עימה קרבות לא פשוטים על כל עמדת כוח כשרותית שלבטח מתורגמת במימון נדיב, מה שמחייב 'ברקסים' יעילים במאבקים הפנימיים. באין אמנה ברורה בין הבד"צים מתלהטות מדי פעם הרוחות ומתעופפות האשמות והאשמות שכנגד. השבוע זה יצא לרשות הרבים בצורת עימות על הענקת כשרות של 'מהדרין' ל'גלידריה' חדשה בגאולה.
בעקבות זאת נאות ראש הכשרות הרב רובין להשיב לשאלות 'שעה טובה', כאשר היריעה מתרחבת והוא משיב בפתיחות על כלל הנושאים שהועלו, כולל נושאים שבשעתו עוררו דיון ציבורי.
"כיכר השבת" מגיש את חלקו של הראיון המיוחד.
בעקבות פתיחת ה'גלידריה' בגאולה, יצאו גורמי כשרות בכירים בהתקפה נגד 'מהדרין'.
"אני לא מתעסק בדברים שאומרים אחרים. אני מתעסק בדבר אחד שנקרא כשרות וכל מה שמסתובב סביב הכשרות, כדי שזו תהיה כשרות על פי כל השיטות ולפי מנהגי כל העדות''.
'חלק בית יוסף'?
"לכל השיטות, כולל הכל, כל החומרות. למשל בעופות, ריאה שיש בה שינוי מריאה רגילה לא פוסקים כי היא 'חלק'. כל שוני מוציא את העוף מדרגת 'חלק'. הכל לפי כל ה'קבלות' אצל אשכנזים וספרדים כאחד, ומה שלא יכולים לתת תשובה לא מקבל את ההכשר''.
הרב רובין, אולי הבעיה שלכם, שבעוד שלכל הכשרויות יש קהילה או ממסד שעומדים מאחור ונותנים גיבוי, 'העדה' היא גוף בעל עוצמה, מאחורי 'שארית' עומדת 'דגל התורה' וכמובן גדולי הדור וכן הלאה. אצלכם ב'מהדרין', הכשרות היא מקור הכוח, ואין גיבוי אחר, אין מערכת של בית דין וכו'.
"יש לנו בית דין ומורי הוראות. אני אישית עוסק בכשרות שלושים ושמונה שנה, ואני הרב הוותיק ביותר שישנו בארץ בתחום הכשרות. שימשתי עם הדור הקודם, ואני נמצא כבר שני דורות בנושא. היות ואנחנו הולכים בדעה, שכל פסק, שמגיע מכל מקום שהוא, מחייב אותנו, אנחנו מצליחים לענות על כל שאלה וכל חומרה לפי כל שיטה, דברים שבדורות קודמים לא היו. הכל נכנס אצלנו למערכת העקרונות הבסיסיים של ההכשר, וזה אחד מהיסודות שלנו. אנחנו מחויבים לכשרות ולא לשום דבר אחר. איננו מחויבים לעיר, לקהילה, לעדה כלשהי, אלא לכולם כאחד. היסוד שלנו זה בלתי פוליטי. כאשר יש סוכריה, אותנו מעניין רק אם היא כשרה למהדרין, ולא שום דבר אחר. מכל השאר אנחנו מתרחקים, ולא מתייחסים לצד הפוליטי. מה שמעניין אותנו זה השאלה האחת והיחידה, אם המוצר כשר או לא כשר".
"מי שמפר כללי צניעות יאבד את ההכשר"
אולי רק הכשרות היא העיקר אצלכם ולא למשל שאלות סביבתיות של צניעות, כפי שמאשימים בירושלים בפרשת הגלידריה?
''הצניעות מחייבת אותנו. איפה שיש אמנה לסגור בשעה מסוימת, אנחנו מקפידים על הכלל המקובל ואיפה שלא אז לא. יש אצלנו הקפדה מלאה על כל כללי הצניעות ומי שמפר בכהוא זה את כללי הברזל של הצניעות, אנחנו לוקחים ממנו את ההכשר. באשר לחנות שנפתחה בגאולה בירושלים, היא תיסגר אחרי השעה המקובלת. יש בגאולה אמנה שבשעה אחת עשרה סוגרים, אז יהיה סגור בשעה אחת עשרה, ויש אפילו שלט שמכריז על כך".
באשר לגלידריה היתה טענה על בעיית צניעות בשל חוסר הפרדה מספק.
"לטענות שאין הפרדה אין כל בסיס. בחנות זו, כמו בכל החנויות האחרות הכל סגור מבחוץ, לא רואים כלום מבחוץ. זו לא החנות הראשונה בגאולה ולא ההכשר הראשון שלנו זה מילתא דעבידא לאיגלויי. אני יודע מה קורה, באמצעים שונים, מלבד המצלמות".
הרב אישית מבקר בכל מסעדה?
"אני מבקר בכל מקום שאנחנו נותנים הכשר".
עם הודעה מוקדמת?
"בוודאי שלא, מה השאלה".
אם כך מה רוצים מכם?
"האמת שאינני יודע, אין לי שום מושג מה מניע את הטענות וכפי שאמרתי אני גם לא נכנס לזה. אני מתעסק בכשרות ולא בפוליטיקה".
יש לנו מצלמות במסעדות, מפקחים ו'נאמני כשרות'
ב'עדה החרדית' הושמעה טענה של אין לכם משגיחים צמודים במסעדות בירושלים גם כאשר מדובר במסעדנים לא חרדים.
''אנחנו ברמת הכשרות הגבוהה ביותר ואינני רוצה להיגרר לדברים שיש אצל אחרים. לא נכנסים לרכילויות ולשון הרע. יש לנו כללי השגחה נוקשים וכל מה שצריך נעשה בצורה הכי יעילה. יש לנו משגיחים וגם יש לנו שכלול רחב יותר, יש לנו מצלמות במסעדות בירושלים. יש לנו צוות של מפקחים ראשיים כלליים שמפקחים על המסעדות ומשגיחים, ובנוסף על המשגיחים יש לנו נאמני כשרות. אנחנו מקפידים על כל מיני דברים אחרים. העובדים במסעדות שלנו כולם שומרי שבת".
מה זה 'נאמני כשרות', משגיחים?
"חידשנו שגם עובד מסוים שעושה עבודות כשרות מלבד המשגיח, ועובד אצל הבעל הבית, יקבל את הכסף דרכנו או בהשלשה, ולהפוך למעשה למשגיח. מלבד כל הסידורים המיוחדים שיש לנו, עסקנו בעבר במפעלים גדולים במסגרת בד"ץ מהדרין, ובירושלים בנינו מודל מאד מפואר".
הרב דיבר על נטילת הכשרות, היו מקרים שהרב הסיר את תעודת ההכשר?
"היה מקרה אחד שנתתי אזהרה והכל הוסדר תוך פחות מ– 24 שעות".
באמצעות המצלמה?
"במקום זה לא היתה בעיה כשרותית, אלא שלא היה כיסוי מסתיר את מה שנעשה בתוך החנות, מהרחוב, שזו אצלנו הקפדה חשובה. גם דוכן המכירות חייב להיות מוסתר''.
"איננו נכנסים לשטח השיפוט של אחרים"
ועצם מתן הכשרות בעיר אחרת, הנושא של 'שחוטי חוץ' לא קיים?
''אני לא יודע מה זה שייך אלינו, אנחנו לא סוחרים. אנחנו שוחטים, וכל מי שרוצה יכול לקנות. אדם נכנס לחנות מוצא בשר או מוצר אחר בהכשר כאשר הוא ארוז ומסודר. הנושא של שחוטי חוץ לא שייך אלינו. אינני יודע במי אנחנו פוגעים וממה יש להם להיפגע, הרי אנחנו לא נכנסים לשטח השיפוט שלהם''.
'גאולה' זה לא שטח השיפוט של העדה?
''בגאולה יש הרבה חנויות''.
יש הידברויות עם הכשרים אחרים?
''אני נותן הכשר רק בריכוזים החרדיים. אחרים נותנים מפעם לפעם במקומות אחרים. אני חוקר אחרי כל מי שמבקש תעודת כשרות''.
אם אין הידברות יכולים בעלי העסקים לשחק בין הכשרויות.
"יש להוסיף ולומר, שיש לנו גם כלל ברזל: כאשר איזושהי ועדת כשרות, ותהיה הכי חלשה, אם היא תודיע על הסרת כשרות, לעולם לא ניכנס לשם''.
מי זו ועדת הכשרות החלשה?
''לא הולך לקבוע מי חלש ומי לא חלש. רק לומר שלעולם לא ניכנס לשום מקום שממנו הוסרה כשרות''.
היה מקרה שלא ידעתם שהוסרה כשרות ואחר כך ביטלתם את ההכשר בגלל שהתברר שממקום זה הוסרה כשרות?
''לא היה דבר כזה מעולם, כי הורדת כשרות עוברת פרסום''.
מתי אתם כן נותנים הכשר לעסק שבעבר היתה לו כשרות אחרת?
''יש אנשים שרוצים להחליף הכשר, וזה לגיטימי. היה לי מקרה שרק אחרי שבועיים התגלה לכשרות הראשונה שכבר יש שם כשרות אחרת. אבל שוב, לעולם לא ניתן הכשר על מקום שהורידו ממנו את תעודת הכשרות. אצלנו זה חלק מהשקפת החיים. שמעתי פעם אימרה מרב זקן שהוריד כשרות, והיהודי ביקש את הכשרות בחזרה. אמר לו הרב: 'אתה לא אמין בכשרות'. משיב היהודי: 'יש לי משפחה'. 'אז תמכור צווקעס' (מסמרים), משיב הרב. זה הכלל אצלנו, והחידוש שלנו הוא כשרות לכל הדעות''.
"לא פעלנו בבני ברק וזה לא מקרי"
העובדה שבבני ברק אין לכם חנויות היא מקרית?
"לא מקרית בכלל. יש לי בקשות להכשרים הרבה זמן וזה לא מקרי. שום דבר לא מקרי''.
זה ימשך כך?
"עכשיו, שבנינו בירושלים מודל יפה זה עשוי להימשך. צריך לבדוק את זה, הכל צריך לראות איך בונים''.
הכשרות היא קרב שלא נגמר לעולם
''לא הייתי קורא לזה קרב. בקודש אין קרבות. צריך למסור את הנפש ולבטל את כל המציאות האישית. אין לזה גבולות וזמנים. יומם ולילה לא ישבותו. זה משמר הדת האמיתי, אבל תמיד יש ללכת על החיוב ולא השלילה ועל והחורבן''.
ההתקפות עליכם כואבות?
''אני לא יודע על מה מדברים. אני כלל לא מתעסק בזה. אני מתעסק בחיוב, ויש הרבה חיוב. (בסיפוק) יש לנו מעצמת כשרות עצומה, ענקית. זה שעשינו לא מזמן כנס שנתי, גם נתן הזדמנות להכיר את המערכת. השתתפו בכנס 222 עובדי כשרות, מלבד 15 או 17 שהיו במשמרת ועוד 5 שלא יכלו לבוא מסיבות אישיות. כולם ראו את רמת האנשים, כולם יראים ושלמים ואנשי מקצוע מעולים. גם בכנס לא התעסקנו בדבר מעבר לכשרות, אלא כשרות ועוד פעם כשרות ועוד פעם כשרות''.
(הראיון המלא מתפרסם היום ב'שעה טובה')