מליאת הכנסת קיימה היום ישיבה מיוחדת לזכרו של חבר-הכנסת הרב אברהם רביץ ז"ל, בנוכחות בני משפחתו, אשתו, בניו, נכדיו ומוקירי זכרו.
הרב רביץ, היה ללא ספק דמות יוצאת-דופן בין חברי הבית, על-כך יעידו כולם, גם אלו שלא תמיד הסכימו איתו במהלך השנים.
וזו לא רק העברית המעודכנת והנאומים החדים כתער וחוצבי הלהבות בהם נודע הרב רביץ, אלא גם, ובעיקר, האישיות יוצאת-הדופן בה ניחן, היכולת להיות תקיף ללא פשרות מחד, ומאידך להקשיב ולכבד גם את מי שעימו היה חלוק באופן קיצוני.
דווקא בין כתלי הכנסת, מקום בו הקוטביות מגיעה לידי ביטוי, היה הרב רביץ גורם ממתן, גורם אחראי, זקן השבט, המבוגר האחראי.
קל היה להבחין בנימת האמת של כל הדוברים, אנשים שביומיום לא הסכימו איתו כמעט בשום דבר, חלקו עליו באופן קיצוני, אבל העריכו אותו וחלקו לו כבוד.
עצם דמותו – יסכימו כולם, הביאה כבוד ליהדות החרדית. הוא ייצג בגאון את הציבור החרדי, וכשהיה צריך ידע גם להשיב מנה אפיים למחרפיו.
במהלך הישיבה שנערכה ביוזמתו של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, עלו בזה אחר זה לדוכן הנואמים חברי כנסת מכל סיעות הבית, יהודים וערבים, חרדים וחילונים, מימין ומשמאל, והעלו על נס את אישיותו יוצאת הדופן של המנוח.
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין שיזם את הישיבה סיפר, כי "בדרך כלל כאשר יוזמים דיון לזכרו של חבר כנסת שנפטר, פונה המזכירות לחברי הכנסת ומבקשת מהם לשאת דברים". הפעם אמר ריבלין "חברי הכנסת הם שפנו אלינו מיוזמתם ובקשו לנאום, מה שבוודאי מלמד על אישיותו יוצאת הדופן של הרב רביץ".
ואכן, הנואמים היו מכל קטבי הבית, החל מראש-הממשלה בנימין נתניהו, עבור ביו"ר האופוזיציה ציפי לבני, חה"כ דליה איציק, סגן השר משולם נהרי, חה"כ חיים אורון ממר"צ, וגם חה"כ אחמד טיבי, כשאת הישיבה נועל בדברים חמים רעו לסיעה במשך עשרים השנים האחרונות חה"כ משה גפני.
אברימ´ל היה אלוף בהקשבה
ראשון הנואמים היה ראש-הממשלה בנימין נתניהו: "לרביץ היו שלושה דברים עליהם הוא שם דגש: אהבת עם-ישראל, תורת ישראל וארץ-ישראל", פתח ראש-הממשלה את דבריו. "רביץ ידע לדבר עם בני-האדם, ולא משנה איזה, בגובה העיניים. הוא ידע לגשר בין חילונים וחרדים והיה יודע תמיד להגיע להבנות ופתרונות.
"אברמ´ל", המשיך ראש-הממשלה, "תמיד היה מוכן להבין את כולם. הייתה לו יכולת הקשבה מיוחדת. הוא היה אלוף בהבנת הזולת".
ראש-הממשלה גם דיבר על תפקידיו מחוץ לכנסת. "הרב רביץ היה מחנך ברמ"ח אבריו. הוא עסק בזה עוד מתקופת עליית ילדי העולים. בהמשך שימש גם כראש-ישיבה".
"לא אשכח", התרפק נתניהו, "את הסיפור ששמעתי על רביץ מימי היותו כנער פעיל לחיזוק ילדי העולים מתימן. באחד הימים הוא מצא חמש לירות שאז היו סכום מכובד. הוא התרוצץ בחנויות בתל-אביב כדי לקנות עם זה ציציות וכיפות. בערב, הוא חילק אותם לילדי העולים. כשהוא נתפס על-ידי שומר המחנות, הוא אמר: ´אנחנו פה´"...
ראש-הממשלה בנאומו, היום. צילום: פלאש 90
וראש-הממשלה סיים את נאומו, כשהוא פונה לבני משפחת רביץ: "יקירכם נפרד מאיתנו, אבל אנחנו לא נפרדים מזכרו. עם מותו הגיעה לקיצה מערכת עשייה גדולה. ובלע המוות לנצח ומחה ה´ דמעה מעל כל פנים".
אחריו עלתה לדבר יו"ר האופוזיציה ציפי לבני שהאריכה גם היא על דמותו של הרב רביץ כאיש ערכים, דמות שמקרבת בין חלקי העם ויכולה להנחיל ערכים גם לאלו שלא גדלו במקומות כמו בני ברק וירושלים".
"הוא היה אציל נפש, לא הייתה בו גאווה, ודווקא מפני כך הוא הצליח" הספידו סגן השר משולם נהרי.
יו"ר הכנסת הקודמת דליה איציק הזכירה את המוני המשתתפים בהלווייתו: "אני לא זוכרת לוויה כל כך גדולה שבה השתתפו כל כך הרבה אנשים, שהיה בה חתך כל כך גדול של כל עם ישראל".
"הרב רביץ היה נעים, רהוט, שהייתה לו תשובה לכל שאלה, העדרו השאיר אחריו ´אין´ גדול, אבל פעלו משאיר אחריו ´יש´ גדול" אמרה חה"כ אציק.
הוא ידע לכבד כל אדם
גם חה"כ חיים אורון ממרץ ביקש לשאת דברי הערכה לזכרו של הרב רביץ: "שאלתי את עצמי איך זה שאני מוצא מקום לניהול שיחות עם הרב רביץ, והתשובה הייתה כי מעבר לשפתו המעודכנת הוא תמיד ידע לתת לי תחושה טובה וכיבד אותי למרות חילוקי הדעות. ולכן גם הצלחתי להבין ממנו דברים שלא הצלחתי להבין מאנשים אחרים".
אחריו עלה חה"כ אחמד טיבי שלמרות שלדבריו "הייתה פעורה בין דעותינו תהום" דיבר עליו בחום רב: "רביץ היה מעמודי התווך של הבית הזה, היה איש חכם, איש של פשרות, אוהב אדם ובעל ערכים. כשהיו ויכוחים במליאה, הו מחכים לו כדי שהוא יאמר משהו חכם ויפשר. היה לו ברק של שובבות וחוכמה בעיניים, ולמרות שתהום הייתה פעורה בין דעותינו, זה היה בחן ובכבוד".
אחרון הדוברים היה חה"כ משה גפני, האיש שליווה אותו מיומו הראשון בכנסת, כשנבחרו שניהם יחדיו כנציגי דגל התורה לפני עשרים שנה.
"ביקרתי אותו בבית החולים כשהוא היה כבר באפיסת כוחות, בקושי ניתן היה לשמוע את קולו, אבל הראש היה עדיין במלא כוחו האינטלקטואלי, יצאתי ומחיתי דמעה" סיפר גפני.
כאברך צעיר הייתי נוסע לשמוע את נאומיו
על היכרותו הראשונית עם רביץ סיפר גפני: "אני זוכר את עצמי כאברך צעיר באופקים, בכל פעם ששמעתי על נאום של הרב רביץ, הייתי נוסע במיוחד לשמוע אותו. הוא היה חד כתער, בנוי כלהבה".
"גם כשנאם בכנסת הוא היה בולט באישיותו" המשיך גפני, "שבועות ספורים לפני פטירתו, הוא עלה לנאום בכנסת במהלך דיון סוער, כשהוא סיים קלטו אוזני את לחישת יו"ר הישיבה חה"כ רונית תירוש "הקול השפוי היחיד". הוא היה איש של ניגודים שכולם היו אמת"
"אני מבקש ממך, שכמו שהיית שליח ציבור מסור כאן ופעלת עבור שולחך עד כלות הכוחות, כך תמשיל להמליץ עלינו טוב למעלה, מצבנו קשה, תבקש שיפסקו הצרות של עם ישראל" סיים גפני את דבריו כשהתרגשות ניכרת היטב בקולו.
חבל על דאבדין, יהי זכרו ברוך.