מאז יום האתמול המערכת הפוליטית בישראל רוחשת וגועשת. נפל דבר בישראל, איש התקשורת יאיר לפיד בנו של טומי לפיד מנהיגה הפוליטי של מפלגת שינוי הודיע כי הוא פורש מהגשת אולפן שישי וכי בדעתו לפנות לעשייה פוליטית. תודו שזה ממש הפתיע אתכם... כאילו שלא דשו בזה עד לזרא בחודשים האחרונים.
אך כפי הנראה היו אי מי מהפוליטיקאים החרדיים שהופתעו הפתעה של ממש ובהלה אחזתם, ואז בבליץ של הודעות לתקשורת כיכבו השרים והח"כים החרדים מש"ס והתחרו ביניהם מי יכה יותר חזק את לפיד ויציל את ישראל. מהמפלצת של ח"כ ניסים זאב ועד השר אטיאס שהבהיר שיהיה כאן מאבק חזיתי בלפיד. אפילו האריה השואג – אריה דרעי שבחר לעסוק בקונספירציות של יריקה.
ברור הרי שהשיקול בתגובות הללו, הוא אחד הכה את לפיד ואחד את הציבור החרדי ובכך הבא לעצמך עוד קולות חרדים מפוחדים לקלפי. אך האם אותם דוברים מוכשרים שקלו את הנזק והסכנה בתגובתם שגורמת לחיזוק מפלגתו של לפיד על כל סיכוניה. הרי בסרט הזה כולנו היינו כאשר ההתייחסות לטומי לפיד ולשינוי באותה מטבע הביאה עלינו את מפלגת שינוי הדורסנית על חמישה עשר חברי הכנסת שלה ושריה שפגעו רמסו ודרסו כל דבר שהיה בו מעט סוציאליזם חברתיות ויהדות....
אמנם יש לי חלום שכנראה לעולם לא יתגשם. חלום בו נציגינו החרדיים ישקלו את ההשלכות מעבר ליום המחר. חלום בו יישקלו השיקולים הראויים ולא רק שיקולי הכסא והמנדט.
מנגד גם כשיש מילה טובה דוקא צריך לומר אותה, בענין חזרת הלפיד פעל השר ישי נכון כאשר הגיב תגובה לקונית לחזרתו הצפויה של הלפיד, ויתירה מזו משובחת בעיני ההתעלמות המופגנת של ח"כי יהדות התורה על חלקיה ופלגיה.