ואלה המנצחים והמפסידים של השבוע

הרב לורנץ, האדמו"ר מבעלזא, יורם אריאב, יהודה היס, יצחק אהרונוביץ והרב דוד סתיו במדור השבוע. מי הרוויח, מי הפסיד?

העולים:

הח"כ לשעבר הרב שלמה לורנץ ז"ל

הרבה יהודים דתיים וחרדים קונים מדי שבוע את כרטיסי מפעל הפיס. חולמים להיות עשירים, לזכות בפרסים. ושוב ושוב מתאכזבים. מפני שככל הנראה הסיכוי לשכב על הכביש ולהידרס כבר גדול מסיכויינו להימנות על מקבלי הפרסים של המפעל הזה.

משהו צריך להטריד את המשקיעים ממיטב כספם במפעל הזה. הדאגה הזאת כבר הייתה צריכה מזמן להביאנו שנפסיק בקניית כרטיסים. מפני שהכללים ששינו שם, הורידו משמעותית את סיכויי הזכייה שלנו. הרעו את היכולות של אנשים לקבל משהו אמיתי מן המפעל הזה.

ולכן מעודד מאוד היה לשמוע השבוע את מנכ"ל משרד האוצר יורם אריאב שהשמיע דברי ביקורת קשים ביותר כנגד מפעל הפיס "שאיננו שומר על השקיפות" ועובד, על פי דבריו "בשיטות מפוקפקות".

ואם משרד האוצר אומר זאת, מי אנו שנתווכח אתו. אריאב ראוי השבוע לעלות כלפי מעלה במדורנו, כאשר בחר להכריז בפומבי ששיטת ההגרלות של מפעל הפיס החדש, הורידה את סיכויי הזכייה ב-38 אחוזים. ואם לא די בכך, מפעל הפיס הרע את סיכויי הזכייה העומדים היום על אחד ל-18 מיליון. ואין נחמה בדברי ראשי המפעל שבעולם הסיכויים לזכות בפיס גרועים הרבה יותר.

מפעל הפיס, הכריז המנכ"ל בגילוי לב, עובד באטימות ותוך הסתרת העובדות כולן. אתם פועלים באופן לא לגיטימי אמר מנכ"ל האוצר לראשי מפעל הפיס, המופתעים לשמוע זאת דווקא ממנכ"ל האוצר.

מי קונה כרטיסי פייס? שאל השבוע בקול, מנכ"ל האוצר יורם אריאב. ומיהר להשיב בעצמו: השכבות החלשות בעיקר, ובהם גם מסה כבדה ורחבה של יהודים דתיים וחרדיים. וכאשר אלו נפגעים נפגעת קשות גם תקוותם להגיע אי פעם אל הזכייה.

ראוי השבוע מנכ"ל האוצר יורם אריאב להיות מוצב כשחצו כלפי מעלה, על שלקח לידיו את הובלת המערכה נגד "מפעל הפיס", וכהבטחתו: "עד שהעניינים יתוקנו ויוסדרו לשביעות רצונם של משתתפי ההגרלה והמדינה החייבת להגן על אזרחיה החשים בצדק שהם נפגעים ותקוותם מתמוססת לנגד עיניהם".

שלושת היורדים:

הפתולוג של המדינה, הפרופ' יהודה היס

את מדורנו ברשימת העולים פתח השבוע, הרב שלמה לורינץ ז"ל, מי שעבר עכשיו לעולם שכולו טוב, וכך את מדורנו ברשימת היורדים של השבוע, תופס גם הוא מי שמתעסק בעניינם של מי שעברו מן העולם, הפרופ' יהודה היס, הפתולוג של המדינה, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר.

היס הדרדר השבוע, אל מתחת לקו האדום, כשתפס את השיא המפוקפק מאוד של ראש שיאני השכר במדינה. אדם שאינו מסתפק בשרידי עצמות יבשות אלא, תובע ומקבל משכורת שנתית של כמיליון שקלים. נכון לא כל אחד היה מוכן ללכת לעבודה הזאת, שעניינה בכל שעות היממה בדיקתם של מתים וחלקי מתים, ניתוחם והכנתם לקבורה.

זו בהחלט, כך אנו מאמינים עבודה קשה ותובענית. אך מכאן ועד לקבלת שכר שהיא מעל ומעבר לכל המי ומה במדינה, הדרך הייתה צריכה להיות רחוקה. אבל לא אדם כהיס יוותר. הוא כבר היה ה"צ'מפיון" המוביל ברמת השכר בשנת 2005. עכשיו הוא רצה לחזור לצמרת ולהוכיח לכל שהוא חי וקיים ושוב "המוביל". שכל השקעה בו, כמי שעוסק כל הזמן רק במתים תועיל בסופו של דבר לאלו שהם בין החיים.

אך דווקא אנחנו בצבור הדתי מכירים אותו. את דעותיו, את גחמותיו ופשוט לא אוהבים אותו. היינו לא מעט בעימותים של ראש בראש עמו. הוא לא סימפטי ולא חביב. העיסוק במתים, הפך אותו לגס לחיים.

ראינו זאת השבוע, בעוד עניין ששמו נקשר אליו בימים אלו. כשבית המשפט פסק 2 מיליון שקלים פיצוי למשפחת חייל שגילתה כי היס ואנשיו שמרו בתוך צנצנות שבמחסניהם במכון לרפואה משפטית, חלקים מגופת חייל שנהרג וגם אחרי 3 שנים מיום קבורתו, לא הביאו אותם לקבורה.

יש למישהו הסבר מדוע מגיעים לאדון היס כ-70.000 שקלים בחודש כאשר ממוצע השכר בישראל הוא כעשירית משלו? מדוע צריך היס לסחוט את תקציב המדינה עד לשד עצמותיו. אנו יודעים שעיסוקו בעצמות, אך מדוע שיתעמר בבשרם של החיים ויכניס את ידו בכיסם? למה זה מגיע לו? יש לכם הסבר הגיוני טוב לכך? – אנחנו חיפשנו בכל כוחותינו. לא מצאנו.

השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ

"הלך לו קלף" לחבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, מאנשיו של אביגדור ליברמן. הוא לא חלם שייבחר לכנסת, ונבחר. ואחר כך הוא לא ציפה שיתמנה לשר, ונתמנה, ובסופו של דבר, השיג את גדול הישגיו כשלידו נפל תיק בטחון הפנים שהוא התיק הקרוב ביותר ללבו, לעברו ולמה שעשה כל חייו.

אבל השבוע הוא עתיד למצוא את עצמו אצלנו, בקרב אלו המסומנים כשהחץ שלהם פונה כלפי מטה. עדות לכישלון, לאי הצלחה להיותם מרגיזים במעשיהם, או בדיבורם, או בהתנהגותם, או בכל אלו גם יחד.

לפני 6 שבועות 'בישר' לנו השר אהרונוביץ ש"השיג משהו יוצא מן הכלל", כשהצליח לשכנע את ראש הממשלה, שר האוצר ושר התחבורה, שיקנו בעבורו 100 ניידות חדשות, בחכירה, והוא יקבלן למשטרה ויפנה אותן למשטרת התנועה.

לפני חודש הוא דחה מכל וכל את ההצעות הטובות להקמת זרוע המשטרה המקומית. למרות שבעולם כולו, הזרוע העירונית רושמת הישגים מרשימים.

והשבוע, שבר השר אהרונוביץ את כל תדמיתו כשהודיע שיש לו הישג "כביר": הוא הולך להכניס את משטרת התנועה לערים, אחרי שעד כה פעלו רק בדרכים הבינעירוניות ובהצלחה.

ואנו מביטים בכל הדברים האלו ורואים את המשותף בכל הרעיונות והתוכניות האלו, ושואלים כמו אותה שאלה שנשאלה על הגשרים שבנו הרומאים בארצנו. האם לטובתנו הדבר?

מסתבר, שהכול נגדנו אזרחי המדינה. הכול לטובת המדינה וסחיטת כספינו. שום דבר אחר.

כשהאדון אהרונוביץ משתבח שעוד 100 ניידות חדשות יגיעו למשטרה, הוא לא בא לומר לנו שיהיו עוד 100 ניידות שיפטרלו במרכזי המגורים ויוסיפו לביטחוננו האישי. שתתחזק הזרוע השיטורית שתמנע גניבות, פריצות, מעשי שוד ורצח. הוא מבשר לנו שישלח עוד 100 ניידות לכבישים. כדי לחלק לנו עוד "רפורטים", כדי להעשיר עוד יותר את קופת המשטרה.

מאותה סיבה הוא רוצה להחזיק במשטרה ליד חזהו. לא לאפשר את העברת חלקה לרשויות המקומיות. וגם הבאת משטרת התנועה לתוך הערים, אין פירושה חיזוק הנוכחות ההרתעתית. יש לכך רק פירוש אחד: ונוספו גם הם על שונאינו ועל מחלקי דוחותינו.

המשטרה של אהרונוביץ, שהשר הזה עומד בראשה כבר כמעט 8 חודשים עוד לא הראתה ולו חידוש אחד משמעותי בקדנציה שלו. קדנציית התאונות וההתאבדויות, הרציחות ומעשי השוד, הגזל והגניבות. אהרונוביץ פשוט לא יודע איך להלחם בתופעות האיומות. הוא לא בולם דברים. הוא פשוט נכשל בכל שנגע בו.

הוא עכשיו ירשום לחבריו הישג "גדול" כשיצליח לרוקן את כיסינו מעוד כך וכך מאות שקלים בשנה, ובכך הוא חושב ומשלה את עצמו שיוריד את היקפי התאונות. לא. הוא רק יעלה את מפלס ההכנסות ויותיר את כל צרותינו כשהיו. מקומו עם פני החץ כלפי מטה. הוא את ביטחוננו הפנימי לא יביא רחוק.

הרב דוד סתיו, יו"ר רבני "צוהר"

עם כל הכבוד לרבני "צהר" ועם כל ההערכה ללא מעט מאנשיהם, עושה רושם שלכמה מבכירי הארגון, עלו התקוות והדמיונות לראש. נכון, שהם ארגון יפה ומוערך של רבנים בישראל, אך כאלו יש עוד. האם בשל כך שהם מה שהם, מגיעות להם פריבילגיות שאין אותן לאחרים?

למה בדיוק חושב הרב דוד סתיו, יו"ר רבני "צהר" שלאנשי ארגונו מגיעה הזכות החוקית לרשום זוגות לנישואין? האם מבקשים רבני הארגון למוטט את הרבנות הראשית ולתפוס את מקומה? האם אין בהצהרות הרב סתיו בעניין, משום התרסה פומבית ונחרצת שתם עידן הרבנות הראשית וארגונו מבקש לרשת את סמכויות הגוף המתמוטט?

רבני 'צהר', כבר בעבר, החלו להציג את עצמם כאלטרנטיבה הטובה והראויה לממסד הרבני הדתי לאומי. אנשיהם החלו לסדר קידושין וכל זאת בהרשאה שקיבלו מן הרבנות הראשית. אלא שהרב סתיו וחבריו אינם מסתפקים בכך. הם רוצים עכשיו להתעסק גם ברישום נישואין. בדיוק כפי שמותר לרבני הערים לעשות.

וצדק הרב הראשי לישראל הגר"י מצגר שקם, ובעוד הבקשה של הרב סתיו וחבריו עוד "טרייה על השולחן", השיב להם: "תשכחו מכך".

היינו יכולים עוד להבין את הבקשה של אנשי "צהר" לרשום לנישואין אם היו באים ואומרים: אנו גוף רבנותי ורצוננו להשתלב בתחום הרישום, סתם. אך לא זו הסיבה שהציג הרב סתיו, ראש הארגון ודוברם של חבריו. הוא קם והאשים במילים בוטות את הבד"צים למיניהם, שהם "מחפפים". ברגע שהשמיע את הדברים האלו, הוא סיים אצלנו את דרכו הלגיטימית כפעיל רבנותי של ארגונו או של כל ארגון אחר.

זכותו להגן על הארגון של עצמו. אך מן הרגע שהוא פוסל אחרים, במומו הוא פוסל, ומיד נכנס לרשימה של אישי השבוע כשהחץ מורה שפניהם כלפי מטה. לא זו דרכה של תורה שהאחד ישמיץ את השני. גם אם היו פוגעים בהרב סתיו, היינו יוצאים להגנתו, וכך אנו עושים גם כשהוא עצמו פוגע בגופים רבניים אחרים