חוששים מהשפעת? תחששו מהחיסון

החורף כאן, וככל שהזמן עובר מתגלה כי שפעת מקסיקו פחות חמורה משחשבנו. האם יש צורך להתחסן? כל התשובות לכל השאלות

שפרה כהן | כיכר השבת |
חיסון (פלאש 90)

משרד הבריאות בעיצומה של תכנית החיסון נגד השפעת לכלל האוכלוסייה. האם אכן מדובר בחיסון נצרך? האם הוא אכן בטוח כפי שמנסות קופות החולים לשכנע אותנו ללא הרף?

ובכן, בעידן בו מידע נגיש ופתוח לכלל האוכלוסייה, השקיפות התקשורתית מאפשרת קבלת מידע מכל מקור אפשרי השאלה הזאת נעשית מורכבת יותר.

כמה עובדות על השפעת ועל החיסונים:

1. בחצי כדור הארץ הדרומי בו מסתיימת עכשיו עונת החורף נספרו פחות קרבנות משפעת מקסיקו בהשוואה לשפעת עונתית רגילה. וזאת יש להדגיש - ללא קבלת החיסון.

2. חוקרים בארצות הברית טוענים שעיקר המגיפה כבר מאחורינו, כ63 % מהאוכלוסייה כבר נדבקו אך בפועל היא לא הייתה קטלנית כפי הצפי.

3. מומחים מכל העולם טוענים כי החיסון אינו בטיחותי וכי חלק מהחומרים הכלולים בו רעילים ולא עברו בדיקות מספיקות. שרת הבריאות של פולין למשל קוראת שלא להתחסן, כמוה גם הרופא הכללי של ספרד, אפידמיולוג מגרמניה, רופאים מצרפת, איטליה, שווייץ ועוד.

4. כשליש מהאחיות וכשישים אחוז מן הרופאים באנגליה מסרבים להתחסן מחשש לבטיחותו של החיסון

5. בישראל פורסם מכתבה של ד"ר דייזי שטרן המעלה מספר שאלות נוקבות הן ביחס למימדי וסכנת השפעת והן ביחס לסיכון שבחיסונים. מכתב זה שנועד לד"ר אנגלהרד מבית החולים הדסה עין כרם הביא לתגובתו הפומבית של הדוקטור שגררה אף היא ביקורות קשות ביחס למהימנות העובדות המוזכרות שם.

אז מה בעצם קורה כאן?

צריך לזכור כי בדרך כלל, פיתוח של חיסון הוא תהליך מורכב של שנים רבות. שפעת מקסיקו שכידוע לכולנו התפרצה ללא הכנה מוקדמת גרמה לממסד הרפואי העולמי לבהלה גדולה. בפרט שהתפרצותה הקודמת של השפעת לפני כמעט מאה שנה (ב1919) אכן גבתה קרבנות רבים מאד. הנתונים דיווחו על התפשטות מהירה מאד ועל נגיף קטלני התוקף בעיקר צעירים. אסור רק לשכוח שלפני כמאה שנה היו תנאי ההיגיינה מעט שונים משל היום, כמו גם רמת התזונה של האוכלוסייה ועוד כמה משתנים משמעותיים...

הצרות שלנו - הפרנסה שלהם

מפעלי התרופות היו כמובן הראשונים "להרוויח" מההיסטריה העולמית. הם נכנסו לעבודה במהירות שיא והתחרו ביניהן על האישור של הFDA והEMEA, שני הגופים המרכזיים בארצות הברית ובאירופה הנותנים את תווי התקן של התרופות.

גופים אלו נחשבים לקפדנים ואמינים אך כנראה שבמקרה של השפעת חששו גם הם כי המגיפה היא בקנה מידה המסכן אוכלוסיית רבות בעולם ונזקי החיסון האפשריים יהיו קטנים יותר מנזקי השפעת המתפשטת. על כן, הפעם יצרו תקדים ואישרו את תו התקן של החיסונים גם ללא שעברו את הניסויים המחמירים המקובלים.

החיסונים שאושרו מכילים שני חומרים בעייתיים: אדג'ובנט- חומר הידוע כגורם למחלות אוטואימוניות- מחלות בהן "משתגעת" המערכת החיסונית ויוצרת נוגדנים הנלחמים נגד הגוף ר"ל.

ותימרוסל - חומר המכיל כספית בשיעור של כחמישים אחוז. בארצות הברית הוחלט בשנות התשעים להפסיק להשתמש בו בייצור החיסונים הניתנים לפי תכנית החיסונים הממשלתית.

ועוד שני נתונים מדאיגים למדי שדווחו לאחרונה בתקשורת:

1. החיסונים שנרכשו על ידי ישראל מכילים את האדג'ובנט למרות שהאמריקאים אסרו על השימוש בחומר. אמנם הארגון האירופאי כן אישר אותו, אך בכל זאת, הדבר אומר דרשני..

2. וזה קצת יותר מדאיג - בהסכמים לרכישת החיסונים חתמה ממשלתנו כי היא מוותרת מראש על כל תביעת פיצויים אם חלילה יתברר בעתיד שהחיסונים פגעו באזרחים שהתחסנו. זהו כמובן סעיף סודי שנחשף, שוב, כתוצאה מהעידן המתוקשר והמתוקשב בו אנחנו חיים.

ישנו פתגם עתיק הטוען כי "מה שאינך יודע אינו יכול להכאיב לך".

האם להתחסן או לא? דומה שקשה למצוא לכך תשובה פשוטה וחד משמעית. אך מה שברור הוא כי הפתגם העתיק הטוען כי "מה שאינך יודע אינו יכול להכאיב לך" אינו תקף בעניין זה...

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר