שם: אברהם חיים אדלר
ארץ מוצא: נולדתי בישראל, עוד כשנקראה פלסטינה. המשפחה הגיעה מפולין, סבי, אבי ואחיו, היו כולם בעלי קולות נעימים ועברו לפני התיבה בוורשה.
קורות חיים בקצרה: הייתי ילד פלא, כבר בגיל 11, עברתי לפני התיבה בתפילות קבלת שבת, עד תפילת מעריב, שמחייבת להיות בר מצווה. אפילו ביצעתי את הקטע ´רזא דשבת´ של פינצ´יק. כיהנתי כחזן בבתי כנסת שונים בתל אביב והסביבה, ולאחר מכן גם בחו"ל. שימשתי כחזן בית הכנסת הגדול בתל אביב כ-10 שנים. כיום מכהן כחזן הראשי של בית הכנסת הגדול בירושלים מזה כשלוש שנים, ונחשב החזן הראשי של תל אביב וירושלים.
סוג הקול: טנור דרמטי
מספר דיסקים שהופקו: 14, כולל קלטות, לפני כחצי שנה הופק הדיסק האחרון שנקרא "קול הנשמה".
מקום לימוד: שרתי בתור ילד במקהלה של רביץ וגם למדתי אצלו. המשכתי במכון "שירת ישראל", של שלמה זלמן ריבלין ז"ל שהסמיך אותי לחזן ונתן לי תעודה המעידה על כך. הכי השפיע עליי החזן לייבלה גלנץ מה"אקדמיה למוסיקה דתית יהודית", הוא זה שאמר לי "אל תהיה קוסוביצקי השני, תהיה חיים אדלר הראשון".
קטע חזנות אהוב: תפילת סליחות של לייבלה גלנץ. אבי הקליט את הסליחות הראשונות בתל אביב, והכריח אותי להאזין, עולמות חדשים נפתחו בפניי, וזה מה שהדביק אותי אליו.
בית הכנסת הראשון: בית הכנסת "תפארת משה" בתל אביב.
רגע שיא: לפני כשלוש שנים כאשר גבאי בית הכנסת הגדול בירושלים, הזמינו אותי להיות החזן הראשי.
תלבושת בשבת: קפוטה ירושלמית ומצנפת חזנים.
חזני העבר מול חזני ההווה: חזני העבר היו ענקיים, קודמיהם היו עוד יותר חזקים. אפשר לומר כי חזני העבר לקחו את הקצף השומני מהחלב, לא השאירו מה לחדש, הותירו לחזני ההווה חלב מאוד דליל. ההם. פרקי החזנות של היום זה סלט של קטעים מחזני העבר.
עתיד החזנות: אם החזנות לא תחזור לבתי הכנסת אז החזנות תעלם מהעולם. חזנות זה לא קונצרט, זה לא לשיר קטע. חזנות אמיתית זה לשמוע בשחרית של שבת "ולא נתתו ה´ אלוקינו", או קטע של קדושה, שנאמר ליד העמוד, זו חזנות!. חזן צריך להיות א דאוונער - זה חזן, לא זמר. לצערי, בחו"ל ברוב בתי הכנסת האורתודוכסיים לא לוקחים חזן, ואצל הקונסרבטיביים כבר לוקחים חזניות.
קטע נבחר: "פנה נא אל התלאות", זה קטע מהסליחות. אני מחובר מאוד לסליחות, והשבתי את המסורת לומר אותן בבית הכנסת, בכל יום כיפור קטן. כמו שמסופר על החפץ חיים כשהגיע לוורשה לשטיבל של גור, וביקש לומר תפילת יום כיפור קטן, אמרו לו שהרבי מגור לא נוהג לאומרה. אמר החפץ חיים, הרבי מגור הוא כמו אדם עשיר שמעוניין לנסוע ברכבת ורוכש כרטיס ישיר ליעדו. לעומתו העניים רוכשים כל פעם כרטיס לעיירה הקרובה, אוספים שם כסף לעוד נסיעה, וכך הלאה עד שמגיעים ליעד. והנמשל: הרבי מגור עשיר בתורה ומצוות ויכול ´לנסוע´ מיום כיפור אחד לשני. לנו, האנשים הדלים, נאסוף קצת מצוות והרהורי תשובה ביום כיפור קטן בכל ראש חודש, עד שנגיע מוכנים ליום הכיפורים.