החרדים החדשים: "אתה אברך, אבל לא משלנו"

"רבות נכתב על "החולצות הכחולות", על מפלגת "טוב" ועל חיים אמסלם, אבל כל אלו הם מיעוטים כביכול מבפנים שמרגישים בצדק שהם נבעטו החוצה. אני איני כזה, אני אברך כולל מן השורה, בוגר ישיבות מוכרות מאד, אני לובש חולצות 'אקסוס' לבנבנות, אני אשכנזי ואבא שלי הוא דמות תורנית מוכרת. על פניו אני בראש שרשרת המזון האשכנזית - חרדית, אבל איכשהו אני בכלל לא מעוניין להיות חלק ממנה". מאיר באום בטור אישי כואב (דעה, חרדים)

מאיר באום | כיכר השבת |
מאיר באום, כותב השורות (צילום: כיכר השבת)

מהיום בו קיבלתי את זכות הבחירה, כל ארבע שנים בקירוב, אני עומד מאחורי הפרגוד מול הקופסה הכחולה המיתולוגית ומביע השתייכות. אני משלשל פנימה את האות ג' ומצהיר בזה שאני רואה את עצמי כחלק מציבור חרדי אשכנזי ליטאי המלוכד סביב מפלגת דגל התורה.

אני לא עושה את זה רק כי הרבנים הורו לי, אחד מרבניי מצביע ש"ס בכלל. מעבר ל"ועשית ככל אשר יורוך" הממוסחר כל כך, שלשול הפתק עם האות ג' לקלפי הוא אות הזדהות עם ציבור מסוים שלאחרונה כבר לא כל כך ברור לי שאני חלק ממנו.

רבות נכתב על "החולצות הכחולות", על מפלגת "טוב" ועל חיים אמסלם, אבל כל אלו הם מיעוטים כביכול מבפנים שמרגישים בצדק שהם נבעטו החוצה.

אני איני כזה, אני אברך כולל מן השורה, בוגר ישיבות מוכרות מאד, אני לובש חולצות 'אקסוס' לבנבנות, אני אשכנזי (למען הסר ספק, גם אמא שלי אשכנזית!...) ואבא שלי הוא דמות תורנית מוכרת. על פניו אני בראש שרשרת המזון האשכנזית - חרדית, אבל איכשהו אני בכלל לא מעוניין להיות חלק ממנה.

כשהעיתון הרשמי שלנו יוצא למלחמת חורמה מטורפת נגד כל מה שלא נראה בדיוק כמונו, כשקריקטורה בעיתון משווה את האיום של אחמדינג'אד לצד אנשים שמפרנסים את בני משפחותיהם, כשבסוף העיתון אני רואה מודעה עם הכותרת "שדכנית לחצי חצי", אני כבר לא בטוח שאני רוצה להיות חלק מאותו "אנחנו"...

יש סיכוי די גדול שכשאני ארצה להכניס את בני ל'חיידר', זה לא יהיה קל. אני כנראה כבר לא אלמד יום שלם, אולי ח"ו אלמד בכולל המשלב לימודי מקצוע הידוע לשמצה, יש גם סיכוי אפילו שאשרת בצה"ל עד אז... אני לא מתכנן ללכת להתחנן למנהל החיידר שיקבל את בני היקר לחיקו. אני לא אעשה זאת מהסיבה הפשוטה שאותו מנהל עזב את הכולל בדיוק מאותה סיבה שאני אעזוב, יש לשנינו משפחות לפרנס.

אותו אברך שלא רוצה את הבן שלי עם הבן שלו בכיתה, אותו דגל התורה מייצגת, לו גפני ויתד נאמן דואגים. בשבילו ובשבילם אני טריפה מוחלטת רק בגלל שאני כותב באתר חילוני. הם מעולם לא שאלו למשל אם אני חושב שאני מקדש שם שמים בכך, בשבילם עצם הרעיון הוא פסול או יותר נכון 'חדש', וזה כידוע אסור מן התורה...

אך למרות הכל, דבר אחד ברור להם כשמש: בקלפי אני אשים ג'. ברור! מה, הרי למדתי איתם ממש באותה ישיבה. כאן לפתע אני משלהם.

אבל זה לא הכל, החלק המרגיז ביותר הוא שנדמה לי שאותו ציבור השולט בי ביד רמה הוא מיעוט קטן. אני בהחלט משוכנע שרוב הציבור הליטאי, גם אלו שיושבים בכולל והוגים בתורה -כמוני היום-, לא שולל יציאה להתפרנס, לא מעוניין בגזענות ולא מזדהה עם תרבות ה"מורונן ורבנון" הממוסחרת שלהם. בשביל רובנו למשל "כיכר השבת" זה לא רק צומת ליד מאה שערים.

אז בחדש הרחמים והסליחות הקרוב אני אמנם לא אעמוד מאחורי הקלפי אבל זה לא משנה את הדילמה הקשה בפניה אני עומד גם כשאין קלפי באזור: אני אמנם לא מספיק ספרדי בשביל ש"ס וגם לא מספיק "עמך" בשביל דרעי, אבל האם אני מספיק "אברך"בשביל ג''?

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר