התייחסותו של יצחק רבין ע"ה אל הדת והציבור החרדי לא ברורה. הוא חונך באווירה חילונית לחלוטין, גדל בין כותלי ההשקפה הפלחמניקית, והעולם האידאולוגי שהקיף אותו לא נתן משמעות רבה לדת היהודית. אך לא ימלט כי הוא צפה בגלגולי המדינה מראשיתה, נוכח בקשיים הרבים הסובבים אותה, והבין היטב את ייחודו של העם היהודי בין העמים.
אישי ציבור חרדיים מתארים אותו כחסר ידע יותר מאשר כאנטי דתי. אריה דרעי, שהיה ממקורביו, סיפר פעם כי במהלך ישיבת ממשלה שהתקיימה בי"ז בתמוז הוא העביר אליו פתק וציין כי לא מתאים שיוגש כיבוד ושתייה ביום כזה. רבין האדים, דפק על השולחן והורה לסלק את המאכלים מהשולחן. "לא ייתכן כי ישיבת ממשלה תחלל יום צום", אמר.
הרב ישראל מאיר לאו, רבה של תל אביב והרב הראשי לשעבר, מתאר כי בעולמו הפנימי של רבין חל שינוי במהלך כהונתו כשגריר ישראל בארה"ב. רבין נוכח אז כי בניגוד להוויה הישראלית, יהדות העולם קשורה עם מדינת ישראל בעיקר דרך המסורת, ומאז החל לייחס לה חשיבות רבה יותר.
למפלגת ש"ס בייחוד היו קשרים פוליטיים הדוקים עם רבין. מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א התבטא על רבין באומרו: "מעולם לא שיקר אותנו. היה אדם אמיתי, אדם ישר".
בתו של יצחק רבין, הגב' דליה רבין, התבטאה פעם כי "הקשר הפורה בין יצחק רבין למנהיגות ש"ס כתוב בספרי ההיסטוריה". יו"ר תנועת ש"ס דאז (וכיום חלק מהנהגתה), אריה דרעי היה מהמקורבים אליו ביותר והם היו נוהגים לשבת ולשוחח ביחידות שעות ארוכות.
התייחסות העיתונות החרדית לרצח רבין
יום לאחר הרצח הנורא בו נרצח ראש הממשלה על-ידי יהודי הגיבה העיתונות החרדית בתדהמה. למרות הנוהג המאפיין את העיתונות החרדית המפלגתית שלא להצמיד את התואר ז"ל לאישים חילוניים שנפטרו, עיתון "המודיע" נהג אז בדרך חריגה ובחר שכן לעשות זאת.
גם "יתד נאמן" פתח אז בכותרת "תדהמה וזעזוע! זו התחושה הראשונית לאחר פרסום הידיעה הרשמית על הרצח המזוויע של ראש הממשלה יצחק רבין". מאוחר יותר הסתייג העיתון ואמר כי לא הייתה בכותרת הראשית משום השתתפות ב"אבל הלאומי", כלשונם.
במהלך השנים מאז הרצח נהפכה "מורשת רבין" לנרדפת למורשת השמאל, זאת למרות שלרבין היו קורות חיים מלאי עשייה ציבורית גם ללא קשר לחתימתו על הסכמי אוסלו בערוב ימיו. העצרות לזכרו נצבעו תמיד בגוון פוליטי והקהל הימני נמנע מלהשתתף בהן. השנה חל שינוי ותנועת "בני עקיבא" הודיעה כי תשתתף בעצרת הזיכרון, הודעה שגררה תגובות סוערות בציבור הדתי-לאומי. ימים יגידו עם מגמה זו תוסיף ותתפתח.