זכויות העובד באשר לימי חופשה המגיעים לו, קבועות בחוק חופשה שנתית – התשי"א – 1951. בנוסף לחוק, קיימים הסכמים קיבוציים החלים על ענפי עבודה שונים ואשר מקנים זכויות יתר מן החוק וזאת בהתאם לענף בו מועסק העובד.
מי זכאי לימי חופשה?
ע"פ הקבוע בחוק, כל עובד זכאי לימי חופשה וזאת באופן יחסי לתקופת עבודתו אצל המעביד ובהתאם לכללים הקבועים בחוק. חשוב להדגיש כי היקף המשרה אינו פרמטר רלוונטי לצורך קביעת מספר ימי החופשה להם זכאי העובד, אלא ימי העבודה בפועל והוותק שצבר העובד אצל המעביד. היקף המשרה רלוונטי רק לצורך חישוב דמי החופשה של העובד.
אורך החופשה
עבור שנות עבודה מלאות, מס' ימי החופשה להם זכאי העובד הקבועים בחוק הינם כדלקמן:
החוק קובע כי בימי החופשה לא תיכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה; המנוחה השבועית נקבעת בהתאם לעבודתו הרגילה של העובד – אם מדובר במי שעובד 6 ימים בשבוע, המנוחה השבועית שתיכלל לגביו היא יום אחד (שבת למשל). אם מדובר בעובד 5 ימים בשבוע – המנוחה השבועית לגביו היא יומיים (שישי ושבת למשל, כאחד) שנחשבים כמנוחה שבועית אחת.
אורך החופשה כאשר יחסי עובד-מעביד נתקיימו באופן חלקי
(א) אם הקשר המשפטי בין העובד למעביד התקיים במשך כל שנת העבודה: כך למשל, כאשר העובד עבד משך כל שנת העבודה אצל המעביד אבל רק 10 ימים בכל חודש, הרי שאופן החישוב על-פי חוק יעשה בהתאם למקרה:
כאשר ימי העבודה בפועל באותה שנה היו לפחות 200 ימים – לא יחול שינוי במס' ימי החופשה והם יחושבו לפי הטבלה דלעיל.
כאשר ימי העבודה בפועל באותה שנה היו פחות מ – 200 ימים – החישוב יעשה באופן הבא:
מס' ימי עבודה בפועל באותה שנה
X מס' ימי החופשה לפי הותק
(לדוגמא: אם מדובר בשנה חמישית הרי שימי החופשה לפי הטבלה הם 16)
את התוצאה שמתקבלת מהחישוב הנ"ל יש לחלק ב 200,ואלו למעשה ימי החופשה שמגיעים לעובד עבור אותה שנה.
(ב) אם הקשר המשפטי בין העובד למעביד התקיים רק בחלק משנת העבודה: כך למשל, כאשר העובד עבד אצל המעביד במשך 8 חודשים בלבד מתוך אותה שנה:
כאשר ימי העבודה בפועל באותה שנה היו לפחות 240 ימים – לא יחול שינוי במס' ימי החופשה והם יחושבו לפי הטבלה הבסיסית.
כאשר ימי העבודה בפועל באותה שנה היו פחות מ – 240 ימים - החישוב יעשה גם הוא באותו אופן שהוזכר לעיל אך ביחס ל - 240:
מס' ימי עבודה בפועל באותה שנה
X
מס' ימי החופשה לפי הותק
את התוצאה שמתקבלת מהחישוב הנ"ל יש לחלק ב 240, ואלו למעשה ימי החופשה שמגיעים לעובד עבור אותה שנה.
יודגש, כי חלק יחסי של יום חופשה שנתקבל לפי החישובים דלעיל, אינו בא בחשבון, דהיינו, אם נתקבלה תוצאה של 10.56 – ימי החופשה שמגיעים לעובד הינם 10 ימים בלבד.
(ג) עובד שכר שעבד פחות מ-75 ימים רצופים
אופן החישוב המוזכר לעיל, אינו חל על עובד בשכר, דהיינו, עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה מזו, ושעבד פחות מ-75 ימים רצופים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות. לעובד כזה במקרה כזה, תשולם תמורת חופשה, בגובה של 4% לפחות משכר עבודתו.
מי קובע את מועד החופשה?
קביעת ימי החופשה מצויה בסמכותו של המעביד אם כי עליו להפעיל את סמכותו זו תוך תיאום והבנה לצרכי העובד.
החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה בעדה היא ניתנת או במהלך שנת העבודה שלאחריה. במידה ומדובר בחופשה של שבעה ימים לפחות, על המעביד להודיע על כך לעובד 14 ימים מראש.
עם זאת, החוק קובע כי לעובד נתונה הזכות לבקש יום חופשה אחד רגיל בזמנים שנוחים לו, ויום חופשה נוסף מן הימים המנויים בתוספת לחוק (בהם מנויים ימי צום; ערבי חג יהודיים ולא יהודיים; ימי ציון מיוחדים כמו יום השואה ועוד) ובסה"כ 2 ימים. התנאי לקבלת ימים אלה על פי חוק הוא הודעה של 30 יום מראש למעביד.
אלו ימים לא יבואו במנין ימי החופשה?
ימי שירות במילואים; ימי חג שאין עובדים בהם להוציא ימי המנוחה השבועית; חופשת לידה; ימים בהם נבצר מן העובד לעבוד מחמת תאונה או מחלה; ימי אבל במשפחה; ימי שביתה או השבתה; ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על 14 יום, ובמידה שעלו.
החוק קובע כי אם חלו הימים האמורים במהלך ימי החופשה של העובד, יראו את החופשה כנפסקת לאותם ימים, ויש להשלימה ככל האפשר בתוך אותה שנת עבודה.
מה כלול ומה אינו כלול בדמי החופשה שמשולמים לעובד?
הכלל הוא כי דמי החופשה כוללים תשלומי שכר עבור שעות עבודה רגילות של העובד, ואינם כוללים כל הוצאה מיוחדת שאינה קיימת בעת החופשה. מכאן ששכר עבור ימי חופשה יהיה שכרו הרגיל הממוצע של העובד ותשלומים כגון תשלום נסיעות; אש"ל; שעות נוספות; החזקת רכב וכיו"ב לא יובאו בחשבון בחישוב דמי החופשה.
מועד תשלום דמי החופשה
דמי החופשה ישולמו לכל המאוחר ביום שבו היו משלמים לעובד את שכרו אילו לא היה יוצא לחופשה. אולם, במידה והעובד יצא לחופשה של שבעה ימים לפחות ודרש להקדים את תשלום דמי החופשה, ישולמו דמי החופשה לכל המאוחר שני ימים לפני תחילת החופשה.
צבירה ופדיון של ימי חופשה
היות והרציונל העומד בבסיס מתן ימי החופשה הינו לאפשר לעובד להתרענן ולצבור כוחות מחודשים, אוסר החוק לצבור את ימי החופשה. עם זאת, בהסכמת המעביד רשאי העובד לנצל רק 7 ימי חופשה בשנה ואת היתרה לצבור ולממש בשנתיים שלאחר מכן.
האפשרות לפדות ימי חופשה בכסף ניתנת רק עם ניתוק יחסי עובד-מעביד בין הצדדים וזאת עבור ימי חופשה שהעובד לא הספיק לנצלם עד 3 שנים אחורנית בנוסף על פדיון ימי החופשה של אותה שנה בה מסתיימים יחסי עובד-מעביד.
עם זאת, היות והחובה להוציא עובד לחופש חלה על המעביד ועליו חל נטל ההוכחה בענין, הרי שבמידה והמעביד מנע מן העובד לצאת לחופש, אין צידוק למחיקת ימי חופשה שנצברו לזכות העובד גם מעבר ל – 3 שנים גם לענין צבירתם וגם לענין פדיונם.
תקופת ההתיישנות לגבי ימי חופשה
החוק קובע תקופת התיישנות של 3 שנים לגבי תביעה בגין ימי חופשה לפי החוק; בפס"ד שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי תקופת ההתיישנות תחול על 3 שנים מלאות אחורה + שנת העבודה השוטפת. אולם יצוין כי תקופת התיישנות לגבי ימי חופשה נוספים מעבר לקבוע בחוק ואשר מגיעים לעובד מכוח הסכם עבודה אישי בינו לבין המעביד למשל, תחול לגביהם תקופת התיישנות רגילה של 7 שנים.
שאלות נפוצות:
שאלה: עבדתי במשך 4 שנים מלאות, בשנה הרביעית הועסקתי רק 2 ימים בשבוע – לכמה ימי חופשה אני זכאי בגין השנה הרביעית?
תשובה: היות והקשר בינך לבין מעבידך התקיים במהלך כל השנה הרביעית, החישוב יעשה כך:
2 ימים בשבוע X 52 שבועות (בשנה) = 104 ימי עבודה בפועל X 14 (ימי חופשה לשנה רביעית) = 1,456 לחלק ב- 200 = 7.2, ומכאן שאתה זכאי ל – 7 ימי חופשה בגין שנה זו.
שאלה: עבדתי 5 שנים ו – 3 חודשים במקום עבודה, 3 ימים בשבוע, כמה ימי חופשה מגיעים לי בגין השנה השישית לעבודתי?
תשובה: היות והקשר בינך לבין המעביד לא התקיים במהלך כל השנה השישית, החישוב יעשה כדלהלן:
3 ימים X 12 שבועות = 36 ימי עבודה בפועל X 18 (ימי חופשה לשנה שישית) = 648
648 לחלק ב – 240 = 2.7, דהיינו מגיעים לך 2 ימי חופשה בגין שנה זו.
שאלה: אני עובדת באותו מקום עבודה כבר 8 שנים; לאחרונה התחלפו המעבידים, האם יש בכך כדי לפגוע בוותק שצברתי לענין ימי חופשה?
התשובה שלילית. במקרה של חילופי מעבידים באותו מקום עבודה, המעביד הראשון ישלם לך את פדיון ימי החופשה שנצברו לזכותך עד לאותו מועד, אבל וותק עבודתך אצלו לצורך ימי חופשה ימשך למעביד החדש.
שאלה: האם המעביד רשאי להוציא את העובדים לחופשה יזומה?
התשובה חיובית. היות והמעביד הוא שקובע את מועד החופשה השנתית, באפשרותו להוציא את העובדים לחופשה יזומה. אולם במידה ומדובר בחופשה של 7 ימים ומעלה חייב המעביד להודיע על כך לעובדים לפחות 14 ימים מראש.
שאלה: האם הסכם עבודה אישי שחתמתי עליו עם המעביד ושנקבעו בו ימי חופשה פחותים מן הקבוע בחוק, תקף לגבי?
התשובה שלילית. חוק חופשה שנתית הוא חוק שניתן רק להוסיף עליו אך לא לגרוע ממנו, ולכן הסכם עבודה שקובע תנאים פחותים מן הקבוע בחוק, גם אם נחתם על ידי הצדדים, אינו תקף והחוק גובר עליו.
בברכת חופשה נעימה.
הכותבת היא עו"ד במקצועה, משמשת כיועמ"ש לארגון זק"א ובעלת משרד עצמאי בתחום האזרחי.
מאמר זה מטרתו היא הקניית ידע כללי וראשוני בלבד, ולא נועד בשום אופן לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה נתון. נכונות הדברים הינה למועד כתיבתם בלבד ועלולה להשתנות מעת לעת.