ישראל ורדיגר: "בגלל הרבנים, אני מופיע רק בחתונות"

ישראל ורדיגר הוא דור שלישי לשירת ים הרגש החסידי והשורשי. סבו הוא ר´ דוד, שליחו לא נס; אביו, בעל המנגן ר´ מנדי; דודו, ר´ מרדכי בן דוד - והוא, בקולו המלטף והחד, מבצע את ההרמוניה הנהדרת בין כולם. בשבוע של ´שבת שירה´ הוא מציג את הנוסחה שלו לשירת הלב: "שיר טוב הוא זה שהמנגינה מביעה את פירוש המילים הקדושות"

"זה מדהים".

השתיקה הנעימה שברכב מופרת לטובת קול עדין במיוחד. הוא מסב את פניו מחלון הרכב בו אנו יושבים וממשיך: "כל יהודי מתחבר לארץ ישראל, ובדבר הזה אני מרגיש ממש חלק מכלל ישראל!"

השעה כמעט חצות הלילה. אנחנו יושבים במכונית המושכרת. הוא יושב מול ההגה ואנוכי, כותב השורות, במושב לצידו. הנהג, לא אחר משרוליק ורדיגר, אמן המוסיקה החסידית, שהגיע לארצנו הקטנה, מושא הגעגועים, למשך שבוע ימים. כמרחק שנות אור נראה המרווח בין בורו פארק, עיר מגוריו של ורדיגר, למקומנו.

אנחנו יוצאים מירושלים. מירון היא היעד. קברו של רבי שמעון בר יוחאי מצפה לנו יותר מתמיד. השמים כבר מלאים בעננים סמיכים וערפל מעיב על הראות, שקשה גם כך.

ישראל ורדיגר, בן למשפחת ורדיגר המפוארת בקשריה למוסיקה החסידית, מתגלה לנו במשך הראיון כבעל חוש הומור שלא ניתן להעביר במילה הכתובה.

בערבים, תוכלו למצוא אותו שר בעיקר מעל במות בחתונות ובאירועים פרטיים. את יומו הוא ממלא בלימוד תורה.

את ארצנו הוא מכיר די טוב, ויודע לומר במהלך הנסיעה את שמות הכבישים אליהם אנחנו מתקרבים. גם משפחה ענפה יש לו כאן ולא מעט זכרונות משלוש השנים בהן למד בארץ, בישיבת ´שפת אמת´ בירושלים.

ורדיגר חשב שבהגיעו לישראל הוא יצליח לנוח מעט מרצף העבודה, אבל הישראלים לא ממש מתכוונים להניח לו. הוא מקווה להגיע לבית מארחיו קצת לפני אור היום, כדי להספיק לנוח לקראת אירועי המחר בהם הבטיח להשתתף, טרם ימריא חזרה לארצות הברית.

ברקים מתחלים להישלח לארץ, מנסים להותיר בנו רושם קודרני, אבל לא מצליחים. בתוך ה´מאזדה 2´ הלבנה, שעושה דרכה על הכביש, האווירה חמימה, נרגשת ולמרות השעה - מאוד ערנית.

יש הבדל בתפיסה של המוסיקה החרדית בחו"ל, לעומת המוסיקה המקובלת בציבור החרדי בישראל?

"יש טעם מאוד שונה בסגנון המוסיקה שתופס פה, לעומת זה ששם. כשהוצאתי את הדיסק, ידעתי מיד אלו שירים יהפכו פה ללהיטים ואלו יתקבלו יותר בחו"ל. אין לי מושג כל כך מאיפה מגיע השוני. אולי זה חלק מההבדלים שיש בין התרבות האמריקאית לזו הישראלית.

"הישראלים הם מיוחדים", מחייך ורדיגר. "הם מתחברים לשירי רגש יותר מהציבור בחו"ל".

מוסיקה חסידית?

היום כשאומרים ´מוסיקה חסידית´, אפשר לדעת כי ´אין המושג מבהיר את התופעה´. מוסיקה חסידית כוללת בתוכה הרבה מעבר לאותה שירה ונגינה שנשמעת בחצרות החסידים.

מוסיקה חסידית באה לעיתים אפילו בצרוף המילים: מוסיקה חסידית-מזרחית או מוסיקה חסידית אלטרנטיבית. הכל כמובן בא מתוך תמהיל של סגנונות שונים של מוסיקה שהביאו איתם בני אדם ממקום מוצאם והתערבבו במוסיקה החסידית המקורית. לעיתים זה מתבטא בנגינה על ידי תוכנות מחשב מסוימות ולא על ידי כלים ממש.

ורדיגר. ממשיך את השושלת (צילום: מרכז העניינים)

איך אתה רואה את התופעה הזו?

"המוסיקה של היום מתפתחת כל הזמן. ניתן להשתמש בטכנולוגיות החדשות לטובה ואפשר גם לרעה. התפקיד שלנו הוא לשמור שהמינון יהיה נכון והכיוון גם הוא. אני לא רואה חיסרון בהשתכללות. שכלול הוא דבר טוב. גם אני משתמש בעיבודים יותר חדשניים לצד אלו האותנטיים.

"היום אפשר ליצור במחשב תכנותים המשפרים מאוד את הסאונד ומביאים סוג אחר של איכות מוסיקלית. הרבה אמנים משתמשים בשכלול הזה, וכל זמן שהשימוש נעשה בטעם יהודי מיצינו את התועלת שבדבר.

"ייזכר לטוב מעבד הדיסק, ידידי יהושע פריד. הוא זה שעשה את מלאכתו המקצועיות מאוד נאמנה. מצד אחד מילא אותו ביצירות חדשניות, אך גם דגל באוטנטיות של המוסיקה החסידית ושמר על הסגנון הנכון".

נשמע שבבחירת מעבד לדיסק צריך לדעת את מי לוקחים, ולהתחבר מלכתחילה לסגנון העבודה שלו...

"אכן כך. אבל יותר מזה, אני ויהושע חברים טובים מאוד, עוד מתקופת הישיבה. שנינו משתייכים לאותה חסידות ו´מבינים את הראש´ של השני.

"הוא ישראלי ואני אמריקאי, אבל התחושות שלנו במוסיקה זהות לגמרי. מהמוסיקה התפתח קשר לחיים ושוב חזר למוסיקה..."

מה דעתך לגבי האירועים המוסיקליים בעולם החרדי?

"אני לא יכול לומר מה כשר ומה פסול, דעתם של גדולי ישראל היא שקובעת. אבל אני, באופן אישי, לא מופיע בהופעות בכלל, אלא בחתונות ובאירועים פרטיים".

הכביש חשוך וערפל מטשטש את הדרך. טיפות גשם מבורכות יורדות על הרכב והחלון השקוף שלצידי הופך למנוקד. רעש חבטה לא ברור נשמע ברכב, והוא סוטה קמעה מהמסלול.

ורדיגר עוצר ואנחנו מביטים קדימה: למולנו רואים שועל הרים מבוהל הנס לעבר צדו השני של הכביש. קצת מבוהלים, אנחנו תוהים אם לעצור ולבדוק מה לרכב. "ברוך ה´ לא קרה לנו דבר. מאוחר וחייבים להמשיך", אומר ורדיגר, ואנחנו ממשיכים.

מהי מוסיקה טובה בעיניך?

"יש כל מיני סגנונות של מוסיקה טובה: מוסיקה אלקטרונית, מוסיקה חסידית. ביניהם שירים עצובים, מרגשים, שמחים ועוד. זמר שמפיק דיסק, צריך לבחור שירים שידברו להרבה סוגי אנשים. תפקידו של הזמר זה להגיע לכולם. יש המון טעמים במוסיקה, כי כל אדם מתחבר לסוג מוסיקה אחרת. לכן, מבחינה מוסיקלית מקצועית הגדרות ´טוב´ או ´רע´ אינן מתאימות. אבל אפשר להשתמש בהן, בצד הרוחני של המוסיקה..."

אב ובן. ישראל עם אביו, מנדי

אז מהי מוסיקה טובה מבחינה רוחנית?

"אינני מורה הוראה למוסיקה כשרה, אך אני חושב ששיר טוב מבחינה רוחנית הוא שיר שמנגן את המילים, ושמנגינה מביעה את פירוש המילים והמילים הן קדושות. מוסיקה מעוררת את הנשמה - פעמים לשמחה ופעמים לרגש כיסופים לה´. כל זמן שהרגש הוא יהודי וחצוב ממקור טוב, זו התועלת האמיתית".

משפחה מוסיקלית

ישראל ורדיגר, בנו של הזמר הנודע מנדי ורדיגר, נכדו של דוד ורדיגר ואחיינו של מרדכי ורדיגר (M.B.D), בן לשושלת מוסיקלית נכבדה ומפוארת, שהרבה אמנים אחרים היו רוצים ´לזכות´ בה - לא חשב להיות זמר.

אולי אפשר לחשוב שמי שנולד למשפחה מוסיקלית שכזו בוודאי חולם בלילות על תווים ומקיץ בימים על שירה, אך ורדיגר טוען שלא השושלת המשפחתית היא זו שדחפה אותו להכנס לתחום אלא הצעה שהגיע ממקום אחר לגמרי, די בהפתעה.

"אצלנו במשפחה תמיד הייתה השירה חלק מאתנו. גדלנו עם השירים, נולדנו עם הגנים המוסקליים והם היו מוטבעים בנו באופן טבעי. שירי שבת הם אחד הדברים החשובים ביותר במשפחתנו".

אלו שירים אתם נוהגים לשיר במסגרת המשפחתית?

"בעיקר משירי חסידות גור. הרבה משיריו של מרדכי, דוד שלי, ושל בנו יידל.

"גדלנו על המוסיקה, אבל לא התרכזנו בה. היא הייתה כבדרך אגב ובצורה טבעית כל כך שלא חשבתי להיות זמר בכלל.

"התחלתי לשיר כבר בתור ילד, ב´קעמפים´ ובתחרויות שירה של ילדים, אבל לא לקחתי את העסק ברצינות משום מה, עד לפני כחמש שנים. ניסיתי את מזלי בשירה בחתונות אחדות אבל לא חשבתי שאני ראוי כל כך לתואר ´זמר´. לקח לי זמן להכיר שהבורא חנן אותי בכלי השירה. בתחילה לא רציתי להאמין בזה, הייתה זו דווקא הסביבה שחייבה אותי.

"לפני כשנתיים, כשהוצאתי את האלבום ´בית נאמן בישראל´, בהפקתו של גרשי מושקוביץ, מפיק מוסיקלי מוכשר ש´דחף´ אותי להתפתח, הבנתי שזה הכיוון בו אני רוצה להמשיך הלאה, בעז"ה".

יש בחסידות תובנות שמלוות אותך בעולם השירה?

"הניגונים של גור הם ניגונים מאוד עמוקים וקצת מסובכים, אך מי שגדל עליהם מאוד מחובר אליהם בדרך כלל. במשפחתנו מאוד אוהבים את השירים של יענקל תלמוד ז"ל, המלחין הידוע לבית גור, שנפטר בשנת תשכ"ד. בכל פעם שהמשפחה מתאספת לשמחה או לסעודת יארצייט, שרים שירי גור, למרות שלא כולם חסידי גור...

"גם בדיסק שיצא לאחרונה יש קצת זכר מטעם המוזיקה של חסידות גור. כך למשל השירים ´אשת חיל´ ו´הנני העני ממעש´, על שניהם הייתי אומר שכל מי שמכיר את שירי גור ייהנה מהשירים האלו יותר".

איזה דברים אתה זוכר דווקא מסבא ומלווים אותך?

"בילדותי הייתי מאוד מקורב לסבא. הייתי אוכל אצלו פעמים רבות את סעודות השבת ותמיד היה מדהים לשמוע אותו שר. בעצם הוא אחד מהאנשים שזיכו את כולנו בכך שהוא התחיל את הטרנד בעשיית המוזיקה היהודית, כאלטרנטיבה למוזיקה גויית. אני חושב שיש לו זכות גדולה מאוד".

אתה ראה את ילדיך, כשושלת לבית ורדיגר, ממשיכים לשיר, או שאתה מעדיף שהם יעסקו בדברים אחרים?

"הילדים שלי הם ילדים רגילים, ב"ה, לכל דבר ודבר. העיקר בשבילי שכעת הם יצליחו בתלמוד תורה ובגן. כשהם יגדלו, יהיה להם את הצ´אנס להחליט מה הם רוצים לעשות. אבל ברור שנגינה זה חלק מכל בית יהודי, ואצלנו קצת יותר".

כשאתה יורד לרחוב ה´בורו פארקי´ בו אתה מתגורר ופוגש אנשים מהקהילה, יש שאלות שחוזרות על עצמן מצד הציבור דווקא בגלל המשפחה המוסיקלית שלך?

"בוודאי. בעצם, אנשים שוכחים שכל אחד מהמשפחה הוא בן אדם לעצמו", צוחק ורדיגר.

למעשה, הוא צודק. לפחות לגבי הנודניק הנוכחי.

להיות יהודי טוב

פעמים לא מעטות ראו קירות מסדרונות בתי החולים בארצות הברית את דמויותיהם החסידיות של ישראל ורדיגר ועמיתיו צועדות, עוברות בין חדרי החולים, שרות ומעודדות ומביאות מרגוע לנפש העייפה ולגוף התשוש מהכאב.

שם, מספר ורדיגר, הסיפוק גובר הרבה יותר מהסיפוק הרב של שמחת חתן וכלה. שם הזמר מרגיש את עוצמת ההתלהבות שמחדירה המוסיקה בחתן ובכלה וקרוביהם הנרגשים. כי שם את השכר לא מקבלים בכסף, אלא בתודה עמוקה ונרגשת משפתיים שכמעט אינן מדובבות.

"פעם אמר לי יהודי", מספר ורדיגר. "אתה לא יודע מה עשית כאן עכשיו. נתת לי ולכל החולים כוח להמשיך ולהילחם במחלות המקוננות בנו".

מה נותן לך השראה בשירה?

"לרוב, המצב מסביב. כמו חתונה או שולחן שבת. לפעמים זו המנגינה או המלים של השיר, ולפעמים שניהם ביחד - וזה הכי טוב!"

אתה גם כותב מילים לשירים? אתה מלחין בעצמך?

"בהחלט לא", הוא עונה בחיוך. "אני מרגיש שאני בכלל לא מתמצה בדבר הזה. הקב"ה נותן לכל אחד מתנות שונות ואת המתנה הספציפית הזו הוא נתן לאנשים אחרים, והם אכן מלחינים שירים מדהימים".

מי הדמות הנערצת עליך במוסיקה?

"אין לי דמות מוסיקאית, אבל יש לי דמות של הכנסת הרגש בשירה, וזה הדוד שלי, מרדכי. בכלל, כל אנשי הזמר החרדיים והחסידיים, הם תלמידים שלו במובן מסוים".

איזה שיר רגש שאינו שלך אתה הכי אוהב?

"זה עניין של תקופות... לפעמים אני הכי אוהב שיר מסוים ומרוב שאני שומע אותו יורדת לי ההתרגשות משמיעתו, ואז אני עובר לשמוע שיר אחר..."

ואיזה שיר שלך אתה הכי אוהב?

"השיר ´הנני העני ממעש´".

למה?

"קודם כל, כי התחברתי אליו מאוד. שנית, ולא פחות משפיע, כי על השיר הזה קיבלתי פרגון גדול מהדוד שלי, מרדכי. הוא אמר לי שהוא מאוד-מאוד אוהב אותו, יותר מכל דבר אחר שעשיתי".

ושאלה אחרונה: מה החלום שלך, אליו אתה רוצה להגיע בחיים?

"למלא את תפקידי בעולם בצורה הטובה ביותר. הן במוסיקה והן בדברים אחרים".

שעתיים תמימות חלפו עלינו בנסיעה למירון. הגענו לקברו של רבי שמעון בר יוחאי. ישראל ורדיגר עוצר את הרכב ואנחנו יורדים.

"מחר אני חוזר לחו"ל, החיים שם דורשים את שלהם. עכשיו צריך ללכת להתפלל על קברות הצדיקים, לפני השיבה לשם".

להתפלל, לשיר ולזמר ואיך אומר ורדיגר? למלא את תפקידנו בעולם, בצורה הטובה ביותר.

(הכתבה מתפרסמת ב"מרכז העניינים")

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר