הבו גודל ל"יתד נאמן"

גם בחלוף אלפי שנים מאז שנקברו קורח ועדתו, בני קורח עדיין לא מתו. הם כאן בכל דוכני העיתונים, כבר עשרים וחמש שנה. דעה

יעקב עמית | כיכר השבת |
(פלאש 90)

בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה חסרת תקדים המתחוללת בתוככי התקשורת החרדית על כל גווניה. עיתונים חדשים צצים חדשות לבקרים, מוספי סוף שבוע, כתבי עט ומגזינים מצולמים, מצטרפים אל תחנות הרדיו הקיימות, שידורי הלווין ואתרי האינטרנט המפוקפקים. מטבע הדברים, כולם נלחמים שם בכולם; הם נלחמים על כל סקופ עיתונאי וכותרת מרעישה, נאבקים בכל הכח כדי ליטול חלק מרכזי בעוגת התקציב של משרדי הפרסום, ופועלים בכל המישורים על מנת להגדיל את קהל הקוראים או המאזינים הפוטנציאלי.

כתוצאה מאותה תחרות סמויה וגלויה על ליבם של הקוראים והמפרסמים, מעטים הם האנשים העוסקים בתחום אשר יודעים לפרגן לעמיתיהם על הישגיהם, להעריך את עבודתם העיתונאית ולציין לשבח את הצלחתם המסחרית. דווקא משום כך, חשוב מאוד שעיתוננו הנכבד ייטול חלק בשינוי המצב וישמש כדוגמא למופת וכמודל לחיקוי, עבור מערכות העיתונים כולם.

ובכן קהל נכבד, הננו להביע בפה מלא ובלב שמח, מתוך תחושת שותפות כנה ואמיתית, את ברכותינו ואיחולינו מעומק הלב למערכת העיתון "יתד נאמן", מנהליו, עורכיו וכותביו, לרגל חגיגות החצי יובל להיווסדם. הבה ונניח את הפערים ואת חילוקי הדעות בצד. הבה ונותיר מאחור את המאבקים, המחאות הציבוריות והביקורות הנוקבות, ונשמח בשמחתם של שותפינו לעבודה העיתונאית הברוכה. בודאי רבים מקוראינו שותפים להתרגשות הגואה ולקולות הצהלה ומצטרפים בחפץ לב לברכות הלבביות. מזל טוב, חברים, שיהיה בשעה טובה.

אין ספק כי מאחורי עשרים וחמש שנים של עמידה איתנה ונחרצת למול תחלואי הדור ונסיונות התקופה, בד בבד עם פעילות עניפה לעיצוב השקפתם של בני התורה וגדולי ישראל, עומדת מסירות נפש חסרת גבולות ודאגה אמיתית לכלל ציבור היראים, אשר שורשה נעוץ בתחושת האחריות הכבירה הפועמת בקרבם של אותם עיתונאים, ללחום את מלחמות ישראל ולשמור את משמרת הקודש.

כל בר דעת מבין שלא ככל העיתונים "יתד נאמן". כאשר יוצאים אנשי העיתון למאבק חזיתי כנגד מחטיאי הרבים ועוקרי הדת המתיימרים להיקרא "חרדים", יכול הקורא הנאמן להיות סמוך ובטוח במאת האחוזים כי לא מדובר בגחמת ליבו של איזה רב בא בימים שאינו מבין את בעיות השעה, או בפרי מוחם הקודח של תלמיד חכם מפוקפק ואברך מן השורה, המבקשים ליצור כותרות וסנסציות. לאיש אין ספק כי המתקפות הסדרתיות נובעות אך ורק ממחשבתם המאומצת ויגיעתם הבלתי נתפסת של עורכי העיתון בכבודם ובעצמם, אנשים משכמם ומעלה והוגי דעות מורמים מעם, אשר כל חפצם ומגמתם לדחות על הסף כל כירסום ופגיעה בערכים המקודשים לעולם התורה לדורותיו.

חובה נעימה היא לנו לספר לקהל קוראינו הנכבדים, כי "יתד נאמן" חידש נורמות חדשות ומיוחדות בכתיבה, אשר לא היו מוכרים במחוזותינו. לא עוד מאמרי מערכת נבוכים ומאמרים פובליציסטיים רב משמעיים, מעורפלים ומסורבלים, אלא מאמרי השקפה בהירה, חדה וצלולה, שמובעת ללא חת, ותוך התעלמות מהחשש של איבוד קהל קוראים פוטנציאלי. איש אינו חסין, לאיש אין תעודת ביטוח, למול המטרה הקדושה והחיונית לדאוג לביצורו של מחנה ההשקפה הטהורה. כאשר מזהה העיתון שמץ של "טשטוש רעיוני" בקרב רבנים ואישי ציבור או שמתקבלת החלטה בין חכמי התורה מבלי להיוועץ באנשי המערכת קודם לכן, זוכים הם לקיתונות של רותחין ולמאמרי ביקורת ארסיים ונשכניים ללא מורא וללא משוא פנים. לא עוד התעלמות מ"בעיות השקפה" חמורות וטיאטואן מתחת לשטיח, במסווה של הקפדה וזהירות מחילול שם שמים. לא עוד התמקדות במאמרים חנפניים וחסרי שיניים תחת מעטה של שמירה על כבודם של גדולי התורה. הקץ להתרפסות ולכפיפות הקומה בפני אותם רבנים וראשי ישיבות המנסים להנהיג את עולם התורה ולקבוע את גבולותיו. אלא התמודדות כנה ונוקבת עם תופעות שליליות משונות ודעות כוזבות אשר אינן עולות בקנה אחד עם ערכי התורה והמוסר עליהם גדלו אנשי מערכת העיתון.

הערכתנו למערכת העיתון גדולה שבעתיים בשעה שאנו יודעים כי אנשיו אינם נרתעים מקשיי מצפון והיגיון אנושי ואינם בוחלים בשום אמצעי על מנת לשמור על הגחלת ולהבטיח את עתידו של עם ישראל. גם במחיר של ביזוי תלמידי חכמים, התעלמות מדעתם או הזכרת שמם בתוארים שאינם לפי מעמדם. גם אם בדרך נרמסים הערכים המקודשים לכל בן תורה ונוצר שיבוש הרסני בשורשי החינוך הטהור. וכן, אפילו במחיר של הבאת שלוחא דרבנן בר אוריין אלי קבר. שוו בנפשכם, וכי אתם רוצים חלילה לאפשר לסכנות רוחניות וחינוכיות להתקרב לפיתחנו? היעלה על הדעת שנניח לילדינו צעירי הצאן להתרסק לתהומות של השקפה מסולפת וחינוך קלוקל?

אכן, הבו גודל ל"יתד נאמן"; חברי המערכת, הכותבים ועובדי המינהלה, כל אחד על משמרתו. חיזקו ואימצו גיבורי החייל! ישלם ה' פעולכם, כפל כפליים!

נכון, אין זה סוד כי זוהי שעתו הקשה של העיתון. לא כולם תמימי דעים באשר לנאמנותו של "יתד נאמן". לרבים מקרב המחנה פנימה, אשר בעבר ראו חשיבות רבה בעצם הופעת העיתון והמסר שהוא מעביר, נמאס מהמאבקים הרדודים ומהכתבים המוזרים לענייני "הדים נרחבים" ו"שאט נפש". הכותרות הבוטות וההשתלחויות חסרות הרסן אשר מופיעות בכל בוקר מחדש כתוצאה מהעדר חומר חדשותי מעניין יותר, מעלים תחושה של גועל גם בקרב קהל היעד המרכזי של העיתון. ראשי ישיבות ליטאיים מתבטאים בפה מלא כי עיתון יתד נאמן "טוב לו שלא נברא", ובני תורה רבים מסרבים בתוקף להכניס את העיתון לביתם בטענה שהוא מחולל נזק בלתי הפיך לחנוך הילדים ולרגשות הקודש המוטבעים בכל בית של תורה.

במשך כל השנים הארוכות שחלפו מאז יסודו של העיתון, נדמה כי דווקא בשנים האחרונות, ניתן לזהות בבירור את הלחץ הסמוי שבו נתונים אנשי מערכת העיתון והסובבים אותם. לדאבון הלב, הם נאלצים לעמוד בפני מהמורות ומוקשים בלתי צפויים המציבים סימן שאלה על עצם זכות קיומו של העיתון. לנגד עיניהם הכלות, קורסים המגדלים שנבנו בעמל רב והפטרונות על עולם התורה מתפוגגת ומתאדה מן העולם. ההגמוניה הליטאית שחשבה עד כה כי עולם התורה תחת שליטתה, הולכת ומכירה עם הזמן את מקומה האמיתי. לא מרצון הם עושים זאת; בעל כורחם הם מגלים כי מתחת לאפם מתפתח עולם התורה הספרדי ללא היכר ומצמיח גידולי פאר פורחים ומשגשגים. הם מסרבים להאמין כי ישנו ציבור גדול של יראים ושלמים, המקפידים על קלה כבחמורה, שצמח וגדל דווקא בזכות אותם אנשים בעלי "טשטוש רעיוני", שכביכול אינם ראויים להנהגה. אולם לא לשם כך נתכנסנו. חלילה לנו לקלקל את צהלות השמחה. וכי זהו הזמן להתעסק בנושאים פעוטים וחסרי ערך מן הסוג הזה, בשעה שמערכת העיתון חוגגת חצי יובל להיווסדה?

אומנם שמועות עקשניות מספרות על ביטולים רבים של המנויים לעיתון, ועל ירידה משמעותית בהיקף הקוראים שלו. אולם הסירו דאגה מליבכם, קוראים נכבדים. במסגרת אירועי חצי היובל ל"יתד נאמן", הוחל לאחרונה במבצע מנויים ייחודי ואטרקטיבי, שכבר מכה הדים רבים ומתקבל בהתלהבות בקרב אלה שעדיין לא זכו להימנות על משפחת העיתון. בודאי רבים ישמחו לחבק בחום את אנשי העיתון הנכבד לרגל יום חגם ואף יצטרפו בחדווה גלויה אל שורותיו. גם הם מעוניינים להיות שותפים מלאים אל ההוכחה ההיסטורית הכבירה המכריזה קבל עם ועולם כי גם בחלוף אלפי שנים מאז שנקברו קורח ועדתו, בני קורח עדיין לא מתו. הם כאן בכל דוכני העיתונים, כבר עשרים וחמש שנה.

(פורסם בעיתון "יום ליום").

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר