ראש חודש מנחם אב, ואנו שוב עם הרפורמיות בדמות ובכינוי של 'נשות הכותל' - זהו שם מדי יפה לטעמי, למעשה נבלה שכזה. נראה כי זו סאגה שלא נגמרת. כל ראש חודש הדבר חוזר על עצמו, כאשר קבוצת נשים הזויות, מנותקות, עם לא מעט קורטוב של רשעות ושנאה, חוזרות על המעשה האבסורדי של תפילה במקום קדוש ובניגוד להלכה. איך בכלל אפשר להתפלל למול מי שהן מתריסות נגדו.
מזעזע.
כבר פסקו רבותינו בעניין התפילין והטלית שהם אינם מלבושם של נשים, רק עתה, לפני מספר שבועות, סיימנו את מסכת 'עירובין' במסגרת 'הדף היומי', ושם נידון ומשם גם נפסקה ההלכה, כי הטלית והתפילין הם מלבושם של זכרים בלבד. כך נהגנו מאז ומתמיד בכותל המערבי ועד עצם היום הזה שבו הופיעו אותם קומץ נשים הזויות.
עוד בנושא:
• אלפי בנות בתפילה בכותל; 'נשות הכותל' נותרו מאחור
• אלפי הנשים החרדיות בלמו את נשות הפרובוקציה • צפו
אין ספק כי הדבר מקומם, מרתיח לב, ועלול אף ללבות יצרים.
אך זהו העניין, שליבוי היצרים הוא ההיפך מהנדרש מאתנו וההפך הגמור מהנכון לעשותו. אנו 'מאמינים בני מאמינים', איננו משחקים במגרש ההזוי והמרושע שלהן, דרכן איננו דרכנו. לבל נתבלבל, אנו לא בסיטואציה של תחרות ספורטיבית, פוליטית, מגזרית או אחרת. כאן לא 'מכבי כותל' - נגד 'הפועל כותל'. ולבטח אין כאן משחק של הורדת ידיים והצגת שרירים. זו גם הסיבה שעד כה נמנעו גדולי ישראל מלשלוח את המוני בית ישראל להפגין כנגד התופעה.
לבל יחושו המפגינים כי בכוחנו זה הבאנו לניצחון כזה או אחר.
אין לנו שרירים ואין לנו כוחות.
אנו במערכה ערכית קיומית, כואבת ומזעזעת, עניין של נשות הכותל מהווה קצה אחד של החבל המבקש להיכרך סביב צווארנו, אך לא רק הוא ולא רק בעניין הכותל.
אך רק הוא ובכוחו הגדול, שמר עלינו עד כה, וכך בעזרתו ובישועתו נתפלל שיעשה גם בעתיד.
כוחו של עם ישראל היה ונשאר כתמיד - בפיו.
בתפילה, בתחנונים לפני הקדוש-ברוך-הוא, בשכנוע הזולת, במאור פנים. בטח שלא באלימות ובכוח הזרוע ולא רק מפני שיחסי הכוחות ממש לא שווים ולא לטובתנו.
ההיגררות מהפגנת כאב ותפילה, להפגנת כוח ועוצמה של ציבור גדול שלא מוותר ומראה את שריריו, הוא הבדל שמים וארץ - בין מה שמצופה מיהודים חרדים לדבר השם. במצג שרירים יש יותר קרבה לערכי הרפורמים מאשר לערכים עליהם השתתנו.
הבוקר כבכל בוקר, הגעתי למקום שריד בית מקדשנו קצת אחר השעה 4:00, למדנו את 'דף היומי', התפללנו תפילת שחרית של ראש חודש, את המתח היה ניתן לחוש ולמשש באוויר, וכעדות למה שהולך להתרחש, המחסומים עמדו ניצבים בזה אחר זה, קשורים באזיקונים, כבמסדר של יום העצמאות של מדינת ישראל בתפארתה...
סמוך לשעה 6:30 נפרסו כוחות יס"מ עם מצחיותיהם לראשיהם, ולידם ניצבו אחיהם ממשטרת ישראל בעלי המדים הכחולים, גלוחי ראש וללא מכסה לראשם.
אם לא די לנו בהתרסתם של הרפורמיות, הרי לנו התרסה נוספת מבית היוצר של משטרת ישראל.
בצר לו, לאחד מהמתפללים הקבועים שעמד לצידי, פנה אלי, כאילו יש לי סמכות בעניין, בבקשה - אולי אוכל לסייע לו, ולהביא לכך שהשוטרים הכחולים יחדלו מחילול הקודש וישימו מכסה לראשם.
נפלט מפי משפט, ואולי כעצה טובה קמ"ל: 'תפנה לרפורמיות', אמרתי בחרש, 'ותבקש מהן שיבקשו את השוטרים שיחבשו כובע לראשם - הם לבטח יזדרזו למלא את מצוותן'.
רב הכותל: 'הודו לה' כי טוב'
בשעה 6:45 החל רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ' שליט"א, את תפילת שחרית במזמור "הודו לה' כי טוב", תפילה שיצאה מגרונו ופילחה את לבות הרבבות.
התפילה השקטה והכנועה, תפילה שיש בה בכי ותחנונים לפני בורא עולם - היא התשובה הניצחת והמנצחת את כל דורשי רעתנו וסוגרת את פיהם של מחללי ה' - יותר מכל מעשה אחר.
למניין המיוחד שקיים היום ר"ח מנחם אב, הצטרפו בזה אחר זה עסקנים ואישי ציבור, הרב קלרמן, ח"כ הרב פרוש הרב יוסי דייטש ועוד.
כל אלו ועוד באו להביע את כוחו של עם ישראל בפיו - בתפילה שאף פעם אינה מאכזבת ולעולם איננה חוזרת ריקם.