כבר מרחוק ניתן לשמוע את הדי הצעקות, שלא מביישות דוכן שוק קלאסי. "חצי חינם", "מבצע שלא יחזור" "הכל נחטף" וכמובן הקוד הבלתי מנוצח של "עשר בעשר". אתם מתקרבים למוקד הרעש ומגלים שמדובר בצרכניה קטנה, מעין חנות מכולת הנמצאת באזור השוק. בזווית העין מבחינים בקהל לקוחות ססגוני המתקבץ סביב המקרר. הם שולפים גבינות ומעדני חלב בכמויות מוסדיות כמעט, בלי להתלבט ובלי לבדוק הרבה.
מתקרבים עוד קצת, ומגלים שמדובר במוצרים קלאסיים, שבדרך כלל הם יקרים יחסית, אבל באורח פלא מחירם ירד תלולות. שמחים ומרוצים אתם מעמיסים הלקוחות את המעדנים ועושים את דרכם החוצה. רק בבית הם יגלו כי כל השלל שרכשו יאלצו לחסל היום או מחר. התאריך האחרון לשיווק המוטבע עליהם, קרוב מתמיד, ומסביר היטב מדוע הזדרז הסוחר למכור אותם בכל מחיר.
כל יצרן של מוצרי מזון מכל סוג יודע היטב שכאב הראש הגדול ביותר שלו הוא מוצרים שפג תוקפם. מרגע שתאריך "פג תוקף" מוטבע על המוצר, היצרן כבר מחשב את קיצו לאחור. המשוואה פשוטה: מוצר שפג תוקפו שווה הפסד כספי ברור. לא מדובר רק על מכירת מזון לאחר שפג תוקפו (עבירה פלילית שענשה עד שנת מאסר), אלא על מכירת מזון יום או יומיים לפני שפג תוקפו, מבלי שהלקוחות מודעים לכך. תופעה זו, על אף העובדה שגם היא בתנאים מסוימים מהווה עבירה על החוק - אינה מפוקחת. רבים יודעים עליה בתעשיית המזון ורבים אף יותר מכחישים את קיומה.
זהירות: פיתיון בחנות המכולת
איך עובדת השיטה? מוצרי מזון, בעיקר עופות קפואים וטריים, ממתקים, חטיפים או מוצרי חלב מגיעים מהיצרן או מהיבואן עצמו לסיטונאים שמפיצים את הסחורה לחנויות המרכזות כמויות גדולות: חנויות באזור השווקים או רשתות גדולות. אחת האסטרטגיות של המפיצים היא לתת מחיר טוב לחנות על קניית כמות גדולה, אך לקראת תאריך פקיעת התוקף, מגלים לפתע בעלי החנות שהם תקועים עם מלאי גדול מדי, שיהיה חסר ערך לחלוטין בעוד ימים ספורים. מה עושים במקרה כזה? מנסים למכור את המוצרים הללו בהנחה משמעותית. הניסיון מעיד על כך שאנשים רבים אפילו לא טורחים להעיף מבט על התאריך האחרון לשיווק, במיוחד כאשר מדובר במוצרים יבשים, כך שהם רוכשים לעיתים כמויות גדולות, שייתכן מאוד שיגיעו לפח האשפה.
שיטה אחרת להפטר מהמלאי היא להעביר את המוצרים הישנים לפיצוציות, שם "גלגול המדף", דהיינו תנועת המוצרים מהמדף אל הקונה מהירה במיוחד, או להעביר אותם למכולות, בדרך כלל כאלה שלא נמצאות בשכונות אלא באזורי משרדים, או למכור בשווקים. המכירה נעשית בהנחות מפליגות, לפעמים גם ב-70% הנחה, אלא שהפעם אין החזרים ואין ביטולים, מה שמגביר עוד את המוטיבציה של המקבל למכור, ומהר.
"הרעיון הוא ללכת למקום שיכול להיפטר מזה במהירות", מסביר גורם בענף המזון ל'משפחה', "נותנים מחיר מצחיק ממש, העיקר שהכל ייגמר ומהר. בשביל החנויות זה מקור מצוין להכנסות. הם קונים את זה מאוד בזול, ולמרות שהם מוכרים במחיר זול לצרכן, הם מרוויחים מאות אחוזים. לפעמים, מערבבים את המוצרים הישנים הללו במוצרים דומים עם תאריך תפוגה מרוחק הרבה יותר, וסומכים על הצרכן שלא יבדוק כל מוצר בפני עצמו".
מיותר לציין כי התופעה מהווה בעיה חמורה עבור הצרכנים. רובם לא מודעים לכך שהתוקף עומד לפוג, ולכן כדאי לצרוך את המוצר באופן מיידי. כשמגלים את התרמית, לרוב מאוחר מדי להגיע לחנות ולקבל זיכוי, במיוחד כאשר מדובר במוצרים שנמכרים במחירי מבצע.
"מבצע הוא סוג מכירה שנקראת מכירה מיוחדת", מסביר עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי של המועצה הישראלית לצרכנות. "החוק קובע שבמכירה מיוחדת, בין אם מדובר במכירת סוף עונה, מכירה לרגל שיפוצים או מכירת חיסול, המוכר צריך להודיע על סיבת המכירה. כך למשל, אם המוצרים שבהנחה נמכרים כך משום שתוקפם עומד לפוג. מי שאינו מודיע על כך עובר על הוראת חוק מפורשת שהעונש עליה יכול להגיע ל-78,300 שקל".
לדבריו, סימן האזהרה הבולט ביותר הוא הימצאותו של אותו מוצר בשתי רמות מחיר שונות באותה חנות. במחיר המלא - על המדף, ובמחיר המוזל - בסטנד או ליד הקופה. סימן אזהרה אחר הוא מוצרים שנמכרים במחיר זול משמעותית כשקונים כמות גדולה (5 ב-10) בלי סיבה נראית לעין. במקרים הללו יש לנהוג בזהירות יתרה ולחפש את התאריך האחרון לשיווק על המוצר.
"הבעיה העיקרית היא שבמקרים רבים מערבבים באותו מדף חטיפים או מוצרים בעלי תוקף שונה ובכך מטעים את הלקוחות. המוכרים בונים על ההנחה שאף אחד לא יבדוק כל מוצר בפני עצמו, לפני שהוא מכניס אותו לעגלה".
הפתעות במקררים
מדובר בשיטת מכירות ידועה. עם סגירתן של המכולות הגדולות היא התמתנה בחלקה, אבל גם ברשתות השיווק אפשר למצוא עקבות של מוצרים שאינם טריים, בלשון המעטה.
על מנת לבדוק מקרוב כיצד מתנהלת השיטה, פנינו למספר צרכניות באזורים חרדיים, במטרה לגלות האם כל המוצרים הנמצאים על המדפים או בתוך המקררים הינם ראויים לשיווק ללא חשש. כמובן, מדובר בבדיקה אקראית ומדגמית בלבד. ייתכן מאוד מגיעים שבמועד אחר ובמקום אחר הדברים שונים. כמובן, אין בדברים הללו כדי לומר שבמקומות אחרים המצב טוב יותר. בכל מקרה אי אפשר להתעלם מהתוצאות, המדברות בעד עצמן.
המקום הראשון שאליו פנינו היו רשתות הענק החרדיות. מהן ציפינו לעמוד בכל תנאי התקינה ובחוקי הצרכנות.
ואכן מלבד מוצר מקרי אחד, במקרר העופות של אחת הרשתות הגדולות, שסולק ממנו כעבור דקות, צלחו מרבית הרשתות הגדולות, את המבחן בהצלחה יחסית.
דווקא ברשתות החרדיות הזולות, גילינו את הבעיה במלוא כיעורה.
החנות הבאה שסקרנו היתה במרכזה של שכונת הר נוף, צרכניית 'זול ובגדול' ברחוב שאולזון. מדובר בצרכנייה קטנה הרבה יותר, אבל מכילה מגוון רחב של מוצרים. בפתח החנות ניצבו מספר ערמות של פתיתים שנמכרו במחיר מבצע. חלק מהן נשאו תאריך של שנה מהיום, אבל רבות אחרות היו בעלות תאריך פג תוקף שיחול בעוד שבועות ספורים בלבד. כל האריזות שכנו בתערובת, זו לצד זו.
סקירה של המוצרים האחרים שנמצאו בחנות העלתה שלמרות שמדובר במכולת שכונתית, המלאי חדש יחסית. רק במקרר הסלטים נכונה לנו הפתעה לא נעימה, כאשר גילינו טחינה עם פטרוזיליה שתוקפה פג לפני ארבעה ימים, ומשום מה היא עדיין שכנה כבוד במקרר, לצדם של עמיתים טריים ממנה בהרבה. במקרר הסמוך המכיל מוצרי חלב ראינו מעדנים רבים שבעוד יומיים תוקפם יפוג. גם הם שכנו בקדמת המקרר, כאשר הסחורה החדשה נמצאת מאחור.
המשכנו הלאה, לעבר סניף רשת 'בר-כל' בשכונת קרית משה בבירה. סקירה מדוקדקת של תכולת החנות הניבה מוצרים רבים שפג תוקפם: ביניהם בקבוקים של 'דיאט קולה' שנשא תאריך אחרון לשיווק, שתוקפו פג לפני 13 ימים, מוצרים רגישים במקרר החלב, דוגמת ריץ' בטעם קפה שהיום האחרון לשיווקו היה ביום הקודם, והחמור מכל: מוצרי יוגורט, שתאריכם האחרון עבר מזמן, למשל: גרנולה עם אננס שהיתה צריכה להיעלם מהמדף כבר לפני חודשיים.
התחנה האחרונה בסיבוב הזה היתה בצרכניית "הכי כדאי" שבקרית צאנז. על אחד המדפים גילינו אריזת חלווה שפג תוקפה. שוטטות באזור בקבוקי השתייה הקלה סיפרו שבחנות ישנם הררי בקבוקים של "קוקה קולה" ו"דיאט קולה" שעברו זה מכבר את התאריך האחרון לשיווק. במקרר מוצרי הבשר, היו חבילות פסטרמה, בעלות תאריך קרוב מאד, ובמדף מוצרי החלב הסמוך, גילינו יוגורטים שתאריכם פג באותו היום.
הרשתות: הסדרנים נושאים באחריות
מה אומרים ברשתות השיווק על התוצאות הבלתי נעימות, לעין ולחיך?
"מדובר במשגה ובטעות אנוש מבחינתנו", מודה בפה מלא נתן סמילנסקי, מנכ"ל סניף הר נוף של רשת זול ובגדול. "על פי הנחיות הרשת, כל המוצרים שתוקפם פג אמורים לצאת מהמדפים יומיים לפני התאריך האחרון לשיווק. זוהי עבודתו הקבועה של הסדרן, שמבצע בדיקה מקיפה במקרר מדי בוקר ומוציא את כל המוצרים הללו, למרות שעל פי החוק אנחנו יכולים למכור מוצרים שתאריך התפוגה שלהם יחול בעוד יום או יומיים. לצערנו, מי שעושה זאת זה סדרנים חיצונים של החברות, וייתכן בהחלט שמוצרים בודדים נשכחו או נעלמו מעיניהם במהלך הבדיקה. למרות זאת, אני בתור מנהל אמור לקחת אחריות על טעויות של אחרים. העברת המוצרים הטריים יותר לחלקו האחורי של המקרר או המדף הינה שיטה שיווקית ידועה שזכתה להגדרה פיפו: פירסט אין פירסט אאוט (נכנס ראשון יוצא ראשון) והיא מיושמת בפועל במרבית הרשתות.
מדוע לערבב מוצרים שתוקפם פג עוד מעט עם מוצרים אחרים?
"מדובר בתרגיל ידוע של החברות היצרניות המנסות כל הזמן לדחוף מוצרים שפג תוקפם, או שהוא עומד לפוג בימים הקרובים, בתוך הסחורה הטרייה יותר. אנחנו עושים בדיקות מדגמיות של כל משטח, ולא מן הנמנע שנתקשה לאתר אריזות בודדות כאלו בתוך מלאי המוצרים הטריים. אבל כאשר אנו מגלים מוצר כזה, או כאשר הלקוח מגלה זאת בבית, הוא בהחלט יכול להגיע אלינו או אל היצרן ולקבל פיצוי".
הדברים נכונים גם לגבי בשר או עופות?
"בנושא הזה הכללים ברורים יותר. כל משלוח של בשר ועוף טריים או חלקיהם מחייב חתימה וטרינרית המעידה על טריותו. לאחר מכן אנחנו מקבלים משטח ובודקים מדגמית שאכן התאריכים בני תוקף. על פי החוק ניתן לשמור אותם בקירור עד חמשה ימים, ומה שלא נמכר ביום האחרון מוחזר לספק. זה מקפיא את הסחורה ומוכר אותה כקפואה.
"בנוגע למוצרי חלב, בכל מכולת או צרכניה יש נוהל של החזרות לספק, על פי ההסכם עם החברות. הן לוקחות את המוצרים שפג תוקפם ומשמידות אותם, כך לפחות הן אמורות לעשות. אנחנו מקבלים החזר מלא עבור המוצרים הללו כך שאין לנו כל ענין למכור סחורה כזו או לערוך עליה מבצעים. בדרך כלל, מבצעים נערכים בתיאום עם החברות, ובכל הנוגע לרשתות ממוסדות וגדולות הרוכשות במיליונים אין להם מטרה להיפטר ממוצרים שפג תוקפם. לעומת זאת, במכולות הקטנות הספקים מוכרים את אותם המוצרים במחיר גבוה יותר, וכשהם נתקעים עם מלאי יש להם בעיה רצינית להיפטר ממנו. ייתכן שבמקרים כאלו שווה להם לערוך מבצעים ולמכור את הסחורה אפילו ללא רווח.
"רשת 'זול ובגדול' מודה על שהארתם לתשומת ליבנו", מוסיף גם איש יחסי הציבור של הרשת, איציק קראט. "כנהוג ברשתות המזון המובילות, בסניפי רשת 'זול ובגדול' מועסקים ישירות סדרני סחורות על ידי מספר יצרני מזון מובילים בשוק. תפקידם של הסדרנים הוא לקבל את המוצרים בבוקר ולסדר אותם במדפים הרלוונטיים בסניפים.
מפנייתכם עולה כי חלק מהסדרנים לא מבצעים את עבודתם כהלכה, וחלילה, פוגעים בשמה הטוב של 'זול ובגדול' ובלקוחותיה.
הדברים יועברו לגורמים הרלוונטיים בחברות המדוברות, מתוך כוונה למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. בנוסף, הנושא הועבר לתשומת ליבו של מנהל הסניף ולטיפולו המיידי".
'הכי כדאי': "מדובר בטעות אנוש"
"מדובר במשגה, טעות אנוש כפשוטה", אומר בתגובה מנכ"ל רשת צרכניות "הכי כדאי". "הנתונים שהעליתם בבדיקה נכונים לצערי, ומבלי להמעיט בחומרתם אני יכול רק לציין שמדובר בפריטים ספורים מתוך שבעת אלפים המוצרים שאנו מוכרים בחנות".
האם מדובר במוצרים שנרכשו לאחרונה, בהנחה מצד הספק בשל העובדה שהם עומדים לפני מוות מסחרי?
"התשובה שלילית לחלוטין. אנחנו מעולם לא עורכים מבצעים כדי לחסל מלאי, ולא קונים במחיר מבצע סחורה שתוקפה עומד לפוג בקרוב. יש לנו הסכם ברור עם החברות על החזרת מוצרים שפג תוקפם, בעיקר במוצרי מקרר ועופות טריים. קשה לנו לאתר את מקור התקלה, אבל ברור שאין כאן מדיניות מכוונת".
בר-כל: "הטענות הזויות"
"זוהי טענה הזויה", מגיב על הטענות הקשות המגובות בתמונות ברורות, מנכ"ל רשת בר- כל, הרב מנחם כרמל. "יש לנו סדרן מיוחד שתפקידו להוציא את הסחורה שפג תוקפה, כך שלא ייתכן שהפריטים הבלתי תקינים היו על המדפים. באשר לבקבוקים, ישנו סדרן מיוחד מטעם חברת המשקאות שתפקידו לאתר את אלו שפג תוקפם. בכל מקרה, מתוך ארבעים אלף מוצרים קטלוגיים ומיליוני פריטים, הרוב הגדול מעיד על כך שאנחנו מקפידים על בריאות הציבור".
דבר החוק
עבירה פלילית ליצרן, סכנה בריאותית לצרכן
"שיווקו של מוצר לאחר שפג תוקפו מהווה עבירה פלילית. אם בנוסף, נעשה מאמץ להסתיר את תאריך התפוגה, מדובר בעבירה פלילית נוספת. המשרד יאכוף אי עמידה בהוראה זו על סמך מידע או תלונה המוגשת למשרד." קובעת תגובת משרד התמ"ת לתחקיר.
הגב' עינב שימרון גרינבוים דוברת משרד הבריאות כותבת במענה לפנייתנו, כי כל נושא סימון תאריכים על מוצרי מזון ארוזים מראש, מוסדר בחקיקה הכוללת תקן ישראלי מספר 1145 - שהוא תקן כללי לסימון מזון ארוז מראש, ובנוסף תקני מזון מיוחדים הקובעים גם הוראות לסימון מוצרי מזון מיוחדים ותקנות או צווים המתייחסים לנושא תאריכים במוצרי מזון ספציפיים.
ככלל, עבור מוצרי מזון ארוזים מראש, שתקן ישראלי 1145 חל עליהם, נקבע אופן הסימון המדויק, בהתאם לקטגוריה שאליה משתייך מוצר המזון:
הפיתרון: חלוקת עודפים כתרומה
אחד הדרכים בהן נוקטות הרשתות כפתרון לצורך להיפטר ממוצרי מזון שתוקפם עומד לפוג בקרוב ממש, הוא להעביר אותם לנזקקים כתרומה או במחיר סמלי. כך מונעת החברה מעצמה את הצורך להשמיד את המוצרים ולהפסיד את מחירם המלא, ומרוויחה כבונוס את שמה הטוב כפילנתרופית הגונה.
כדוגמה אפשר לציין את העובדה שזכתה לסיקור תקשורתי בימי מחאת הקוטג' שהתקיימה בקיץ האחרון. על פי הפרסומים, ירדו המכירות של המוצר הזה באופן דרסטי, ויצרניות החלב ותנובה בראשן שנתקעו עם עודפים רבים פנו לגופים שונים, בהם ישיבות וארגונים המעניקים מזון לנזקקים, ומכרו להם גביעי קוטג' במחיר מפתה למדי -2.60 ש"ח לגביע, פחות מחצי ממחירו בשוק וממחירו לישיבות בימים כתיקונם.
"בכל הזמנה שאני עושים בתנובה יש קטגוריית 'הוזלות', ששם נמצאים המוצרים שנשאר מהם עודף גדול במלאי", סיפר אחד ממנהלי המטבחים בישיבה ידועה בבני ברק. "בדרך כלל זה מגיע ל-30% הנחה לכל היותר, ולאחרונה הצטרף לקטגוריה הזו גם הקוטג', שנחשב מוצר יקר למדיי.
"בהתחלה הציעו לנו הנחה של 20%, אחר-כך הנחה של 30%, אבל אנחנו בחרנו להצטרף לחרם, ולא הזמנתי בכלל. כאשר המחיר הגיע ל-50% הנחה לא יכולתי להתאפק, ועשיתי הזמנה גדולה לכמה ימים. להערכתי, מוסדות תורניים נוספים, כמו גם מוסדות חילוניים, קיבלו הנחה מפליגה", אם כי אין לו אינדיקציה ממשית לכך.
גם ב"בית החם" של עיריית רחובות קיבלו בקיץ שעבר מלאי גדול של גביעי קוטג'. "קיבלנו 360 גביעים דרך ארגון לתת, במחסני חסדי נעמי", אמר גורם בעירייה. "לרוב אנחנו מקבלים תרומות של בגדים ומזון יבש, ולפעמים יש עודפים של מוצרי חלב. אבל מדובר בעיתים נדירות, ולא בכמויות האלה. יתכן שתנובה נתקעה עם המון עודפי קוטג', ולמיטב הבנתי הגיעו לעוד ארגונים, והם חולקו לנזקקים".
בתנובה הכחישו בתוקף שהוציאו עודפים לנזקקים אך אישרו את ההנחות שניתנו לקניינים אחרים. "מדובר במדיניות ארוכת שנים של מכירת מוצרים עם תוקף של יומיים שלושה, שנשארו במלאים, למוסדות שונים, ואין קשר בין ההנחה לדיון הציבורי המעמיק".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "אכן התקבל משלוח של 360 גביעי קוטג' תנובה דרך ארגון לתת, שחולקו באמצעות מחסנים של חסדי נעמי והגיעו לנזקקים". ואילו בארגון לתת טענו כי כל חברות המזון הגדולות תורמות כל השנה מזון בשווי מיליוני שקל, המועבר באמצעות עמותות מקומיות לעשרות אלפי משפחות במצוקה. בין מוצרי המזון הנתרמים ישנם מוצרים יבשים וטריים, מוצרי חלב ועוף. "בימים האחרונים, כמו במהלך כל השנה, התקבלו בארגון לתת תרומות של מוצרי מזון מגוונים מחברות שונות, בהם גם מוצרי חלב שונים וקוטג', אשר מועברים לנזקקים".
