שיחה מיוחדת נשא אמש (שני) גאב"ד ירושלים, רבי טוביה וייס שליט"א, בפני רבני הועד למניעת שעטנז וצוות הבודקים שע"י העדה החרדית. הדברים נסבו בעיקר על נושא הירידה הכאובה בעיקרי אמונת ישראל.
"ליבי חלל בקרבי לראות אבות יקרים הכואבים בדמעות שליש על ירידה זו", אמר הגאב"ד. "כשלילדים יש שאלות באמונה לא תמיד זה עניין של חינוך".
הגאב"ד הוסיף ואמר: "גם אם מוסרים נפש על חינוך הבנים, הרי כבר הזהיר הרמב"ם שמי שנכשל באיסור שעטנז 'הרי הוא נוטה מן האמת' ונטייה זו היא הפקפוק והתהייה באמונת ישראל המחלחלת ומחרבת בנפש פנימה, ומעשים שבכל יום שבאים לפנינו כלאי בגדים ממש, ואיך עומדים רבים בשלוותם מלבדוק שיהיו כל הבגדים נקיים מחשש זה?" תמה הגאב"ד בכאב.
במשך שעה ארוכה עורר על חובה זו כשהוא מציין את הזהירות הכפולה הנדרשת מבני חו"ל שלא לרכוש שום בגד שאינו בדוק: "זכורני בימי בחרותי עת נשלחתי לקנות תורה במרכזי התורה שבאירופה - חרג הגאב"ד מגדרו, "לאחר שבלו בגדי, צברתי פרוטה לפרוטה ורכשתי מלבוש לשבת, לא עלה בדעתי ללובשה קודם שתהא בדוקה משעטנז, חיפשתי שם מומחים, ומשלא מצאתי נטלתי פיסות מכל חלקי הבגד ונסעתי למעבדה לחקר טקסטיל ושלמתי כמעט כמחיר הבגד כולו בכדי שיבררו את מרכיבי הבד.
"הנכרים חשדו ב'סוחר הטקסטיל' הצעיר התר בדקדוק מפליא אחר סחורה משובחת ושלחו לחקור אודות "עסקי", אך עבורי היה זה כבוד גדול שנזהרתי כדת של תורה".