שלמה בניזרי: לא להאריך את שעון הקיץ

השר לשעבר שלמה בניזרי, בטור מיוחד ל"כיכר השבת", מונה את הסיבות העיקריות המפריעות לציבור הדתי בישראל בהארכת שעון הקיץ ומביע תקוותו כי השעון אכן לא יוארך (מאמרים)

שלמה בניזרי | כיכר השבת |
כותב השורות, שלמה בניזרי (צילום: פלאש 90)

שר הפנים גדעון סער הודיע כי החליט להאריך את שעון הקיץ בחודש נוסף. לשעון הקיץ יש נימוקים רבים בעד הן בציבור החילוני והן בציבור הדתי אך בתור אדם דתי אתייחס לנקודות המפריעות לציבור הדתי.

ליל שבת

בגלל השקיעה המאוחרת אין מושג של ערב ביום חול, מיד נכנסים ללילה, דבר המהווה בעיה למשפחות רבות בהרדמת הילדים וכד', אך על זה החרשתי כי זו בעיה כללית של כולם, אך מבחינת האדם הדתי הבעיה מחריפה בערב שבת ובמוצאי שבת. בליל שבת זהו המפגש המשפחתי המרכזי שבו כל המשפחה מסבה סביב השולחן עם דברי תורה, שירי שבת ועוד, אך לצערנו הרב, בחלק גדול מהמשפחות הילדים הקטנים עייפים ונרדמים, כי עד שמגיעים מהתפילה ומתיישבים לארוחת שבת השעה בערך 21:00 בערב, וזה כבר מאוחר. העייפות היא איננה נחלת הילדים בלבד אלא גם נחלת ההורים.

מוצאי שבת

כמו כן, במוצ"ש אין כמעט מושג של ערב אלא רק לילה, כי השבת יוצאת מאוחר מאוד וקשה לבצע דברים רבים בגלל הזמן הקצר. יש בעיה בקיום אירועים, שיעורים, יציאה לבילויים ועוד.

אמירת סליחות

בני עדות המזרח - הספרדים, נוהגים לומר סליחות משך 40 יום, בכל חודש אלול והימים הנוראים. לחלק גדול מציבור האומרים נוח יותר לומר את הסליחות דווקא בחצות לילה (לפני חצות אסור לומר), אך דא עקא שבגלל שעון קיץ זמן חצות לילה בתחילת אלול הוא בערך בשעה 24:40, ומשמעות הדבר היא שסוף זמן אמירת הסליחות הוא בשעה 01:40 אחר חצות, ועד שמגיעים לבית כבר מאוחר, דבר זה מקשה מאוד הן על אמירת הסליחות והן על תפקוד נורמאלי למחרת.

שר הפנים גדעון סער, היום (צילום: פלאש 90)

למרות כל החסרונות שמניתי לעיל בהנהגת שעון הקיץ, הציבור הדתי השלים עם קיומו, אך יש שני נושאים שיעיקו עליו מאוד במידה והשעון יוארך יותר מעבר לחגי ישראל. הנושאים הם צום יום הכיפורים ותפילת שחרית, שקיום שעון קיץ בזמנים אלו זה יגרום לסבל, צער ואף התקוממות מצד ציבור רחב במדינת ישראל.

צום יום הכיפורים

נכון שאורך הצום אינו משתנה בין שעון קיץ לשעון חורף, אך מבחינה פסיכולוגית יש השפעה רבה על הצמים. שמתי לב שבדרך כלל המקטרגים על טיעון זה הם אינם אנשים דתיים ואף אינם צמים, אך מי שבאמת צם ומתפלל מרגיש היטב את ההבדל. דוגמא טובה לכך היא צום י"ז בתמוז וצום ט' באב, שבשל חלותם בזמן שעון קיץ הם מסתיים בסביבות 20:00 בערב, דבר זה מהווה קושי וסבל רב ביותר לצמים, הן מבחינה פסיכולוגית והן בגלל שעות יום רבות עם שמש קופחת. (יש לקחת בחשבון שגרימה להכבדת הצום עלולה לגרום לאנשים לא לצום, או לא לסיים את הצום לא בזמנו, וזו אחריות גדולה על המחליטים)

תפילת שחרית

זמן תפילת שחרית תלוי בזריחת השמש (הנץ החמה), ולפני הזריחה אסור לכתחילה להתפלל תפילת שמונה עשרה אלא רק בדיעבד. (המושג של דיעבד ביהדות מקביל למשל לכיבוש חצי יעד).

מאז שהונהג שעון הקיץ לראשונה הוא היווה בעיה הלכתית קשה, וגדולי ישראל אף הביעו את מורת רוחם משעון זה. במלחמת העולם הראשונה הנהיגו באירופה את שעון הקיץ כדי להרויח את שעות האור, ואז הרב ישראל מאיר הכהן המכונה "החפץ חיים" הביע את מורת רוחו מעצם הנהגת שעון הקיץ. נימוקו היה שתפילת שחרית זמנה הוא ביום ולא בלילה, ואילו שעון הקיץ מאחר למעשה במציאות את עצם היום, והפועלים היוצאים לעבודתם חייבים לצאת מוקדם עפ"י שעון הקיץ, וממילא בלית ברירה היו מתפללים בלילה שזו בעיה הלכתית חמורה, ותפילה אז אינה תפילה אף בדיעבד. (לחלק מהעובדים שחייבים לצאת מאוד מוקדם מביתם, אפילו להתפלל בדיעבד הם אינם יכולים להתפלל, כי עדיין הזמן אז נחשב ללילה).

אומנם בעיית זריחה מאוחרת קיימת גם ללא שעון קיץ מלאכותי וזה בשיא החורף, אך הבעיה שם היא שונה כפי שאסביר בהמשך.

תחילה אביא את ניתוח הזמנים בתחילת שעון הקיץ וסיומו:

תחילת שעון הקיץ הייתה ב-29/3/13 והזריחה בירושלים ביום זה קפצה מהשעה 05:31 לשעה 06:31, (בת"א מ-05:38 ל-06:38), ואכן מתאריך זה הזריחה הלכה ופחתה מיום ליום עד 14/6/13, ומאז שוב הייתה עלייה שהגיעה בשיאה ביום סיום שעון הקיץ ב-8/9/13 בי-ם ל-06:18 ובת"א ל-06:24.

תפילת שחרית (צילום: אילוסטרציה פלאש 90)

זהו המצב פחות או יותר בכל שנה, וגם מצב זה הוא לא פשוט כ"כ למתפללים רבים, אך אם כעת יוארך השעון למשל עד סוף אוקטובר כבאירופה, אנו נגיע למצב שבשיא אוקטובר, דהיינו 31 באוקטובר זמן הזריחה יגיע בי-ם ל-06:54 !!! ובת"א ל-07:03 !!! שזה מצב נוראי מבחינת המתפללים, שמבחינה פרקטית רק אז הם יכולים להתחיל את תפילת העמידה.

נכון שניתן להקשות מזמני החורף, שבשיא החורף ב-1 בינואר הזריחה מגיעה בשיאה אז בי-ם ל-06:38 ובת"א ל-06:48 שזה גם מאוחר, ואז מה עושים המתפללים? וכן למה באירופה ובארה"ב מסתדרים וכאן לא?

א. אנו רואים שבכל זאת יש עדיין הפרש של כרבע שעה בין השיאים, וזמן זה הוא משמעותי ביותר.

ב. בשיא החורף מדובר על תקופה של מספר שבועות שאז אין ברירה, כי זו מציאות שלא ניתן להזיזה או לשנותה כי זהו זמן הזריחה, ותקופה זו אכן מהווה בעיה קשה למתפללים שחלקם אכן, לצערם, מתפללים בדיעבד קודם הנץ החמה, וחלקם מתפללים בעבודה!

ג. אין מדובר בבודדים, אלא מדובר ברבבות רבות של אנשים שכולם עובדים (פועלים בתעשייה, מגזר ציבורי, מורים ועוד). נקודה זו חשובה להדגשה, כי הנפגעים האמיתיים משעון קיץ בסוגיית תפילת שחרית הם העובדים שחייבים להגיע למקום עבודתם מוקדם, והם חייבים להתפלל, אך לציבור בני התורה ובני הישיבות הבעיה אצל רובם פחותה (למעט המורים והרבנים שצריכים להגיע למקום עבודתם), הם ממתינים לזמן הזריחה כי אצלם סדר היום הוא שונה ואין הם מוגבלים בזמן, ויכולים להתפלל אף מאוחר יותר.

ד. לגבי תושבי חו"ל, מי אמר שמצב זה נוח להם, גם שם רבנים רבים וציבור רחב מביעים את מורת רוחם, אך מה לעשות, הם אינם נמצאים במדינה יהודית שאמורה להבין ולהתחשב ברגשותיהם ובאמונתם, ואם במדינתנו מדינת היהודים לא תהייה התחשבות והבנה באוכלוסייה גדולה כ"כ, אז ממי כן עלינו לצפות להתחשבות והבנה.

חושבני שהציבור הדתי במדינת ישראל הקריב כבר את חלקו עבור שעון הקיץ, ואילו הציבור הרחב נהנה דיו משעון הקיץ. לו השאלה הייתה רק שאלה של נוחות היה מקום לשקול את הארכת השעון מעבר למה שהיה מקובל עד היום, אך מכיוון שהטענות הנטענות מצד הציבור הדתי הרחב במדינת ישראל הם טענות לא של נוחות, אלא של אמונה ודרך חיים שבהם אין מקום לפשרות וויתורים, נראה לי שמן הראוי להתחשב ברגשותיהם ולא להרחיב את הקרע בין אזרחי מדינת ישראל שכבר קיים.

סיעת ש"ס ניהלה ברוב 30 שנים האחרונות את משרד הפנים, ובנושא זה של שעון הקיץ היא קיבלה החלטות מאוזנות, ולא ניצלה את כוחה ומעמדה לקבל החלטות דורסניות נגד שעון הקיץ (למרות שהיו סיבות רבות לנהוג כך כפי שנימקתי לעיל).

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר