לבלרי ההשקפה חוששים / טור אישי

לבלרי ההשקפה, הסירו דאגה מלבכם, אנחנו בטוחים בצדקת דרכינו! האור הבוהק והטוב שיש בנו לא יתעמעם גם אם נפגש בקרני אור הבוקעים מהמגזר הד"לי בשעתו הקשה (דעה)

הרב דוד בלוך | כיכר השבת |
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

שעה יפה של אחדות.

כולם מתפללים ודואבים את סבלם של החטופים ומשפחותיהם.

כולם! מאדמו"רים שעוצרים את השמחה ועם כל אלפי המשתתפים זועקים תפילה, גדולי ישראל שקוראים לחיזוק בתפילה ובמעשים טובים וקהל היראים נענה בהמוניו, הישיבות בארץ ובעולם שמקדישים זמן לתפילות חמות. ועד למגישי טלוויזיה חפים מכל ריח של דת שחובשים כיפה וקוראים בפומבי פרקי תהילים, ויאיר לפיד שמתפלל מהסידור של סבו.

כי יש להם פנים ושמות.

בשעת סכנה קיומית לכולם קל להבין את האחדות, שהרי הסכנה מגמדת את הבעיות הקטנות שגרמו למחלוקות ולשנאה. מסתבר שכך יקרה אצל כל העמים.

המיוחד בעם ישראל שגם כאשר הצרה פוקדת משפחות פרטיות תחושת ה"ערבים זה לזה", "חברים כל ישראל" מתגלה בכל יפעתה וכולם כולם ללא מחיצות מגזריות פוליטיות והשקפות, מתאחדים ומרגישים כאילו הייתה זו צרתם הפרטית. כך היה בתקופת האסון שפקד את משפחת גרוס היקרה, וכך גם קורה בימים קשים אלו.

כי אותם משפחות יצאו מאלמוניותם הם כבר לא רק חלק ממגזר "חרדי" או "מתנחלים", יש להם שמות "פלוני בן פלונית", ויש להם פנים מוכרות.

כולנו מכירים את האמירה "אני שונא את המגזר ההוא חוץ מאת השכן שלי שהוא אדם טוב למרות השתייכותו לאותו מגזר. קל שלא לחבב מגזר עלום שמות ופנים, אך כאשר הם מקבלים שמות ופנים הם "יהודים" הם ילדים סובלים, הורים מוכי אסון, ולא סתם "חרדים" או "מתנחלים".

"ראו זה שלמד תורה כמה נאים מעשיו"

אמירה שכזו שיוצאת מפיהם של רחוקים מחיי תורה ומצוות, היא שיאה של קידוש ה'.

התנהלותה של "משפחת גרוס" אל מול האסון שפקד אותה הביאה את כל אזרחי המדינה קרובים ורחוקים להכיר עד כמה יש בכוחה של אמונה ויראת שמיים להביא את האדם לפסגות גבוהות של טהר ואצילות.

גם בימים אלו אסון החטיפה האיר באור יקרות את שלשת משפחות החטופים ושוב עומדים כולם נפעמים ואומרים: "ראו משפחות שומרי מצוות אלו, כמה נאים מעשיהם".

דבקות בה' ומידות נאצלות.

שלשת המשפחות כאחת הפגינו ביטחון בה' ברמה הגבוהה ביותר, לא רק מידת בטחון כסגולה לישועה, אלא כפי שכתב החזו"א: "שכל שלא הוכרע בנבואה גורל העתיד אין העתיד מוכרע כי מי יודע משפטי ה'... אבל עניין הביטחון הוא האימון שאין מקרה בעולם וכל הנעשה תחת השמש הכל בהכרזה מאיתו יתברך" ובלשונה של אחת האימהות "אינני יודעת מה יקרה, הקב"ה אינו עובד אצלנו אנחנו עובדים אותו".

זאת ועוד, כמה גבורת נפש הם הפגינו כשהצהירו שהם רואים את החטיפה לא רק כבעיה פרטית שלהן אלא כחלק מהמאבק הגדול ורב השנים של עם ישראל בארץ ישראל. וכל זה למרות ההכרה המייסרת שלהתייחסות פומבית שכזו עלולה להיות חלילה השלכה מעשית קשה.

כמה מרגשת דאגתן האימהית לשלומם של החיילים טרוטי העיניים מלילות ללא שינה המסכנים נפשם בחיפוש אחר ילדיהם. בצד משפטי תודה והכרת הטוב החוזרים ונשנים לכל המשתתפים בצרתם ומעתירים בעדם תפילה.

אין פלא איפה שגם הרחוקים ביותר לא יודעים את נפשם מהתפעלות כששוב למדו לדעת כיצד התורה מביאה את האדם לפסגות רוחניות נאצלות גם בשעת צרה.

קידוש ה'!

"לבלרי ההשקפה חוששים"

עשרות שנים הם טרחו לצבוע את כל המגזר הדתי לאומי בצבע אחיד ומכוער. לדידם כל מגזר הד"לים עד האחרון שבהם פשרנים ורודפי תורה. כך הם סיפרו לנו.

שנים רבות הם פרשו מסך כבד בין קוראיהם לבין אותו מגזר, לבל תחדור חלילה שום קרן אור משם לכאן. הם הקפידו שלא לכתוב ולו ידיעה או כתבה חיובית אחת שתתאר בצד המחלוקת אתם בהשקפה, גם מעשים חיוביים.

הם כולם ד"לים! זה כל מה שיש לספר עליהם נקודה.

הם משוכנעים שכמוהם גם הקוראים שלהם צרי אופק ואינם מסוגלים להכיל מורכבות שכלית או רגשית.

הם חוששים שאם ידעו הקוראים שיש ב"מגזר ההוא, הד"לי, ולו קורטוב אחד של חיוב, הקוראים יתבלבלו "בהשקפה".

זו גם הסיבה שלעולם לא יכתבו מאמרי ביקורת פנימית פרטנית, כי לקטני הדעת כמוהם את הכל צריך לצבוע בצבעי "שחור לבן". דהיינו, אצלינו הכל בוהק בלובן של אור, ואילו שם במגזר ההוא, הדל"י, הכל שחור. כל התורה שלהם אינה תורה, כל הרבנים שלהם "עמי הארצות" וכל המצוות שלהם חסרי ערך.

התנהגות זאת מעידה שלבלרים אלו חסרי ביטחון בצדקת דרכם! כי מי שבטוח בצדקת דרכו מסוגל גם לבקר את עצמו ומאידך גם לא לחשוש מלשבח גם את החולקים עליו באותן נקודות הראויות לשבח.

הצהר שנפתח במסך ההסתרה

אסון החטיפה קרע צוהר קטן במסך ההסתרה, ואלומות אור הפציעו.

אויה! הקהל נחשף לשלש משפחות שלא הכירו האחת את השניה עד לאסון, והנה כולן ספוגי אמונה, בטחון בה', ומידות תרומיות. וסטטיסטית הדבר מלמד שבמגזר ההוא, הדל"י, ישנן עוד משפחות רבות כאלה.

הנה הוסט לשעה קלה המסך, ונגלה לעינינו עולם תורה גדול איכותי הלום כאב .

הם בפאניקה! הייתכן שכל מאמציהם לצבוע את כולם שם בשחור ולפרוס מסך כבד שלא יחדור משם לכאן ולו נצנוץ אחד של אור, יעלו בתוהו?

הייתכן שיהיו אנשים שיסברו שלא כולם שם פשרנים? שלא כולם שונאי תורה....? זו הרי כפירה!

הם עולבים ופוגעים בנו

במבט מעמיק יותר הנהגתם זו מעליבה ופוגעת בנו, בציבור החרדי.

וכי מה הם חושבים להם, שאנחנו כאלה "רפי שכל" שאם רק נדע על תופעה חיובית ונשבחה לא נדע לגנות את הראוי לגינוי?

וכי סבורים הם, שאצל בחורי הישיבות שלנו תתרופף ההכרה העמוקה הטבועה בהם ש"תלמוד תורה" תורם לעם ישראל יותר מכל דבר אחר, אם רק יספרו להם על מעשה מסירות נפש של חייל? כזאת רפיסות דעת הם מייחסים לבני הישיבות?

האם "לבלרי ההשקפה" כה בזים לנו עד שנדמה להם שאנו כה קטני מוח עד שכל סיפור חיובי על המגזר הדתי לאומי יטשטש את הביקורת הקשה שיש לנו עליהם ועל תפיסת עולמם, וקיימת סכנה שהמונים יצטרפו אליהם?

דווקא בימים גדולים אלו שקהל החרדים כולו הוכיח שהוא יודע להפריד בין המחלוקות האידאולוגיות והביקורת הצודקת שיש לנו עליהם, לבין החובה להשתתף בצערם ולעזור להם בתפילות ובמעשים טובים.

זו השעה לומר ל"לבלרי ההשקפה": הסירו דאגה מלבכם, אנחנו בטוחים בצדקת דרכינו! וכל האור הבוהק היפה והטוב שיש בנו לא יתעמעם גם אם נפגש בקרני אור הבוקעים מהמגזר הדתי לאומי בשעתם הקשה.

אנו לא צרי אופק וסכלים כפי שאתם חושבים עלינו. אל דאגה נשאר נאמנים לדרך רבותינו גם אם נדע על מעשים חיוביים המתחוללים במגזר שהוא בר פלוגתא לנו.

"ולרוקדים על הדם"

בעוד הדם רותח בעוד הצער מצמית כל לב בשר, באכזריות חסרת לב שניים מלבלרי השקפה ו"מחנך השקפתי" אחד, לא הצליחו להתאפק [גם לא ניסו] ובתקשורת הכתובה והאלקטרונית טרחו להסביר להם, לדלי"ם, מדוע עונש החטיפה הושת דווקא עליהם.

חד, צלול, ופשוט, אתם כולכם הד"לים זה כשנה וחצי רודפים את התורה, ולכן דווקא חובשי כיפות סרוגות נחטפו!! תסמכו עלינו אנו "בעלי השקפה" ומי כמונו יודעים "דעת עליון" לאשורה.

הם אמנם עטפו את דבריהם במשפטי חמלה "אמנם זה מצער... אבל אנו חייבים..." ועוד כמה משפטי סימפטיה, [הפנטנט רשום על שמם של ה"מרגלים" עיין רש"י שם] אך המסר היה ברור, חד ואכזרי.

לשמחתנו הם לא מייצגים אותנו זו דעתם שלהם בלבד.

אך לאחר מחשבה נוספת מן הראוי להצדיק אותם! להחמיא לכם! ולבקש מהם בקשה מתחננת אחת.

אתם צודקים: תקפו אתכם מדוע אתם מחפשים חטאים אצל האחרים ולא בעצמכם פנימה? טופלים עליכם אשמת שווא, כי ברור שכאשר תגיע צרה שנוגעת לכם עצמכם אתם בוודאי תעשו כך ותחטטו בנפשותיכם למצוא במה ראוי להתחזק.
אך במקרה זה לא נפלה עליכם שום צרה, כי מ'כפת לכם שהם נחטפו הם מזרוחניקים, לא?! רק מכוונות טובות ובפרץ של טוב לב נחלצתם חושים להאיר את עיניהם של הדלי"ם ולעזור להם לפתור את הצרה שלהם.

ראוי גם להחמיא לכם! טענו נגדכם שלא כל מה שחושבים ראוי לומר ולפרסם. ואכן בדיוק כך נהגתם באצילות המרשימה! כמה מתחשב מצדכם שלא פרסמתם את מה שאתם באמת מרגישים, כי לו הייתם עושים זאת, זה היה נשמע כך: איזה יופי! אתם המזרוחניקים דופקים אותנו כבר שנה וחצי איזה כיף שהמחבלים עכשיו דפקו אתכם.

ובקשה מתחננת אחת.

אתם שרואים ב"איספקלריה המאירה" ומבינים כל פרט מדרכיו של הקב"ה בעולם, אולי סוף סוף תסבירו גם לנו מדוע קרתה השואה באירופה?

נ.ב

לא נגענו.

כבר היום ברדיו חרדי מתקיימת התרמה רועשת עתירת הבטחות ישועה בזכותם של החטופים.

כבר שעות ספורות לאחר החטיפה באתר זה פורסמה קריאתו של רב המתחרה על משרה חשובה לא לעצור טרמפים.

ובידיעה סמוכה באותו אתר פורסם שרב מסויים כבר פנה לאפיפיור לעזרה, וכמו כן אותו רב ביקש מצה"ל לחפש את החטופים גם בשבת.

אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה.. המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפילה לאורה השתא בעגלא ובזמן קריב.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר