אחד מידידי פנה אלי הבוקר וסיפר לי כך:
עשיתי מנוי לעיתון חרדי - כך הידיד - ובתמורה להתחייבות לכך וכך חודשים קיבלתי מתנות שוות ערך. השבוע, התפוצצצה בארץ פרשיה רבת משמעות, עם השלכות רבות משקל על הציבור החרדי, ובעיתון לא היה כתוב כלום.
אם אני מחויב לעיתון, האם העיתון לא מחויב לי להנפיק עבורי עיתון סביר בכל יום? ואם העיתון לא עומד בהתחייבויותיו, האם על פי דין תורה מותר לי לבטל את המנוי?
איפה הגבול בעיניך? שאלתי. הרי אינך מצפה שהעיתון יכתוב דברי פריצות או לשון הרע, חלילה.
לטענתו, כל נושא העומד בראש החדשות, ואין בו מיאוס, מוטל על העיתון לכתוב. נכון, לא כל פרט קטן שיושמט מהעיתון יהיה כהפרת חוזה, אבל פרט רב משמעות בהחלט.
העתונות החרדית כפופה לועדת רבנים כל שהיא, אם כך לכאורה כל מי שעושה מנוי יודע ששיקולי הפרסום בידיהם, ואין זכות להתערב בשיקוליהם, אלא שלפעמים יש אירועים חדשותיים שהעיתון נמנע מלפרסם מטעמים אישיים ולא הלכתיים, ולזה אולי אין לו שום זכות.
לגופו של ענין, טענתי בפני ידידי היקר, הכל תלוי בסטנדרטים המקובלים במגזר. אם כולם יודעים שעיתון כל שהוא מרשה לעצמו לפרסם מה שהוא רוצה, ואינו נוהג לפי אמות מידה כל שהן, אין שום טענה עליו, וכל מי שעושה מנוי יודע, ועל דעת זה הוא עושה את המנוי. מאידך, אם יש עיתון כל שהוא שיבוא לשנות את המנהגים הנפסדים שבעיתונות, ויצהיר על יושר בפרסום, ויספר לכולם שהוא לא נמנע מלדווח על אירועים מטעמים פוליטיים, אין לו שום זכות להמנע מלספר אירוע חדשותי משמעותי, וכל המנעות שכזו כמוה כהפרת חוזה.
ליאו נואי, בעליה של חברת בריטיש ישראל ועוד חברות, פער את פיו כנגד קדשי ישראל, וטען - כך גלובס - ש"בישראל נוצרו דורות של חרדים שלא תורמים לחברה". עפ"ל.
אותו נואי, ידוע לשמצה בהקמת קרן קמ"ח, קרן שמטרתה להפחית את לימוד התורה בעם ישראל בכל מיני טצדקי.
רק שבועיים עברו מליל הסדר, והמשפט "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", מקבל משמעות רבה. לא, לא נאמר רק על אלו שרוצים להורגנו, אלא גם על אלו שרוצים להזיק ללימוד התורה, גם על אלו שמעמידים פני צדיק, מראים טלפיהם באידיש עסיסית ואומרים כשר אני. גם היוונים לא רצו להרוג את היהודים אלא רק לבטל את לימוד התורה.
עצוב. עצוב שיהודי שזכה לעושר רב כדי שיוכל לקיים בו מצוות צדקה, שיוכל להחזיק כוללים וישיבות לרוב, בוחר להשתמש בכסף כדי להרוס מה שבנו אחרים. עצוב שהוא אפילו לא מבין שצריך להתבייש בזה.
מוטב שכל אחד ואחד מאיתנו ידע את האמת, ישמור עליה, ויוציא אצבע משולשת (בליבו כמובן) לכיוונו של נואי: לא תצליח, כמו שבכל דור ודור לא הצליחו.