לפנק את הילדים או לשים להם גבולות

יש לי שאלה כללית שאני מתחבטת בה זמן רב. לפעמים כשהילדים מבקשים ממני משהו, אני מרגישה קרועה ולא בטוחה מה הדבר הנכון לעשות. אני לא יודעת איפה נכון לשים את הגבולות, ומתי אני מפנקת אותם יותר מדי. באופן כללי אני מעוניינת לדעת מה ההבדל בין אהבה לפינוק.

בברכה, אמא תוהה.

לאמא התוהה שלום.

שאלת פינוק היתר היא שאלה גדולה וחשובה, שנוגעת להיבטים רבים בחינוך ילדים. על מנת להגדיר את ההבדל בין אהבה לפינוק, ננסה קודם כל להגדיר את שני המונחים. בא ננסה לחשוב כיצד נראים ילדים מפונקים וכיצד נראים ילדים אהובים:

כאשר אנו מעלים בדמיוננו תמונה של ילד מפונק, עולות לנו תמונות בלתי נעימות - ילד עם פרצוף חמוץ, מתלונן הרבה, בוכה הרבה, טובע בהר של מתנות אך לעולם אינו מרוצה.

מה עולה לראש כאשר חושבים על ילד אהוב? התחושה שונה לגמרי. ילד אהוב הוא ילד נינוח, מרוצה, חייכני, סקרן. ילד אהוב הוא ילד שכולם רוצים להכיר ולהיות בסביבתו.

אז מה באמת גורם להבדל הגדול?

פינוק יכול להיות דבר נהדר, כאשר הוא נעשה בנסיבות המתאימות. כאשר אנו מפנקים ילד, אנו נענים לרצונותיו וגורמים לו תחושת אושר. פינוק יכול להתבטא בחיבוק וליטוף של הילדים, במתנות, בתשומת לב ובמגוון דרכים אחרות.

מתי פינוק הופך להיות שלילי?

פינוק שלילי הוא פינוק שאינו נובע מאהבה. פינוק שלילי הוא פינוק הנובע מחולשה של ההורים, ולא ממקום חזק ואוהב. ישנם סיבות רבות לפינוק שלילי. לעיתים מדובר ברצון לפצות את הילד על חוסר תמיכה רגשית, או על זה שההורים לא נמצאים בבית. לפעמים מדובר בניסיון נואש של הורים לקבל את אהבת הילד. לפעמים מדובר בהורים חלשים שנכנעים למניפולציות של הילדים. או שיכולות להיות סיבות אחרות. המאחד בין כל הסיבות הללו הוא, שהפינוק השלילי אינו נובע מאהבה אמיתית.

לאהוב מישהו באמת, זה לרצות בטובתו, גם כשטובתו באה על חשבוני. לאהוב את הילד שלך באמת, זה לרצות את הטוב ביותר עבורו. פינוק שלילי אינו נובע מאהבה. פינוק שלילי משמש כתחליף לאהבה. הוא קורה במצב שבו ההורים אינם מסוגלים לאהוב את הילד יותר מאשר את עצמם, ולכן הם נזקקים לפינוק חיצוני שמהווה בשבילם דרך לתקשר עם הילד.

איך נדע אם אנחנו מפנקים את הילד יותר מדי?

חשוב לעשות את האבחנה בין התמודדות עם מקרה ספציפי ותגובה נכונה למקרה ספציפי לבין התייחסות נכונה אל הילדים באופן כללי. חינוך ילדים אמיתי הוא דרך חיים. ילדים שגדלים בבית מלא אהבה וביטחון. בית שבו ההורים מוכנים לוותר על נוחותם האישית למען הילדים, בית עם אוזן קשבת, הערכה ותשומת לב, יגדלו להיות ילדים נהדרים ואהובים, גם אם ההורים יעשו טעויות פה ושם ויפנקו יותר מדי או פחות מדי. עם זאת ישנם מספר עקרונות כלליים שיכולים להנחות אותנו במקרים ספציפיים על מנת לדעת האם אנו מפנקים יותר או פחות מדי. מדובר בשלושה עקרונות בסיסיים - גבולות, עקביות וטובת הילד.

גבולות

אחד המאפיינים הבולטים של פינוק יתר הוא מחסור בהצבת גבולות. על מנת לחדד את החשיבות העצומה של הצבת גבולות, נתאר לעצמינו אדם שעומד בגגו של בניין גבוה. האדם הזה יכול להסתובב באין מפריע במרכז הגג, אך ככל שהוא מתקרב לקצוות הגג כך מתחזקת תחושת פחד הגבהים. אם הגג מגודר כהלכה, פחד הגבהים אינו גורם משמעותי והאדם יכול להסתובב בגג ללא עכבות רציניות, אך אם הגג חסר מעקה, הרי שיידרש מהאדם אומץ ועוז רוח להתקרב לקצוות הגג, בכל פעם שהוא יתקרב לקצה הגג הוא יצטרך להיות ערני, דרוך ועל המשמר ולהיות בטוח שהוא לא נופל. השהות בגג ללא מעקה היא שהות משתקת ובלתי נעימה.

הסיפור של האדם על הגג מראה את המציאות הפרדוקסלית של הצבת הגבולות. הגבולות החיצוניים הברורים הם אלו שדווקא משחררים את הילד ונותנים לו את החופש להיות סקרן ובטוח בעצמו. ילד שהוריו אינם מציבים גבולות ברורים עבורו הוא ילד מפוחד. ילד כזה צריך לבחור להציב לעצמו את הגבולות הנכונים, ולכן הוא יהיה דרוך ועצבני, ולעיתים שתלטן או מתנשא. כל תגובותיו הקשות של הילד הם מהניסיון ליצור מובן לעולם שסביבו ומהפחד ליפול. הדרך הנכונה ליצירת גבולות טמונה בעיקרון הבא - עקביות:

עקביות

אין דרך אחת לחנך ילדים, והורים משתנים אלו מאלו בסוג הגבולות אותם הם מעוניינים להציב לילדים. לכל הורה יש את מערכת הערכים שלו, והדברים הנראים לו חשובים. אך בתוך מערכת הערכים הזאת חשוב מאד להיות עקביים עם הילדים. ילדים מהירים מאד לזהות חולשות של הוריהם, והם מנסים את ההורים שוב ושוב על מנת לראות אם הם חזקים או לא. עקביות היא דרך חיים כוללת, והיא משפיעה על סדר היום, ועל התקשורות עם הילדים.

חשוב מאד לדעת שהבטחה לילד היא הבטחה אמיתית ואסור להפר אותה. אצל הורים, מילה חייבת להיות מילה. חייבים להיצמד להסכמים שנעשו עם הילדים, לא להתחרט ולבטל הבטחות וגם לא לאיים סתם איומים שאין להם בסיס. הבסיס לתחושת ביטחון אצל ילדים הוא הורים אמינים שאפשר לסמוך על המילה שלהם. על מנת להימנע ממצבים מביכים ומפלונטרים עם הילדים צריך לחשוב לפני שאנחנו מבטיחים להם משהו או מסכמים איתם. אל תגידו לילדים דברים שאתם יודעים שיש סיכוי שלא תעמדו בהם.

היבט אחר של עקביות הוא בשמירה על הכללים בבית. ילדים רוצים בית עם כללים, בית עם סדר יום מובנה. בית עם מעקה. צריך להיות חזקים וליצור כללים ברורים שלא עוברים עליהם. חשוב מאד גם לתקשר עם הילדים ולהסביר להם את הכללים ובמקרה הצורך להסביר גם למה הכללים הם לטובתם.

עם זאת, החיים גמישים, לא תמיד אפשר לשמור על הכללים, וחשוב גם לחנך את הילדים לגמישות. אם בבית יש כלל שאומר שהילדים הולכים לישון בשבע וחצי, יכול להיות יום מיוחד כמו בר מצווה במשפחה, שבו הילדים ילכו לישון מאוחר יותר. נצלו הזדמנויות כאלו בשביל לתקשר עם הילדים ולדבר על הכללים בבית, ועל המקרים המיוחדים בהם מפרים אותם.

עקביות אין פרושה התאכזרות לילדים. זה לא שאנחנו עכשיו מפסיקים להקשיב להם ומתעקשים באופן לא רציונלי. תמיד חשוב להיות קשובים לילדים ולשמוע את הטענות שלהם. חשוב גם להעביר להם את התחושה שאנו מקשיבים להם, ולהסביר להם את הסיבה בשלה אנו מתעקשים. אם סיכמנו עם הילד "עוד סיפור אחד ואז אתה הולך לישון", ואחר כך הילד מבקש סיפור נוסף חשוב להזכיר לו את הסיכום שעשינו ולהסביר לו שצריך לכבד הסכמים. מפתיע לראות כמה הילדים מבינים כאלו הסברים.

טובת הילד

טובת הילד היא אבן הבוחן לדעת אם מדובר בפינוק שלילי ומיותר או בנתינה אמיתית לילד. מעבר לשמירה על גבולות ולעקביות, הורים צריכים להיות כנים עם עצמם ולבחון את המניעים שלהם עם הילדים. במרבית המקרים, אם נסתכל עמוק לתוך התנהגותנו נדע אם אנו מפנקים את הילדים לטובתם או לטובתנו. ישנם דרכים רבות להתנהגות עם ילדים, אבל אם המניעים שלנו הם טובים, אם טובת הילדים לנגד עינינו, אם אנו מתנהגים בחוסר אנוכיות, ומתרכזים בטובתו של הילד, בדרך כלל נעשה את הדבר הנכון.

הרצון להתנהג לטובת הילד נשמע רצון פשוט ומובן מאליו אך הוא דורש הרבה. הוא דורש כנות ונכונות, יכולת ומוטיבציה. טובת הילד אין פירושה להיכנע לכל גחמותיו של הילד. הילד עצמו לא יודע לבחור מה טוב בשבילו. אם תתנו לו לבחור, הוא יאכל ממתקים כל היום, ישתולל, ילך לישון מאוחר ויזיק לעצמו. תפקידם של ההורים הוא לנסות להבין כמה שיותר מה טוב עבור הילד ולהתנהג על פי ההבנה הזאת.

ובחזרה לאותם שני ילדים שתוארו בהתחלה - הילד המפונק והילד האהוב. מה באמת גורם להבדל הגדול? ההבדל הוא במניעים של ההורים, והאם טובת הילד מנחה אותם. ילדים מרגישים טוב מאד, מתי מדובר בפינוק מאהבה ומתי מדובר בפינוק שבא מחולשה של ההורים. לכן, ילד מפונק הוא ילד מפוחד, עם עולם חסר גבולות, ילד שלומד שהדרך להשקיט רגשות שליליים היא על ידי מתנות חומריות, ולכן לא פלא שהוא רק רוצה עוד ועוד ועוד. לעומת זאת ילד אהוב, הוא ילד שמח ובטוח. ילד אהוב הוא ילד שמח בחלקו כי יש לו הורים שדואגים לו, יש לו עולם בטוח ומוגדר ויש לו אהבה.

ממשיכים לשאול

בת שבע קשובה לכם. יש לכם שאלות בכל נושא? שילחו לכתובת bat7@kikar.net