השבוע נחשף הדו"ח על האפליה של בית המשפט העליון את הימין, ועל דו"ח ההשוואות בין העתירות השונות שחובר בעניין ע"י תנועת "רגבים".
הדו"ח החדש מבסס מדעית את מה שרובינו חשנו מזמן: בית המשפט העליון, ובפרט הנשיאה דורית בינייש, מעניקים עדיפות בולטת לארגוני השמאל הקיצוני. הדבר מתבטא בעיקר בפסיקות לטובתם, אבל גם בזירוז ההליכים בצורה משמעותית ובולטת, בהשתתפות הנשיאה בייניש בהרכב הדן בעניין, בהוצאת צווים-על-תנאי כנגד המדינה, בהתערבות בהחלטות של רשויות ממשלתיות, ועוד.
את הדו"ח החדש ערכה עמותת "רגבים", העוסקת בהיבטים ציבוריים ומשפטיים של שמירת אדמות הלאום מפני השתלטות גורמים עוינים. ככזאת, היא הגישה כמה וכמה עתירות לבג"ץ, וצברה ניסיון מדהים ביחס בית המשפט העליון לעתירות בתחום זה.
התייחסותו של בג"צ לַעתירות נבחנת בדו"ח על בסיס פרמטרים זהים, אובייקטיביים ומדידים, ומן הממצאים ניתן לראות בבירור כי בעוד שעתירות השמאל זוכות להתייחסות רצינית ומחמירה, הרי שעתירות זהות המוגשות על ידי מי שמזוהים עם הימין זוכות להתייחסות מזלזלת ולא רצינית.
בדו"ח נבחנים מדעית פרמטרים קבועים, ובהם: משך הזמן שניתן לתגובה, מספר דיונים שהתקיימו ופרקי הזמן שחלפו בין דיון לדיון, ההרכב אשר מונה לדון בהן וכן הוצאת צווי ביניים וצווים על תנאי.
הדו"ח של "רגבים" התמקד במרכיבים הפרוצדוראליים של ההליך. זאת, כיוון שהליכים אלו מתבצעים עוד לפני שהתיק נדון לגופו. בשלב זה החלטות השופטים משקפות את נקודת המוצא ואת העמדה הבסיסית שלהם אל הסוגיה. משום כך, את ההבדלים התהומיים בין עתירות הימין והשמאל, כפי שהם משתקפים בדו"ח, לא ניתן לתלות בדקויות משפטיות מלומדות.
אין המדובר בעתירה אחת, לא בשתיים וגם לא בשלוש. בדו"ח החדש מוצבות אחת מול האחת כ"תמונות ראי" כלל העתירות שהוגשו משני צידי המתרס הפוליטי כנגד בניה בלתי חוקית בשטחי יהודה ושומרון בין השנים 2005 ל- 2009 ומצביעות כולן על אותה מגמה מפלה, שנראה כי כבר אין איש מן השופטים עושה ולו מאמץ קטן להסתירה.
לדברי בצלאל סמוטריץ', מחבר הדו"ח מטעם "רגבים", "לא ניתן לתלות את ממצאי הדו"ח ביד המקרה, וגם לא בדעות שונות של שופטים שונים. העובדות המתוארות בדו"ח מצביעות בבירור על מדיניות עקבית ומודעת המונעת ומבוססת על השקפת עולם פוליטית ומכתיבה במובהק יחס שונה ומפלה בין ימין לשמאל.
לדבריו, מדיניות זו מובלת בצורה חד-משמעית בידי נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת דורית בייניש.
סמוטריץ' מוסיף כי "בעידן בו בית המשפט העליון מנכס לעצמו יותר ויותר סמכויות של התערבות בעבודת הרשויות המחוקקת והמבצעת, מדאיגים מאוד הסממנים הפוליטיים המובהקים המוצאים את ביטויים בהחלטות ובפסקי דין היוצאים מתחת ידי שופטיו והופכים אותו לכלי נשק בידי צד מסוים של המפה הפוליטית".
סמוטריץ' מזהיר כי "לא ניתן לצפות מן הציבור לתת אמון בשופטיו אם אלו נוקטים עמדה באופן כה מובהק בוויכוח הפוליטי, רותמים לטובתו את עגלת המשפט ואת המנדט שניתן להם, והופכים בציניות את שלטון החוק לכלי נשק חד-כיווני בידי צד אחד וכנגד הצד האחר".